1. התובע העוסק בניהול השקעות וניכיון שיקים אוחז בשיק ע"ס 30,693.6₪ משוך ע"י הנתבעת ליום 30.11.10. השיק שורטט "למוטב בלבד" וכולל שלשה שמות נפרעים חלופיים ביניהם שמו של התובע.

2. השיק חולל מחמת שניתנה הוראת ביטול ולאחר הגשת ההתנגדות ע"י הנתבעת קיבלה רשות להתגונן בטענה, כי השיק זויף בהוספה מאוחרת של שם התובע כנפרע ללא רשות והסכמת הנתבעת.

רקע עובדתי

3. לגרסת הנתבעת שימשה כקבלן ראשי בפרויקט בנייה עבור עיריית רעננה ושכרה את שירותיו של מר אלעוברה מחמד (להלן: "אלעוברה") ששימש כקבלן משנה. לאחר השלמת הפרויקט פנה אליה אלעוברה בבקשה להשתלב בעבודות בפרויקטים אחרים ובהמשך לכך שולב על ידה, כבקשתו בחודש אפריל 2010 במספר פרויקטים.

עובר לכך ביקש אלעוברה לקבל מהנתבעת שיקים מעותדים לצורך הצגתם בבנק כתנאי לקבלת אשראי והיא העבירה אליו שני שיקים כנ"ל משוכים לפקודתו בסך כולל של 61,386 ₪.

4. שני השיקים שמשכה הנתבעת שורטטו על פניהם בהערה מודפסת של "למוטב בלבד" ,נקבו בסכום כמעט זהה, וניתנו על ידה לטענתה בחדשים עוקבים לזמני פירעון מעותדים כדלקמן: השיק הראשון ניתן ביום 10.5.10 דחוי ליום 1.10.10 על סך 30,693 ₪ והשיק שני, נשוא התביעה ניתן ביום 7.6.10 דחוי ליום 30.10.10 (בהמשך שונה התאריך ליום 30.11.10) על סך 30,693.6 ₪. עוד נטען, כי רק השיק האחרון כולל את תוספת המילים "ו/או דנילוב אלכס" (להלן- "התוספת") שהוספה ללא הסכמת הנתבעת.

5. לטענת הנתבעת בסופו של יום, אלעוברה לא ביצע את העבודות לשמן נשכר ומנהל הנתבעת ביקשו להשיב מיידית את השיקים ולא להפקידם. חרף האמור, הפקיד אלעוברה את השיקים והשיק הראשון נפרע על ידי הבנק. משכך, הנתבעת מיהרה ונתנה הודעת ביטול לשיק השני ודרשה את השבת כספיה מקרובי משפחתו.

עוד טענה הנתבעת כי מעולם לא היה לה, עד למועד פתיחת תיק ההוצל"פ, כל קשר עם התובע- לא עסקי ולא אישי ואף פנתה ביום 27.12.10 למשטרה בתלונה בגין זיוף וניסיון לקבלת דבר במירמה.

6. התובע הצהיר כי קיבל את השיק נשוא התביעה מאלעוברה בעסקת הלוואה וניכיון כדין מיום 10.8.10. בין הצדדים נערך עוד קודם לכן וביום 21.7.10 הסכם בכתב שבו התחייב התובע להעמיד לאלעוברה מסגרת לניכיון שיקים ע"ס של 100,000 ₪.

טענות הצדדים

התובע

7. לטענת התובע עומדת לו החזקה שבדין כי השיק נמסר בעד ערך, ולראיה הוצג שובר הניכיון שמעיד על קיום עסקת ניכיון בה ניתן ערך עבור השיק. יתר על כן, נטל הוכחת כישלון התמורה, הנטען על ידי הנתבעת- מוטל על כתפיה, והנתבעת לא עמדה בנטל זה. היא לא המציאה כל הסכם בינה ובין מר אלעוברה, ואין יודעים מה התחייב האחרון לעשות למענה, מתי חל כישלון התמורה ומתי בוטל השיק. כמו כן ספק אם חל כישלון תמורה שעה שגם לאחר מועד מסירת השיק נתנה בידו של אלעוברה חשבונית נוספת.

8. זאת ועוד, הנתבעת לא עמדה בנטל הוכחת זיוף השיק. הנתבעת לא פירטה בתצהירה מי רשם את שמות הנפרעים בשיק ומי הוסיף כביכול את התוספת על גבי השיק. טענה זו נולדה מחוץ לתצהיר, ומשכך אין לתת לה משקל.

