1. התובע, רופא שינים במקצועו, ביקש לנסוע לכנס מקצועי שהתקיים באוקראינה בין הימים 29/4/10 ל-5/5/10.
2. התובע רכש מהנתבעת, באמצעות הסוכנת סטלה דז'נבדזה (הסוכנת), כרטיסי טיסה ושירות של הוצאת אשרת כניסה מתאימה לאוקראינה.
3. כשלושה ימים לפני הטיסה קיבל חזרה את דרכונו. באותו יום הסוכנת לא הייתה במשרד וכתוצאה מכך לא נבדקו הדרכון והאשרה [סעיפים 4-3 לתצהיר הסוכנת].
4. ב-29/4/10 טס התובע לאוקראינה וכשהגיע התברר כי אשרת הכניסה שבדרכונו היא מיום 29/5/10 – חודש אחרי הטיסה.
5. התובע עוכב בשדה התעופה באוקראינה ולא ניתן לו להיכנס למדינה.
6. התובע פנה לכספי שפנתה לקונסול אוקראינה בניסיון להשיג אשרה מתאימה. הניסיונות לא צלחו וכספי הנפיקה לתובע כרטיס טיסה חזרה לישראל. התובע שהה בשדה התעופה באוקראינה כ-15 שעות, ובשעה 15:30 המריא חזרה לישראל.
7. התובע תובע פיצוי עבור הוצאותיו, אבדן הכנסה בישראל, אבדן לקוחות פוטנציאליים אותם היה מגייס באוקראינה ועגמת הנפש שנגרמה לו. הואיל ואין מחלוקת של ממש על העובדות הגיעו הצדדים להסכמה כי יוגשו סיכומים על יסוד התצהירים ונספחיהם ללא צורך בחקירות.

אחריות ואשם תורם

1. אחריות הנתבעת: התובע והנתבעת כרתו חוזה לפיו הנתבעת התחייבה לדאוג לאשרת כניסה מתאימה לאוקראינה. בפועל הוחזר הדרכון עם אשרה לתאריכים שגויים. הנתבעת הפרה אפוא את התחייבותה החוזית כלפי התובע שכן סיפקה אשרה שאינה מתאימה. יתרה מכך, סוכן סביר חייב לוודא כי האשרה שהוזמנה דרכו אכן מתאימה לתאריכי הטיסה שרכש המזמין. בפועל לא בוצע כל בדיקה (לא כשהוחזר הדרכון משגרירות אוקראינה לסוכנות ולא כשנמסר ללקוח) ולתובע נמסרה אשרה שאינה מתאימה. בנסיבות אלו הופרה חובת הזהירות כלפי התובע והנתבעת התרשלה. הקשר הסיבתי שבין ההתרשלות והפרת החוזה לבין הנזק ברור. ולפיכך נקבע כי הנתבעת אחראית לפצות את התובע בגין נזקיו.
2. אשם תורם: הנתבעת בסיכומיה אינה כופרת כפירה של ממש באחריותה ועיקר טענתה היא שיש לייחס לתובע אשם תורמת במידה גבוהה משום שהיה עליו לבדוק את האשרה בעצמו. קיים טעם בדברים אלו. התובע ידע על הצורך באשרה ואף שהוא היה רשאי להסתמך על הסוכנת שתספק את השירות עבורו שילם היה עליו לבדוק בעצמו, ככל אדם סביר, כי מועדי כרטיסי הטיסה ומועדי האשרה תואמים את צרכיו. בדיקה פשוטה שכזו הייתה חוסכת את כל האירוע המצער. בנסיבות העניין, בהתייחס לכך שהתובע היה זכאי להסתמך על הסוכנת שהיא אשת המקצוע בתחום ואף שילם לה כסף, ומנגד לחובתו הבסיסית לוודא כי האשרה תקפה, אני מעריך את תרומתו של התובע לנזק ב-25%.

