1. התובע והנתבעת הם בעלים של דירות בבית משותף בן ארבע דירות, ברח' משה שפירא 46, נתניה.

התובע חוכר דירה בקומת הקרקע, ודירת הנתבעת מצוייה מעליה. דירת הנתבעת מושכרת.

הנתבעת טוענת כי מזה כחמש עשרה שנים, מאז שעבר התובע להתגורר בדירה שמתחתיה, הוא הגיש כנגדה תשע תביעות סרק אשר נדחו, והתביעה הנוכחית היא העשירית.

2. בתביעה דנן טוען התובע כי מאז ינואר 2011 חודרים לדירתו מים מדירת הנתבעת שמעליה.

התובע צירף לתביעה חוות דעת מהנדס, ולפיה יש צורך בתיקונים בדירתו, בסכום של

16,000 ₪, ועוד תבע 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש, טרחה ואובדן הנאה מנכסו.

בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי כשפנה אליה התובע בטענה בדבר חדירת המים מדירתה אל דירתו, היא פנתה מייד אל חב' שחר נזקי צנרת בע"מ, שמטפלת מטעם חב' הביטוח שלה בנזקי צנרת.

אנשי שחר רצו להגיע למקום ביום 17.1.11 אך ביקורם נדחה ביומיים, לבקשת אשת התובע.

הנתבעת טוענת כי חדר השינה בדירת התובע, אשר לטענתו נגרמו בו נזקי הרטיבות, נמצא מתחת לחדר האמבטיה בדירת הנתבעת. נציגי חב' שחר קבעו שאין כל נזילה מחדר האמבטיה של הנתבעת.

בביקור בדירת התובע, הוא הראה לנציגי חב' שחר כתם רטיבות בתקרה, בגודל של

כ- 20 ס"מ, וקילוף טיח במקום. נציג שחר טייח וסייד מקום זה. למחרת הודיע התובע לנתבעת כי הטיח נפל, אך נציג שחר מצא שם סדק קטן בלבד, שאותו תיקן.

כעבור ימים מספר הודיע התובע לנתבעת כי מצב הרטיבות בדירתו אינו בסדר, וכי הוא מזמין מומחה למתן חוות דעת, שאותה ימציא לנתבעת. הנתבעת ביקשה מהתובע לאפשר ביקור בדירתו על ידי מומחה מטעמה, אך הוא סירב. התובע עמד בסירובו זה, גם לאחר שהנתבעת חזרה על בקשתה ממנו לאפשר בדיקה על ידי מומחה מטעמה (זאת, לאחר שקיבלה את חוות דעת המומחה מטעם התובע, "אלגן הנדסה"). יצויין כי המומחה מטעם התובע לא בדק את דירת הנתבעת.

עוד טוענת הנתבעת כי בשיחתם הקודמת בעניין בדיקת המומחה ניסה התובע לשכנע אותה למכור לו את דירתה, וכאשר דחתה הצעה זו, השיב לה התובע: "ניפגש בבית המשפט".

הנתבעת כופרת בטענת התובע כי הרטיבות בדירתו מקורה מדירתה.

3. על פי הסכמת הצדדים בישיבה המקדמית הראשונה, נבדקו דירותיהם של הצדדים על ידי מנהל חב' אינפרטק, כמומחה מטעם ביהמ"ש. הבדיקה נערכה ביום 28.1.13.

בחוות הדעת של אינפרטק יש תצלומים של חדירת רטיבות בקירות ובתקרה, בחדר בדירת התובע שלגביו התלונן התובע.

יש תצלומים של חדירת רטיבות גם אל חדר בדירת הנתבעת, במפגשי קיר-רצפה ובסף דלת המעבר למרפסת.

כותב חוות הדעת, מר רוזן, מצביע על מספר ליקויים באיטום, הן במרפסת של דירת הנתבעת וכן במספר מקומות בקיר החזית של הבניין, שבהם יש חיבור אל גגות רעפים שנבנו במסגרת תוספות בנייה, וכן במקום שיש שפיכה חופשית של מים ללא מרזב, מגג שהתקין התובע.

בחוות הדעת מפורטות העבודות שיש לבצע על מנת להפסיק את חדירת הרטיבות, ועלותן של העבודות הללו.

מומחה- אינפרטק המליץ כי טרם ביצוע העבודות תיערך בדיקת הצפה של המרפסת בדירת הנתבעת, למשך 150 שעות. יצויין כי אף המומחה מטעם התובע המליץ לבצע את בדיקת ההצפה.