ב"כ הנתבעת ציין כי חוות דעתו של הגרפולוג מטעם הנתבעת, מר יצחק חג'ג', ולפיה התוספת לא נכתבה ע"י כותבת השיק עצמו, הגב' מירי אהרוניאן, אינה רלוונטית ולכן ויתר על חקירתו, שכן הגב' מירי אהרוניאן לא נתנה כל תצהיר מטעמה והנתבעת לא הביאה כל חוות דעת שניתן להעמידה כנגד חוות הדעת מטעם התובע.

הנתבעת

9. לטענת הנתבעת דין התביעה להידחות בהיות השיק מזויף ולאחר שחולל על ידה בשל כישלון תמורה מלא. טענת הזיוף הוכחה בהוספת שמו של התובע ללא ידיעתה וללא אישורה. מסקנה זו אושרה על ידי הגרפולוג מטעם הנתבעת- שכלל לא נחקר בחקירה נגדית, ומשכך דין חוות דעתו להתקבל. מנגד אין להסתמך כלל על חוו"ד מומחה התובע אשר על מקצועיותו הוטל ספק בשורת פסקי דין שצוטטו, וממילא הודה המומחה הנ"ל בשוני שבין הכיתוב בשמות הנפרעים המצוינים בשיק.

10. זאת ועוד, לטענתה בעת מסירת השיק השני לאלעוברה לא הופיע שם התובע בשיק. בנוסף, לצד שמו של התובע לא מופיעה חתימה וחותמת של הנתבעת כפי שנעשה במועד תיקון התאריך של השיק. ככל הנראה, לאחר מסירת השיק לאלעוברה, הוסף שמו של התובע- ללא ידיעתה והסכמתה של הנתבעת. התובע הודה בנוסף כי הסכם האשראי עם מר אלעוברה וכן שובר הניכיון ניתנו במועדים מאוחרים יותר למועד כתיבת השיק.

11. כמו כן נטען, כי התובע אינו אוחז כשורה שהרי בהתאם לסעיף 7(א) לפקודת השטרות, שטר שסוחר למרות ההגבלה הינו שטר פגום כלפי הנתבעת. יתרה מזאת, גם לו הסכימה הנתבעת להוספת שמו של התובע לשיק השני, הרי שתנאיו של שיק זה המאפשרים שינוי בדיעבד רק של תאריך השיק או סכומו, ולא את שמו של המוטב- היו מחייבים הנפקת שיק חדש לטובת התובע.

12. מדגיש ב"כ הנתבעת את העובדה, כי התובע הודה בעדותו שאינו מכיר את הנתבעת, את מנהלה ומעולם לא היה בקשר כלשהו עימם עד לדיון בבית המשפט, ואף על פי כן לא טרח ליצור קשר עמה לבירור האם שמו הוסף על השיק בהסכמתה.

דיון

13. טענתה המרכזית של הנתבעת מבוססת על הזיוף שנעשה בשם הנפרע בכל הנוגע לתוספת המילים " ו/או דנילוב אלכס". לטענה זו השלכה נוספת לטענות ההגנה השטריות האחרות אותן העלתה כנגד אחיזתו של התובע בשיק. שהרי, לטענתה באם סוחר השיק, שסחירותו הוגבלה בדרך של הוספת שם התובע כנפרע, נפל פגם בשיק ונפגמה גם אחיזתו כשורה של התובע, שנטל שיק כנ"ל.

שיק שסחרותו הוגבלה

14. סעיף 7 לפקודת השטרות קובע כי:

"7(א) שטר שיש בו מלים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה שהשטר לא יהיה עביר, השטר כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא סחיר."

בפסה"ד המנחה בעניין: ע"א 1560/90 ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ, פ"ד מח (4) 498 ( 1994), שבו דן ביהמ"ש העליון במהותו של שיק המשורטט "למוטב בלבד" נקבע כי שיק כנ"ל אינו עביר, משמע כוונת מושך השיק נגלית על פני השיק ועל פיה גביית התמורה בצדו ע"י הנפרע בלבד חייבת להיעשות באמצעות הבנק.

עוד לִמדנו ההלכה הנ"ל כי :

"בעלותו של הנפרע בשיק כפופה לסייג העבירות. הא אינו יכול להעביר את זכאותו לצד ג'. …כוונת המושך בציינו את המילים "למוטב בלבד" ברורה. הוא מבקש כי הנפרע - והנפרע בלבד - יבוא וידרוש ממנו את פירעון השיק."

