18 אוגוסט 2016

לפני: כב' השופטת מיכל פריימן

החלטה

כללי

1. תביעה זו נפתחה ביום 31.1.11 ובמסגרתה עתר המבקש, העובד במשיבה 2, יחד עם 14 תובעים נוספים, להכיר בהם כעובדי מדינה.

כמו כן כללה תביעת המבקש סעד כספי של תשלום פרמיה על סך 80,881 ₪ החל מחודש ינואר 2004 ; תוספת ותק מקצועי בגין תואר אקדמי אשר לטענתו אושר לו בתאריך 27.3.01, אך לא שולם לו בפועל, בסך 25,200 ₪ (בגין 7 שנים אחרונות) ותשלום קצובת טלפון בסך 4,100 ₪ (בגין 7 שנים אחרונות) (ראה סעיפים 12-13 לכתב התביעה המקורי).

2. בתאריך 15.5.14 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שהושג בין כל התובעים, למעט המבקש, והמשיבות, לפיו יקלטו התובעים לשירות המדינה החל מיום 1.6.14 כעובדי מדינה.

3. המבקש ביקש להמשיך בתביעתו והתיק נקבע להוכחות ליום 12/2/15.

4. בסמוך למועד הדיון ובמעמד הדיון הודיע המבקש כי הוא מבקש לתקן את כתב תביעתו.

התובע נדרש להגיש בקשה מפורטת ומשהוגשה, הועברה היא לתגובת המשיבות.

5. בבקשה שבפנינו מבקש המבקש לתקן את רכיבי תביעתו הקיימים ולתבעם לתקופה נוספת, רטרואקטיבית, מעבר לתקופה שנתבעה בכתב התביעה המקורי, לתקן את הסכומים שנתבעו ברכיבים אלו וכן להוסיף רכיבי תביעה חדשים.

6. בכתב התביעה המקורי תבע המבקש תוספת ותק בגין 7 שנים אחורה מיום הגשת התביעה. המבקש מבקש להוסיף תביעה לתוספת ותק גם לתקופה קודמת, שמיום 1.1.01 , ולמשך 112 חודשים, וכן מבקש להגדיל את שיעור התוספת החודשית המגיעה לו לטענתו ברכיב זה לכל התקופה, לסך של 3122.54 ₪ לחודש, כך, שבמקום סך של כ-25,000 ש"ח שנתבע בתביעה המקורית, תעמוד התביעה ברכיב זה על סך של כ-350,000 ₪.

7. בתצהירו מיום 23.5.13, טען המבקש כי בסמוך למועד תחילת עבודתו, מאחר והיה בעל תואר שני עובר למועד זה, פנה בבקשה לקבלת תוספת ותק מקצועי, כאשר מנהלת מחלקת משאבי אנוש של המשיבה 2 אישרה לו תשלום זה בתאריך 27.3.01, אך התשלום לא שולם לו בפועל.

המבקש טען, כי במהלך תקופת עבודתו פנה מס' פעמים בבקשה לקבלת התוספת האמורה ובתאריך 31.10.10 אף פנה במכתב אל מר ליאור כהן, מנהל התפעול אצל המשיבה 1. לטענתו, בתשובה שקיבל נאמר לו כי מאחר והוא מועסק ב"שכר כולל" הוא אינו זכאי לתשלום הותק המקצועי.

המבקש טען כי במהלך חודש דצמבר 2010 כאשר קיבל אישור לעיין בתיק האישי שלו, נחשף לאישור בקשתו לקבלת הוותק המקצועי מיום 27.3.01. עליה נכתב בכתב יד "מסמך זה לא לשימוש – לא רלבנטי בשכר כולל".

בבקשתו לתיקון כתב התביעה טוען המבקש, כי מסימולציית שכר שנעשתה על ידי המשיבה 1 בחודש יולי 2011, אליה נחשף במהלך המשפט, עלה, כי במידה וייקבע כי הוא זכאי לתשלום בגין תוספת בגין תואר אקדמאי הרי שהוא זכאי לו מתאריך 1.01.01, והמדובר בסכום המגיע ל 349,724.48 ₪ ולפיכך, הוא מעוניין לתקן את סכום התביעה ברכיב זה לסכום האמור.

