1. זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 28.10.10 שקבעה למערערת נכות רפואית בשיעור 30 אחוז מיום 1.12.09 בגין מחלת פרקים ובשיעור 44% מיום 1.1.10 בגין מחלת הצליאק. הנכות נקבעה מיום 1.12.09 ומיום 1.1.10. המערערת הגיעה לגיל פרישה בחודש 10/09. תביעתה לנכות כללית נדחתה הואיל ונכותה נקבעה כאמור לאחר הגיעה לגיל פרישה.

2. בערעור דנן מבקשת המערערת למעשה לתקוף את ההחלטה של הוועדה ולקבוע כי יש לקבוע את נכותה קודם לחודש 10/09 מה שעשוי לזכותה בגמלת נכות .הערעור אפוא הינו על מועד הנכות בטענה לפיה הופיעו הסימפטומים המצביעים על הנכויות שנקבעו לה קודם לחודש 10/09. ממילא יש לקבוע את נכותה קודם לחודש 10/09.

ב"כ המשיב טען כי אין תיעוד רפואי המצביע על כי הנכות שהוכרה קדמה לחודש 10/09. נהפוך הוא מהתיעוד הרפואי עולה כי אף ביום 5.1.10 עדין לא היה תיעוד המצביע על גילוי הליקויים הרפואיים שנמצאו אצלה והוכרו לצורך נכותה.

3. נציין כי למערערת ניתנו מספר הזדמנויות להמציא מסמכים המצביעים על כי הסימפטומים לליקויים שנמצאו אצלה היו קודם לחודש 10/09 אך היא לא המציאה מסמכים כאמור, כפי שהתבקשה כמפורט בהחלטה מיום 21.5.12. המערער הודיעה כי אין לה מסמכים נוספים.

4. בטענות המערערת אין כל נימוק משפטי המצדיק החזרת ענינה לוועדה, ולפיכך בצדק טען ב"כ המשיב שיש לדחות הערעור.

החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד, בפני בית הדין האזורי לעבודה.

מועד קביעת הנכות הינו קביעה רפואית שנתונה בסמכות הוועדה. בפני הוועדה דנן לא הוצג תיעוד רפואי המצביע על כי היו ממצאים ברורים קודם לחודש 10/09 בענין הליקויים שנמצאו אצלה בשלב מאוחר יותר והנכות בהם הוכרה. אף בהזדמנות שניתנה למערערת בפנינו להמציא תיעוד כאמור אין תיעוד כזה ולא הומצא תיעוד כאמור. יש לזכור כי בתיעוד רפואי מיום 5.1.10 המתייחס לתלונות המערערת עדיין אין אבחנה בדבר הנכויות שהוכרו אצלה בשלב מאוחר יותר. לנוכח זאת לא מצאתי טעות משפטית של הוועדה.

5. לסיכום אומר כי לא מצאתי כל טעות משפטית בפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים ובהחלטותיה. בית הדין לא יטול לעצמו את הסמכויות שהמחוקק הועיד לועדות הרפואיות, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, בהן הטעות גלויה על פניה ותיקון הטעות אינו מצריך ידע רפואי, י.אליסוף, ועדות רפואיות וועדות עררים, שנתון משפט העבודה ו' עמ' 47, 78.

6. מעיון בדו"ח הרפואי עולה, כי הועדה ישבה בהרכב נאות, ציינה את כל תלונותיו של המערער, ובדקה אותו גם בדיקה פיזית, ועפ"י תוצאות הבדיקה העריכה את אחוזי הנכות, בשיעור 30% ו 44% מיום 1.12.09 ומיום 1.1.10, בהתאמה. לא מצאנו טעות משפטית במועד הנכות שנקבעה.

7. הלכה פסוקה שאין בית הדין מתערב בשאלות רפואיות ובקביעת נכות רפואית דברים המסורים לועדה המיומנת לכך, אלא אם כן מדובר בטעות בולטת, ואין זה המקרה.

8. בהתייחס לנ"ל ולדו"ח הועדה דין הערעור להדחות.

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

כל צד רשאי להגיש בר"ע לנשיאת ביה"ד הארצי או סגנה במועד שקובע הדין.

ניתן היום, ד' אייר תשע"ג, (14 אפריל 2013), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.