ב"כ התובעת: עו"ד בן יוסף

ב"כ הנתבעים: עו"ד גולני

בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים מיום 15/3/2010.

על מנת לסבר את האוזן, ביום 13/11/2011 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1.

לטענת ב"כ התובעת, לא ניתן להיפרע מנתבע 1, ולשיטתו על הנתבעת 2 לשאת בנזקי התאונה דנן, שהרי יש כיסוי ביטוחי. לפיכך מבקש מבית המשפט כי יינתן פסק דין על מלוא סכום התביעה כנגד נתבעת 2.

לטענת ב"כ הנתבעת 2, אין להטיל חבות על הנתבעת. וזאת משום שנעשו ניסיונות לאורך כל הדרך כדי לגבות את עמדתו של נתבע 1 לגבי אירוע קרות התאונה. אולם כל הניסיונות עלו בתוהו. לפיכך מבקש לדחות את התביעה.

ההלכה הנוהגת על יסוד פרשנות סעיפים 22 -24 ו-68 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א – 1981 (להלן: "החוק") כי במקרים מסוימים יש וחברת הביטוח תהא פטורה מתשלום התגמולים לצד ג', אולם מקרים אלה יהיו כאשר הוכיחה חברת הביטוח כי אי שיתוף הפעולה מצד המבוטח הכביד ביותר על ברור החבות.

יש ליישם את הוראות סעיף 68 לחוק על פיו מחויבת המבוטחת לשאת בתגמולי ביטוח כלפי צד ג' לפי דרישתו, ובלבד שהתריע לפני המבוטח 30 יום מראש והוא לא התנגד לתשלום התגמולים. על-פי סעיף 68 סיפא לחוק המבטחת רשאית להעלות כנגד התובעת כל טענה שעומדת לה כלפי המבוטח, ובמקרה שהמבוטח לא שיתף עמה פעולה, היא רשאית להעלות טענה זו גם כנגד התובעת.

יש לברר אפוא, האם התקיימו החובות המנויות בסעיפים 22 – 23 לחוק.

סעיף 22 לחוק מחייב הודעה מידית למבטח בקרות מקרה הביטוח, וחובה זו מוטלת על המבוטח ועל המוטב, הודעה של אחד מהם פוטרת את האחר. כמו כן סעיף 23 לחוק מחייב את המבטח לעשות מיד את הדרוש לברור חבותו, ובמקביל לחייב את המבוטח למסור למבטח תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך את המידע והמסמכים הדרושים לברור החבות. סעיף 24 לחוק פטר את המבטח מחובת תשלום תגמולי הביטוח, כאשר בין היתר לא קוימה החובה על-פי סעיף 23 לחוק.

במקרה דכאן, הציג בפני ב"כ נתבעת 2 כי המבטחת פעלה בשקידה על מנת לברר את פרטי מקרה הביטוח, אולם נתקלה בחוסר שיתוף פעולה של המבוטח. חברת הביטוח הציגה בפני בית המשפט שני מכתבים רשומים ששלחה למבוטח, האחד מיום 23/11/10 והשני מיום 8/2/11, וכן נשלח חוקר מטעמה אשר דיווח ביום 1/9/10 כי הנתבע 1 אינו משתף פעולה.

כמו כן נעשה ניסיון נוסף בהתאם להוראת בית המשפט, ובוצעה חקירה נוספת בעניין, ואף בתאריך 27/2/13 בשעה 18:45 ובתאריך 3/3/13 בשעה 10:00, בוצעו ביקורים בביתו של הנתבע 1, ואף ביום 4/3/13 בוצעה הדבקה בכתובתו. אולם, למרות כל הניסיונות הללו הנתבע 1 המשיך לא לשתף פעולה עם הנתבעת 2.

בנסיבות העניין, לאור האמור והמפורט לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי נתבעת 2 פעלה בצורה סבירה לאיתורו של נתבע 1, כדי לברר את פרטי מקרה הביטוח. אולם כל ניסיונותיה העלו חרס, ועל כן על פי הפוליסה אינה חבה כלפי המבוטח, ולכן ברי הוא שאינה חבה כלפי התובעת בהתאם להוראת סעיף 68 סיפא לחוק.

לאור המקובץ לעיל, דין התביעה כנגד נתבעת 2 להידחות, וזאת ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ג, 06 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.