1. העותרת, נתינת אתיופיה, נכנסה לישראל שלא כחוק ביום 10.9.09.

העותרת טענה כי היא זכאית למעמד של פליטה אך בקשתה נדחתה.

העותרת הגישה בקשה לעיון מחדש וביום 21.11.10 נדחתה אף בקשה זו.

הנימוק לדחיית הבקשה היה שהיא אינה מבוססת על עילה המנויה באמנת הפליטים.

2. לטענת העותרת, היא חברה ופעילה במפלגת CUD.

מפלגה זו היא מפלגת אופוזיציה אשר זכתה בבחירות אולם מעולם לא קיבלה לידיה את

השלטון בשל התנהגות בלתי דמוקרטית של המפלגה ששלטה באותה עת.

לדברי העותרת, היא היתה פעילה זוטרה במפלגה ותפקידה התמצה בחלוקת עלונים.

3. השאלה העומדת לדיון היא האם החלטת המשיב בנסיבות העניין, היא סבירה.

העותרת טענה כי חששותיה מבוססים על העובדה שהיא נאלצה לעזוב את מקום מגוריה

ולנדוד לאזור אחר באתיופיה תוך שמגיע אליה מידע באותה עת שנציגי הממשלה מחפשים

אחריה.

4. ביום 1.2.11 ניתן בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע (כב' השופטת אבידע) פסק דין

הדן בפעילי מפלגת ה-CUD.

במסגרת פסק הדין מצטטת כב' השופט אבידע בהסכמה מדו"ח משרד ההגירה הבריטי כי

"קיימת עדיין סכנה באתיופיה לפעיל בולט או מנהיג בעל פרופיל גבוה

בקואליציית מפלגות ה-CUD ולכן במקרים כאלה מתן מעמד של פליט קרוב

לוודאי הינו הצעד ההולם.

לעומת זאת, צוין שם (בדוח משרד ההגירה הבריטי, א.י) כי הרגיעה הפוליטית שחלה בשנים 06'-07' הביאה לכך שמגישי בקשה אשר בידם ראיות לפרופיל

בינוני או נמוך של פעילות או השתייכות לקואליציית מפלגות ה-CUD אינם קרוב

לוודאי נמצאים בסכנת התעמרות העלולה להגיע לכדי רדיפה. במקרים כאלה מתן

מקלט מדיני לא יהיה ככל הנראה צעד הולם".

ראה עמ"נ 37298-09-10, ש.ט נ' מדינת ישראל.

5. אין מחלוקת שהראיות שהציגה העותרת כמו מכתב מזכ"ל המפלגה, מקורן מתקופה הקודמת לתקופה שהחלה בשנים 06'-07' כאמור בדו"ח משרד ההגירה הבריטי.

לפיכך, מסקנתי היא שהמציאות היום שונה מזו שהייתה בשנת 05' ואף מזו שהייתה בשעה

שעזבה העותרת את מולדתה.

לאור האמור, מסקנתו של המשיב לפיה העותרת אינה עומדת בתנאי אמנת הפליטים היא

מסקנה סבירה שאין להתערב בה.

לאור האמור בדו"ח משרד ההגירה הבריטי, המצב באתיופיה השתפר בעניין זה ללא הכר

וכיום לפעילים זוטרים כמו העותרת לא נשקפת כל סכנה באתיופיה.

6. לפיכך אני דוחה את העתירה.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"ג, 11 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.