תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים שבה נגרמו לשתי המכוניות שהיו מעורבות – נזקי פח.

שני הנהגים המעורבים בתאונה הציגו גרסאות עובדתיות שונות בתכלית.

הנהגת המעורבת, הגב' מרים יצחק (להלן – "מרים"), שנהגה במכונית מסוג מאזדה, סיפרה שבזמן שנהגה בתוך כיכר (מעגל תנועה) – הרכב המעורב מסוג סוזוקי, שהיה נהוג ע"י הנתבע (והתובע שכנגד), מר ויקטור פישב (להלן – "ויקטור"), פגע עם החלק הקדמי ימני של מכוניתו בדופן שמאל של מכוניתה.

לגרסתה של מרים, ויקטור ניסה להידחק בין דופן שמאל של מכוניתה, לבין אבן השפה של מרכז הכיכר. כתוצאה מכך, החלק הקדמי ימני של מכוניתו שרט את מכוניתה לכל האורך של דופן שמאל.

מאידך, על פי גרסתו של ויקטור, התאונה התרחשה באופן לגמרי שונה. לדבריו, הוא כבר היה בתוך מעגל התנועה, ואילו מרים ביקשה להיכנס לתוך מעגל התנועה, בלי שנתנה לרכבו את זכות הקדימה המתחייבת. ויקטור הצביע על סתירות לכאורה בגרסתה של מרים. הסתירה כביכול עליה הצביע ויקטור היא של התבטאות במקום אחר (מכתב שכתבה מרים) נטען שהנזק שנגרם לרכבה הוא נזק מאחור ולא כפי שנטען היום נזק בדופן שמאל.

אין זה מיותר לציין, שאחרי שהצדדים כבר מסרו את גרסאותיהם, התייצב מר דניאל שושני, נציג חב' הביטוח שביטחה את חבותו של ויקטור. נוכח העובדה שהצדדים למעשה כבר מסרו את גרסאותיהם, ונוכח האיחור הניכר של נציג חב' הביטוח, לא ראיתי מקום להתיר לו לחקור את מרים, כפי שביקש, והסתפקתי בכך, שהתרתי למר שושני לסכם את עמדתה של חב' הביטוח "של" ויקטור.

לאחר שעיינתי בגרסאות של שני הנהגים המעורבים, אני מעדיף באופן ברור, את גרסתה של מרים על פני גרסתו של ויקטור. יש בגרסתה של מרים משום הסבר מניח את הדעת, לסוג הנזקים שנגרמו לכל אחד מכלי הרכב ומיקומם של נזקים אלו.

מאידך, השרטוט שהציג ויקטור וגרסתו להליך שהוביל לתאונה - נראים בעיניי סבירים פחות.

אומר מיד, שלא מצאתי בדבריה של מרים כל סתירה. דרכם של הבריות להתבטא בלשון בני אדם ועל פי פשוטה של לשון– מי שאומר שהמכונית שלו נפגעה מאחור , כשבעצם ליתר דיוק הפגיעה היא "רק" בדופן שמאל מאחור– אינו חוטא בתיאור לא נכון.

על פי גרסתו של ויקטור – לו הייתה נכונה – "המפגש" בין שתי המכוניות היה אמור להיות בין הפינה הקדמית ימנית של רכבו, לבין הפינה הקדמית שמאלית של רכבה של מרים. לא כך הם הנזקים ברכבה של מרים. חלקה הקדמי שמאלי של מכוניתה – כלל לא ניזוק.

חיזוק לדעתי אני מוצא בכך, שבזמן אמת, מיד לאחר התאונה, כאשר הצדדים החליפו פרטים, ויקטור מסר למרים כתובת, שבאופן ברור הייתה כתובת לא נכונה ולא עדכנית. ויקטור עצמו הודה בפניי, שהכתובת הנכונה שלו היא ברחוב "עמוס דה שליט", ולפיכך העובדה שמסר למרים כתובת ברחוב "חטיבת הנגב" מלמדת, לכאורה, על תחושת אשם מצדו של ויקטור.

ויקטור גם ניסה להיתמם וטען, כי מלכתחילה מסר בידיה של מרים את כתובתו העדכנית והנכונה. לטענתו, עובדה זו גם משתקפת מכך, שכתבי בית המשפט אמנם הופנו לכתובתו הנכונה. יש בטענה זו יותר משמץ של הטעייה. בתגובה לדברים אלה, הציגה מרים את הפתק שרשמה בזמן אמת, ועליו כתובתו "השגויה" של ויקטור יחד עם פרטים אחרים.

אין דרך אחרת לראות את הדברים, זולת ניסיון מכוון מצדו של ויקטור למסור כתובת לא נכונה. אין זה מיותר לציין, שמרים אכן נזקקה להליך של עדכון כתובתו של ויקטור, שכן בכתב התביעה המקורי שהגישה, צוינה הכתובת השגויה שויקטור סיפק.

אני קובע, אפוא, שהאחריות לתאונה רובצת במלואה על ויקטור.

מרים הגישה, יחד עם כתבי טענותיה גם חוות דעת של שמאי.

השמאי, מר אריק דהן, בדק את נזקי מכוניתה של מרים ומצא, כי היא ניזוקה כמעט לכל אורכה של דופן שמאל למעט הכנף הקדמית השמאלית. (גם בכך יש, כאמור, חיזוק לגרסתה של מרים ונקודת חולשה בולטת לגרסתו של ויקטור. שהרי לגרסתו החלק הראשון שאמור היה להיפגע במכוניתה של מרים, הוא הכנף הקדמית השמאלית שבפועל היא החלק היחיד בדופן שמאל של מכוניתה – שלא נפגע).

הנזק הוערך על ידי השמאי בסכום של 7,077 ₪. כמו כן הוצגה ראיה לכך, שמרים נשאה בשכר טרחתו של השמאי בסכום של 600 ₪. סך הכל נזקה של מרים 7,677 ₪. לסכום זה יש להוסיף הוצאות משפט שאני מעריך באופן כללי ב – 300 ₪.

סוף דבר: העדפתי באופן ברור את גרסתה של מרים, ואני קובע, כי התאונה נגרמה בשל נהיגתו הרשלנית של ויקטור. אני מחייב את ויקטור פישב ואת המבטחת של חבותו לשלם למרים את הסך של 7,977 ₪.

התביעה של מרים מתקבלת והתביעה של ויקטור נדחית.

ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"ג, 15 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.