1. האישום

הנאשם הובא לדין בגין עבירה של הכשלת שוטר, נהיגה בזמן פסילה ובלי בטוח תקף.

בעובדות יוחסה לנאשם טענה לפיה לא מסר רשיונו לשוטר יעקב אבו חצירה אשר "לכד" הנאשם בחשד לעבירת מהירות, ואולם לקצין הפוסל רפ"ק שמעון בוטבול מסר מיידע כוזב כשאמר כי מסר רשיונו לשוטר אבו חצירה (הכשלת שוטר) .

בנוסף נטען בעובדות כי הנאשם שנפסל ביום 12.4.10 נהג ביום 26.8.10 כאשר היה פסול – זאת על בסיס הקבוע בתקנות (תקנה 555, 557 לתקנות התעבורה).

2. תימצות הראיות

השוטר אבו חצירה ע.ת. 4 (כיום גמלאי) הוא השוטר שביום 12.4.10 קלט רכב הנאשם כשהנאשם נוהג בו במהירות של 99 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת 50 קמ"ש.

השוטר לא זכר פרטי האירוע ועדותו התבססה על דו"ח התנועה (ת/7) ומזכר (ת/8) בדו"ח התנועה רשם "לא היה רשיון נהיגה זומן להיום לשימוע בפני קצין". במזכר שצורף לדו"ח מיום רישום הדו"ח רשם השוטר לנאשם בכתב ידו "עליך להתייצב בתאריך 12.4.10 בשעה 10:00... במשטרת אילת לשימוע בפני קצין. אין עם הנ"ל ר.נ. (רשיון נהיגה – י.ר.) וכמו כן ציין כי הנאשם סירב לחתום על המזכר.

בחקירתו הראשית והנגדית שב העד ואמר כי אינו זוכר דבר מעבר למסמכים.

משנדרש ע.ת. 4 לשאלה כיצד בכל זאת רשם על גב הדו"ח מס' רשיון נהיגה השיב כי מאמין שהרישום נעשה על בסיס בדיקת מסוף (פרוט' עמ' 21 ש' 15).

רפ"ק שמעון בוטבול ע.ת. 1 ערך לנאשם שימוע ביום 12.4.10 לאחר שהנאשם נחשד בעבירת מהירות. בשימוע (ת/1) נרשם "לא קיבלתי ממנו את רשיון הנהיגה. הסיבה: אצל השוטר בשטח" (ת/1). בבית משפט משנדרש ע.ת. 2 לשאלת הפקדת הרשיון אמר "האינפורמציה הזו (לעניין הפקדת הרשיון – י.ר.) כנראה מהנאשם" (פרוט' עמ' 3 ש' 17). עם זאת ע.ת. 1 העיד כי אינו זוכר המקרה (פרוט' עמ' 3 ש' 17 וש' 27). בחקירה נגדית אישר ע.ת. 1 כי אינו יכול לומר בוודאות כי הנאשם אמר לו שהרשיון נמסר לשוטר בשטח-ע.ת 4 (פרוט' עמ' 4 ש' 4). עוד העיד ע.ת 1 כי השימוע נערך "עם החומר של הנהג" ולא עם כל החומר (פרוט' עמ' 4 ש' 28).

בסיום עדותו אומר ע.ת. 4 "... אם אומר (הנהג – י.ר.) שאין ברשותו כלל רשיון, אז אני מסביר לו כי הפסילה תחל מיום השימוע ומניין הימים של ה- 30, יחולו עם ההפקדה שלו" (פרוט' עמ' 6 ש' 13-12).

הודעת הנאשם מיום 26.8.10 (ת/4).

הנאשם טען כי רשיונו ניטל על ידי הקצין הפוסל – בוטבול ורשיונו לא הוחזר לו (הודעת הנאשם ת/4 ש' 15-10).

הודעת הנאשם מיום 29.11.10 (ת/2). בהודעה סירב הנאשם להגיב לחשד שהוקרא לו – נהיגה בפסילה והשיב על שאלות אחרות הנוגעות להגשת תצהיר למשטרה (לשוטרת בטי מענף התנועה ירושלים –ע.ה 1). הנאשם טען שהמציא לבטי תצהיר לעניין הרישיון. הנאשם גם סירב להשיב אם החזיק רשיון נהיגה שעה שנעצר על ידי השוטרת שירן כהן. ביום 26.8.10.

הודעה על תפיסת רשיון של נוהג בפסילה מיום 26.8.10 (ת/6). בהודעה נרשם על ידי השוטרת שירן כהן כי הנאשם לא החזיק ברישיון וטען כי אבד לו.

