נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד – ענבל אביב

הנאשם - בעצמו ובא כוחו עו"ד – ארד

ק. מבחן – גטה וונדה

<#1#>

פרוטוקול

טיעון לעונש

התובעת

במועד הקודם 31.5 הצגנו הסדר לפיו , הנאשם הודה, הורשע ונשלח לתסקיר. הוסכם שאם התסקיר יצביע על כך שאין קשר בין הנאשם למתלוננת, או שאין תלונות נוספות או שעבר טיפול, הצדדים יעתרו מאסר מותנה ושל"צ של 400 שעות. אם לא תהיה המלצה, נעתרו במשותף עונש מאסר בעבודות שירות.

אני מעיינת בתסקיר, ואני סבורה שלא עונה לקריטריונים לעתירה החיובית.

ק. מבחן

לשאלת בית משפט, למה מתעלמים מהסדר טיעון, אני משיב זה התרשמות של קצין מבחן. אני מניח השיקול העיקרי, שהוא ישתלב בעבודה. אנו בדר"כ לוקחים בחשבון שרוצים גם צו מבחן וגם צו של"צ, הבנאדם צריך להתפנות לעצמו, וזאת אני מניח.

אני לא יכול לענות מדוע אין התייחסות ל- 400 שעות של"צ.

לשאלת בת משפט האם זה תסקיר המצדיק המנעות ממאסר בעבודות שירות, אני משיב שקלנו ולכן המלצנו. אם היינו חושבים אחרת, היינו אומרים.

התובעת

בעיני לא בשל מספיק לסיום, צריך עבור טיפול ויגבשו תוכנית ל- 400 שעות.

אני לא אורמת שלא צריך לעמוד בהסדר, אני טוענת הואיל וטרם החל בהליך טיפולי, מן הראוי לדחות לצורך שילוב בהליך טיפולי וגיבוש תוכנית של"צ של 400 שעות. עדיין יש תוכנית טיפולית שעדיין לא החל.

הסניגור

אין בעיה עם תוכנית של 400 שעות.

נאמר שהוא לא התחיל בטיפול, אבל הוא כן התחיל לטיפול, והיה במפגשים והוא הפנים ואין תלונות חדשות נגדו.

ק. מבחן

לגבי התוכנית של"צ, באופן כללי, אם יש כבר תוכנית, זה ענין פרוצדוראלי, אפשר להכפיל ל- 400 שעות, אנו בקשר עם המתנ"ס. ניתן לעשות 40 שעות חודשיות.

לגבי ההליך הטיפולי, אני ממחוז אחר, אצלנו במחוז משלבים וממתינים ואם דוחים זה דוחה את הקליטה שלו לקבוצה. אם יש המלצה בדר"כ לקבוצה, אצלנו מיד משולב בקבוצה, אין צורך לדחות.

הנאשם

אני בהליך טיפולי כבר 11 חודשים.

<#4#>

גזר דין

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון שהוצג בפני בית המשפט ב- 31.5.11 ואשר כלל תיקונים בכתב האישום באישומים כדלקמן:

ת.פ. 42199-02-11 – ב- 7.1.210 הפר הוראה חוקית שניתנה על ידי בית המשפט לענייני משפחה קרית גת, בכך שלמרות שהורחק מהמתלוננת ומביתה הגיע לבית ובהמשך שזו רצתה להתקשר למשטרה על מנת לדווח על ההפרה, דחף אותה לעבר ספה ובהמשך שוב תקף אותה בכך שתפס בה בשתי ידיים בכתפיים, ניער אותה ודחף אותה לעבר הקיר, וזאת בנוכחות שתי בנותיו הקטינות שבכו וצעקו שיפסיק.

ב- 8.2.11 נכנס מבעד לחלון בת שהמתלוננת ישנה, היא התעוררה וביקשה שיעזוב ובתגובה דחף אותה. ב- 20.2.11 בערב, נכנס מבעד דלת המרפסת בכך שניפץ את הזגוגית ונכנס תוך גרם נזק בזדון לרכוש.

כמו כן, צירף ת.פ. 35924-07-10 – הודה בכך שב- 24.10.10 איים על המתלוננת באומרו לה שתשיב לו את הכרטיס ואם לא רוצה שיהרוג אותה וירביץ לה. כמו כן, ב- 7.4.10 בערב, תקף אותה בכף שדחף שולחן לעברה.

ת.פ. 4451-08-10 – בתאריך 26.2.10 התעורר ויכוח בין השניים, במהלכו הנאשם קילל את המתלוננת והקניט אותה ובהמשך דחף אותה בפנים וכן תפס בידה שאחזה במכשיר טלפון ודחף אותה לאחור, תוך שמפיל אותה לריצפה ומגלגל אותה.

ת.פ. 4352-02-11 – ב- 9.5.10 כב' השופט חזק אסר על הנאשם להתקרב לבית המתלוננת, לבית הספר שבו לומדות בנותיו וכן ליצור קשר עמם והצו הוארך. למרות זאת הפר הצו וב- 20.7.10 התקשר אליה ובהמשך ב- 20-21.7.10 שוב הפר הוראה חוקית, בכך שהגיע לבית והוציא את המחשב של הבנות.

מדובר ללא ספק שמדובר בעבירות המצדיקות מאסר לריצו בכלא, שכן גם לאחר התיקון מדובר במסכת נמשכת של אלימות והתעלמות מהחלטות שיפוטיות, אולם ב- 31.5.11 גובש הסדר טיעון על פיו ידחה לקבלת תסקיר ואם שירות מבחן יבוא בהמלצה חיובית, תסתפק התביעה בשל"צ בהיקף של 400 שעות ענישה מרתיעה ולחלופין, תגביל עצמה לעתירה למאסר לריצוי בעבודות שירות וזאת בהסכמת הסניגור.

