בפניי בקשת חייבת להכריזה פושטת רגל.

בעקבות דיון שהתקיים בעניינה, בהעדר הודעה אחרת מטעם ב"כ הכונ"ר, הכונ"ר נחשב כמי שאינו מתנגד לבקשת החייבת, לאחר ששוכנע כי לא נמצא חוסר תום לב ביצירת חובותיה ובהתנהלותה בהליכי הפש"ר.

ביום 28.3.2011 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים בסך 79,976 ₪
ל-3 נושים, כאשר מושת עליה תשלום חודשי בסך 100 ₪.

החייבת לא נחקרה ונושיה לא התייצבו לדיון שהתקיים בעניינה.

המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראה ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) עמ' 749 בעמ' 756).

וראה גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק-על 2003 (3) 1913 (2009).

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייבת אשר לא התייצבו לישיבת היום, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייבת פושטת רגל.

כל ההגבלות שהוטלו על החייבת יעמדו בעינן, והחייבת תשלם 300 ₪ לקופת הפש"ר מדי חודש בחודשו.

הכונ"ר ישמש כנאמן על נכסי החייבת, עד למינוי נאמן אחר.

לאור תוצאות ההליך ישולמו הוצאות ההליך ושכר הכונס מכספים שהצטברו בקופת הכינוס עד מועד מתן פסק דין זה.

פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, כ"ב אדר תשע"ג, 04 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.