השוטרת שירן כהן ע.ת. 3 העידה על בסיס דו"ח פעולה, עיכוב והודעה על תפיסת רשיון נהיגה (ת/3, ת/5, ת/6) והגישה הודעת הנאשם (ת/4). על פי המסמכים הנאשם נעצר על ידי ע.ת. 3 ביום 26.8.10 בצומת גולומוב פת ירושלים בגין עבירת תעבורה ונימצא, מבירור במסוף, כי פסול (ת/3).

בטי בן זקן (עד הגנה1) הינה חוקרת באגף התנועה ירושלים אשר "נכנסה" לתמונה לאחר שע.ת 3 עצרה הנאשם ומצאה כי לפי המסוף רשום כפסול. ע.ה. 1 הסבירה כי ביקשה מע.ת. 1 הבהרה האם היתה הפקדה בגין הפסילה המינהלתית באילת (ביום 12.4.10), שכן ע.ת. 1 רשם בשימוע (ת/1) כי רשיונו של הנאשם "אצל השוטר בשטח". בתשובתו ענה ע.ת. 1 "נשאל הנאשם האם רשיון הנהיגה אצל השוטר ולפי הפירוט שהודפס בדו"ח נרשם שלא התקבל רשיון נהיגה אצלי מאחר והוא אצל השוטר בשטח (ע"פ דבריו בלבד)". לאור זאת הסביר ע.ת. 1 לע.ה. 1 כי לא הוזנה למחשב הפקדת רשיון.\

עדות הנאשם. הנאשם העיד כי באילת (ביום 12.4.10 – י.ר.) נשלל רשיונו על ידי ע.ת. 4 והוא הופנה לשימוע לע.ת. 1 אמר אין לו רשיון ורשיונו נפסל (פרוט' עמ' ש' 10).

הנאשם אישר כי חתם על השימוע (ת/1) ובו נרשם "לא קיבלתי את רישיון הנהיגה אצל השוטר בשטח". בנוסף אישר הנאשם שהובהר לו בת/1 כי עליו למסור מייד את רישיונו או לחילופין תצהיר (אם אינו מחזיק ברישיון נהיגה או אבד) ובנוסף כי הפסילה תחושב מיום ההפקדה. כאשר הנהיגה אסורה מיום הפסילה היינו מיום 12.4.10 (ראה פרוט' עמ' 23 ש' 31-30 ועמ' 24 ש' 5-1).

הנאשם אישר כי בסופו של יום הפקיד הרישיון בגין הפסילה מאילת באגף התנועה (היינו רק לאחר שנתפס על ידי ע.ת. 3 – 26.8.10 – פרוט' עמ' 24 ש' 17-10).

3. דיון

אשר לנהיגה בפסילה:

• אין מחלוקת כי הנאשם נפסל מלנהוג על ידי עד תביעה 1 ביום 12.4.10 (ראה ת/1).
• אין מחלוקת כי הנאשם לא ביצע הפקדת רשיון בגין פסילה זו אלא לאחר שנתפס על ידי ע.ת. 3.
• אין מחלוקת כי על הטופס עליו חתם הנאשם לאחר השימוע ת/2 רשום עי עליו למסור את רשיון הנהיגה ואם אין ברשותו רשיון עליו להפקיד תצהיר. וכי חישוב ימי הפסילה יחל רק מיום הפקדת הרשיון/התצהיר. (תקנה 555 ו- 557 לתקנות התעבורה ות/1).
• המחלוקת היא האם הנאשם ידע על כך שעליו למסור את רשיון הנהיגה/התצהיר כדי שיחלו להמנות ימי הפסילה אם לאו. לאמור טענה ב"כ הנאשם כי עומדת לנאשם הגנת טעות במצב משפטי (סעיף 34יט לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"). עוד טענה כי מדובר בדין שהוא לבר-פלילי, ולא אי ידיעת הדין הפלילי העיקרי, ומשכך יש לבחון את טעותו בקריטריונים החוקיים של "טעות במצב דברים" (סעיף 34יח לחוק העונשין).

חשיבותה של ההבחנה בין קביעת התקנות לעניין הפקת הרשיון לצורך חישוב ימי הפסילה כדין פלילי או כדין הלבר- פלילי הינה עקרונית. אם המדובר בדין הפלילי – היינו "טעות במצב המשפטי" – לא תעמוד הגנה זו לנאשם אלא אם "הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר" שהיא קריטריון מחמיר מזה הנדרש להוכחת סייג "טעות במצב דברים".

בעוד שאם המדובר ב"טעות במצב דברים", היינו התחום הלבר פלילי – כל שעל הנאשם להוכיח הוא כי טעותו היתה כנה. (ראה י.קדמי, על הדין בפלילים, מהדורה מעודכנת, תשס"ה – 2004, חלק ראשון, עמ' 565 ואילך).

