1. עיינתי בבקשת החייב להחלת צו ההפטר גם על חובו למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בגין תשלום מזונות לילדיו.
2. החייב, יליד 1960, בן 60, פתח בהליך פש"ר בשנת 2010 וביום 14.5.14 ניתן צו הפטר בעניינו.

ביום 19.8.18 הגיש החייב הבקשה שלפני בה עתר להפטר מחוב המזונות למוסד לביטוח לאומי.

1. החייב טוען כי לא ידע כי חוב המזונות אינו בר הפטר, ומשנודע לו כי עליו להגיש בקשה מתאימה בעניין זה הוגשה הבקשה שלפני. החייב טוען כי מצבו הבריאותי אינו שפיר
   , הוא סובל מסכרת ומבעיות לב, מפריצת דיסק וכליה אחת מתפקדת באופן חלקי בלבד. בנושאים אלו לא הוצגו אישורים רפואיים עדכניים אלא אישורים אשר הוצגו בתמיכה לבקשה הראשונית מיום 19.8.18 (אישורים מיום 16.8.18 וכן אישור מרופא אורתופד בדבר הגבלה בעבודות הדורשות עמידה או ישיבה ממושכת מיום 23.2.11).
   במועד הגשת הבקשה התקיים החייב מדמי אבטלה. נכון להיום מתקיים החייב מקצבת הבטחת הכנסה בסך 1,809 ש"ח. נוסף על כך טוען החייב כי הוא דר רחוב.
2. המל"ל מתנגד לבקשה בשים לב לכך שהחייב התחמק במשך שנים מתשלום דמי מזונות לילדיו, לבקשה וכי מתן הפטר חייבים מתשלום מזונות עלול לעודד התחמקות מתשלום חוב מזונות, ולכן יש להעניק הפטר רק במקרים חריגים ביותר ועניינו של החייב אינו אחד מהם. בהקשר זה נטען כי עד לאחרונה החייב עבד ולא ניתן לקבוע כי אין לו יכולת השתכרות.
3. הכנ"ר מתנגד אף הוא לבקשה נוכח חלוף הזמן ממועד צו ההפטר, לאור הצורך בסופיות הדיון ומאחר שמצבו של החייב, בשונה מהנפסק בעניין קצקה (רע"א 7940/13), אינו מצדיק את החלת צו הפטר על חוב המזונות.
4. אשר לטענת המל"ל כי החייב עבד בפועל עד לאחרונה, נטען בתשובת החייב כי עבד בעבר, בשנים 2017-2018 בעבודת מזדמנות אולם כיום אינו עובד ומשכך זכאי לקצבת הבטחת הכנסה. במסגרת תשובות לתגובת המל"ל הוסיף החייב כי משפחתו וילדיו הקטינים מתגוררים בחו"ל, וכי ידם אינה משגת לרכוש כרטיסי טיסה לישראל ונוכח תיק ההוצל"פ והחוב למל"ל, אין באפשרותו לצאת מהארץ לבקרם.
5. לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה מצאתי לדחותה.
6. הכלל הוא כי רק במקרים חריגים יינתן לחייב הפטר מלא או חלקי מחוב מזונות (ראו סעיף 69(א)(3) לפקודה וכן ראו ע"א 1003/09 מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי (4.1.10); רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.14) (להלן: "עניין קצקה"), ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו, 3.5.15 (להלן: "עניין גמזו").
7. אשר לחלוף הזמן ממועד צו ההפטר ועד להגשת הבקשה. כאמור, החייב טען כי לא ידע על כך שצו ההפטר אינו חל על חוב המזונות והדבר התברר לו רק לאחר שהמל"ל קיזז סכומים משמי האבטלה ששולמו לו. ואולם, החייב היה מיוצג ובצו ההפטר נקבע במפורש כי הוא אינו חל על חוב מזונות. עם זאת, וכפי שקבעתי בהחלטה מיום 11.9.19, אין בעניין זה כשלעצמו להצדיק את דחיית הבקשה ולייתר בחינה פרטנית של מצבו של החייב, בהתאם לנסיבות שלפני, כפי שאכן נעשה. אכן, מצבם של חייבים צפוי להשתנות עם חלוף השנים וככלל, בחינה מחודשת של מצבם בחלוף זמן ממושך פוגמת בעקרון סופיות הדיון. ואולם כאמור, אין בעניין זה כשלעצמו כדי לייתר בחינה פרטנית של בקשות מסוג זה בהתאם לנסיבותיו של כל חייב.
8. אני ערה לכך שנוכח חלוף הזמן ממועד סיום ההליך ועד היום, למעשה, אין בפני כנ"ר נתונים עדכניים בנוגע למצב החייב שכן הוא אינו מגיש דוחות מזה שנים. במצב דברים זה, נוצר מעין "נזק ראייתי" בכל הנוגע לבחינת מצבו של החייב. שיקול זה הובא על ידי בחשבון בעת הכרעה בבקשה, לצד שיקולים נוספים להלן.
9. אף שמצבו הרפואי של החייב אינו שפיר, הוא אינו מוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי וכאמור, החייב אף לא הציג מסמכים רפואיים עדכניים לתמיכה בטענתו בנדון. כך שעל פני הדברים וחרף מצבו הרפואי הנטען, החייב לא הראה כי הוא נעדר יכולת השתכרות. זאת, בשונה מהנפסק בעניין קצקה, שם החייב הוכר כנכה בשיעור של 100% (התקיים מקצבת נכות בסך 2,600 ₪). כמו כן, בעניין גמזו נקבע כי החייב נעדר יכולת השתכרות (החייב היה בגיל מתקדם ובאותו מקרה הכנסתו החודשית של החייב עמדה על 4,300 ₪).