4. ב"כ הנתבעת טוענת כי בחוות הדעת של אינפרטק מודגש (בסעיף 2.2.4) כי הממצאים נכונים ליום שבו בוצעה הבדיקה.

לטענתה, מכאן עולה שאם הבדיקה נערכה ביום גשום, או סמוך לאחר תקופה גשומה, אפשר שיימצאו סימני רטיבות או לחות, אך אין בכך כדי להצביע בהכרח על כשל באיטום.

במקרה זה נערכה הבדיקה ביום 28.1.13, שהיה יום גשום מאד, ואף החודש שקדם לו היה גשום, כפי שניתן לראות בפלט השירות המטאורולוגי, המוצג נ/ 1.

ב"כ הנתבעת טוענת כי למרות הגשמים, ניתן לראות בחוות הדעת של אינפרטק כי התקרה במרכז החדר, במקום שבו טען התובע שיש רטיבות, היא דווקא יבשה (תצלום 1.4.4), בניגוד לתלונתו של התובע. לעומת זאת, יש כתמי רטיבות במפגש הקיר עם התקרה, שקרוב לקיר החיצוני של הבניין, דבר שתומך במסקנה כי הרטיבות חודרת לחדר זה מהקיר החיצוני של הבניין ולא מדירת הנתבעת.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בתיקונים שנדרשים בקיר החזית של הבניין צריכים לשאת שני הצדדים, כיוון שמדובר ברכוש משותף. ב"כ הנתבעת טענה כי חלק מהליקויים באיטום בקיר החיצוני נוצרו כתוצאה מתוספת בנייה שהתובע בנה.

5. בתצהירה מוסרת הנתבעת כי פנתה אל קבלן האיטום המורשה, מר חזי יזי, שהומלץ על ידי חב' אינפרטק בחוות דעתה, אך הלה לא היה מוכן לקבל את עבודת האיטום על פי חוות הדעת.

הנתבעת ביקשה מחב' אינפרטק להמליץ על קבלן איטום מורשה אחר, וחב' אינפרטק המליצה על מר אורן בדוסה (זאת, בשגר מייל, נספח ג' לתצהיר הנתבעת).

מר בדוסה חזר והציע כי לפני פירוק המרצפות במרפסת לצורך עבודות איטום, יש לבצע בדיקת הצפה כדי לבדוק אם אמנם חדירת הרטיבות לדירת התובע מקורה באותה מרפסת.

מר בדוסה ביצע את בדיקת ההצפה כאמור. הנתבעת מציינת בתצהירה כי בדיקה זו בוצעה מבלי ליידע מראש את התובע, על מנת להבטיח שתוצאתה תהיה תוצאת-אמת, וזאת כיוון שלנתבעת אין אמון בתובע, בשל אופן התנהלותו כלפיה במשך שנים רבות.

לאחר תום ההצפה בדק מר בדוסה את דירת התובע ומצא כי תקרת הדירה יבשה.

על פי ממצא זה כתב מר בדוסה בחוות דעתו (נספח ד' לתצהיר הנתבעת) כי אין לתובע בעיית רטיבות שמקורה בדירת הנתבעת.

6. בעדותו בביהמ"ש טען התובע כי האמור בחוות הדעת של מר בדוסה הוא שקר: לדבריו, בדוסה הגיע לדירתו ואמר לו שהוא מבצע עבודות אצל השכנים למעלה (הנתבעת), וברצונו לראות היכן החדר שרטוב בדירת התובע. התובע הראה לבדוסה את החדר, ובדוסה הסתכל עליו מהמסדרון, מבלי שנכנס אליו ומבלי שבדק את תקרתו.

אולם ב"כ התובע לא ביקש לזמן את בדוסה לעדות, על מנת לעמת אותו עם טענות אלה.

התובע העיד כי הרטיבות בחדר שבדירתו נמשכה, גם לאחר בדיקת אינפרטק: "כל הזמן יש רטיבות, גם בינואר וגם באוגוסט" (בעמ' 11 לפר').

ב"כ הנתבעת טוענת שאם כך הדבר, הרטיבות אינה מגיעה ממרפסת הנתבעת, כיוון שמשם יכולה הרטיבות להגיע רק כשיורד גשם, דבר שאינו מתרחש בקיץ.

בהתייחס לליקויי האיטום שמצא מומחה-אינפרטק בקיר החזית של הבית - אשר חלק מהם מצויים בנקודות של תוספות בנייה שביצע התובע - אמר התובע (בעמ' 13 לפר') כי הוא מוכן להשתתף במחצית העלות של כל התיקונים שהומלצו על ידי אינפרטק ברכוש המשותף בבניין (קרי, קיר החזית).