בפסיקה טרם הוכרעה סופית הסוגיה האם הפקדת הרשיון לחישוב ימי הפסילה היא הדין הפלילי או הדין הלבר-פלילי מבחינת תחולת הגנת טעות במצב משפטי או טעות במצב דברים.

בפל (חד') 162/05 מדינת ישראל נ' בירנבאום (פורסם בנבו, 11.2.07), קבע בית המשפט כי המדובר בתחום הדין הפלילי ומשכך אי ידיעת הדין אינה פוטרת.

בפ"ל (צפת) 7828-11-11 מדינת ישראל נ' ח'נג'ר (פורסם בנבו, 29.5.12) (להלן: "פ"ל (צפת) 7828-11-11 הנ"ל") קבע בית המשפט, לאחר ניתוח מעמיק, כי הפקדת הרשיון לצורך חישוב ימי הפסילה אינה הדין הפלילי גופו אלא הדין הלבר פלילי , ומשכך טעות של הנאשם בנושא זה תבחן לפי הסייג של "טעות במצב דברים".

בערעור על פסק דין, זה נמנע בית המשפט המחוזי מלקבוע האם הפקדת הרשיון לצורך תחילת הימנות ימי הפסילה הינה הדין הפלילי או הלבר פלילי, וקבע כי במקרה הספציפי בין כך ובין אחרת המדובר בזיכוי [ראה עפ"ת (נצ') 27180-07-12 מדינת ישראל נ' ח'נג'ר (פורסם בנבו, 30.10.12].

לכשעצמי דעתי כדעת בית המשפט בפ"ל (צפת) 7828-11-11 כי הפקדת הרשיון הינה הדין הלבר פלילי כיוון שהמדובר בהוראות המנחות כיצד לפעול להימנות ימי הפסילה, אך אין בכך כדי למנוע את פסילת הנאשם בפועל עד להפקדת רשיונו. כפי שהטעים כב' השופט קנדלפת בפ"ל (צפת) 7828-11-11 הנ"ל:

"אכן, הנאשם נהג ברכב בדמותו מצב דברים שאינו קיים, דהיינו שתוקף הפסילה פקע, ועל כן רואים את מעשהו באספקלריה של הטעות שלו, ומעמידים את "המציאות" המדומה במקום הממשית ופוטרים אותו מאחריות פלילית. הטעות שטעה, ושהייתה טעות כנה בדבר חובתו להפקיד את רישיונו בבית המשפט שפסל אותו מהחזיק רישיון נהיגה, לא טעות בדבר קיומו של האיסור הקבוע בסעיף 67 לפקודת התעבורה או בדבר הבנתו את האיסור היתה, אלא טעות בדבר הדין החל על חישוב תקופת הפסילה המשמש יסוד מיסודותיה העובדתיים של עבירת הנהיגה בזמן הפסילה. דין זה, הקבוע בסעיף 42(ג)(1) לפקודת התעבורה, אף אם נמצא באותה פקודת תעבורה שקובעת את האיסור, הוא חיצוני לעבירה הפלילית ומהווה דין לבר פלילי שאינו חלק מן החיקוק שמגדיר את האיסור הפלילי, ואשר טעותו של הנאשם בו גרמה אצלו טעות נוספת, בנתון עובדתי בלבד שנוגע כאמור לתוקף הפסילה שהוטלה עליו, שבו מותנית, לפי סעיף 67 לפקודה, פליליות מעשהו".

משכך בוחן אני את טעותו של הנאשם לפי מידת הכנות שהתרשמתי כי יש לייחס לטענה זו.

ראשית, אציין כי ככלל הוכחת קיומו של סייג מוטל על הנאשם כי ברמה של הקמת ספק סביר, משקם הספק ביחס לתחולתו של סייג, על המאשימה עובר הנטל להפריך ספק זה. (ראה י.קדמי, שם עמ' 465-467).

טעות במצב דברים נבחנת לפי כנות הטעות כאמור, אך לשם הוכחתה או הפרכתה יש ב"סבירות הטעות" כדי ללמד על הכנות (שהיתה תנאי נוסף לכנות לפני תיקון 39 לחוק העונשין) (ראה ע"פ 5938/00 אזולאי נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(3)837, 894).

