בפני תביעה לתשלום סך של 73,120 ₪ שתובעת התובעת מן הנתבע בשל כך שלטענתה הנתבע ביצע עבורה עבודות של הסרת גג ביתה, הגבהת קירות הקומה השלישית של ביתה, בניית הגג מחדש גבוה יותר וכן עבודות גבס וריצוף בקומה השלישית וכל זאת במסגרת הרחבת קומה זו. לטענת התובעת היא הכירה את הנתבע שהיה עובד שכיר בחברה שהיתה בבעלותה. הנתבע ביקש עבור ביצוע העבודות הנ"ל סכום של 65,000 ₪. התובעת טוענת כי שילמה לנתבע את הסכום המוסכם עוד לפני שזה השלים את העבודה וזאת בהתאם להסכם ביניהם ובין היתר משום שהיא הכירה את הנתבע. השיקים ששולמו לנתבע היו אמנם מחשבון החברה שבעלות התובעת ואולם הם נרשמו בספרי החברה כחוב של התובעת לחברה.

התובעת טוענת כי בסיום העבודות התברר לה שהנתבע גרם לה נזקים ולא ביצע את השיפוץ באופן מקצועי. לטענתה, קירות הגבס שבנה הנתבע בקומה השלישית אינם ישרים באופן בולט. רצפת המרפסת של בית התובעת נהרסה כתוצאה מפיזור חומצת מלח על ידי הנתבע או מי מעובדיו. הנתבע היה אמור לקבל מזגן אחד מתוך המזגנים בדירת התובעת (המזגן של קומה ג') ואולם הוא פרק מזגן נוסף (של קומת הסלון) על מנת לקחתו. רק לאחר שהתובעת הביעה תרעומתה על כך הוא הרכיב את המזגן מחדש אך מאז הרכבתו המזגן לא פעל כראוי. לאחר סיום העבודה וכשהגיע החורף החלו מים חודרים לביתה של התובעת דבר שלא היה קודם לשיפוץ. הנתבע ניסה מספר פעמים לתקן את בעיות הדליפה (אז גם גרם לנזקים למרפסת התובעת כמפורט לעיל), ואולם על אף כל ניסיונותיו, גם בחורף אחריו, בשנת 2008 חדרו מים. התובעת ניסתה להשיג את הנתבע על מנת שיתקן את הליקוי אך מספר הטלפון שמסר הנתבע הפך לטלפון שאינו זמין ולכן נאלצה התובע להזמין בעל מקצוע אחר שיתקן את דליפת המים, בעל המקצוע קיבל 4,500 ₪ + מע"מ בגין תיקון הדליפות ואולם אז הבחינה התובעת שהגג החל לשקוע. גם בחורף שלאחריו (2009) חדרו מים והגג המשיך לשקוע, התובעת הזמינה שוב בעל מקצוע ושילמה לו 2,500 ₪ + מע"מ אך גם תיקון זה לא עזר. המים שחדרו גרמו גם לנזקים במערכת החשמל של הקומה השלישית . בחורף 2010 חדרו שוב מים לבית התובעת, בשלב זה היא הצליחה לאתר את הנתבע אך זה סרב להגיע ולבצע את התיקונים או להשיב את הסכומים שקיבל. התובעת תובעת איפוא מן התובע את הסכום ששילמה לו בסך 65,000 ₪ וכן את הסכומים ששולמו לבעל המקצוע שהוזמן לתקן את חדירות המים בסך 8,120 ₪ ( 4,500 ₪ + 2,500 ₪ + מע"מ). ובסך הכל תובעת התובעת מן הנתבע 73,120 ₪.