במאמר מוסגר יצוין ,כי התובע מבקש להיפרע בשיק רק מכח רישומו כנפרע ולא כגובה השיק, שהרי אינו יכול לבצע ניכיון לשיק בלתי סחיר.

(ראה בג"ץ 5305/10 דוד אביגדור ניהול בע"מ נ' שר האוצר ואח' (5.12.10)

הוספת שם מוטב לשטר ללא רשות המושך

15. סעיף 64 (א) לפקודת השטרות קובע כי:

"שטר או קיבול שנעשה בהם שינוי מהותי בלא הסכמת כל הצדדים החבים על פי השטר, השטר מתבטל, אך לא כלפי צד שעשה בעצמו את השינוי, או הרשה לעשותו או הסכים לו, ולא כלפי המסיבים שלאחריו; אולם מקום שנעשה בשטר שינוי מהותי, אלא שהשינוי אינו נראה, והשטר הוא בידי אוחז כשורה, יכול אותו אוחז להשתמש בשטר כאילו לא נעשה בו שינוי, ויכול הוא לאכוף פרעונו לפי כתבו המקורי."

הוראה זו מחייבת את המסקנה כי אם נעשה שינוי בשיק לאחר משיכתו ע"י הנתבעת אין לו נפקות כלפיה בהינתן העובדה שהשינוי לא נעשה על ידה או בהיתר ממנה.

על פי הסיפא לסעיף 64 הנ"ל יוכל אוחז כשורה להתגבר על שינוי כנ"ל גם אם הוא מהותי מקום שלא נראה כי נעשה.

כאן יצוין ,כי לא נטען ע"י מי מהצדדים שהשיק היה טעון השלמה או כי ניתן היתר להשלמתו בדרך של הוספת שם נפרע נוסף. משכך, ניתן לקבע כי בנסיבות מקרה זה הוספה כנ"ל בניגוד להיתר ,שניתן כפי ההערה המצוינת על פניו(ראה להלן) מהווה שינוי מהותי .

16. פועל יוצא מכל האמור לעיל הוא, כי היה ויימצא כי הוסף שם התובע כנפרע ללא רשותה של הנתבעת, והתוספת היא בבחינת שינוי מהותי חריג, הרי שאין השיק בר פירעון כלפיה.

נטל השכנוע

17. בהיות הנתבעת החייב השטרי עליה דר"כ חל הנטל לסתירת החזקות ,שפקודת השטרות מעמידה לטובת התובע. יוטעם כי אין ללמוד לכאן מההלכה הפסוקה ,כי מקום שמעלה הנתבע טענת זיוף עובר הנטל אל התובע להוכיח אמיתות החתימה.

(ראה ע"א 5293/90 בנק הפועלים נ' רחמים בע"מ פ"ד מז(3) 240 (1993) .

כאמור, הנתבעת מייחסת את הזיוף לתוספת שם התובע כנפרע בלבד. לכן כפי שמסביר ביהמ"ש העליון שם, נטל השכנוע להוכחת רכיבי התביעה מוטל על התובע ועל כן ניתן היה לסבור כי כפי שחתימת הנתבע חיונית להוכחת חבותו ,כך גם ציון שמו של הנפרע על ידו טעון הוכחה ע"י התובע ,אלא שלא כך ונטל ההוכחה יחול על פי מהותה של טענת ההגנה.

וכפי שמסביר ביהמ"ש בת.א.(חי) 426/02 לקרץ נ' דקל הכרמל מהנדסים ויועצים בע"מ ( 14.2.06) :

השוני במעמד הצדדים, אם כתובע ואם כנתבע, אינו מעביר בנקודה זו את נטל השכנוע. הכלל הוא, שהדין המהותי הולך אחר הדין הראייתי, ועל בעל דין להוכיח טענה המקדמת את עניינו ".

סעיף 29 ( ב) לפקודת השטרות המקים את חזקת האחיזה כשורה לאוחז בעד ערך מטיל את נטל ההוכחה על הנתבעת ,המבקשת לשלול את חבותה השטרית מכח סיחור ברמאות וכיוצ"ב. מובן ,כי חלה עליה גם חובת הוכחתה של עובדה בעלת יסוד שלילי. קרי, שהתוספת לא הוספה על ידה.