בחומר הראיות אין ראייה כי נאמר לנאשם מפורשות כי עליו להפקיד את רשיונו אלא רק כי הדבר נוהג כך בדרך כלל (ראה עדותו של ע.ת.1 פרוט' עמ' 4 ש' 20), הדעת נותנת כי היות והעורך השימוע סבר כי הרשיון מצוי אצל השוטר בשטח, הוא אף לא טרח להסביר לנאשם כי עליו להפקיד רשיון/תצהיר בדבר אובדן רשיון. אף לא הוכח כי הנאשם קבל העתק מטופס השימוע (ת/2) אלא רק כי הדבר נהוג בד"כ (ראה עדותו של ע.ת.1 פרוט' עמ' 4 ש' 20), אם כי יתכן שזהו "הדף" שאמר הנאשם בעדותו שקבל (פרוט' עמ' 23 ש' 22). במצב דברים אלו היה ניתן לומר כי טעות זו עשויה להיות סבירה בנסיבות העניין. אלא שאיני מקבל את הטענה כי טעותו הייתה כנה, ואסביר:

הנאשם נחקר במשטרה ביום בו נתפס נוהג בשלילה, 26.8.10, לדבריו נלקח ממנו רשיון הנהיגה במשטרה למשך 30 יום, וכי טרם הוציא רשיון חדש. (ת/4).

דברים אלו מנוגדים למה שאירע בפועל, ולעדותו בפניי, היות ולא נלקח הימנו רשיון הנהיגה כלל (פרוט' עמ' 23 ש' 22-23).

סירובו של הנאשם להשיב לחלק מהשאלות בחקירתו מיום 29.11.10 (ת/2) זמן רב לאחר שנתפס נוהג בפסילה, מחזקת את ראיות המאשימה ומהווה ראיה לכך ש"טעותו" לא היתה כנה כלל. ניכר כי הנאשם השיב לדברים שנוח לו להשיב וליתר בחר לא להגיב.

העובדה שרשיונו פג תוקף והוא לא טרח לבדוק מדוע לא שולחים לו הודעה לחידוש הרשיון, או לחשוד כי משהו לא תקין, אף היא אינה אמינה בעייני. ואיני מקבל את טענתו בפני כי שכח לחדש את הרשיון (פרוט' עמ' 23 ש' 12). כך איני מקבל את הטענה כי נעצר מס' פעמים קודם לכן ונבדק במסוף ונאמר לו שיש לו רשיון (פרוט' עמ' 23 ש' 11-12).

עדותו בפני היתה מבולבלת, לא ברורה, הנאשם לא זכר מתי הפקיד רשיונו, מתי הפקיד תצהיר. האופן בו העיד מעיד על חוסר מהימנות בעייני.

באשר לטענה כי הנאשם לא הוזהר כי הוא רשאי להיוועץ בעו"ד, היות וחקירתו ת/2 התנהלה זמן רב לאחר שנתפס, והיות ואביו עו"ד, וציין אף כי התצהיר לאובדן רשיון נערך באמצעותו (ת/2 ש' 50-51), ולפי אופן תשובותיו ושמירה על זכות השתיקה בחלק מן השאלות, ניכר כי בפועל הוא נועץ בעו"ד קודם לחקירתו. לפיכך איני סבור כי נפגעה הגנתו ולכן אין לפסול את הודעתו ת/2.

באשר להודעתו מיום האירוע (ת/4), יתכן ולא הוזהר כי עליו להוועץ בעו"ד (ע.ת.3 לא זכרה אם הזהירה הנאשם, פרוט' עמ' 15 ש' 9-10), אך גם בהתעלם מהודאה זו עדיין התרשמותי היא כי עדות הנאשם אינה מהימנה, וטעותו לפיכך אינה כנה.

על כן אני קובע כי לא עומדת לנאשם הגנה מסוג "טעות במצב דברים" ומקל וחומר שלא עומדת לו הגנה "טעות במצב משפטי", ועל כן אני קובע כי נהג בפסילה ביום 26.8.10.

אשר לעבירה של הכשלת שוטר

טוענת המאשימה כי הנאשם הכשיל שוטר בכך שבפני ע.ת. 4 טען שאינו מחזיק ברשיון נהיגה (ראה ת/7 ות/8) ואילו בפני ע.ת. 1 טען שמסר רשיונו לע.ת. 1 (ראה ת/1).

ע.ת. 1 בעדותו בבית משפט ציין לגבי הרישום בת/1 כי "אצל השוטר בשטח" (הרישיון י.ר) כי אינו יכול לאשר שאלו דברים שהנאשם אמר לו (פרוט' עמ' 4 ש' 4).

מכאן שאין הוכחה לעבירה של הכשלת שוטר שהרי לא ברור אם הנאשם טען זאת בפני הקצין הפוסל – ע.ת. 1 – אם לאו.

סיכומם של דברים : מרשיע הנאשם בגין עבירה נהיגה בפסילה ומזכה הנאשם מעבירה של הכשלת שוטר.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ג , 6 ינואר 2013, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד חנא קובטי, הנאשם ובאת-כוחו עו"ד לאה גולדמן.