התובע עותר למתן החלטה בהעדר תגובה על תגובתו על בקשת הנתבעת 1 לבטל את פסק-הדין שניתן נגדה ביום 6.9.2011, לאחר שלא צרפה תצהיר לבקשת רשות להתגונן שהגישה (ושנמחקה עקב כך).

בניגוד לסברת התובע, תגובה כאמור הוגשה על ידי הנתבעת 1 כבר בחודש פברואר, אך לא הגיעה לעיוני, ככל הנראה עקב תקלה.

עיינתי בבקשה, בתגובה ובתגובה אחרונה זו עליה, וכן עיינתי בבקשת הרשות להתגונן שהוגשה בשעתו ללא תצהיר.

סיבותיה של הנתבעת 1 לאי-צירוף תצהיר, ולמעשה: לאי קבלת החלטתי בה הוריתי על מחיקת הבקשה בשל העדר תצהיר, עמומות ומעוררות תהיות, כפי שציינה בצדק ב"כ התובע. מאידך, על פני הדברים בפי הנתבעת 1 טענות הגנה הראויות להתברר, והנשענות על מסמך הנחזה להיות חתום ע"י התובע, והמאפשר לה לשהות בדירה מעבר למועד המוסכם. יכול ואף מסמך זה אינו מקנה לנתבעת 1 הגנה מפני התביעה, אולם עניין זה ראוי לו שיתברר לגופו.

עם זאת, גם מבקשת הרשות להתגונן (שנמחקה) עולה, כי הנתבעת 1 מכירה באופן חלקי בחובה לתובע.

לפיכך, ובאיזון בין הרתיעה להכריע בסכסוכים על יסוד מחדלים שבסדרי דין לבין החשש כי כל כוונת הנתבעת 1 הוא לדחוק את הקץ, אני מורה כדלקמן:

1. אם תשלם הנתבעת 1 לתובע סך של 12,000 ₪, סכום המגלם את הסכום בו היא מודה (חודש וחצי של שכירות, בסך 9,750 ₪) ואת ההוצאות שמן הראוי לפסוק בשל מחדליה הדיוניים, וזאת עד יום 31.12.2012 – כי אז יבוטל פסק-הדין ויתאפשר לה להגיש בקשת רשות להתגונן.

2. על מנת להקל על המעקב ולמנוע אי-ודאות – הסכום האמור ישולם בדרך של הפקדתו לקופת בית המשפט עד למועד האמור.

3. אם לא יופקד הסכום האמור עד למועד האמור – יעמוד פסק-הדין על כנו (ובמקרה כזה תינתנה הוראות באשר לבקשה שהגיש הנתבע 3, כאמור בהחלטה שניתנה בדיון מיום 28.11.2011).

4. המזכירות תחזיר התיק לעיוני ביום 1.1.2013.

ניתנה היום, ב' חשון תשע"ג, 18 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.