הנתבע טוען כי העבודות בוצעו על ידו כשכיר של החברה שבבעלות התובע ולא כקבלן עצמאי שביצע עבודות תיקון בבית התובעת. לטענתו, הוא היה עובד החברה לפני ואחרי שבוצעו העבודות נשוא תביעה זו. כל חומרי הבנין נרכשו בכספי החברה (החשבוניות הוצאו על שמה והיא אף דיווחה עליהם לשלטונות המס). כמו כן, השיקים ששולמו לו שולמו מחשבון החברה. התובעת ידעה כי הנתבע בהליכי כינוס נכסים ובסופו של דבר אף הוכרז כפושט רגל ולפיכך הוא לא יכול היה כלל לעבוד כעצמאי באותה תקופה (בענין זה טען הנתבע כי לא ניתן כלל להגיש את התביעה נגדו עקב הליכי הפש"ר ואולם טענה זו נדחתה על פי החלטה שנתתי בענין). הנתבע טוען עוד כי התובע לא הסכימה למחיר שביקש הנתבע עבור העבודה. היא הסכימה לשלם רק 50,000 ₪ ואף מתוכם ניכתה בסופו של דבר סכום של 8,000 ₪ בגין עבודות אלומיניום שהיו כלולים בסכום הנ"ל והוזמנו בסופו של דבר ישירות מהיצרן. הנתבע מכחיש גם את הסכומים שלטענת התובעת שולמו לו בפועל וכן את הטענה שהסכומים ששולמו, שולמו לפני השלמת העבודה.

הנתבע טוען עוד כי לא היה כל ניסיון שלו לגנוב מזגן כלשהו. לדבריו, הוא התבקש לפרק מזגן אחד ובמהלך העבודות לפירוקו נפגע בשגגה צינור גז של מזגן אחר. אותו מזגן אחר לא פורק כלל אלא הוזמן טכנאי מזגנים שהלחים את הצינור הפגוע ופתר את הבעיה. לטענת הנתבע נעשתה פגיעה בגג שהוא בנה על ידי מרכיב דודים ששבר חלק מהרעפים שהרכיב הנתבע. הנתבע תיקן את הגג למרות שלא היה אחראי לנזק זה. לדבריו התובעת הרכיבה לאחר מכן מזגן (לא באמצעותו) ישירות על גג הרעפים, במקום להתקין את המדחס על גבי מתקן מיוחד, כתוצאה מכך הרעפים זזו ואף נשברו ומים חדרו לדירת התובעת. הנתבע הכחיש גם את הפגיעה במרפסת ביתה של התובעת, לטענתו לא הושלכה שום חומצה על הרצפה. לדבריו, בשלב כלשהו היה חשד שהרטיבות נגרמת כתוצאה מחדירת מים מהמרפסת לפיכך נמרח בה חומר איטום. עם מריחת החומר החל לרדת גשם וחלק מהחומר נזל על רצפת המרפסת. ריצפה זו נוקתה על ידו היטב לשביעות רצונה של התובעת.

הנתבע מכחיש גם את טענת התובעת בקשר להעדר יכולתה ליצור איתו קשר וכן טוען כי הרטיבות הנטענת לא נגרמה כלל במקום בו ביצע את העבודות. הנתבע טוען עוד כי לאחר שהוזמן קבלן אחר לביצוע האיטום היה על התובעת לפנות אליו, אם התיקון שהוא ביצע לא עזר. הנתבע טוען כי בסיום עבודתו הופיע לבצע תיקונים ופינישים אותם ביצע לשביעות רצון התובעת. כן טוען הנתבע כי דרישת התובעת לקבל את כל הסכומים שלא שולמו לו לטענתה אינה הגיונית שכן אף לדבריה בוצעו עבודות כמו כן, וכאמור לעיל מדובר בסכומים שכללו גם את משכורתו בחברה באותה תקופה .

העידו בפני התובעת והנתבע וכן שותף של התובעת וחתנה ומצד הנתבע עוזר שלו בעבודה.

מתוך העדויות ניתן להגיע למסקנות הבאות:

1. הנתבע היה בזמנים הרלבנטיים עובד של חברה שבבעלות התובעת.

2. העבודות של שיפוץ בית התובעת לא נעשו על ידי הנתבע כעובד של החברה הנ"ל אלא באופן עצמאי כאשר הנתבע נותן הצעת מחיר ומסוכם איתו סכום שישולם עבור ביצוע העבודות. הדבר עולה הן מעדותה של התובעת שהעידה במפורש כך, והן מעדות הנתבע אשר מפרט מה היה גובה ההצעה שהוא נתן ומה גובה ההצעה שאליה הסכימה התובעת. אילו היה מדובר בעובד שכיר של החברה לשם מה היה צורך בכך? בנוסף לאמור, הנתבע העיד כי הסכים לפצות את התובעת בסכום של 1,000 ₪ בגין הנזקים (עמוד 15 שורות 28, 29) אם אכן העבודות בוצעו על ידו כשכיר בחברה מדוע עליו לפצות את התובעת??

