1. תביעה שהוגשה על ידי התובעים, יוסף שיבאם ואורנית גושן כנגד עו"ד ישעיהו הורוביץ על סך 288,461 ₪ בעוולת התרמית והרשלנות.

2. טענות התובעים:

התובע נעצר בחשד לביצוע עבירות אלימות ביום 14.5.09. הוא שכר את שירותי של עו"ד ניר דוד וסיכם אותו שייצג אותו ואת מר יקיר סלומון (להלן:"יקיר") בנה של גיסתו שנעצר עימו בהליכי המעצר. כחודש לאחר המעצר ביקר הנתבע המכיר הכרות קודמת את התובע בתא המעצר. בהמשך פנה הנתבע לתובעת, בת זוגו של התובע והודיע לה שיכול לדאוג לשחרורו המיידי של התובע תמורת הסך של 150,000 ₪ וכי עו"ד מטעמו ייצג את התובע. עוד דרש הנתבע שעו"ד דוד יפוטר.

התובעים שילמו את הסכום לאדם בשם יעקב שדה לפי הוראות הנתבע. לאחר מכן החל עו"ד זאב וישניא לטפל במעצר התובע ומסר להם שהוא מטפל בעניינו. עו"ד וישניא הגיש ערר לבית המשפט העליון על מעצרו של התובע, אולם הערר נדחה.

התובע החליט לפטר את עו"ד וישניא ושכר את שירותי עו"ד אלי כהן אשר הגיע להסדר טיעון עם המדינה בעניינו.

לטענת התובעים הנתבע פעל בתרמית כאשר הציג בפניהם מצגים כוזבים ונתן להם להאמין שהכספים ששולמו לו או למי מטעמו יביאו לשחרורו המהיר של התובע ממעצר. הנתבע פעל תוך ניצול ציני של מצוקת התובע ומצבו הנפשי.

עוד התרשל הנתבע כאשר הכניס עצמו למערכת משפטית שחייבה ידע כלים ונסיון מקצועיים והציג בפני התובעים עמדות מקצועיות שגויות.

משכך הוגשה התביעה בסך הכולל:

1. סך של 150,000 ₪ - הסכום ששולם לנתבע כשהוא משוערך.
2. 44,080 ₪ עלות שכירת שרותי עו"ד כהן.
3. 75,000 ₪ נזק לא ממוני.
4. 7,500 ₪ הוצאות שונות.

3. טענות הנתבע:

הנתבע טיפל במשך השנים בענייניו המשפטיים של התובע, בין היתר בסכסוך ירושה ואף בתביעת פינוי. ערב פעולת הפינוי הזהיר הנתבע את התובע שלא יהיה מעורב בהליך הפינוי שכן נוכחותו במקום יכולה לגרום לאלימות. התובע הגיע למקום ונעצר לאור אירוע האלימות שהתרחש במסגרתו היה מעורב. התובע יצר קשר עם הנתבע מתא המעצר. הנתבע הגיע לבקר התובע לבקשתו. התובע ביקש להחליף את עורך דינו שכן אינו מצליח לשחררו מהמעצר. בעצת לקוח אחר שלו בשם יעקב שדה המליץ על עו"ד וישניא המתמחה בתחום הפלילי. הנתבע מסר את פרטי עו"ד וישניא לתובעת, בת זוגו של התובע, ואף מסר את המחיר אותו דורש עורך הדין בתמורה לייצוג המשפטי. התובעים החליטו להעסיק את עו"ד וישניא כאשר שילמו הסכום דרך יעקב שדה ללא מעורבות הנתבע. עו"ד וישניא הוציא קבלות לתובע. הנתבע לא היה כלל מעורב בייצוג המשפטי ולא קיבל כל סכומים.

4. התובעים הגישו תצהיר עדות ראשית מטעמם. כן ביקשו לזמן לעדות את עו"ד

שרוני ,שהיה בזמנים הרלוונטים מתמחה של הנתבע.

5. הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו וכן מטעם מר יעקב שדה.

6. דיון משפטי:

האם פעל הנתבע בתרמית מול התובעים?

איני סבורה שהתובעים הרימו הנטל להוכחת טענתם. לא שוכנעתי כלל ועיקר שגרסת התובעים לפיה הם פעלו בעצת הנתבע אשר למעשה גרם להם לחשוב שהוא המטפל בעניינם , הוא שקיבל מהם הכסף ולמעשה הציג בפניהם מצג שווא שמטפל בעניינו של התובע הוכחה.

התובעת בעדותה ניסתה להציג מצג לפיו לא היתה כלל בקשר עם עו"ד וישניא ולא הכירה אותו, אולם הן מעדותה, הן מעדות התובע והן מההחלטות שניתנו בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון (נ' 1 ונ' 2) ניתן ללמוד שעו"ד וישניא הוא שייצג התובע בדיונים, ומשכך איני יכולה לקבל עדותה בענין זה שכן שוכנעתי שידעה היטב שעו"ד וישניא הוא המייצג התובע.

7. החשבוניות הוצאו על ידי עו"ד וישניא ולא על ידי התובע. עו"ד וישניא לא הגיע למסור עדותו. עדותו הינה עדות מפתח בתיק זה, שכן אם אכן נכונה טענת התובעים שהנתבע הוא שפעל בעניינם כאשר הכסף שולם למעשה לנתבע, אזי היה מקום לזמן את עו"ד וישניא לברר מדוע הוציא הוא החשבוניות. כאשר לא עשו כן ולא הוצגה כל מניעה כך, סבורני שעובדה זו עומדת לחובתם, שכן מעמידים אדם בחזקה שאם קיימת לו ראיה התומכת בגרסתו, יביאנה, וכאשר אינו מביאה, אין זאת שהראיה לו היתה מובאת, לא היתה תומכת בגרסתו.

8. הנתבע הביא כתמיכה בעדותו את מר יעקב שדה. עד זה העיד שהכיר את הנתבע אשר ייצג אותו בהליכים קודמים. מעדותו עלה שהנתבע, פנה אליו וסיפר לו שלקוח שלו זקוק לייצוג פלילי. הוא פנה למכרים שהמליצו לו על גברת בשם אתי, פעילה חברתית העוזרת לאנשים בתחום הפלילי והיא שהמליצה על עו"ד וישניא (ראה עמ' 27 שורות 18-30). כן עלה מעדותו שהיו מספר פעמים בהם נפגש עם התובעת על מנת לקבל ממנה הכספים ולהעבירם לעו"ד וישניא.

אף מספר הטלפון של התובעת הועבר לו על ידי הנתבע (ראה עמ' 28 שורות 14-15 לפרוטוקול) .

כן העיד שבאחת הפעמים הפגישה היתה בבית הגיסה, שכן היא שהעבירה הסכום עבור שחרור בנה (ראה עמ' 32 שורות 20-28 לפרוטוקול). למרות חקירתו הנגדית שב והעיד כך. אם אכן הנתבע הוא שייצג התובע מדוע היה הכסף צריך להיות משולם דרך העד? מדוע נוצר הקשר הישיר בין מר שדה לבין התובעת, אם הנתבע הוא המייצג? אין ספק שבין התובע לנתבע היתה מערכת ארוכת שנים, כך שאם אכן היתה נכונה טענת התובעים הכסף היה משולם ישירות לנתבע ולא עובר דרך יעקב שדה. כן מדוע שיעקב שדה יהיה בקשר עם התובעת על מנת לקבל ממנה כספים ולא הנתבע? לא קיבלתי מהתובעים כל הסבר לכך.

9. מר יעקב שדה המשיך והעיד שבשלב מסוים לאחר הדיון בבית המשפט העליון במסגרתו לא שוחרר התובע, התבקשו חשבוניות. עו"ד וישניא העביר חשבוניות אולם היה חסר סך של כ- 40,000 ₪, על כן נערכה פגישה במשרדו בנוכחות התובעת וגיסתה, הן העלו הטענות ולמעשה כך סבר הענין נסגר שכן הן יצאו מרוצות מהפגישה והגיסה אף העבירה לעו"ד וישניא ענינים נוספים לטיפולו. (ראה עמ' 31 שורות 16-19). אם נכונה גרסת התובעים מדוע בשיחה לא טוענת התובעת שכלל לא שילמה לעו"ד וישניא דבר שכן הכספים שולמו לנתבע עבור טיפולו הוא?

10. עוד עלי לציין שעלה מעדות מר שדה שהנתבע אינו מתמצא כלל בהליכים פלילים. אף הנתבע העיד כך. גם מעדות עו"ד עזורי עלה שהנתבע אינו עו"ד העוסק בתחום הפלילי (ראה עמ' 15 שורות 26-27, עמ' 16 שורות 18-20) הווה אומר, אם הכל ידעו שהנתבע אינו עוסק בתחום הפלילי, מדוע שיודיע לתובע שהוא זה שייצג אותו?

מעדות עו"ד עזורי לא התרשמתי שבפגישה שנכח הנתבע מסר שהוא שייצג את התובע.

11. מתצהירו של עו"ד עזורי (ת' 1) עלה שלאחר שביקר את התובע בבית המעצר יחד עם הנתבע, מסר לו הנתבע שיצר קשר עם לקוח שלו בשם יעקב שדה המתמצא בתחום הפלילי וביקש ממנו עזרה בסיוע לתובע.

בהמשך הוא מצהיר שהנתבע מסר לו שלפי דברי מר שדה יש להעביר כספים לפרקליטה מסוימת על מנת שלא יתנגדו לערר. גרסה זו הינה גרסה חדשה שלא עלתה כלל קודם לכן ואינה עולה בקנה אחד עם עדויות המעורבים.

12. גם מתצהיר עזורי עלה שהתובע התרעם על אופן ייצוגו בידי עו"ד וישניא ופנה לנתבע בדרישה לקבלת כספו. לא עלה כלל מתצהירו שהכסף שולם לנתבע, אלא ניתן ללמוד מכך שאכן עו"ד וישניא הוא שייצג את התובע וטיפל בעניניו, אולם התובע שלא היה מרוצה מכך, ביקש לערב את הנתבע אשר הכיר בין השניים.

13. מעדות התובע עלה שלאחר הדיון בבית המשפט העליון ביקש מהנתבע שישיג לו עו"ד אחר:

"אמרתי לנתבע תעשה לי טובה וישניא הזה לא נראה לי בסדר, הוא צוחק עלי, מדבר אלי לא יפה בטלפון אמר לי אתה רוצה להתנגח בי, אמרתי שים לי את שפטל, דוד יפתח, אני רוצה להחליף את עורך הדין שאני לא יודע שהנתבע הוא עורך הדין. הנתבע בדק וחזר אלי ואמר לבת הזוג שלי תגידי ליוסי שהתיק קטן". (ראה עמ' 24 שורות 12-16 לפרוטוקול).

מעדותו זאת התרשמתי שידע שוישניא הוא עורך הדין שלו אולם לא היה מרוצה מייצוגו שכן סבר שישתחרר אולם לא כך היה. על כן פנה לנתבע אותו מכיר מזה שנים רבות וביקש שימצא לו עורך דין אחר. אם אכן נכונה היתה טענתו, מדוע בת זוגו לא אמרה לו, אין כל צורך בכך שכן מטפל בך הנתבע?

כן התובעים לא הצליחו כלל להוכיח שסכום כסף כלשהוא הגיע לידיו של הנתבע.

14. הנתבע העיד מנגד שלא קיבל כל סכום מהתובעים וכי כל שעשה הינו יצירת הקשר בין התובעים לעו"ד וישניא. כן הסביר כיצד הגיעו לידיו קבלות של עו"ד וישניא, שכן לאחר שהוגשה תלונה עלי התובעים כנגדו, פנה וביקש הקבלות ממר שדה . (ראה עמ' 48 שורות 7-11 לפרוטוקול).

ככלל העד שב והעיד שללא היה מעורב כלל במערכת היחסים שבין התובעים לעו"ד וישניא, כאשר מעורבתו הסתכמה ביצירת הקשר הראשוני, זאת ותו לא. עדותו היתה בהירה ובית המשפט נותן אמון בעדותו זו.