8. גם לעניין רכיב הפרמיה טוען המבקש כי בכתב התביעה המקורי תבע סכום בסך 80,881 ₪ בלבד - על סמך הייעוץ המשפטי שניתן לו בזמנו.

התובע מבקש לתקן תביעתו ולתבוע פרמיה רטרואקטיבית מחודש 1.1.01 וכן להגדיל את שיעורה החודשי לכל התקופה, כך שהתביעה ברכיב זה תעמוד על כ-125,000 ₪ במקום כ-80,000 בתביעה המקורית.

9. התובע מבקש להוסיף רכיב חדש של הפסד הפרשות פנסיוניות בגין רכיב תוספת הותק בסך כולל של 86,105.03 ₪, והפסדי שכר בגין הפרת התחייבות המשיבה 2 להעבירו למחלקה אחרת ללא פגיעה בשכרו הואיל ובפועל שכרו הופחת באופן שמחודש 7/14 ועד למועד יציאתו לפנסיה יפסיד סך של 63,180.54 ₪.

כן תובע הוא פיצוי בגין עגמת נפש, שלא כומת.

10. המשיבות מתנגדות לתיקון המבוקש, טוענות כי הבקשה הוגשה בשיהוי ובחוסר תום לב.

עוד טוענות הן, כי מדובר בהוספת עילות חדשות, שיאריכו ויסרבלו את הדיון לנוכח השלב בו הוא מצוי.

עוד טוענות המשיבות, כי לגבי חלק מן העילות חלה התיישנות.

11. באשר לשיהוי טוענות הן כי כתב התביעה המקורי הוגש ע"י התובע ובא כוחו עו"ד ש.אלקלעי בתאריך 3.2.11, כאשר המבקש טוען כי "גילה" את הזכויות המגיעות לו (אשר בגינן הוא מבקש לתקן את כתב התביעה) בתאריך 12.12.10, מועד בו עיין בתיקו האישי אצל המשיבה 2.

מן האמור עולה, כי גם לשיטתו של המבקש היה מודע לזכויותיו קודם להגשת כתב התביעה המקורי אך בחר שלא לתבוע אותן ונקט בשיהוי רב.

טענתו של המבקש לפיה, הוא מסתמך על סימולציית שכר שהועברה לבא כוחו בחודש יולי 2011, אינה מבטלת את טענת השיהוי שכן, עדיין מדובר בשיהוי של למעלה משלוש וחצי שנים (הבקשה לתיקון הוגשה בתאריך 1.3.15).

אין מדובר בהליך "צעיר" אלא, בהליך שעבר מספר גלגולים, ואף מחתימת הסכם הפשרה עם יתר התובעים בתיק (מאי 2014) ועד המועד שבו הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה חלפו כתשעה חודשים.

משכך, הבקשה הוגשה באיחור ובשיהוי ניכר ויש לדחותה מטעם זה.

12. בנוסף, לטענת המשיבות, הבקשה נגועה בחוסר תום לב.

כבר בתאריך 25.2.01 פנה המבקש אל המשיבה 2 וביקש כי יוכר לו הותק המקצועי על סמך התואר האקדמאי שברשותו אך לא טרח לברר מה עלה בגורל הבקשה וזאת עד לשנת 2010.

בנוסף, המבקש מודע לכך כי זכויות בגין ותק אקדמאי ניתנות לעובד בדרוג דרגה והוא הועסק לאורך השנים, עד לשנת 2010, בחוזה שכר כולל.

עוד טוענות המשיבות כי מדובר בשלב מאוחר מאוד של ההליך וככל שבקשת תיקון מוגשת בשלב מאוחר יותר של ההליך כך נטיית בית המשפט תהיה לדחותה.

13. זאת ועוד, בבקשתו מבקש המבקש לתקן את תביעתו באופן שאינו תורם לבירור הפלוגתאות בכתב תביעתו המקורי, אלא, מבקש לתבוע בגין סעדים חדשים כגון, הפרשות לקרן פנסיה, קרן השתלמות, פיצוי ותגמולים, הפרת חוזה ופיצויים בגין עוגמת נפש.

14. טוענות המשיבות, כי לגבי חלק מטענותיו של המבקש עומדת להן טענת ההתיישנות.

התביעה המקורית הוגשה ביום 3.2.11, כאשר המבקש יכל להעלות את טענותיו כבר במועד הגשת כתב התביעה המקורי ולכל המאוחר בשנת 2010, עת עיין בתיקו האישי (כגרסתו).

