1. תביעה כספית על סך 1,136 ₪, שעל חלק מרכיביה בא ויתור. ההנמקה תהא תמציתית כאמור בתקנה 214ט"ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

2. אין חולק כי הנתבע היה לקוח של התובעת שברשותו שני מכשיר סלולר, וכי ביקש לנתק את שני הקווים, וזאת ביום 25.4.10, בתחנת שירות פלאפון שבעיר אשדוד. לאחר 3 ימים נותק מכשיר אחד שלו שמספרו 052-2299130. המכשיר השני שמספרו 052-6400151 לא נותק.

התובעת אינה חולקת על כך כי בשל בעיה טכנית במגרשה, לא ניתקה את הקו השני שהתבקש ניתוקו. אך מסיבה זו הסכימה להפחית מן התביעה 2 חשבוניות שנגעו לשימוש שעשה הנתבע לתקופה העודפת באותו קו שלא נותק במועד (ראה סעיף 5 לתצהיר מר עוז מיכאלי - הכוונה ל 2 חשבוניות על סך 129.19 ₪ ו 73.47 ₪). הסכמה זו באה לביטוי בעדותו של נציג התובעת מר עוז מיכאלי. יש לומר כי הסכמה זו הנה הסכמה צרכנית ראויה, שכן יטען הטוען שגם אם נפל כשל טכני במועד הניתוק אצל התובעת, הנה ניתן היה לטעון לעשיית עושר מצד הנתבע ביחס לעלות השיחות לתקופה העודפת. מכל מקום, ביחס לחשבונית השלישית על סך 160 ₪, תקופתה הינה מ 8.4.10 עד 7.5.10, היינו החיוב שנדרש בגינה הינו לתקופה שעד הניתוק של הקו הראשון שבוצע ב 27.4.10. לא מצאתי ממש בטענת הנתבע כי עד הניתוק שולם הכל ואין גם טענה שכזו בתצהיר שתמך בקשת הרשות להתגונן, וניתן היה לצפות שתופיע שם אם היה בה ממש. ההתייחסות שם הנה רק לחיובים בגין הקו הנוסף עד לתקופה בה נותק (אכן באיחור, ב 13.6.10). יש איפוא מקום לחייב הנתבע בסך של 160 ₪.

3. יתרת החוב הנתבע בסכום נומינלי של 373 ₪ עבור כל אחד משני המכשירים, נוגעת לעלות המכשיר. הנתבע שילם מידי חודש את עלות המכשיר בהחזר חודשי של 24.89 ₪ לחודש, וזו היתרה שנותרה לתשלום.

4. לא מצאתי ממש בטענות הנתבע כאילו הובטח לו בזמנו על ידי נציג התובעת שהוא מקבל חינם אין כסף את שני המכשירים מסוג R500, בתמורה לשני מכשירים שמסר לתובעת. הנתבע הפנה לכך שבהסכם ההתקשרות סומן באיקס רק סעיף מסוים שבסעיף 1 להסכם (נספח א' לתצהיר שתמך ההתנגדות). באותו סעיף שסומן באיקס מדובר אכן על מתן מכשיר מסוג R500 כנגד החזרת מכשיר טלפון סלולרי; ואולם אין זה מסמך ההתקשרות היחיד, אלא חלק ממסמכי ההתקשרות. נספח לאותו הסכם בחתימת הנתבע, נושא כותרת "מבצע מהפכת אביב בD2D". באותו נספח מסומן באיקס בסעיף 1 שמדובר על רכישה של מכשיר פלאפון מדגם R500 כנגד החזרת מכשיר טלפון סלולרי שבבעלות הלקוח.

בסעיף 1ב' מצוינת פריסה של מחיר המכשיר ל 36 תשלומים חודשיים שווים; אמנם סעיף הפריסה לא סומן באיקס אולם אין ספק שכך סוכם, ולראיה מידי חודש נשלחה לנתבע חשבונית שבה חויב הוא בסך של 24.89 ₪ בגין כל מכשיר. אין טענה שהחשבוניות לא התקבלו.

5. זאת ועוד בחשבוניות שנשלחו לנתבע ניתן לראות שמצוין שקיבל את הזיכוי בגין המכשירים שמסר (בסעיף הנחת זמן אויר במסגרת רכישת/שדרוג מכשיר – סכום הזיכוי עומד על 86.25 ₪). כלומר מדובר בזיכוי באמצעות הנחת זמן אוויר תמורת המכשירים שמסר הנתבע לתובעת לעת ההתקשרות, ולא במסירת שני מכשירים חינם אין כסף תמורת המכשירים שמסר.

בכל חשבון מופיע בנוסף כיתוב שחשבונו של הנתבע יחוייב עבור יתרת מכשיר בסך 49.78 ₪ נכון ליום הפקת החשבונית (24.89 ₪ X 2).

6. גם אם אניח שב"כ הנתבע אמנם שלח לנתבעת מכתב בסמוך למועד תחילת ההתקשרות (ספטמבר 2008) ובו טען כי הובטחו למרשו שני המכשירים בלא עלות כנגד מסירת שני מכשירים שבבעלותו (לתצהירו מיום 18.3.12 צירף הנתבע רק עמ' ראשון של אותו מכתב, בלא העמוד השני החתום); גם אז יש לזכור כי הנתבע הוסיף להיות לקוח של התובעת מהלך כשנה וחצי; מחודש 8/08, עת חתם מולה על הסכמי ההתקשרות לרכישת שני מכשירי הפלאפון מסוג R500, ועד שביקש להתנתק באפריל 2010. קשה להלום שכל אותה תקופה חויב הנתבע בגין עלות המכשירים ולא ביקש להתנתק, ככל שגרס באמת ובתמים שהוא מחויב בלא הצדק מדי חודש בכמעט 50 ₪, בגין עלות מכשירים שהיה אמור היה לקבל חינם אין כסף לשיטתו.

