ביום 18.1.99, התובע התקשר בהסכם עם הנתבעת לקבלת שירותיה. התובע גם רכש מהנתבעת מכשיר טלפון סלולרי וקיבל מס' ברשת אורנג' לאחר כמה שנים התובע שידרג והחליף את המכשיר אצל הנתבעת.

התובע הגיש תביעה נגד הנבעת על סך של 13,000 ₪.

הנתבעת טוענת כי התובע חייב לה סך של 25,860 ₪.

לתובע טענות בשני נושאים: א. חיובו בגין שימוש באתרים חיצוניים.

ב. חיובו בגין שימוש בטלפון בחו"ל.

א. התובע טוען כי הוא לא השתמש באתרים חיצוניים, אולם הנתבעת הוכיחה כי התובע או מי מבני ביתו או מטעמו התקשר עם ספקי תוכן חיצוניים. לפי בדיקת הנתבעת, התובע או מי מטעמו, השתמש בספקי תוכן חיצוניים של משחקי טריוויה, מדריך אישי עם המין השני, שירות מידע בהודעות אס. אם. אס כך, ביום 13.7.10, התובע או מי מטעמו, נרשם לשירות "תחזית אהבה שבועית" וקיבל סיסמה, אותה הוא הקליד באתר הנ"ל כדי להשתמש בו.

ב. התובע טוען כי הוא חוייב בגין שיחות בחו"ל מבלי שביקש זאת, אולם הנתבעת השמיעה בדיון, הקלטה של שיחה בין נציג שלה לתובע ביושבו במטוס ולפיה הוא מבקש מהנתבעת לפתוח את השיחות לחו"ל. לאחר שהתובע שמע את ההקלטה, הוא הודיע, בדיון, כי הוא מוכן לשלם את הסכום בגין השיחות לחו"ל.

לפיכך, יש לקבוע כי טענות התובע כלפי הנתבעת הן טענות שוא, שאין להן כל בסיס והן הומצאו על ידו, כנראה, כדי לנסות ולהקטין את החוב שהוא חייב לנתבעת.

התובע, שחש כנראה שאין ממש בתביעתו, ניסה, לאחר הדיון, להרחיב את החזית ולטעון טענות שלא בה זיכרן בכתב תביעתו ובדיון – טענות שאין מקום להתייחס אליהן, לאחר הדיון, בהיותן הרחבת חזית.

לפיכך, אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪, כולל מע"מ.

ניתן היום, כ"ו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.