15. בתגובה לטענות המשיבות טוען המבקש, כי חוסר תום הלב הינו של המשיבות בכך שהיה עליהן לקבוע כי המבקש והתובעים הנוספים הינם עובדי מדינה עוד קודם להסכם הפשרה והמשיבות הן אלה שיצרו את הבעייתיות מלכתחילה בצורת ההעסקה האמורה.

המבקש טוען, כי לא שקט על שמריו במהלך השנים, כפי שטוענות המשיבות, אלא, פנה פעמים רבות להנהלת המשיבה 1, אך קיבל תשובה מטעה לפיה "לא מגיע" לו התשלום.

לגבי שלב הדיון טוען המבקש כי ההליך לא הגיע כלל לשלב הוכחות.

הכרעה

16. סמכות בית הדין לעבודה בעניין תיקון כתבי טענות יסודה בתקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991.

שומה על בעל דין העותר לתיקון כתב טענותיו לשכנע את בית-הדין שהתיקון דרוש לבירור הפלוגתאות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין, כי מדובר בטעות - אם טעות עובדתית ואם משפטית - שנעשתה על-ידיו בתום לב, וכי יש יסוד לכאורה לטענתו שאם לא יתיר לו בית-הדין לתקן את טעותו, עלול להינתן פסק-דין שיעמוד בסתירה למציאות העובדתית או המשפטית.

כאשר יש בתיקון כדי להעמיד בפני בית הדין את מכלול השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים – יכול בית הדין להיעתר לבקשה תוך חיוב בהוצאות. לצורך העניין ישקלו שיהוי רב בהגשת הבקשה או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו לא היתה מוגשת הבקשה.

17. תביעתו הראשונה של המבקש הוגשה כאמור בתאריך 31.1.11, וזכויותיו בה חושבו בהתאם לחוק ההתיישנות, קרי, 7 שנים אחורנית.

המבקש טוען כי נודע לו לראשונה בתאריך 12.12.10, לאחר שמצא בתיקו האישי אישור של נציבות שירות המדינה, כי זכויותיו לותק בגין תואר אקדמאי נכנסו לתוקף כבר בתאריך 01.01.01, וזכויות אלה הוסתרו ממנו במשך כ-10 שנים במתכוון. לפיכך טוען הוא כי יש לאשר לו תשלום הזכויות ממועד קבלת האישור בפועל ולא לקבוע התיישנות רגילה של 7 שנים בלבד.

18. אין בידנו לקבל טענה זו.

סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע:

"8. נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה."

(חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958)

נקבע כי "הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות בונה עצמה על מערכת שבה "נעלמו" מן התובע "העובדות המהוות את עילת התובענה". עובדות הן עובדות: אין הן לא פרשנות משפטית לדין, לא הבנת הדין ולא השגתן של ראיות להוכחת עובדות".

(עא 3602/97 נציבות מס הכנסה ומס רכוש – משרד האוצר מדינת ישראל נ' דניאל שחר, פ"ד נו(2) 297, 318 - מאגר נבו)

19. כאמור, בתצהירו מיום 23.5.13 טען המבקש כי כבר בסמוך למועד תחילת עבודתו, מאחר והיה בעל תואר שני עובר למועד זה, פנה בבקשה לקבלת תוספת ותק ובהמשך פנה בעניין זה עוד מספר פעמים.

מכאן, שהעובדות על בסיסן תובע המבקש את התוספת האמורה לא נודעו לו לראשונה רק בשנת 2010, אלא, שהוא סבר כבר בשנת 2001 ולאחריה כי התוספת מגיעה לו, ובודאי שעובדות אלו היו ידועות לו בעת הגשת כתב התביעה המקורי בתאריך 31.1.11.

20. כתב התביעה המקורי הוגש שעה שהתובע היה מיוצג על ידי בא כוח.

באשר לרכיב הפרמיה הצהיר התובע בתצהירו כי ידוע לו והוסבר לו ע"י בא כוחו כי אינו יכול לתבוע יותר משדרש בכתב התביעה (סעיף 41 לתצהיר).

התובע אינו מפרט בבקשתו מדוע מבקש הוא עתה לתקן תביעתו ולתבוע רכיב זה מחודש 1/01 ואילך, בהתעלם מתקופת ההתיישנות.