הנזק

1. הוצאות התובע: התובע זכאי להחזר התשלומים ששילם לכספי בסך 2,300 ₪. התובע טוען כי שילם 2,600 ₪ אולם על פי אישור התשלום שצורף הסכום הוא 2,300 ₪. כמו כן זכאי להוצאות שיחות הטלפון הנייד בסכום של 1,000 ₪ (על פי דף חשבון).
2. הפסדי שכר: התובע מבקש סכום של 60,000 ₪ בשל אבדן חמישה ימי עבודה בישראל (30,000 ₪) וכן אבדן מטופל פוטנציאלי שהיה פוגש באוקראינה (45,000 ₪). כהוכחה לדרישותיו מציג התובע אישור רואה חשבון כי מחזור הכנסותיו החודשי עומד על כ-100,000 ₪ ועל בסיס נתונים אלו הוא מבקש שיחושב הפסד השתכרותו. כן הציג כרטיסי טיפולים ותשלומים של לקוחות מרוסיה ואוקראינה שההכנסה הממוצעת מהם, לטענתו, היא 45,000 ₪. התובע טוען כי בנסיעות עבר נהג לגייס לפחות לקוח אחד בכל נסיעה. הנתבעת טוענת כי אין ערך ראייתי למסמכים שהציג התובע ומדגישה כי ממילא אינם מעידים על השתכרות בפועל שכן הם נוגעים למחזור הכנסות ולא לרווח.
3. מצאתי שיש לפצות את התובע בגין אבדן חמישה ימי עבודה. ברי כי התובע שתכנן לנסוע לחו"ל לא תאם טיפולים לימי הנסיעה, וסביר כי נוכח חזרתו הפתאומית והמועד הקצר לא נקבעו לימים אלה טיפולים חלופיים גם לאחר שחזר לארץ. ממצא זה נתמך במכתב רואה-החשבון שמעיד על ירידה ניכרת בהכנסות בחודש מאי. יוצא אפוא כי התובע איבד את הכנסתו בגין חמשת ימי עבודה אלה והוא זכאי לפיצוי בגינם. התובע אינו זכאי לפיצוי בגין אבדן לקוח מחו"ל. התובע לא הוכיח כי אכן היה צפוי לגייס לקוח בכנס וממילא מדובר בלקוח תיאורטי בלבד. יתרה מכך, ההכנסות מלקוחות אלה מגולמות כבר השתכרותו הכללית (שבגינה הוא זכאי לפיצוי). אשר לשיעור ההפסד: הואיל ולא התקיימו חקירות מתקבל מכתב רואה החשבון שהציג התובע כראיה. מכתב זה מלמד אמנם על הכנסה חודשית ממוצעת של כ-100,000 ₪ (כ-4,000 ₪ ליום לפי 25 ימים עבודה לחודש לעצמאי), אולם מדובר במחזור עסקי בלבד ואין כל ראיה להוצאות התובע ולרווחיו בפועל. בנסיבות אלו אין לנו אלא לאמוד את רווחיו ונראה כי חישוב של 50% מההכנסה הוא סביר למדי. לפיכך הפיצוי בגין אבדן הכנסה מוערך על דרך האומדנה ב- 10,000 ₪ (2,000 ₪ ליום * 5 ימים).
4. עגמת נפש: מדובר בתקרית שהייתה מאוד לא נעימה לכל אדם. התובע תכנן לנסוע לכנס מקצועי שבו לא השתתף. התובע עוכב למשך 15 שעות בשדה התעופה באוקראינה, וכפי שתיאר אף חשש ממעצר ממושך יותר. מנגד יש לזכור כי הנתבעת פעלה כדי לתקן את המצב וכי התובע טס חזרה לישראל עוד באותו היום. על בסיס מכלול הנסיבות אני מעריך את הפיצוי בגין ראש נזק זה ב-15,000 ₪.
5. סיכום: סך נזקיו של התובע עומד על 28,300 ₪. מסכום זה יש לנכות את האשם התורם בסך 25% וסה"כ – 21,225 ₪.

סוף דבר

1. הנתבעת תשלם לתובע סך של 21,225 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות בסך 7,500 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 יום וממועד זה יישא הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ג, 13 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.