לפניי בקשה למחיקת התביעה על הסף.

בפי המבקש שלוש טענות – האחת, כי חרף העובדה שביום 5.10.11 ניתנה למבקש רשות להתגונן, לא הודיעה המשיבה בתוך 30 ימים על רצונה להמשיך בתביעה. זאת, בניגוד להוראות תקנה 109ז'(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם, 1979 (להלן: תקנות ההוצל"פ).

השנייה, כי תביעה זו הוגשה בניגוד לעקרון חוקיות המנהל בחוסר סמכות ותוך הפרת הוראותיו של סע' 29(ב) לחוק רשות השידור, התשכ"ה- 1965 (להלן: החוק) הקובע כי המשיבה יכולה לגבות חובותיה רק באמצעות פקודת המיסים (גביה).

השלישית כי המשיבה הגישה תצהיריה באיחור.

המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה.

לטענתה התביעה דנן נפתחה כתביעה לסכום קצוב והועברה לבית המשפט לאחר שהוגשה התנגדות והצדדים הגיעו להסכמה לפיה תינתן למבקש רשות להתגונן. בנסיבות אלה, הרי שאין ממש בטענת המבקש לפיה לא פעלה בהתאם להוראות תקנה 109ז(ב) לתקנות ההוצל"פ העוסקת במצב דברים בו מחליט ראש ההוצל"פ על העברת התביעה לבית המשפט מחמת אי קיום תנאים.

עוד עותרת היא לדחות את טענת המבקש למחיקת התביעה מחמת העדר סמכות עניינית. לטענתה דין הטענה להידחות הן מן הפן הדיוני מחמת שלא הועלתה בהזדמנות ראשונה והן מן הפן המהותי שכן לפי הוראת סעיף 5 לחוק רשות השידור, המשיבה הינה תאגיד הכשר לכל חובה, זכות ופעילות משפטית, ובכלל זה יש לקרוא גם הגשת תובענות אזרחיות. בנסיבות אלה יש לראות בהוראת סעיף 29(ב) לחוק ככזו הבאה להוסיף לסמכויות הרשות ולא לגרוע מהן.

טעם נוסף הינו שנקיטת הליך אזרחי לצורך גביית האגרה עדיפה עבור החייב מאשר גבייה בהתאם להוראות פקודת המיסים (גבייה) בטרם שהיה לו יומו בבית המשפט, ועל כן מתיישבת יותר עם הוראות חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו"

עוד טוענת היא כי יש לדחות את הבקשה למחיקה מחמת האיחור שבהגשת התצהיר, שכן איחור זה לא פגע במבקש ולא היה בו משום זלזול בצד שכנגד או בבית המשפט

דיון והכרעה

דעתי היא כי יש לדחות את הבקשה.

עיקר נימוקיי ניתנו בהחלטתי מיום 13.1.13 במסגרת תא"מ 15450-10-10 רשות השידור/ המשרד הראשי נ' אמונה (פורסם במאגרים המשפטיים).

בקצירת האומר אציין, כי בהעדר איסור מפורש בהוראות החוק לא מצאתי כי יש להגביל את המשיבה לפעול אך בהתאם לפקודת המיסים (גביה) וכי למעשה, עומדת בפני המשיבה האפשרות לבחור באיזה הליך לנקוט לצורך גביית החוב.

כן נתקבלה הטענה כי הליכי גבייה בהתאם לפקודת המיסים (גביה) קשים יותר עבור החייב מהליכים אלה בגדרם הינו זוכה ליומו בבית המשפט.

במסגרת החלטתי דלעיל נדחתה גם הטענה לפיה יש להורות על מחיקת הבקשה בהתאם להוראות תקנה 109ז(ד) לחוק ההוצל"פ, שכן הדיון בתביעה הועבר לבית המשפט מכוח הגשת התנגדות לביצוע תביעה בהתאם להוראות תקנה 109ח ולא מכוח תקנה 109ז לתקנות ההוצל"פ.

ולגופו של תיק זה –

הגם שמצאתי כי המשיבה לא הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה במועד כפי שקבע כב' הרשם, הרי שלא מצאתי שיש במחדל זה להביא לסילוק התביעה על הסף.

אף אם נפל פגם בהתנהלות המשיבה לעניין זה, הרי שניתן הוא לריפוי באמצעות הטלת הוצאות במסגרת ההליך עצמו.

על יסוד האמור לעיל, הבקשה נדחית.

אני קובעת את שמיעת הראיות והסיכומים ליום 27.5.13 שעה 12:30.

ניתנה היום, ל' שבט תשע"ג, 10 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.