7. הנתבעת מסרה בעדותה כי לאחר שניתנה חוות הדעת של אינפרטק, ולאחר שחב' אינפרטק הפנתה אותה אל מר בדוסה, כמומחה-איטום שהומלץ על ידה, ביקשה הנתבעת מבדוסה שיבצע את עבודות האיטום כנדרש, על פי חוות הדעת של אינפרטק. לדבריה, היא מצידה לא ביקשה ממנו לערוך בדיקת הצפה: "יש קצת אי הבנה. ביקשתי מבדוסה אחרי אינפרטק שלחו, ביקשתי מבדוסה שיאטום לי את המרפסת. לא ביקשתי ממנו שיעשה בדיקת הצפה.

הוא בא, ואמרתי לו: תגיד לי, תעשה איטום, כמה זה עולה, כמה שזה יעלה אני הולכת לשלם. הוא בדק ובדק, ואמר: לפני איטום צריך לעשות הצפה" (בעמ' 15 לפר').

לשאלה מדוע לא הודיעה לתובע מראש על עריכת הבדיקה, השיבה הנתבעת: "יש לנו ניסיון של 15 שנה של תביעות נגדי. הבן אדם, אם היה מבקש ממני להיכנס לראות את הדירה, הייתי מסכימה בשמחה. אין לי אמון בו, יש הרבה חוסר תום לב מצידו. לכן לא הודענו לו" (בעמ' 15 לפר').

הנתבעת העידה כי מר בדוסה לא גבה ממנה תשלום עבור בדיקת ההצפה ועריכת חוות דעתו. לדבריה, היא הציעה לשלם לו, אך הוא השיב שלנוכח ממצאי בדיקתו, "זה פשע שאת תהפכי את המרפסת" (בעמ' 19 לפר'); וסירב לקבל תשלום.

הנתבעת העידה כי נכחה בעת שבדוסה ביצע את הצפת המרפסת. הוא אטם את המרזבים ושפך אל המרפסת מים באמצעות דליים, עד גובה הכניסה לחדרים.

בתשובה לשאלת ב"כ התובע בעניין הסכמתם של הדיירים בדירה להצפת המרפסת למשך כשבוע, מסרה הנתבעת כי הדיירים עצמם שהו אותה עת בחו"ל, במשך חלק מימי ההצפה, וכאשר שבו היא ביקשה מהם להוסיף דליי מים להצפה במרפסת, על מנת שתהיה נכונה ומספקת.

ב"כ התובע עימת את הנתבעת עם התמיהה שעולה מדבריה, כי מר בדוסה ויתר על הכנסה בסך של כ- 8,000 ₪ (עלות העבודות במרפסת, על פי חוות הדעת של אינפרטק), ולא ביקש שכר גם עבור בדיקת ההצפה ותיעוד ממצאה בחוות הדעת שחתם; אך הנתבעת השיבה:

"זו האמת" (בעמ' 23 לפר').

הנתבעת העידה כי כעבור כשבוע, בתום 150 שעות ההצפה, הגיע בדוסה שוב אל דירתה, הפסיק את ההצפה וביקר אף בדירת הנתבע, שם מצא כי תקרת החדר, מושא תלונתו, יבשה.

8. על פי חוות הדעת של חב' אינפרטק, היו שני מקורות אפשריים לרטיבות שהתובע התלונן עליה: האחד – מרפסת דירתה של הנתבעת, והשני – ליקויי איטום בקיר החזית של הבניין.

לגבי המרפסת, המליצו הן מומחה אינפרטק והן המומחה מטעם התובע לבצע בה בדיקת הצפה על מנת לוודא שהרטיבות לחדר שבדירת התובע אמנם חודרת מהמרפסת.

למותר לומר שבדיקת הצפה כזאת יש לבצע לפני שמבצעים את עבודות התיקון במרפסת, שכרוכות בעלות לא קטנה.

ב"כ התובע טוען כי אין לקבל את חוות הדעת של מר בדוסה, כיוון שעל פי תקנה 130 (ג) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: תקנה 130 (ג)), כשמונה מומחה מטעם ביהמ"ש בהסכמת הצדדים, לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם הצדדים, אלא אם קבע ביהמ"ש אחרת.