ודוק: גם אם מצבו של החייב אינו מיטבי, ואני נכונה להניח כך, הרי שבפועל, על סמך הנתונים שהוצגו על ידו, לא ניתן לקבוע כי הוא נעדר יכולת השתכרות. בהקשר זה אציין כי החייב לא הגיש דיווחים בנוגע למצבו במשך תקופה ארוכה כך שבשלב זה, כל שיש בפני הם המסמכים הנ"ל שהציג החייב ולהם אני נדרשת בהכרעתי.

1. מובהר, כי שקלתי אף את טענת החייב כמפורט בתצהירו לפיה כיום הוא דר רחוב. לא הוצגו נתונים או מסמכים רלוונטיים המלמדים כי זה אכן מצד הדברים.
2. נתתי דעתי לכך שחוב המזונות עומד על סך כ-357,000 ש"ח וכי תיק ההוצל"פ שפתח המל"ל נפתח לפני 26 שנים, כך שמדובר בחוב ישן בסכום גבוה מאד. עם זאת, גובה סכום החוב, לכשעצמו, אינו בבחינת שיקול עצמאי.
3. אשר לטענת החייב לפיה עקב אי מתן הפטר נמנעת ממנו האפשרות להיפגש עם בני משפחתו המתגוררים בחו"ל, הרי שפתוחה בפניו האפשרות להגיש בקשה לביטול נקודתי של צו עיכוב היציאה מן הארץ ומכל מקום, אין בטענה זו כשלעצמה, טעם עצמאי לקבלת הבקשה דנן.
4. מטעמים אלו, על משקלם המצטבר, לא מצאתי כי זהו אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים לפטור את החייב אף מחוב המזונות. משכך, הבקשה נדחית.
5. לצד דחיית הבקשה אמליץ לחייב ולמל"ל להידבר ביניהם ביחס לסילוק החוב כנגד תשלום סכום כלשהו. דומני כי הסדר כאמור ישרת הן את אינטרס החייב והן את זה של המל"ל בהתחשב בצורך בנקיטת הליכי גבייה ותועלתם.

ניתנה היום, 12 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.