ניכר, כי הכיתוב ע"ג השיק במקרה דנן מקל עם הנתבעת, שהרי על פני השיק מופיע כיתוב מודפס המורה כדלקמן:

מכאן ברור ,כי עם הוכחת הוספת שמו של התובע בשם הנפרעים לאחר משיכת השיק תצליח הנתבעת לשלול את חבותה כלפי התובע שקיבל אותו לידיו ,לאחר שסוחר בניגוד לאמור בו .

מן הכלל אל הפרט

18. הנתבעת הגישה מטעמה את חוות דעתו של הגרפולוג מר יצחק חגג אשר בחן את השיק המקורי ואת דוגמאות כתב ידה של מירי אהרוניאן נציגת הנתבעת ולדידה, מי שכתבה את המילים בשיק בשונה מהחתימה עליו. המומחה מצא ,כי קיימת סבירות גבוהה ביותר שהתוספת שבמחלוקת לא נכתבה על ידי הגב' אהרוניאן, כטענת הנתבעת. ב"כ התובע בחר שלא לחקור את המומחה הנ"ל אודות חוות דעתו, ולפיכך חוות דעת זו לא נסתרה.

19. מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של ד"ר מרדכי ורדי אשר בחן את השיק המקורי וכן את העתק השיק בו לא מופיעה התוספת. מסקנתו של ד"ר ורדי הינה כי מדובר בשני שיקים שמולאו בנפרד ואין המדובר בהעתק של שיק מקור. לדעתו ,ניתן להבחין בשורת הבדלים משמעותיים בכיתוב שבין שני המסמכים ,מלבד התוספת של שם התובע בשיק המקור.

כמו כן ציין ,כי אותו אדם כתב את שמו של התובע בהמשך לטקסט שקדם לו בשורת המוטבים בשיק- ואין בסיס לטענה כי התוספת הוספה בהמשך על ידי אדם אחר, כנטען על ידי הנתבעת.

20. ד"ר ורדי נחקר על חוות דעתו וניתן היה להתרשם כי התרחק במידה מסויימת ממסקנותיו הנחרצות שפירט במסגרתה. בחקירה התברר ,כי לא קיבל דוגמאות להשוואת כתב ידה של הגב' אהרוניאן, שכתבה לטענת הנתבעת את חלקה של שורת הנפרעים בשיק, משום שלדעתו אין צורך בדוגמאות כנ"ל לבדיקת הזיוף בהוספת התוספת. המומחה הגן באופן מוחצן על שיטת הבדיקה שהוא מבצע ושלשיטתו די בזכוכית מגדלת כדי לאבחן בשינויי הכתב.

והנה כי כן, משהציג בפניו ב"כ הנתבעת דוגמת כתב מחשבונית המס אשר מולאה בשמו של מר אלעוברה (שלכאורה לא נכתבה על ידי הגב' אהרוניאן), מצא דימיון בין כתבי היד (בעמ' 19 לפר') :

"ש: כתב היד, אחרי שזיהית את המאפיינים, אתה יכול לומר לי שכותב החשבונית זהה לכותב החשבונית "דנילוב אלכס"?

ת: אני צריך לעשות בדיקה, ולא על דוכן העדים. ייתכן גם שמי שכתב את החשבונית גם כתב את "אלעוברה מחמד" בתחילת השורה. כרגע אני לא מתחייב כי לא עשיתי בדיקה במשרדי, בשקט וברגיעה. כל מה שאני טוען, שמי שכתב את האדם בשורה זה אותו אדם ובאותו עט. אנו רואים גיוון, רואים שהאותיות נוטות שמאלה. לכן יש הבדלים, ולא רק דברים דומים. לכן צריך לעשות השוואה זהירה ולהחליט מי כתב אני לא הצבעתי על אדם מסויים. כל מה שאמרתי שבשורה "שלמו ל" נכתב ע"י אדם אחד, עט אחד, באותו מעמד, עם סימנים מובהקים שקושרים את כל הרצף."

המומחה הודה, כי ייתכן שמי שכתב את החשבונית ע"ש אלעוברה הוא שרשם את שמו של אלעוברה בתחילת שורת המוטבים בשיק. למרות זאת עמד על קביעתו, כי כל שורת הנפרעים נכתבה ע"י אותו אדם, אולם לא ידע לומר אם הדבר נעשה באותו מעמד.