נתקבל תסקרי ראשון ממנו עלה שהנאשם בן 39, גרוש, אב ל- 2 קטינות, אדם מופנים, בעל נטיה לאימפולסיביות ואלימות. המערכת הזוגית התפיינה בחוסר בשלות וקשיי תקשורת, אולם הוא שיתף עמם פעולה והתרשמו שיש נזקקות טיפולית, שכן הוא מתקשה לראות בחלקים התוקפנים שבאישיותו.

המתלוננת עם בן זוג חדש, באותו מועד היתה בהיריון. אף היא תיארה חוסר בשלות בקשר הזוגי. טענה שהוא מתקשה להתמיד במקום עבודה , נוהג כלפיה באלימות מילולית ונפשית שהסלימה לפיזית לאחר שהחליטה לסיים הקשר. הוא התקשה לקבל את הפרדה, התקשה לעמוד בצווי הגנה והרחקה ותיארה מאבקים נמשכים גם לאחר הגשת כתב האישום.

שירות המבחן ביקשו דחיה לקבלת מידע ממחלקת הרווחה ומיחידת הסיוע שם טופלו השניים.

בתסקיר שנתקבל היום מצוין כי הגיע באופן רציף למפגשים הקבוצים, שיתף פעולה וכי זקוק להמשך טיפול בנושא אלימות.

כיום יש מאבקים בנושא הבנות, חינוכם, והקפדה על הסדרי הראיה. למרות זאת תיארה שהוא נוהג כלפיה באיפוק, אך היא סבורה שזה בשל ההליך המשפטי, עדיין קיימת אלימות מילולית לדבריה.

למרות שבהחלט לא מדובר בתסקיר המעיד על מי שלמד לקח ושלא נשקפת מסוכנות, שירות מבחן בסופו של יום ממליצים על צו מבחן למשך שנה לצורך שילובו בהליך טיפולי ושל"צ בהיקף של 200 שעות. הם סבורים שאין מקום ל- 400 שעות, שכן יש לאפשר לו להשתקם מבחינה תעסוקתית ולשוב למעגל העבודה על מנת שיתפנה להליך הטיפולי וכן ממליצים על ענישה מרתיעה.

התובעת סבורה שכל עוד לא השלים ההליך הטפולי, לא ראוי לגזור דינו ובכל מקרה, עומדת על עתירתה ל- 400 שעות של"צ על פי הסדר הטיעון.

לא אוכל להתעלם מהסדר הטיעון, שלא צוין בו כי על הנאשם להשלים תחילה הליך טיפולי.

בית משפט העיר לא אחת לצדדים, כי הסדרי טיעון אמורים להיות ברורים ומפורטים ואין זה תפקידו של בית משפט לפרש ההסדר.

אם התביעה התכוונה שישלים תחילה הליך טיפולי, הי המקום לציין זאת. אולם, כל עוד מתחייבים להצטרף להמלצות שירות המבחן, אין מקום לחרוג מהתחייבותם.

אף אני סקפטית בשלב זה לגבי היכולת של הנא/שם להתרם מההליך הטפולי ולהתמיד בו ובתוכנית של"צ בהיקף גדול, אולם כאמור זה היה ההסדר הטיעון והוסבר לנאשם בבירור אם לא יעמוד בצו מבחן ושל"צ הצוים יופקעו ויגזר דינו למאסר.

הואיל והסניגרו מתנגד בשלב זה לדחיה, מצאתי לנכון לגזור דינו, למרות עמדת התביעה.

בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו/ה האישיות של הנאשמ/ת ועברו/ה, אני דנה את הנאשמ/ת לעונשים הבאים:

1. אני מטילה על הנאשמ/ת 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנה/ים והתנאי הוא שלא ת/יעבור עבירה של תקיפה.

2. אני מטילה על הנאשמ/ת 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנה/ים והתנאי הוא שלא ת/יעבור עבירה של איום, הפרת הוראה חוקית ו/או גרם נזק בזדון.

3. הנאשמ/ת ת/יחתום על התחייבות בסך 7500 ₪ להימנע מביצוע העבירה/ות בה/ן הורשע במשך 3 שנה/ים מהיום.

אם לא ת/יחתום על ההתחייבות, ת/יאסר למשך 90 ימים.

4. הנאשמ/ת ת/ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום.

לצורך זאת עליו/ה לחתום על צו מבחן.

מוסבר לנאשמ/ת כי אם לא י/תעמוד בתנאי הצו, ניתן יהיה להפקיעו ולגזור דינו לרכיבי ענישה נוספים.

5. אני מטילה על הנאשמ/ת לבצע 400 שעות שירות לתועלת הציבור במתנ"ס י' באשדוד, בהיקף שלא יפחת מ -10 ש"ש בפיקוח שירות המבחן.

במידה ויש צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יעשה כן וידווח על כך לביהמ"ש.

מוסבר לנאשמ/ת כי אם לא ת/יבצע עבודות השל"צ במלואן, ניתן יהיה להפקיע הצו, ולשוב ולגזור את דינו/ה לרכיבי ענישה נוספים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום. <#5#>

ניתנה והודעה היום ג' תשרי תשע"ג, 19/09/2012 במעמד הנוכחים.