מנגד טוענת ב"כ הנתבעת כי במקרה דנן אין מדובר במומחה שהוזמן על ידי הנתבעת, בניגוד לחוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, אלא מדובר דווקא ביישום המלצה לבדיקת הצפה, בהתאם לחוות הדעת של מומחה-ביהמ"ש. על כן, לטענתה, אין חלה כאן המניעה על פי תקנה 130 (ג).

ואמנם, על פי חוות הדעת של מומחה ביהמ"ש, היה צורך בבדיקה נוספת: בדיקת ההצפה, לגבי המרפסת, על מנת לבדוק ולאמת אם אמנם ממנה חדרה הרטיבות לחדר בדירת התובע, שלגביו התלונן. לפיכך, ביצועה של בדיקה זו - וזאת, באמצעות מומחה איטום שהומלץ על ידי אינפרטק – אינו בגדר חוות דעת מומחה "מטעם הנתבעת", שהיא לעומתית ביחס לחוות הדעת של מומחה-ביהמ"ש, אלא בגדר פעולה בהתאם לחוות הדעת של מומחה ביהמ"ש, ובהמשך לה. על כן אין היא עומדת בניגוד להוראת תקנה 130 (ג).

ביצוע הבדיקה על ידי בדוסה, והממצא שלו, תועדו במסגרת של חוות דעת מומחה, ערוכה על פי פקודת הראיות, שכוללת אף אזהרה בדבר אמירת האמת. מתכונת פורמאלית זו של תיעוד הבדיקה, אין בה כדי לשנות ממהותה: בדיקת הצפה שהומלצה במפורש בחוות הדעת של מומחה ביהמ"ש.

אני מקבלת את טיעונה של ב"כ הנתבעת ודוחה את התנגדותו של ב"כ התובע לקבלת חוות הדעת של מר בדוסה, בהתבסס על תקנה 130 (ג).

יש לב"כ התובע מספר טענות לגבי בדיקת ההצפה עצמה, שבהן אדון להלן, אך ככל שמדובר בתקנה 130 (ג), סבורה אני שבנסיבות של מקרה זה, אין היא מונעת קבלתה כראייה של חוות דעתו של בדוסה.

9. אני מקבלת את דבריה של הנתבעת בתצהירה ובעדותה בדבר הנסיבות שבהן פנתה אל מר בדוסה. בשגר המייל של אינפרטק אל הנתבעת (נספח ג' לתצהירה) יש המלצה על מומחה נוסף, מר אורן בדוסה. הדבר תומך בדברי הנתבעת, כי את ההמלצה על מר בדוסה היא קיבלה מאינפרטק, לאחר שהמומחה יזי, שצויין בחוות הדעת, סירב לקבל את העבודה.

עדותה של הנתבעת עשתה עלי רושם אמין וכן. אני מאמינה לדבריה כי לאחר שהראתה למר בדוסה את חוות הדעת של אינפרטק וביקשה ממנו לבצע את העבודות הדרושות במרפסת, עמד מר בדוסה על ביצוע, תחילה, של בדיקת ההצפה, כפי שאף הומלץ בהדגשה בחוות הדעת של אינפרטק.

אני מקבלת אף את דברי עדותה של הנתבעת בדבר האופן שבו בוצעה ההצפה, וכי היא בוצעה במשך 150 שעות. בעניין זה מצוייה לפני אף הצהרתו של בדוסה עצמו, תחת אזהרה, במסגרת חוות דעתו. כפי שצויין, ב"כ התובע לא ביקש לזמן את בדוסה לעדות על מנת להפריך את האמור בחוות דעתו.

ב"כ התובע צודק בטענתו כי ביצוע בדיקת ההצפה מבלי ליידע את התובע הוא בגדר פגם, ולכך אתייחס להלן.

תצהירה של הנתבעת, שבו פורטו הנסיבות של בדיקת ההצפה כאמור לעיל, ואף חוות הדעת של בדוסה, שצורפה לתצהיר – כל אלה היו לנגד עיניהם של התובע ובא-כוחו בשלב של הגשת תצהירי העדות הראשית.

ב"כ התובע לא הביע הסתייגות מחומר זה, לא ביקש להפנות אל אינפרטק שאלות הבהרה ואף לא ביקש לזמן את מר בדוסה לעדות לגבי חוות הדעת שלו.

התובע טען בעדותו כי בדוסה שיקר בעובדות שתיעד בחוות דעתו (שכאמור ניתנה תחת אזהרה, כנדרש על פי פקודת הראיות). אם כך, היה על ב"כ התובע לדרוש זימונו של בדוסה לעדות, על מנת להעמיד את האמור בחוות דעתו במבחן החקירה הנגדית. משנמנע ב"כ התובע מעשות כן, דחיתי את בקשתו המאוחרת לזמן את בדוסה (ראו בעמ' 18 – 19 לפר').

