עניינה של התביעה בקטנוע חדש מדגם פיאג'ו EVO- X250 סמ"ק מ.ר. 17-555-70 (להלן: "הקטנוע"), אשר נמכר לתובעת על ידי הנתבעת, יבואנית ומפיצה של קטנועי פיאג'ו בישראל. לטענת התובעת, בקטנוע התגלו תקלות רבות ועל כן היא זכאית לביטול העסקה והשבת הסכום ששולם, לרבות הוצאותיה ופיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.

1. בתצהיר עדותה הראשית פירטה התובעת את הליקויים הקשורים בעיקר במחסור גדול בשמן מיום רכישתו של הקטנוע, 2.7.10. לאחר מספר לא מבוטל של התרוצצויות, בזבוז זמן וכסף, הודיעה התובעת במכתבה מיום 7.10.10 על ביטול העסקה ודרשה את החזר כספה בצירוף הוצאותיה (להלן: "הודעת הביטול", נספח ז' לתצהיר)

2. הנתבעת איננה חולקת על העובדה כי בקטנוע הייתה חסרה טבעת שמן אשר כפי הנראה גרמה לצריכת שמן מוגברת (נספח ט' לתצהיר התובעת), אלא שלשיטתה פעלה בהגינות וכמתחייב מתנאי האחריות כאשר החליפה על חשבונה את כל חלקי המנוע בחלפים מקוריים, ונתנה לתובעת אחריות חדשה למשך 24 חודש ממועד התיקון. במכתב מיום 12.10.10 הסכימה הנתבעת כי על אף התיקון, לפנים משורת הדין וכמחווה של רצון טוב, להעמיד לרשות התובעת קטנוע חדש מאותו סוג ללא תוספת תשלום במקום הקטנוע של התובעת אשר נסע עד אותה עת כ-6,000 ק"מ (נספח ט' לתצהיר התובעת). התובעת דחתה את ההצעה, השאירה את הקטנוע אצל הנתבעת והגישה את התביעה שלפני.

3. לאחר הגשת התביעה פנתה הנתבעת לשמאי דוד מזרחי מטעמה, אשר בחוות דעתו מיום 2.12.10 קבע שלאחר החלפת כל חלקי המנוע, הקטנוע תקין.

4. בשל המחלוקת בין הצדדים, מונה אייל נרקיס כמומחה מטעם בית משפט (להלן: "המומחה"). המומחה הגיש חוות דעת בה נרשם: "מנוע נמצא תקין, מפלס שמן נבדק ונמצא תקין". בפרק הניתוח קבע המומחה: "מדובר בקטנוע שהגיע על ידי היצרן עם פגם פנימי למנוע. פגם זה הינו בר תיקון. לקטנוע בוצע שיפוץ מנוע כללי ומכללי המנוע הפנימיים הוחלפו בחדשים, כך שמבחינה טכנית המנוע הושב למצבו כפי שהיה צריך להיות מלכתחילה מהיצרן, יתרה על כך השיפוץ בוצע כאשר למנוע 6,000 ק"מ, ועצם החלפת המכללים הפכו את המנוע לחדש שוב עם 0 ק"מ. כמו כן תקופת האחריות מתארכת אוטומטית מיום ביצוע השיפוץ. ככלל מבחינה טכנית לשיפוץ מנוע כללי אין ירידת ערך, שיפוץ מנוע נעשה בשגרה עם התבלות הקטנוע, אך יחד עם כל זאת כאשר באים ומעמידים את הקטנוע למכירה ומציגים את עברו שבמסגרת האחריות בוצעו תיקונים אלה ואחרים, נושא זה עלול להרתיע קונה פוטנציאלי" (להלן: "חוות הדעת").

4. המומחה הוא "הזרוע הארוכה" של בית המשפט וככזה יש לסמוך על יושרו ומקצועיותו (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל, חב' לביטוח בע"מ, נו(4) 673). על כן אני מאמצת את קביעתו ומסקנתו כי לאחר תיקון התקלה, האופנוע תקין כחדש. מצד שני סביר בעיני שהתובעת איבדה אמון בנתבעת כאשר מצאה את עצמה סמוך לרכישת הקטנוע מבלה במוסך פעם אחר פעם, בשל תקלות חוזרות ונשנות, עד שלשיטתה הגיעו מים עד נפש והיא שלחה לנתבעת את הודעת הביטול. בכל מקרה אין חולק שהקטנוע נשאר ברשות הנתבעת והיא תוכל לאחר שתוקן, למוכרו.

5. כאמור הצדדים הסמיכו אותי לפסוק על דרך הפשרה ועל כן, תוך התייחסות לטענות הנתבעת באשר לגובה הנזק, אני מחייבת את הנתבעת להשיב לתובעת סך 25,400 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום, בצירוף סך של 1,500 ₪ בגין הוצאותיה ובצירוף 5,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה. על הסכום הנ"ל יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור 10%.

6. אני דוחה את תביעת הנתבעת (בת.א. 38883-03-11), אשר נדמה שהוגשה רק כמשקל לתביעת התובעת. בכל מקרה, עיסוקה של הנתבעת איננו כולל אחסנת רכב. הקטנוע הושאר לצורך תיקון ולאחר מכן בשל המחלוקת המשפטיות שנתגלעו בין הצדדים. הנתבעת לא פנתה לתובעת ודרשה דמי אחסון ובכל מקרה הסכום הנתבע לא הוכח.

ניתן היום, ל' תשרי תשע"ג, 16 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.