לפניי בקשת הנתבעת לקצוב את שכ"ט המומחה שמונה בתיק זה לבדיקת התובע.

המומחה ביקש לקצוב את שכרו בשיעור של 9,000 ₪ בצירוף מע"מ, שכן על פי ההסבר שניתן על ידו, לאור ריבוי המסמכים בתיק, ארכה הכנת חוות הדעת כשלושים שעות.

ב"כ הנתבעת סבור לעומת זאת, כי יש לקצוב למומחה שכר אחיד, עתים המומחה עובד יותר ועתים ועבד פחות עבור חוות דעת ואין מקום לפיכך לדרישת המומחה, כאשר ב"כ הנתבעת מציע להעמיד את שכרו של המומחה על שכר גבוה מהמקובל, אך לא באופן משמעותי.

איני סבורה, כי יש להתעלם מההשקעה החריגה שהיתה למומחה במקרה דנן. אמנם לא כל חוות הדעת זהות, אך ישנם מקרים בהם מדובר בעניין מורכב או המצריך עבודה רבה יותר באופן חריג מהמקובל והמומחה רשאי לקבל שכר לפיכך גם בשים לב להיקף עבודתו.

מנגד, הנני סבורה, כי נכון יהיה, שעה שהמומחה סבור, כי מדובר בעניין המצדיק חריגה משמעותית משכר הטרחה המקובל, כי המומחה יעמיד את הצדדים מבעוד מועד על עניין זה, על מנת שהצדדים יוכלו את צעדיהם בהתאם.

בנסיבות העניין ובהביאי את מכלול שיקולי הצדדים בחשבון, מצאתי מקום לקצוב זו הפעם את שכרו של המומחה על הסך של 7,500 ₪.

המזכירות תשגר העתק ההחלטה לצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, ט"ו חשון תשע"ג, 31 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.