10. ב"כ התובע טוען כי קבלת הבדיקה והממצא של מר בדוסה כראייה עומדים בניגוד לכללי הדיון, ואף בניגוד להיגיון. הטענה האחרונה אינה מתיישבת עם העובדה שהן המומחה מטעם ביהמ"ש והן המומחה מטעם התובע המליצו לערוך בדיקת הצפה במרפסת לפני תחילת העבודות. משמע, הם ראו צורך בבדיקה כזאת על מנת לאשש, או לשלול, את היותה של המרפסת מקור הרטיבות שעליה הלין התובע (המומחה מטעם התובע, "אלגן הנדסה", כותב בחוות דעתו כי בדיקת ההצפה במרפסת דרושה "לאבחון מקור הרטיבות").

ב"כ התובע טוען בסיכומיו כי קבלת הבדיקה וחוות הדעת של בדוסה, משמעה כאילו בדיקת אינפרטק לא היתה ולא נבראה.

איני מקבלת טענה זו, כיוון שבחוות הדעת של אינפרטק אין קביעה חד משמעית כי הרטיבות, שהתובע הלין עליה, מקורה במרפסת שבדירת הנתבעת. כפי שצויין, ב"כ הנתבעת הצביעה על כך שעל פי מיקומה של רטיבות זו בתצלומים שבחוות הדעת של אינפרטק, אפשר בהחלט שמקורה בקיר החיצוני של הבניין, ולא בדירת הנתבעת.

הדבר מחזק את הצורך שהיה בבדיקת ההצפה במרפסת, כדי לבדוק אם אמנם היא המקור לרטיבות בדירת התובע. לפיכך אין זה נכון שבדיקת ההצפה, שבוצעה בהתאם להמלצה של אינפרטק, "מאיינת" את חוות הדעת של אינפרטק.

אין זה נכון – כפי שטוען ב"כ התובע - שבדוסה קבע בחוות דעתו שאין במרפסת ליקויי איטום כפי שהוצבע עליהם בחוות הדעת של אינפרטק. כל שכתב בדוסה, לאחר הצפת המרפסת במשך 150 שעות, הוא כי התקרה בדירת התובע היתה יבשה, ו"מכאן דעתי שאין לשכן בעיית רטיבות שמקורה אצל גב' רוזנטל" (ההדגשות במקור).

כאמור, ב"כ התובע לא ביקש לזמן את מר בדוסה לעדות על מנת לקעקע את בדיקתו ואת ממצאו.

בדוסה אמנם לא מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש (איש לא טען כי מונה כאמור). הוא הוזמן על ידי הנתבעת על מנת לבצע את האמור בחוות הדעת של מומחה ביהמ"ש (חב' אינפרטק), כפי שהעידה הנתבעת.

ב"כ התובע צודק בטענתו, כי נפל פגם בכך שבדיקת ההצפה נערכה ללא ידיעתו של התובע, ובשל כך לא ניתנה לו האפשרות לבקר אותה.

הנתבעת הסבירה זאת בהעדר אמון בתובע, לאחר שלאורך כחמש עשרה שנים הגיש כנגדה תשע תביעות קודמות אשר נדחו והתנהל כלפיה בחוסר תום לב, כפי שפורט בפסק הדין שצורף לתצהירה, שבו צוטט אף פסק דין קודם שבו עמד ביהמ"ש על התנהגותו חסרת תום הלב של התובע (פסקי הדין של המפקחים על רישום המקרקעין בתיקים 53/91; 138/06; נספח ה' לתצהיר הנתבעת).

ב"כ התובע תמה (בסעיף 15 של סיכומיו): היש היגיון בטענת הנתבעת לפיה "ביצוע בדיקת הצפה בידיעת התובע תפגע בחקר האמת?"

התשובה היא שבמקרה זה, יש היגיון בחששה זה של הנתבעת, לנוכח התנהלותו של התובע כלפיה לאורך שנים רבות, כפי שפורט בתצהירה ובפסק הדין, נספח ה' לתצהיר.

הנתבעת טוענת כי התביעה דנן היא תביעה נוספת באותה שרשרת של תביעות חסרות בסיס.

