הצדדים הסכימו כי אפסוק במחלוקת שביניהם בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט וכי אנמק בתמצית את פסיקתי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה. על אף שהנהגת ברכב הראשון לא העידה אני מעדיף את גרסת נהג התובעת לפיה רכבו נפגע מאחור על ידי רכב הנתבעות ונהדף קדימה אל עבר הרכב שלפניו. נהג התובעת אמר זת בעדותו וכך הוא גם מסר בהודעתו במשטרה.

עדותה של הנתבעת 1 הייתה שונה לחלוטין מההודעה שמסרה למשטרה. שם נכתב במפורש כי תשומת לבה הוסטה בעקבות טרקטור שנסע לאחור. הן בהודעתה במשטרה והן בהודעתה לנתבעת 2 לא נטען כי רכבה הצטרף לתאונה קיימת. מדובר בפרט מהותי ביותר, אשר עומד בבסיסי המחלוקת שבין הצדדים.

אשר על כן התביעה מתקבלת. הנתבעות באמצעות הנתבעת 2 תשלמנה לתובעת סך של 15,283 ₪ צמוד מיום 8.12.2010, אגרת בית המשפט בסך של 347 ₪, שכר העדה בסך של 350 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור של 11.705.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ג, 17 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.