15. עוד אוסיף התובע הגיש תלונה כנגד הנתבע בגין מעשיו אלה. המשטרה בסופו של יום החליטה לסגור את התיק בשל חוסר אשמה. אין ספק שהטענות כנגד הנתבע הינן טענות חמורות אשר היה מקום להוכיחן בראיות.

16. עלי לציין שעלה מתצהיר עו"ד שרוני שבשלב מסוים הציע הנתבע לקחת הלוואה אם הכסף לא יוחזר על ידי מר שדה.

הנתבע בבית המשפט הסביר שבאותה עת היה נטול בלחצים, וכאשר התחילו איומי התובע אשר בהמשך להם גם הוגשה תלונה במשטרה, הציע לקחת הלוואה למרות שלא קיבל כל כספים. (ראה עמ' 3-10). הסברו זה מקובל עלי שכן ניכר היה מעדותו שאכן אותה עת היה במצב נפשי אשר גרם לו להציע את שהציע, ללא כל סיבה הגיונית.

17. לאור כל האמור לעיל סבורני שהתובעים לא עמדו בנטל ההוכחה להוכחת טענתם בכל הנוגע לתרמית מצידו של הנתבע כלפיהם.

18. האם התרשל הנתבע בפעילותו מול התובעים?

כפי שפירטתי לעיל מסקנתי הינה שהנתבע כלל לא ייצג התובעים ו/או יקיר במסגרת ההליכים הפלילים ולא קיבל כל שכר טרחה עבור עבודה כלשהיא שלא ביצע עבורם ועל כן אין כל התרשלות מבחינתו בטיפול בעניינים.

19. טוענים התובעים לרשלנות ביצירת הקשר שבינם לעו"ד וישניא. כפי שעלה מעדות הנתבע הוא אכן מסר לתובעים מידע שנמסר לו אודות עו"ד וישניא ממר שדה. האם חלה עליו החובה לבדוק המידע? לבצע בדיקות מעמיקות? איני סבורה כך.

הנתבע העיד שהעביר המידע שנמסר לו מר שדה, ובין היתר אף שעו"ד וישינא הינו בנו של שופט עליון. מידע שבדיעבד התגלה כלא נכון.

התובעים שניהם אנשים בגירים, אשר יכולים הם לבחון ולבדוק אם עורך דין המומלץ ע"י עו"ד אחר אכן מתאים לטפול בשחרור התובע. כן יכולים היו לבדוק המידע שניתן אודותיו. ניתן היה לבדוק מידע זה בדרכים רבות.

התובע כך העיד הנתבע, היה מצוי בהליכים משפטיים ומשכך סבורני שלא חלה על חובה מקצועית על הנתבע שלא פעל כאן כעו"ד התובעים כאשר יצר הקשר שבין התובעים לעו"ד וישניא, אלא כך שוכנעתי פעל כחבר וכאדם המכיר את התובע שנים רבות ולאור מצוקתו של התובע. לא שוכנעתי שהנתבע היה שלוחו של התובע, ייצג אותו או חב כלפיו בחובה כלשהיא.

20. עוד עלי להוסיף שאף אם הייתי מגיעה למסקנה שהנתבע הוא שקיבל הכסף עבור טיפולו בשחרור התובע ואחיינו עדיין מסקנתי היתה שאין כל התרשלות בטיפול. בכל הנוגע לאחיין יקיר , יקיר אכן שוחרר במסגרת המעצר. אם כן איזו התרשלות קיימת בעניינו של יקיר, אשר שוחרר לאחר טיפול משפטי בעניינו?

באשר לתובע, הוגשה החלטת העליון בעניניו (נ' 1), שם פורט שלאור העבירה החמורה שיוחסה לו, עברו הפלילי, עבירת ההדחה שיוחסה לו, אין כל מקום לשחרור. לא הוכח בפני שניתן היה לשחרר התובע וכי הוא לא שוחרר רק בשל ייצוג משפטי בלתי הולם וראוי או בלתי מקצועי ועל כן לא הוכחה כלל הטענה.

21. סוף דבר- התביעה נדחית. התובעים ישלמו לנתבע הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.

ניתן היום, כ"ו סיון תשע"ג, 04 יוני 2013, בהעדר הצדדים.