21. לנוכח האמור, משאין מדובר בעובדות חדשות שהתגלו למבקש לאחרונה ומשלא מתקיימים התנאים להארכת תקופת ההתיישנות, אינני מתירה תיקון כתב התביעה ברכיבי תוספת הותק והפרמיה לתקופה שלפני 31.01.04 .

22. באשר לתביעה להגדלת שיעור רכיבים אלו של פרמיה וותק מקצועי, המבקש טוען, כי הוא מבקש לתקן הסכומים בהתאם לסימולציית שכר מטעם המשיבות אליה נחשף לראשונה בחודש יולי2011 במסגרת ההליכים שבפנינו.

משאין מדובר בעילות תביעה חדשות, אלא בתיקון סכום הרכיב הנתבע ממילא על יסוד סימולצייה שערכה המשיבה אני מתירה תיקון זה של התביעה.

אכן, בעניין תיקון זה המבקש נקט בשיהוי רב ואולם, שעה שהבקשה הוגשה בטרם הוחל בשמיעת הראיות יש לשקול בחיוב העתרות לבקשת התיקון ברכיב זה תוך שמחדלו של המבקש יתוקן על דרך פסיקת הוצאות לטובת המשיבות.

לאור האמור, אני מתירה תיקון הסכומים החדשיים הנתבעים ברכיבים פרמיה וותק מקצועי, אך זאת אך ורק ביחס ל-7 השנים האחרונות אותן יכול המבקש לתבוע , ולא מעבר לכך.

על המבקש להגיש כתב תביעה מתוקן ומפורט בו יצויין הסכום הנתבע ואופן חישובו בהתאם להחלטה זו, תוך 20 יום.

23. בתביעתו המקורית לא עתר המבקש לפיצוי בגין הפסד בהפרשות לקרנות וזאת על אף שהעילה לזכאות נוצרה לטענתו, כבר בשנת 2001 ועל אף שאת תוספת הותק, ממנה גוזר הוא את הפרש ההפרשות, הוא תבע כבר במסגרת התביעה המקורית.

התובע לא הביא כל סיבה מדוע השתהה בהגשת תביעתו ברכיב זה ולא תבע אותו עד עתה. יחד עם זאת, מאחר ובקשת המבקש מתקבלת באופן חלקי, דבר שיביא ממילא לעיכוב בדיון, ומאחר ועל המחדל ניתן יהא לפצות בפסיקת הוצאות, אני מתירה תיקון התביעה ברכיב זה באופן שהמבקש רשאי לתבוע רכיב זה באשר לתקופה שמיום הגשת הבקשה לתיקון התביעה – 7 שנים אחורנית, קרי, מחודש מרץ 2008.

במסגרת כתב התביעה המתוקן שיגיש התובע יפרט הוא את הסכום ודרך חישובו כך שיעמוד בקביעה לעיל.

24. בנוגע לרכיב הפחתת שכר, הרי שמדובר ברכיב שעילתו נולדה רק לאחרונה במסגרת ההליכים שבפנינו.

כאמור, ומאחר וממילא הותר למבקש לתקן תביעתו באופן חלקי, אתיר גם תיקון התביעה ברכיב זה.

25. אינני מתירה תיקון התביעה ברכיב עגמת נפש, שלא כומת וממילא לא ניתן יהיה לפיכך לפסוק בו.

26. לסיכום, הבקשה מתקבלת באופן חלקי.

על התובע להגיש כתב תביעה מתוקן בהתאם לקביעו שבהחלטה לעיל תוך 20 יום מהיום. ביה"ד ממליץ לתובע לפעול לקבלת ייצוג משפטי.

המזכירות תבדוק הצורך בגביית הפרש אגרה.

כתב הגנה מתוקן יוגש תוך 30 יום מקבלת כתב התביעה המתוקן.

נוכח הגשת הבקשה ובמועד שהוגשה, הצורך בהגשת כתבי הגנה ותצהירים מתוקנים והארכת הדיון, ישלם התובע לכל אחת מהנתבעות הוצאות בסך של 1500 ₪, תוך 30 יום.

27. לדיון מוקדם ביום 22/11/16 בשעה 12:30.

ניתנה היום, י"ד אב תשע"ו, (18 אוגוסט 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.