21. בהמשך נחקר ד"ר ורדי ביחס להעתק השיק בו לא הופיעה התוספת אל מול השיק במקור. כזכור, בחוות דעתו טען ורדי כי מדובר בשני מסמכים שונים. ברם, משהוצג לו בחקירתו העתק השיק המקורי (שורדי טען כי כלל אינו נחוץ לו) שינה את עמדתו אשר בחוות דעתו והסכים כי יש "התאמה מסוימת" בין העתק השיק למקור ,כדבריו ( עמ' 19 לפר'):

"ש: לעניין הצילום מול השיק. לעניין העתק השיק, שאתה טוען בחווה"ד שלך שהוא לא זהה במקור. מדוע לא ביקשת לקבל את ההעתק המקורי?

ת: אמרתי שהצילום מספיק. צילום לא פוגע בצורת האותיות. לכן כשאני רואה הבדלים כ"כ בולטים לעין, למרות שניסו לכתוב את אותו טקסט פחות או יותר, אך זה בולט. לכן אני לא צריך את המקור. ואני לא צריך מיקרוסקופ.

ש: אני מציג לך את המקור. אתה בטח רואה שהמקור הוא העתק שעברו עליו בעט. נכון? אפשר לראות עדיין את קווי ההעתק המקורי. נסתכל ביחד לגבי הממצאים שהגעת אליהם ועל פיהם הגעת למסקנה שלא מדובר באותו צילום...

ש: כשאתה מסתכל על המקור, אתה רואה את אותם מאפיינים שניתן לראות בקופי המקורי. אתה יכול לאשר שמדובר בקופי של השיק?

ת: (מסתכל בזכוכית מגדלת) כנראה שכן. בקופי לא מה שכתוב מעל הקופי, עוה"ד לא מסתכל בזכוכית מגדלת ולא במיקרוסקופ, שעושה רושם מבדיקה שטחית על דוכן העדים, ולא בבית, עושה רושם שכן יש התאמה מסוימת במה שאני מצליח לראות בבדיקה שטחית. התאמה בין כתב היד "אלעוברה מחמד בני דלול" לפני התוספת, והתוספת אח"כ.

ש: אתה מאשר שזה הקופי של השיק?

ת: בבדיקה שטחית עושה רושם שיש התאמה בין הקופי ל..."

22. הכרעה בשונוּת קביעות המומחים אינה יכולה ליפול בלא שתבחנה כל הראיות שהוצגו. אמנם מומחה התביעה לא תמך באופן מלא בקביעות חוות דעתו טרם החקירה, ומנגד מומחה הנתבעת לא נחקר. עם זאת, גם בחוות דעתו של האחרון לא ברור מי כתב את שמות הנפרעים מלבד כיתוב התוספת של שם התובע. כל שקבע המומחה הוא כי התוספת שבמחלוקת לא נכתבה ע"י הגב' אהרוניאן, נציגת הנתבעת.

23. הנתבעת הסתייעה בעדותו של מנהלה מר שי אהרוניאן, מנהל הנתבעת, אשר עדותו אמנם לא הייתה קולחת ולעיתים אף חסרה. כך "נזכר" רק בעדותו לציין כי אשתו היא שמילאה את הפרטים בשיק וכי הוא רק חתם בחותמת הנתבעת. כמו כן, הנתבעת נמנעה מהעדת הגב' מירי אהרוניאן אשר לה ייחסה את הכיתוב ע"ג השיק למעט חתימתו. למרות זאת שוכנעתי ,כי מבין שני הצדדים עמדה הנתבעת בנטל המוטל עליה. היא שהציגה את הפער בין השיק במקור להעתקו ובאמצעות חוו"ד מומחה מטעמה שלא נסתרה הוכח ,כי התוספת הוספה ע"י מי שלא רשם את המילים בשיק. משכך, היה על התובע לפחות להפריך גרסתה ,וזאת לא עשה.

24. התובע העיד, כי כאשר קיבל את השיק לידיו מאלעוברה היה כבר רשום שמו כאחד הנפרעים. הוא לא חשד בעובדה כי שמו רשום, הגם שאינו מכיר את הנתבעת משום שלדבריו עבד עם אלעוברה עוד בשנים 08-09 וקיבל ממנו שיקים משוכים ע"י תאגידים ללא כל בעיית פירעון. למעשה לא סתר התובע את גרסת הנתבעת כי שם הנפרע הוסף לאחר משיכת השיק. הוא לא ידע לציין עובדות בנוגע לכך ואף לא מצא לנכון להעיד את אלעוברה לתמוך בגרסתו. גם המומחה מטעמו לא סייע בידו באופן מלא, כמפורט לעיל.

