1. לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונת דרכים.
2. התובעת טענה כי הנהג ברכבה החנה את הרכב ברחוב צר. בטרם הוא סיים לחנות, כשהרכב עדיין בולט מעט, הגיע רכב הנתבע למקום ופגע בו.
3. הנתבע טען, כי בעת שהוא נסע ברכבו בנתיב נסיעתו, יצא רכב התובעת מחניה ופגע בגלגל הימני אחורי של רכבו וגרם לו לנזק.
4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות החלטתי לדחות את התביעה.
5. מעדותה של נהגת התובעת עלה שהתאונה ארעה במהלך החניה של רכבה. התברר כי היא בצעה פעולות תמרון על מנת לחנות כהלכה, כאשר תוך כדי כך היא הסיעה את רכבה אחורה וקדימה. דברים אלה מתיישבים עם גרסת הנתבע, אשר טען כי במהלך נסיעתו רכב התובעת יצא מחנייה ופגע בו.
6. העובדה שרכב הנתבעת נפגע בחלקו האחורי תומכת גם היא בגרסתו של הנתבע. שכן אם רכב התובעת היה ללא תזוזה ובהתחשב בכך שרכב הנתבע נסע ישר בנתיבו, כפי שהעיד הנתבע, הרי שאז היה צפוי שרכבו יפגע בחלקו הקדמי ולא היא.
7. סוף דבר, התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך של 500 ₪ ובשכר טרחת עורך דינו בסך של 1,600 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.