בתצהירה מוסרת הנתבעת כי מייד כשפנה אליה התובע, בטענה כי חודרת רטיבות מדירתה אל דירתו, היא פנתה אל חב' "השחר" שמבצעת תיקוני צנרת, במסגרת פוליסת הביטוח שלה, אך נציגי חב' השחר לא מצאו דליפה מצנרת האמבטיה בדירתה אשר "נחשדה" תחילה כמקור הרטיבות. התובע המציא חוות דעת מהנדס לגבי ליקויי הרטיבות שטען להם, ועלות תיקונם, והיה ברור כי הוא עומד להגיש כנגד הנתבעת תביעה נוספת. הנתבעת ביקשה מהתובע לאפשר למומחה מטעמה לבדוק את עניין הרטיבות, אך התובע סירב לכך. הנתבעת מוסרת בתצהירה כי באותה שיחה חזר התובע וניסה לשכנע אותה למכור לו את דירתה, וכאשר דחתה את הצעתו, הודיע לה התובע: "ניפגש בבית המשפט" (סעיפים 12 – 13 לתצהיר הנתבעת).

בנסיבות אלה, ולנוכח ניסיון העבר, ניתן להבין את חששה של הנתבעת מפני שיבוש תוצאות-אמת של בדיקת ההצפה, אם התובע ידע עליה מראש.

עם זאת, צודק ב"כ התובע בטענתו כי העדר השקיפות לגבי בדיקת ההצפה גורע ממשקלה.

ב"כ התובע צודק אף בטענתו כי מר בדוסה שיתף פעולה עם הנתבעת בביצוע בדיקת ההצפה מבלי ליידע את התובע, וכי התנהגות כזאת אינה מקובלת כשמדובר בפעולה של בדיקת-מומחה, שנעשית במסגרת מינוי המומחה על ידי ביהמ"ש, או כפעולת-המשך לחוות הדעת של מומחה ביהמ"ש.

ב"כ התובע טוען כי התנהגותו זו של מר בדוסה, בצירוף לדברי הנתבעת כי לא גבה ממנה תשלום, מצביעים על כך שבדוסה פעל תוך משוא פנים, על מנת לסייע לנתבעת בהליך המשפטי. עוד טוען ב"כ התובע כי מעדות הנתבעת עלה שבדוסה לא ביקר בדירה בימי ההצפה ולא בדק את תקינותה. הנתבעת העידה כי היא ביקשה מהשוכרים בדירה להוסיף מים למרפסת על מנת לשמר את ההצפה, דבר שב"כ התובע מגדיר כ"הזוי".

ב"כ התובע טוען כי מכל הטעמים הללו יש לפסול את חוות דעתו של בדוסה ולא לקבלה כראייה.

11. הפגם של עריכת הבדיקה ללא ידיעת התובע מראש גורע אמנם ממשקלה של הבדיקה וממצאה, אך איני סבורה כי בנסיבות של המקרה דנן מוצדק לפסול את קבילותה כראייה.

כאמור, עדותה של הנתבעת עשתה עלי רושם פשוט ואמין, ואני מאמינה לדבריה אודות בדיקת ההצפה.

בדיקה זו אינה מסובכת: יש לאטום את פתחי הנקזים או המרזבים במרפסת ולמלא אותה מים עד גובה הכניסה לחדרים, כפי שהעידה הנתבעת שבוצע (שאם לא כן, יציפו המים את חדרי הדירה). ההצפה נמשכה 150 שעות, שהן למעלה משישה ימים, ובמהלך הימים הללו צריך היה לשמר את גובה המים במרפסת.

אני מאמינה לדברי הנתבעת כי הדיירים בדירה הסכימו לסייע בעניין זה: "אמרתי להם מראש, מתי שנוח לבדוסה. למזלי הם היו בחו"ל, אז אבא של הדייר הגיע במיוחד להיות בדירה, לפתוח לי את הדירה. יש לי מפתח, אבל הוא בא לפתוח".

לשאלה אם תקינות ההצפה נבדקה במשך השבוע, השיבה הנתבעת: "הדיירים חזרו ביום ראשון. ביקשתי מהם להוסיף עוד כמות של דליים להצפה, כדי שההצפה תהיה נכונה" (בעמ' 22 – 23 לפר').

נכון שהנתבעת יכלה לחזק את עדותה באמצעות עדות של הדיירים, כי הם אמנם הוסיפו מים כדי לשמר את ההצפה, אך עדותה כשלעצמה אמינה מאד בעיני.

התרשמתי כי הנתבעת מצידה היתה מעוניינת לסיים בהקדם האפשרי את עניינה של תביעה זו כנגדה, על מנת להשאירה מאחוריה, בדומה לתביעות הקודמות של התובע.