25. זאת ועוד , לטענת התובע למרות חזות השיק לא היה עליו לברר פרטים ביחס לשיק, הגם שהוא משוך ע"י חברה שאינה מוכרת לו, ואינו משוך על ידי לקוחו- מר אלעוברה. כדבריו (עמ' 11 לפר'):

"ש: תאשר לי שהמפגש הראשון שלך עם שי היה פה בימ"ש?

ת: כן.

ש: אתה סוחר בניכיון שיקים מ- 04'. זאת אומרת 10 שנים. אתה מקבל שיק של חברה שהוא למוטב בלבד ויש שם תוספת של השם שלך. הוא לא משוך ע"י לקוח שלך אלא ע"י חברה שאתה לא מכיר. אתה לא פונה אליהם, אתה לא שואל אותם לגבי השיק הזה, אתה לא מברר מי מילא את השיק הזה. זו דרך העבודה הרגילה שלך?

ת: דרך העבודה הרגילה שלי, כשאתה עובד עם לקוח יותר משנה- שנה וחצי, אין מחלוקת שלקוח יכול באיזשהו מקום לעקוץ אותך משיק לא תקין, אלא שיק חזר אכ"מ, חזר מוגבל, אבל לא שיק לא תקין. שיקים למוטב בלבד ורשום או דנילוב אלכס, ולהיום זו חברה כבר, אני עוסק כחברה כבר שנה, רושמים תמיד...

ש: אתה מקבל שיק של חברת ירון אור שהוא למוטב בלבד, והעדת שאתה לא מכיר את החברה הזו, השיק הזה מופיע בשם שלך. מבחינתך זה לא מוזר ולא מצריך בדיקה שאולי השם שלך הוסף לאחר מכן לשיק למוטב. אתה לא מכיר את החברה הזו. למה שהחברה תוסיף את השם שלך?

ת: תקין מבחינתי כשאני רואה אותה חתימה, אותה עט שרשום- לא להתקשר, אני בודק את החברה, את כל החברות, אני בודק בבי.די.איי, אני בודק אם הם תקינים ואם יש ממה להפרע במידה ושיק חוזר מאיזושהי. אני בודק, ואני נותן לפי זה אשראי, לאותו אלעוברה נתתי אשראי של 100,000 ₪ כי הוא עבד איתי קרוב ל- 600-700 אלף ₪ מסגרת, שיקים שעברו.

ש: אבל לא בדקת אם יש הרשאה לשיק הזה? אתה לא בדקת.

ת: לא בדקתי. לא התקשרתי."

26. ב"כ הנתבע היפנה לפסיקת בתי משפט השלום המטילה על התובע המנכה שיק להוכיח את אחיזתו כשורה לאחר שנמצא פגם בשיק ובנסיבות שבהן קיבל את השיק לניכיון.

לטענת התובע נתן תמורה בעד השיק ופעל כדין בנטילתו של השיק, שעל פניו נראה כי הרישום של שמות הנפרעים נעשה באותה עט. הוא לא זקף תום לב לזכותו ולדידו, די במתן הערך בעד השיק כדי להקנות לו זכות להיפרע מהמושכת.

27. אני סבורה ,כי התובע אינו יכול להסתמך על כך בנסיבות השיק דנן. עם המצא פגם בשיק כאמור בסעיף 64 לפקודה ומקום שבו צוין על פניו כי סחירותו הוגבלה וכי אין היתר לבצע בו שינויים שפורטו, לא יוכל התובע להתגבר על כך רק משום שנתן ערך בעדו. שיק כנ"ל שנוקב בסכום שאינו פעוט ערך, ונושא בשמו של התובע בהעדר יריבות עסקית בינו לבין המושכת, מקים בסיס לזהירות יתר בקבלתו, באופן שיכול היה לחשוד כי שמו הוסף לאחר משיכתו. על נקיטת הזהירות המתחייבת פסח התובע על פי הודאתו ,ולכן לא יוכל לטעון שהוא אוחז כשורה וכי הוא מתגבר על בטלותו של השיק במצב זה כלפי המושכת.

28. מן המקובץ, ולאחר בחינת כלל הראיות מצאתי ,כי מאזן ההסתברויות נוטה לטובת הגנת הנתבעת, ככל שהיא מתייחסת לשינוי בשיק ועל כן אין התובע זכאי להיפרע הימנה.

לסיכום

29. לאור האמור, הריני מורה על דחיית התביעה.

אינני עושה צו להוצאות בנסיבות.

30. תיק ההוצל"פ ייסגר.

ניתן היום, כ"ג אב תשע"ד, 19 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.

חתימה