7. הנתבע מתיימר להשתית טענותיו גם על מה שכביכול הבטיח לו נציג השירות של התובעת לעת ההתקשרות וצירף אף מסמך בכתב ידו של אותו נציג, מר אדר פז.

אלא שגם מאותו מסמך לא ניתן ללמוד את שמבקש הנתבע ללמוד. לו אכן ניתן היה לגזור ממנו את מה שטוען לו התובע, היה מקום שהתובעת תזמן אותו נציג לעדות, אך כאמור לא מיני ולא מקצתי:

המסמך מדבר על שני מנויים: מנוי א' מכשיר דור 3 בזיכוי; ומנוי ב' לגביו לא נזכר אמנם אם בזיכוי או בחינם, אך נמתח חץ מלמעלה מהכיתוב המתייחס למנוי א', היינו שיש ללמוד שהכוונה אף כאן לזיכוי. הנתבע הפנה בדיון גם לכיתוב "חינם"; אלא שמה שכתוב לאשורה הינו "ג'י.פי.אס מובנה - אחריות לשנה חינם". היינו, לא שני מכשירי ה R500 חינם, אלא הג'י.פי.אס בחינם. ולגבי מכשירי ה R500 מדובר באותו מסמך על זיכוי, ולא על מתן המכשירים בחינם. אותו זיכוי בזמן אויר, אכן ניתן כאמור לאורך התקופה ומדי חודש, כעולה אף מן החשבוניות.

8. זאת ועוד, לעת הדיון בהתנגדות טען הנתבע כי אותו נציג, מר אדר פז, הבטיח לו ג'י.פי.אס עם התקנה לרכב והתובעת לא סיפקה אותו מכשיר (עמ' 2 לדיון בהתנגדות שורה 31). בדיון בפני הודה הנתבע כי דווקא קיבל את אותו ג'י.פי.אס, אלא שמדובר היה במכשיר ישן ופגום. יש הבדל כמובן בין "לא קבלתי כלל" לבין "לא עמדו בהתחייבות שכן התקינו לי מכשיר ישן במקום חדש". נושא הג'י.פי.אס אינו חלק מעילת התביעה, אף לא מהגנת הנתבע בתצהיר התומך בקשת הרשות להתגונן, וגודר את הפלוגתאות. אך יש בו רלוונטיות לצורך המהימנות.

9. זכותו המלאה של הנתבע כמובן להתנתק, אלא שעליו להשלים את היתרה בגין מחירי שני המכשירים שנמסרו לו. אין מדובר בקנס יציאה אלא ביתרת עלות המכשירים שתמורתם השתלמה על ידו מידי חודש בחודשו, בתשלומים חודשיים, עד לשלב הניתוק.

10. לא מצאתי ממש בטענות הנתבע, ולא שוכנעתי כי אכן הובטח לו שימסרו לו שני מכשירים חדשיים חינם אין כסף, בתמורה לשני המכשירים הישנים שמסר. מה שהובטח לו בתמורה למכשירים הישנים הינו זיכוי בזמן אויר, שאכן קיבל. ניתנו לו תמריצים נוספים לעסקה בדמות התקנת מכשיר ג'י פי אס, אלא שאלו אינם מענייננו. טענותיו של הנתבע עומדות בניגוד למסמכים, ואינן מסברות את האוזן לגופן. כך, גם אם לא אזקק לרשומה המוסדית (פלט מסך שהטקסט בו הוזן על ידי מי מנציגי התובעת ששוחח עם הנתבע; הנציג רשם שהנתבע מסר שהוא מחויב לשלם רק ל 18 חודש על המכשירים ולא 36 חודש. מכאן חפצה התובעת ללמוד שהנתבע עצמו ידע שהוא חב בעלות המכשירים ואף מחויב בהם מידי חודש. איני מייחס משקל רב לרישום זה שנרשם על ידי נציג עלום של התובעת, ואולם כאמור יש מספיק אינדיקציות גם בלי רישום זה כדי להגיע למסקנה בדבר תוכן העסקה וכי הנתבע היה מודע היטב לתוכנה).

11. העלות המקורית של המכשירים עמדה על 896.4 ₪ למכשיר (כאמור 24.89 כפול 36 תשלומים); כאשר היתרה הלא משולמת הינה 373.35 ₪ למכשיר, נכון למועד הגשת התצהיר של מר עוז מיכאלי מיולי 2011, היינו סכום קרן של 747 ₪.

משנדחו טענותיו של הנתבע, יש הצדקה לחייב בהוצאות משפט ריאליות, שאינן בבחינת עונש, אלא זכות של מי שזכה בדין.

אני מחייב הנתבע לשלם לתובעת בתוך 30 יום את הסכומים הבאים:

1. 747 ₪, כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.11.
2. שכ"ט עו"ד בסכום של 1,500 ₪.
3. הוצאות משפט כלליות באומדן בשיעור 1,000 ₪, הכוללות כבר האגרה ששילמה התובעת.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ג, 24 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.