על כן ביקשה ממר בדוסה לבצע את ההמלצות שבחוות הדעת של אינפרטק והודיעה כי תשלם את מחיר הביצוע כפי שיידרש.

בכך הראתה הנתבעת נכונות, בתום לב, לבצע תיקונים דרושים במרפסת דירתה, אם אמנם מתחייבים כאלה על פי חוות הדעת של אינפרטק.

מומחה האיטום בדוסה עמד על כך שיש לבצע תחילה את הצפת המרפסת - על פי ההמלצה שבחוות הדעת של אינפרטק - על מנת לבדוק אם אמנם היא מקור הרטיבות בדירת התובע, שאם לא כן, חבל שהנתבעת תיכנס להוצאות הניכרות למדי, ולטרחה, שכרוכים בפירוק כל הריצוף במרפסת.

לנתבעת היתה, כאמור, סיבה סבירה שלא להודיע לתובע מראש על ההצפה. אי-השקיפות גורעת, אמנם, ממשקלה של הבדיקה וממצאה, אך איני סבורה שיש בה לבדה כדי לפסול את הראייה, בנסיבות שפורטו לעיל.

שיקול נוסף בעניין זה הוא כי התובע, מצידו, נמנע מלנקוט צעדים שעמדו לרשותו, על מנת לקעקע אותה ראייה, שהנתבעת צירפה לתצהירה.

לו אמנם חפץ ב"כ התובע לעשות כן, יכול היה לבקש - מייד עם קבלת תצהירה של הנתבעת עם חוות דעתו של בדוסה – שלא לקבל את בדיקת-ההצפה "החד צדדית", אלא לערוך במקומה בדיקה בידיעת שני הצדדים, ובפיקוח כפי שייקבע על ידי ביהמ"ש, ובדרך זו לקיים בדיקת הצפה "כשרה", לשיטתו, אשר תוצאתה חשובה מאד להשלמת חוות הדעת של אינפרטק, שאינה חד משמעית.

למצער יכול היה ב"כ התובע לבקש זימונו של בדוסה לחקירה נגדית על חוות דעתו, ואזי יכול היה לחשוף את הליקויים שהוא טוען להם ולנסות להשמיט את הקרקע מתחת לאמיתותה של חוות הדעת.

ב"כ התובע בחר להימנע מכל הצעדים הללו, שיכלו לשפוך אור על השאלה המהותית לתביעה: האמנם הרטיבות בדירת התובע נגרמה רק כתוצאה מחדירת מים מהמרפסת של הנתבעת; אם לאו.

נטל הראייה הוא על התובע, ולא על הנתבעת. הנתבעת, מצידה, פעלה על מנת ליישם את חוות הדעת של מומחה-ביהמ"ש. למרות שבדיקת ההצפה לא גולתה לתובע מראש, הרי במכלול הנסיבות, איני סבורה שיש לשלול מהנתבעת את הראייה שהמציאה כדי לתמוך בהגנתה כנגד התביעה, גם אם משקלה של ראייה זו נגרע בשל אי הגילוי של דבר הבדיקה לתובע.

12. על מנת להצליח בתביעה, על התובע להוכיח כי הרטיבות בחדר שבדירתו מגיעה מדירת הנתבעת ולא ממקום שאינו שייך לה.

חוות הדעת של אינפרטק אינה מספקת לתובע את מלוא הראייה הדרושה. היא מצביעה על שני מקורות אפשריים לרטיבות: מרפסת הנתבעת והקיר החיצוני של הבניין, כיוון שבמקומות אלה נמצאו ליקויי איטום. אולם לא זו בלבד שלא נקבע בחוות הדעת של אינפרטק כי הרטיבות בחדר שבדירת התובע נגרמת רק ממרפסת הנתבעת, ולא מהקיר החיצוני; אלא שמומחה-אינפרטק ממליץ במפורש לבצע בדיקת הצפה לפני תחילת העבודות וגם אחריהן.

ההיגיון בבדיקת הצפה לפני תחילת העבודות הוא בצורך לבדוק אם הרטיבות בחדר שבדירת התובע מקורה אמנם במרפסת של הנתבעת. ללא בדיקה זו, אין די בחוות הדעת של אינפרטק על מנת לייחד את מקור הרטיבות במרפסת הנתבעת.

נטל ההוכחה הוא על שכם התובע. על פי ההיגיון, הוא בעל הדין שהיה צריך לבקש את בדיקת ההצפה, שהומלצה על ידי אינפרטק, על מנת להגיע לתוצאה חד משמעית לגבי חוות הדעת של אינפרטק; קרי: כי מקור הרטיבות בדירת התובע הוא ממרפסת הנתבעת.