בנוסף לאמור הנתבע בעדותו מתייחס לעבודות שהוא אחראי להם ולעבודות אחרות, שביצעו אחרים, שלהם הוא אינו אחראי (עמוד 15 שורות 1 ואילך) אם אכן הוא ביצע את כל העבודה כשכיר של החברה, איזו אחריות יש לו??

3. התובעת לא הצליחה להוכיח שהסכום שסוכם לתשלום עבור העבודות עמד על הסך שהיא טוענת 65,000 ₪. התובעת צרפה אישורים על תשלום סך של 32,300 ₪ בלבד ואף הם מתוך כספי החברה. התובעת לא המציאה לעדות מי ממנהלי החשבון של החברה על מנת להוכיח את טענותיה לפיהן למרות שמדובר בכספים ששולמו על ידי החברה נרשם כנגדם חוב שלה כלפי החברה.

4. התובעת לא הצליחה להוכיח ששילמה סכומים כלשהם לקבלן אחר על מנת שיבצע עבודות איטום. לא הומצאו קבלות של אותו קבלן נטען והוא אף לא הוזמן לעדות.

5. כל אחד מהצדדים המציא חוו"ד מומחה על מנת להוכיח מה היה הגורם לנזקים ולחדירת המים. עקב המחלוקת בין המומחים מיניתי מומחה מטעם בית המשפט, שבסופו של דבר לא נחקר אלא רק השיב לשאלות הבהרה. מתוך חוות דעתו עולה כי העבודה שביצע הנתבע היתה לקויה וגרמה לנזקים ואולם גם על התובעת מוטלת אחריות. חלוקת האחריות הובהרה היטב על ידי המומחה בתשובותיו לשאלות ההבהרה בהם גם ניתן מענה לטענות הנתבע לפיהן הרטיבות הינה תוצאה של הנחת דודים ומזגנים, על ידי בעלי מקצוע אחרים, בצורה בלתי נכונה ובניגוד להנחיותיו. המומחה שלל את הטענה שעבודות אילו גרמו לנזקים אף שהביא אותם בחשבון במסגרת האחריות שהוטלה על התובעת.

מסקנותיו של המומחה הן לגבי הסכמות הצדדים, והן לגבי הגורמים לליקויים ולחלוקת האחריות מקובלת עלי ואני מעדיף אותה על פני חוות הדעת שהמציא כל אחד מהצדדים. אין מקום לסטות ממסקנות חוות הדעת של מומחה בית המשפט הן לגבי מהות העבודה שהוזמנה, הן לגבי הגורמים לליקויים והן לגבי חלוקת האחריות.

6. המומחה העריך את עלות ביצוע העבודות לצורך תיקון יעיל על הגג שנבנה על ידי הנתבע והנזקים שנגרמו כתוצאה מהעבודה הלקויה בסך 31,000 ₪ + מע"מ המומחה הוסיף סכום של 6,000 ₪ + מע"מ עבור פיקוח הנדסי ואולם סכום זה על פי חווה"ד אמור להיות מוטל מלכתחילה על כתפי התובעת ובשל כך גם נקבעה אחריותה החלקית לליקויים.

7. התוצאה היא איפוא שהנתבע ביצע עבודות הגבהת גג בית התובעת כקבלן עצמאי ולא כשכיר של החברה. העבודה שביצע הנתבע היתה לקויה וגרמה לנזקים בדירת התובעת. האחריות צריכה להיות מוטלת על הצדדים בהתאם לרמת האחריות של כל צד כפי שפורט בחווה"ד ולפיכך אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 75% מסכום של 31,000 ₪ + מע"מ וכן אני מחייבו לשלם לתובעת את אגרת בית המשפט וכן את חלקה של התובעת בתשלום למומחה מטעם ביהמ"ש וכן אני מחייבו בשכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪. כמפורט לעיל, התביעה בגין הסכומים ששילמה התובעת, לטענתה, לקבלן אחר לא הוכחה.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"א אדר תשע"ג, 03 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה