פסק-דין

התובעת ביצעה עבור הנתבעת עבודות מחזור פסולת בניין במזבלת חירייה. הנתבעת מסרה לה שיקים מעותדים, אך לא פרעה את השיקים שמסרה לה. הנתבעת ביטלה את השיקים בטענה שהתובעת קיבלה את השיקים המעותדים על חשבון עבודות שהייתה צריכה לבצע עבורה בעתיד אך לא ביצעה, וכן כי התובעת גרמה לה לנזקים. התובעת הגישה את השיקים לביצוע בלשכת ההוצל"פ ברמלה, הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיקים, וניתנה לה רשות להגן.

כללי:

בעלות הדין:

1. התובעת, חברה בהליכי פירוק, ביצעה עבור הנתבעת עבודות מחזור פסולת בניין במזבלת חירייה.
2. הנתבעת היא חברה אשר זכתה במכרז למחזור פסולת בניין במזבלת חירייה.

מערכת היחסים בין בעלות הדין:

1. הנתבעת עוסקת בין היתר בתפעול אתר למחזור פסולת בניין אתר חירייה. לצורך עיסוקה נדרשה הנתבעת לבצע עבודות גריסה וניפוי של פסולת בניין. למטרה זו התקשרה הנתבעת עם התובעת בחודש ינואר 2010. בין בעלות הדין סוכם כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 14 ₪ עבור כל טון של חומר גרוס ומנופה. תחילת העבודות נקבעה לחודש פברואר 2010.
2. במהלך העסקים בין בעלות הדין מסרה הנתבעת לתובעת שיקים דחויים. קיימת מחלוקת בין בעלות הדין האם השיקים הדחויים ניתנו עבור עבודות שביצעה התובעת או שמא עבור עבודה עתידית שהיה על התובעת לבצע עבור הנתבעת. את השיקים משכה הנתבעת על בנק איגוד לישראל בע"מ (13) סניף ראשי תל-אביב (631) ח-ן 6367720085 (להלן-"החשבון"). התובעת ביצעה את עבודת הגריסה בחודשים פברואר עד מאי 2010 בלבד, כאשר קיימת מחלוקת בין בעלות הדין האם בחודש יוני ביצעה התובעת עבודה לפי שעות, ולאחר מכן לא ביצעה התובעת עבודות אלו.
3. התובעת הגישה לביצוע בתיק הוצל"פ 34-07803-10-2 בלשכת ההוצל"פ ברמלה את שיקים המשוכים על החשבון בסכום כולל של 474,639 ₪, כדלקמן:

• שיק מס' 1945 על הסך 20,880 ₪ ז.פ. 31.7.2010;
• שיק מס' 1950 על הסך 14,198 ₪ ז.פ. 31.7.2010;
• שיק מס' 1946 על הסך 28,260 ₪ ז.פ. 31.7.2010;
• שיק מס' 1947 על הסך 46,168 ₪ ז.פ. 31.7.2010;
• שיק מס' 1949 על הסך 11,072 ₪ ז.פ. 31.7.2010;
• שיק מס' 1948 על הסך 40,600 ₪ ז.פ. 31.7.2010;
• שיק מס' 1953 על הסך 40,600 ₪ ז.פ. 31.8.2010;
• שיק מס' 1954 על הסך 40,600 ₪ ז.פ. 5.9.20101;
• שיק מס' 2036 על הסך 100,000 ₪ ז.פ. 30.9.2010;
• שיק מס' 2071 על הסך 40,000 ₪ ז.פ. 30.9.2010;
• שיק מס' 2072 על הסך 40,000 ₪ ז.פ. 31.10.2010;
• שיק מס' 2073 על הסך 40,000 ז.פ. 30.11.2010.

1. התובעת הגישה שיקים נוספים לביצוע בתיק הוצל"פ 34-03190-11-4 בלשכת ההוצל"פ ברמלה בסכום של 80,766.57 ₪. הצדדים לא צירפו לתיק בית המשפט את העתק טופס פתיחת תיק ההוצל"פ ואת העתקי השיקים, כך שלא ניתן לפרט את מספרי השיקים, אלא ניתן להתייחס לסכומם הכולל.
2. כל השיקים אותם מסרה הנתבעת לתובעת היו שיקים בלתי סחירים, כך שמדובר בצדדים קרובים לשטר.
3. הנתבעת הגישה בשני תיקי ההוצל"פ התנגדות זהה לביצוע השיקים. בהתנגדות טענה הנתבעת כי אין עליה חובה לפרוע את השיקים שהגישה התובעת לביצוע משני טעמים, והם:
4. תמורת השיקים נכשלה. הנתבעת פירטה טענתה זו כדלקמן:
5. בחודש פברואר 2010 הוציאה התובעת חשבונית מס על הסך 106,882 ש"ח. על חשבון חשבונית זו הועברו לה שיקים בסך 81,178 ₪, כאשר מסכום החשבונית ניכתה הנתבעת הוצאות עבור השכרה נפה וסולר בסך 19,705 ₪;
6. בחודש מרץ 2010 הוציאה התובעת חשבוניות בסכום כולל של 350,070 ₪. מתוך סך זה נוכה סכום של 183,092 ₪;
7. בחודש אפריל 2010 נערכה התחשבנות בין הצדדים במסגרתה סוכם כי למשיבה שולם ביתר סך של 184,023 ₪. בחודש זה הוציא התובעת חשבונית בסך כולל של 247,683 ₪, מהם נוכה סך של 185,378 ₪ בגין רכישת סולר וחיובי נפה;
8. בחודש מאי 2010 הוציא התובעת לנתבעת חשבונית מס על הסך 227,356 ₪. מסכום זה נוכה סך של 215,102 ₪ עבור רכישות סולר, חיובי נפה ומגרסה, והתובעת זוכתה בסך נוסף של 29,666 ₪ בגין הפרשי השכרת ציוד ורכישות סולר. סה"כ שילמה הנתבעת לתובעת עבור חודש מאי 2010 את הסך 185,136 ₪.
9. היא זכאית לקזז כנגד כל סכום השיקים נזקים שנגרמו לה עקב הפרת התחייבויות התובעת לבצע את העבודה. כפועל יוצא מהפרה זו, נאלצה הנתבעת לשכור את שירותיה של חברה אחרת לביצוע העבודות שביצעה התובעת. מכיוון שהחברה שהחליפה את התובעת גבתה מהנתבעת סך של 5 ₪ יותר לכל טון. החברה המחליפה גרסה 28,500 טון פסולת בניין, והנתבעת שילמה לחברה למחליפה את הסך 570,000 ₪. אילו התובעת הייתה מבצעת את עבודה זו, הייתה מקבל אך ורק את הסך 399,000 ₪. את ההפרש בין הסכומים בסך 171,000 ₪ זכאית הנתבעת לקזז מסכום השיקים.
10. לאחר דיון בהתנגדויות הועבר הדיונים בשתי ההתנגדויות לבית משפט השלום.
11. בתחילת שמיעת הראיות התברר כי התובעת נכנסה להליכי פירוק ומונה לה מפרק. על כן הופסקו ההליכים בתיק זה. התובעת פנתה לבית המשפט של פירוק, אשר התיר לה להמשיך בהליכים בתיק זה. לאחר קבלת רשותו של בית משפט של פירוק, נמשכו ההליכים בתיק זה.

העדויות:

1. מטעם התובעת העידו העדים כדלקמן:
2. מר צרפתי תומר, מי שהיה בתקופה הרלוונטית לתביעה סמנכ"ל תפעול בנתבעת. בחקירתו הראשית העיד מר צרפתי כי הנתבעת היא זכיינית של תחנת מעבר של איגוד ערים דן של מחזור פסולת בניין. התובעת ביצעה עבודות תפעול של חומר הגלם שהגיע למפעל. עבודות התפעול כללו גריסה, שינוע וכל מיני תהליכים בתוך המתחם; התובעת לא הגיעה למתחם על כל הציוד, וחלק מהציוד היה של הנתבעת. העד תיאר את תהליך העבודה באתר; תפוקת העבודה נמדדת לפי שקילה, הנעשית על ידי העמסת משאית, שקילתה, ולאחר מכן הפחתת משקל המשאית. את המשקל הפעיל הנתבע, ויש על שקילות אלו דו"חות ממוחשבים; לפני תחילת העבודות ביקשה התובעת שהנתבעת תעביר לה מקדמות על חשבון העבודה שתבצע במתחם, וגם במהלך העבודה שילמה הנתבעת לתובעת מקדמות על חשבון עבודה שהתובעת הייתה אמורה לבצע עבור הנתבעת; התובעת עזבה את העבודה בשטח, והוא ניסה לגשר בין הצדדים, אך לא הצליח; חב' מובילי הר הנגב עבדה במתחם, לפני שהתובעת החלה לעבוד במתחם, תוך כדי העבודה ולאחר שהתובעת עזבה את המתחם; כשהתובעת עבדה במתחם, עבדו שם בין 4 ל-5 עובדים.

מר צרפתי נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי הנתבעת סיפקה לתובעת דלק, מכיוון שהתובעת ביקשה שהנתבעת תסייע לה מבחינת תזרים המזומנים, ואז גם עלו הנושאים של הדלק והמקדמה, שזה דבר המקובל בענף; היה צריך לתת לתובעת רשות להשתמש בנפה של הנתבעת, מכיוון שלתובעת לא הייתה נפה. בדרך כלל קבלן משנה מגיע עם נפה משלו, וזה חריג שנפה שייכת למזמין העבודה; התובעת אמרה לנתבעת כי היא מוציאה את המגרסה מהמתחם ליום אחד לצורך תיקונים במסגרייה. לאחר כשבוע בדק וראה העד את המגרסה עובדת במקום אחר;

1. מר זובידאת אברהים, מנכ'"ל התובעת, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו טען שכל השיקים התקבלו עבור עבודות שביצע, וכי בימים האחרונים לעבודתו עבד על פי שעות עבודה ולא על פי משקל התוצרת שהפיק.

מר זובידאת נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי לתובעת היה רו"ח; בגין כל העבודות שביצע עבור הנתבעת הוציא חשבוניות, ואותן צירף לתצהירו, אך בנוסף לכך יש את העבודה לפי שעות; אינו יודע מי ערך את כרטיסי העבודה; אינו יודע להסביר מדוע לא כתב בתצהיר שסיכם את העבודה על פי שעות עם מנכ"ל הנתבעת, מר מומי צח; לגבי חודש מאי, החשבון שהגיש בסך 393,000 כולל מספר חשבוניות, אך כאשר היפנה לחשבוניות אליהן התכוון התברר שמדובר בחשבוניות לחודש אפריל 2010 ולא לחודש מאי 2010; לא ידע להסביר את אי הסדרים בחשבוניות שמסר לנתבעת; הציג רק חשבונית אחת לחודש מאי בסך 227,000 ₪; אינו מתווכח על חיובו עבור הסולר; הלך אל מומי וביקש מקדמה בסך 200,000 ₪ שנתנו לו אותה ב- 5 שיקים בסך 40,000 ₪ כל שיק, אך בד בבד אומר הוא שלא נתנו לו כל מקדמה על חשבון עבודה שצריך לעשות. אינו זוכר אם הוציא חשבונית על שיקים אלו; מכחיש שהחתימה על ההתחשבנות היא חתימה שלו; הוא הפסיק לעבוד מכיוון שמומי אמר לו לעזוב את השטח; אחריו נכנסו לעבוד האחים חלווה, אך עזבו לאחר מספר ימים, אז ביקש ממנו מומי לחזור לעבודה, אך אמר שלא מוכן לחזור לעבודה ללא חוזה חתום.

1. מטעם הנתבעת העיד מנכל הנתבעת מר מומי צח, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו חזר על אשר הצהיר בהתנגדויות לביצוע השיקים.

מר צח נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי כאשר התובעת הגיעה לעבודה הייתה במצב פיננסי גרוע, וזמן קצר לאחר מכן נכנסה להליכי פירוק; כל העבודות שביצעה התובעת הייתה בשיטה שלא הייתה מקובלת; בחודש פברואר התובעת גרסה 700 טון וקיבלה שיקים עבור גריסה של 5,000 טון, כי שילמו לו עבור עבודה עתידית, וכך גם היה בחודשים שלאחר מכן. ביום 11.4.10 נערכה התחשבנות בין הצדדים והתברר שהתובעת קיבלה תשלומים עבור 11,000 טון שלא ביצעה; את המשקל המדויק ניתן היה לדעת רק לאחר ביצוע העבודות וביצוע השקילה; לא הגיש את תעודות השקילה, מכיוון שלא התבקש להגיש; התובעת קיבלה את תעודות השקילה; התובעת ביקשה שיקים מעותדים על מנת שהבנק לא יחזיר לה שיקים אחרים שמסרה התובעת לצדדים שלישיים; במהלך החקירה הנגדית הודה ב"כ התובעת כי תבעו רק בתיק הוצל"פ אחד, מכיוון שהשיקים של תיק ההוצל"פ השני הם הלוואה שקיבלה התובעת מאת הנתבעת; השיקים ניתנו במספרים עגולים עקב מגבלת זכויות חתימה; מאחר והתובעת לא הייתה יכולה לשלם עבור דלק, הנתבעת רכשה עבור התובעת דלק, וחייבה אותה בגין הדלק באמצעות קיזוז מהחשבוניות; התובעת עזבה את מקום העבודה על דעת עצמה; יש לנתבעת הנהלת חשבון מסודרת, והוא מסר לתובעת את תעודות השקילה; כל פעם שהתובעת הוציאה חומר גרוס מהמפעל, הנהג של התובעת עבר דרך המשקל וקיבל תעודת שקילה; מאחר והיו לתובעת חילוקי דעות בקשר להתחשבנות, מנהל התובעת הגיע מהר מאד אל העד לצורך התחשבנות; לחב' מובילי הנגב שילם 20 ₪ במקום 14 ₪ כי לאחר שהתובעת עזבה את מקום העבודה על דעת עצמה, הנתבעת הייתה צריכה קבלן שייכנס לעבודה באופן מידי, ובמצב זה גבתה חב' מובילי הר הנגב מחיר גבוה יותר מהתובעת; חב' האחים חלווה לא החליפה את התובעת.

1. לאחר תום שמיעת הראיות הגישו ב"כ הצדדים את סיכומיהם.

דיון ומסקנות:

בדיקת חשבונות הצדדים:

1. הם התובעת והן הנתבעת הציגו לבית המשפט אותם מסמכים, למעט חשבונית זיכוי של הנתבעת מיום 31.1.11 על הסך 184,023.24 ₪ אותה צירפה הנתבעת, בטענה שזו חשבונית הקיזוז לאחר חשבון שנערך עם מנהל התובעת. מנהל התובעת הכחיש התחשבנות זו. נטל הראיה להוכיח התחשבנות זו מוטל על כתפי הנתבעת, אך עדות מנהלה בעניין זה הייתה עדות יחידה של בעל דין עליה חלות הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות [נוס חדש]. על כן לא אתעלם מחשבונית זו.
2. מבדיקת המסמכים אותם הגישו הצדדים עולה כדלקמן:

• סכום חשבוניות המס שהגישה התובעת לנתבעת 931,991.40 ₪
• סכום חשבוניות המס שהגישה הנתבעת לתובעת

בגין דלק ושירותים אחרים בהם מודה התובעת

בניכוי 2 חשבוניות זיכוי 603,277.63 ₪

• תשלום ששילמה בנתבעת לתובעת 82,000.00 ₪

--------------------------------- -----------------------

יתרה לטובת התובעת 246,713.77 ₪.

1. סכום כל השיקים שהוגשו לביצוע בשני תיקי ההוצל"פ מגיעים לסך 555,405.54 ₪. לפי החישוב הנ"ל יתרת התשלום לתובעת הינו 246,713.77 ₪, אזי שיקים בסך 308,691.77 ₪, שהוא ההפרש בין סכום השיקים שהוגשו לביצוע לבין היתרה הנ"ל לטובת התובעת הוא סכום השיקים שבגינם לא נתנה התובעת תמורה לנתבעת. חיזוק למסקנה שהנתבעת מסרה לתובעת שיקים בגין עבודה עתידית נמצא בנספח י"ח לתיק המוצגים מטעם הנתבעת, הוא מכתב הנתבעת לתובעת מיום 1.4.10 בדבר כמות העבודה שבוצעה מול כמות העבודה שבגינה קיבלה התובעת כספים מהנתבעת. מסקנה זו שהתובעת קיבלה מהנתבעת מקדמות על חשבון עבודה עתידית עולה גם מעדות מר צרפתי, אותו הביאה התובעת להעיד מטעמה.
2. ב"כ הנתבעת הודה בעת חקירת העד מטעם הנתבעת כי התובעת קיבלה הלוואה מאת התובעת, ולכן אינו תובע שיקים שבאחד מתיקי ההוצל"פ.
3. קיימת מחלוקת בין הצדדים האם התובעת עבדה על פי שעות בימי עבודתה האחרונים. כרטיסי הנוכחות שצירפה התובעת הוא של הנתבעת, כך שיש לקבל עמדתה לגבי עבודה בחודש יוני 2010.
4. טוענת הנתבעת כי התובעת עזבה את מקום העבודה באופן פתאומי, וגרמה לה לנזקים. טענתה זו של הנתבעת נתמכת בעדותו של מר צרפתי שהובא להעיד מטעם התובעת. מר צרפתי העיד כי התובעת מסרה לנתבעת מידע שאינו אמת בקשר להוצאת מגרסה מאתר העבודה. על כן סבור אני שהתובעת הפרה את החוזה שנכרת בינה לבין התובעת.
5. על מנת להקטין את נזקיה נאלצה הנתבעת לשכור את שירותיה של חב' מובילי הר הנגב, ושילמה לה את הסך 20 ₪ לטון פסולת גרוסה במקום הסך 14 ₪ ששילמה לתובעת. הפרש זה נבע כתוצאה מהצורך המידי והדחוף של הנתבעת להכניס לעבודה חברה אחרת לגריסת פסולת הבניין. לכן זכאית הנתבעת לפיצוי מאת התובעת בגין הפרה זו.
6. הנתבעת טענה כי נאלצה לגרוס אצל החברה המחליפה 28,500 טון פסולת ושילמה לה בתמורה את הסך 570,000 ₪ במקום הסך 399,000 ₪ שהייתה משלמת לתובעת. ההפרש בין הסכומים מגיע לסך 171,000 ₪ אותו יש לקזז מסכום החוב של הנתבעת לתובעת. הנתבעת הציגה חשבוניות מס על הסכומים ששילמה לחברה המחליפה, והיא זכאית לקזז את הסך 171,000 מסכום החוב. לעניין זכותה של הנתבעת לקיזוז ראה את ספרו של פרופ' שלום לרנר "דיני שטרות" מהדורה שנייה סעיף 10.21 עמ' 308-309.
7. המסקנה הנובעת מהדברים הנ"ל היא כי סכום החוב שנותרה הנתבעת לשלם לתובעת עומד על הסך 75,713,77 ₪.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין היא כדלקמן:

1. תיק הוצל"פ 34-03190-11-4 בלשכת ההוצל"פ ברמלה בסכום של 80,766.57 ₪ ייסגר, וכל הליכי ההוצל"פ יבוטלו לאלתר;
2. סכום קרן החוב בתיק הוצל"פ 34-07803-10-2 בלשכת ההוצל"פ ברמלה תעמוד על הסך 75,713.57 ₪, והליכי ההוצל"פ יימשכו לגבי סכום זה בלבד;
3. מאחר ולמעשה התקבלו כמעט מלוא טענותיה של הנתבעת והתובעת פתחה הליכי גבייה בגין שיקים שלא הייתה זכאית להגישם לביצוע בהוצל"פ, תשלם התובעת לנתבעת כדלקמן:
4. את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
5. שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. המזכירות תעביר לנתבעת סכום זה מתוך הפקדון שהפקידה התובעת בבית המשפט.

התובעת המציאה לבית המשפט את השיקים בתיק אז' 34165-02-11. מאחר ושיקים אלו סומנו על ידי לשכת ההוצל"פ, ניתן להחזירם לב"כ התובעת.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ו, 23 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.