למותר להזכיר כי ניתן לבקש מביהמ"ש שיורה על עריכת בדיקת ההצפה, בהתאם להמלצה של אינפרטק.

התובע לא יזם את עריכת הבדיקה, ואפשר שלא בכדי; ואילו הנתבעת היא שחפצה לסיים את עניינה של תביעה זו (העשירית במספר, שהתובע הגיש כנגדה). לאחר שהוגשה חוות הדעת של מומחה ביהמ"ש, הזמינה הנתבעת מומחה-איטום, שהומלץ על ידי אינפרטק, וביקשה ממנו לעשות את הדרוש על פי חוות הדעת של אינפרטק, ואף הודיעה שתשלם ככל הנדרש על מנת ליישם את חוות הדעת של אינפרטק. בכך הראתה הנתבעת את כוונתה לפעול בהתאם לחוות הדעת של מומחה-ביהמ"ש. מומחה האיטום, מר בדוסה, פעל בהתאם להמלצה שבחוות הדעת וביצע את בדיקת ההצפה תחילה.

גם אם המשקל הראייתי של חוות דעתו נגרע, בשל כך שהבדיקה נערכה ללא ידיעתו של התובע, עדיין סבורה אני שיש לקבלה כראייה, מהטעמים שביארתי לעיל. ראייה זו, גם במשקל מופחת, תומכת בטענת הנתבעת כנגד התביעה.

מצב הראיות: חוות דעת המומחה אינה מספקת כדי להרים את נטל ההוכחה שעל התובע, בצירוף התוצאה של בדיקת ההצפה של בדוסה, ששוקלת כנגד התביעה – מצב זה היה לנגד עיניו של ב"כ התובע עם הגשת תצהיר העדות הראשית של הנתבעת, שבו פורט עניין בדיקת ההצפה, וצורפה אליו חוות דעתו של בדוסה.

כאשר במצב דברים כזה בוחר ב"כ התובע להתעלם מהבדיקה ומחוות הדעת של בדוסה; נמנע מלדרוש בדיקת הצפה נוספת, ונמנע אף מלזמן את בדוסה לחקירה נגדית לגבי הבדיקה

שערך – אזי הדבר אומר דרשני.

כאמור, גם ללא בדיקת ההצפה לא היה התובע מרים את נטל הראייה שעליו, כשהוא מסתמך רק על בדיקת אינפרטק, שבה לא נקבע באופן חד משמעי כי מקור הרטיבות אצל התובע הוא במרפסת הנתבעת.

לבדיקה ולחוות הדעת של בדוסה יש אמנם משקל מופחת, אך עדיין זו ראייה שתומכת בטענתה של הנתבעת, כי התובע לא הוכיח כנדרש, שהרטיבות מושא התביעה הגיעה מדירת הנתבעת ולא מהקיר החיצוני, אשר ליקויי האיטום שבו נגרמו בחלקם על ידי בנייה שביצע התובע.

כאמור, התובע בחר, ביודעין, להימנע מהפרכתה של ראייה זו - לגופה - כפי שנדרש לשם הוכחת תביעתו, וזאת למרות שיכול היה לנקוט בצעדים הדרושים לשם כך.

בסופו של דבר, התובע לא הרים את נטל ההוכחה שעליו ולא הוכיח כנדרש כי מקור הרטיבות בדירתו היה במרפסת של הנתבעת ולא נבע מליקויי האיטום בקיר החיצוני של הבניין.

על כן אני דוחה את התביעה.

13. התובע ישלם לנתבעת הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

14. בשולי הדברים: על פי חוות הדעת של אינפרטק, נזקי איטום בקיר החזית של הבניין גורמים רטיבות הן בדירת התובע והן בדירת הנתבעת.

שני הצדדים הביעו נכונות לחלוק בעלות של התיקונים הדרושים בקיר החזית.

עניין זה אינו חלק מהתביעה שלפני, ולא התבקש תיקון כתב התביעה, לאחר שניתנה חוות הדעת של אינפרטק. על כן אין בידי ליתן צו "אופרטיבי" בעניין ביצוע התיקונים הדרושים ברכוש המשותף.

יש לקוות שהצדדים ישכילו לשתף פעולה על מנת לתקן את ליקויי האיטום בקיר החזית של הבניין, לתועלת שניהם גם יחד.

15. המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ט"ז חשוון תשע"ה, 09 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.