העובדות

הנאשם הודה והורשע בכתב אישום המייחס לו עבירה של ניכוי חשבוניות שלא כדין לפי סעיף 11(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו-1976 להלן: החוק).

על פי עובדות כתב האישום, הנאשם נרשם בחודש יולי 2006 כעוסק לפי החוק הנ"ל. הנאשם הגיש דיווחים לשנים 2006, 2007. על מנת להקטין את חבות המס כלל הנאשם בדו"חות שהגיש בשנים אלו חשבוניות של ארבע חברות המפורטות בכתב האישום, כאשר בפועל לא בוצעה כל עיסקה בינו לבין חברות אלו. סכום החשבוניות הסתכם ב-4836,084 ₪. סכום המס הנובע מן החשבוניות עמד על 648,998 ₪. בכך ניקה הנאשם תשומות שלא כדין בלא שהיו בידיו חשבוניות כדין בסכום של 648,998 ₪.

התובע התייחס בטיעוניו לכך שב"תעשיית" החשבוניות הפיקטיביות תפקידים שונים, כשהנאשם נטל חלק בתעשיה זו וחזקה עליו שהיה מודע לכך. הוא ציין את הנזק שנגרם לאוצר המדינה, כאשר הנאשם לא שילם דבר על חשבון החוב והציבור הוא שנושא בנזק, וטען כי בעבירה שבוצעה למען בצע כסף יש להילחם גם בהטלת קנסות כבדים ומרתיעים. ב"כ המאשימה טען כי מתחם הענישה ההולם לעבירה שביצע הנאשם נע בין 10 לבין 15 חודשי מאסר בפועל ובין 20,000 לבין 60,000 ש"י קנס. לאור מעורבותו של הנאשם והנסיבות הרלוונטיות יש להטיל על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 50,000 ₪.

ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בעונש של של"צ וקנס כספי, כאשר גובה הקנס יביא בחשבון את יכולותיו של הנאשם. הוא התייחס בטיעוניו לזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות, כשלטענתו הנאשם אינו נושא בעיקר האחריות לכך. הסניגור טען עוד כי חלקו של הנאשם בביצוע העבירות אינו גדול, וכי הוא לא נהנה מרב רובם של הרווחים שהופקו כתוצאה ממעשיו. כן טעו כי מדובר בעבירה יחידה ולפיכך ניתן לראותו כמי שעבר שיקום ולחרוג ממתחם הענישה ההולם לעבירה.

הסניגור התייחס גם לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לכך שלאחר ביצוע העבירה נישא והקים משפחה. נולד לו בן שנפטר לאחר זמן קצר, ובשנים שלאחר מכן נפטר גם אביו ואמו חולה. הוא טען כי הנאשם עובד כיום ומשתכר, אולם הוא נתון בחובות, והטלת עונש של מאסר בפועל תמית אסון על הנאשם.

דיו והכרעה

העבירה בה הורשע הנאשם היא עבירה חמורה שעניינה הפחתת החבות במס בסכומים גדולים בדרכי מרמה. העבירה גורם נזק של ממש לאוצר המדינה, ולמעשה לכלל אזרחי המדינה. מדובר בעבירה המצרי תכנון והיערכות מראש, ולא באופן מזדמן או חד פעמי. העבירה בוצעה במשך שנתיים.

ב"כ הנאשם התייחס, כאמור, לחלקו של הנאשם וטען כי אנשים אחרים שנמצאים בראש הם ש"עשו כסף גדול", ואילו חלקו של הנאשם היה שולי והוא לא הפיק רווחים גדולים ממעשיו. כתב האישום לא תוקן ולא הובהר חלקו הספציפי של הנאשם לעומת מעורבים אחרים. עם זאת, התובע בטיעוניו הסתייג במידת מה מטענות הסניגור, אך לא הכחיש אותן באופן גורף, ואף התייחס בטיעוניו לכך שהנאשם מודע להיותו חלק מתעשיה בלתי חוקית ולכך שבחר להיות "קוף". נראה, איפוא, ששני הצדדים מסכימים לכך שבעבירה המיוחסת לנאשם היו מעורבים נוספים, שזהותם אינם ידועה, כאשר חלקו של הנאשם לא היה דומיננטי והוא לא נהנה מעיקר הרווחים.

אינני מקבלת את טענת הסניגור לפיה ניתן לראות את הנאשם שבפני כמי שעבר שיקום המצדיק סטיה ממתחם הענישה ההולם. טניתן לראות כמי שהשתקם אדם שעבר שינוי של ממש באורח חייו. והנאשם אינו עונה על תיאור זה. עם זאת, יש להביא בחשבון לזכותו של הנאשם את העובדה שמדובר בעבירה יחידה, כשלנאשם אין הרשעות נוספות לפניה או לאחריה, וכן את הזמן שעבר מאז ביצוע העבירה.

ככלל, בעבירות מס מהותיות שיש בהן יסוד של מרמה והעלמת מס בסכומים גדולים, נדרשת ענישה מרתיעה, וההרתעה הנדרשת מושגת בדרך כלל בעונש הכולל מאסר וקנס מכביד. במקרים מתאימים המאסר יכול להתבצע בעבודות שירות.

עיינתי בפסקי הדין שאליהם הפנו הצדדים, ובין היתר ברע"פ 6793/05, מסעאד שאללפה נגד מדינת ישראל; רע"פ 1544/04, עודד כהן נגד מדינת ישראל; רע"פ 10945/07, יגיל שירותי שמירה וניקיון בע"מ נגד מדינת ישראל; ת"פ (שלום ירושלים) 4604/99, מדינת ישראל נגד חברת בשיר ר.מ לבניה; ת"פ (שלום ירושלים) 4513/09, מדינת ישראל נגד חב' "שורשים" מכינה לעיצוב ואדריכלות בע"מ; ת"פ (שלום ירושלים) מדינת ישראל נגד איבגי יורם; ת"פ (שלום ירושלים) 9709/08, מדינת ישראל נגד מ.ד.ג סחר במתכות בע"מ; ת"פ (שלום ירושלים) 4481/09, מדינת ישראל נגד חברת ג.י ספא ואירועים בע"מ.

אני סבורה שטווח הענישה ההולם לעבירה שבפני נע בין מאסר בעבודות שירות לבין מאסר בפועל למספר קטן של שנים. אני מביאה בחשבון את הנסיבות הקיימות בתיק זה, ביניהן חלוף הזמן, העדר הרשעות נוספות, היותו של הנאשם חלק פחות דומיננטי במערכת שכללה מספר מעורבים והעובדה שלא נהנה ממרב הרווחים וטובות ההנאה שהופקו כתוצאה מביצוע העבירות. לנוכח כל אלה אני סבורה שניתן להסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבידות שירות, בנוסף לקנס כספי משמעותי ומאסר על תנאי.

על מנת לאפשר להטיל על הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות מתבקש הממונה על עבודות השירות להכין חוות דעת לגבי הנאשם.

ניתן היום, י' אדר תשע"ג, 20 בפברואר 2013, בנוכחות הצדדים.