1. בתיק זה התקיים דיון ראשון לפני כב' השופטת ביבי-ממן ביום 9.11.11, במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הנתבעת 1 תשלם לתובע 15,000 ₪, כ"מימון ביניים", סכום אשר יושב לה עם הליך פלילי מסוים הנוגע לתאונת הדרכים נשוא התובענה יסתיים באופן הקבוע בפרוטוקול הדיון הנ"ל, או שהדיון בתיק יימשך, הכל בהתאם להסכמה כאמור ולתוצאות ההליך הפלילי.

2. ביום 7.02.12 נקבע התיק לדיון בפניי, אך התובע לא התייצב לדיון. נוכח העובדה שהתובע זומן כדין, על פי הכתובת שמסר בכתב התביעה, התביעה נדחתה. בשלב מאוחר יותר עתרה הנתבעת 1 להשבת הסך של 15,000 ₪ כאמור, ששולם כאמור במסגרת "מימון ביניים", ולאחר שהבקשה הומצאה לתובע בהתאם לכתובת שמסר בכתב תביעתו, והוא לא הגיב לה, ניתן צו השבה כמבוקש.

3. חלפו להם חודשים ארוכים, והתובע נזעק ועתר לבטל את ההחלטה האמורה אודות השבה כאמור. בהחלטתי מיום 10.01.13 הוריתי על קבלת תגובת הנתבעת 1, וכן ציינתי כי אראה בבקשה גם בקשה לביטול פסק הדין מיום 7.02.12.

4. הנתבעת 1 מתנגדת לבקשה וטוענת כי ההזמנה לדיון מיום 7.02.12, כמו גם הבקשה וההחלטות שלאחר מכן, נשלחו לתובע לכתובת שמסר בכתב התביעה, ברח' ארלוזורוב 124, ת''א. הנתבעת 1 טוענת כי מדובר בהמצאה כדין.

5. התובע טוען בסעיף 7 לבקשה כי בטעות רשם בכתב התביעה רחוב ארלוזורוב 124, כאשר למעשה הכתובת היא ארלוזורוב 104, ת''א, וממילא לא זומן לדיון ולא ידע על השתלשלות העניינים שתוארה לעיל.

6. אומנם, המחדל בעניין רובץ לפתחו של התובע (ראה לענין זה תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984), אך נקבע לא אחת כי ככלל, יש להעדיף את בירור המחלוקת לגופה תחת הותרת פסק דין שניתן במעמד צד אחד על כנו. לא שוכנעתי כי מדובר בזלזול בהליך השיפוטי מצד התובע אלא בטעות אנוש.

לפיכך, פסק הדין מיום 7.02.12 יבוטל, אם כי בכפוף לתשלום הוצאות שנגרמו לנתבעת 1 בשל אי התייצבות התובע לדיון הנ''ל, בשל מחדלו ברישום הכתובת הנכונה כאמור, בסך 500 ₪. ההוצאות ישולמו על ידי התובע תוך 15 ימים מקבלת החלטה זו.

7. המזכירות תעדכן את כתובת התובע – לרח' ארלוזורוב 104, תל אביב, ותזמן את הצדדים לדיון נוסף בפני מותב השומע תביעות קטנות. כמו כן למען הבהר, בטלה החלטתי מיום 31.12.12.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ג, 27 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.