פסק דין

פתח דבר

התובעת - הנתבעת שכנגד 1 (להלן – טל-גל) היא חברה העוסקת בשיווק וממכר מוצרי מזון ומוצרים נוספים לחיות מחמד. הנתבעת 1 - התובעת שכנגד 1 (להלן – אלביס) היא חברה העוסקת בייבוא ושיווק של מוצרים לחיות מחמד. הנתבע 2 - התובע
שכנגד 2 (להלן – מר מטלון) הוא המנהל של אלביס ובעל מניות בחברה.

טל-גל ואלביס התקשרו ביום 26.1.09 בהסכם. מסמך ההתקשרות נושא את הכותרת "זיכרון דברים". במסגרת אותה התקשרות רכשה טל-גל מאלביס מוצרים לחיות מחמד במטרה לשווקם לצדדים שלישיים.

מונחת בפני כעת תביעתה של טל-גל לתשלום פיצוי בגין סחורה שלא סופקה לה; להשבת כספים בגין סחורה שהוחזרה לאלביס וכן לתשלום פיצויים נוספים בגין הפרת הסכם ובגין פגיעה במוניטין. כמו כן, מונחת בפני תביעתה הנגדית של אלביס לתשלום פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, שעה שטל-גל לא פעלה לשיווק המוצרים שרכשה ממנה וכן לתשלום פיצוי נוסף בגין פעולותיה של טל-גל, שנועדו לחבל בזכיונות הבלעדיים, שבהם החזיקה אלביס, לשיווק מוצרים של יצרנים שונים מחו"ל.

טענות טל-גל

תמורת המוצרים, שרכשה טל-גל מאלביס, שילמה טל-גל בהמחאות דחויות. אלביס ומר מטלון התחייבו לספק את המוצרים בטרם תפרענה ההמחאות.

על אף שמלוא התמורה שולמה מראש, אלביס לא סיפקה חלק מהמוצרים כלל וחלק מהמוצרים סופקו באיחור. טל-גל החזירה לאלביס חלק מהמוצרים, שסופקו לה, ואלביס התחייבה להשיב לטל-גל את התמורה ששולמה בגין המוצרים. כספים אלו מעולם לא הושבו לטל-גל.

טל-גל עותרת לחייב את אלביס בסכומים הבאים:

• 187,842.73 ₪ בגין סחורה, שלא סופקה, אך תמורתה שולמה;
• 50,324.28 ₪ בגין סחורה, שהוחזרה לאלביס, אך כספי תמורתה לא הושבו;
• 50,000 ₪ בגין אובדן לקוחות קיימים וחדשים עקב אי אספקת סחורה;
• 50,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין;
• 150,000 ₪ בגין פגיעה ברווחים;
• 50,000 ₪ פיצויים בגין הפרת חוזה.

לאחר ניכוי עמלות, שהגיעו לאלביס – לטענת טל-גל, והפחתת סכום התביעה מטעמי חיסכון באגרה, העמידה טל-גל את גובה התביעה על סך כולל של 358,112 ₪. אמנם בסעיף 4 לתצהיר עדותו של מר ברוק, עד מטעם טל-גל, מיום 15.11.12 וגם בכתב הסיכומים של טל-גל נטען, שסכום התביעה עומד ע"ס 308,112 ₪ בלבד. נראה, כי מדובר בטעות סופר גרידא. הדברים עולים מסכום רכיבי התביעה, המפורטים בכתב התביעה, ומהסכום המצויין בכותרת כתב התביעה, שעל פיו חושבה אגרת המשפט.

טענות אלביס ומר מטלון

בין טל-גל ובין אלביס אמנם נחתם זיכרון דברים. במסגרתו הוסכם, כי טל-גל תשווק מוצרים, המיובאים באופן בלעדי ע"י אלביס. עוד הוסכם שם, כי בהמשך ייחתם בין הצדדים הסכם מפורט. שיתוף הפעולה בין הצדדים מעולם לא הבשיל לחתימת הסכם, והכל בשל מחדליה של טל-גל.

לאחר החתימה על זיכרון הדברים הפסיקה אלביס את שיווק המוצרים בעצמה, והתבססה באופן מלא על פעולות השיווק של טל-גל. אלא שאז התברר לאלביס, כי טל-גל משווקת מוצרים מתחרים, שאינם מיובאים ע"י אלביס. טל-גל הפסיקה את שיווק המוצרים, המיובאים ע"י אלביס, שיתקה את הפעילות העסקית של אלביס וגרמה לאלביס הפסדים עצומים.

בעקבות פעולותיה של טל-גל, אשר פנתה באופן ישיר אל החברות היצרניות בחו"ל – שאת מוצריהן שיווקה אלביס באופן בלעדי – איבדה אלביס את הזיכיונות הבלעדיים בהם החזיקה.

לאחר שהתברר לאלביס, כי טל-גל לא פועלת לשיווק מוצריה, הפסיקה אלביס לספק לטל-גל מוצרים נוספים ופנתה לחברה אחרת לשם שיווק המוצרים.

אלביס עותרת לחייב את טל-גל בגין הנזקים שנגרמו לה, כמפורט להלן:

• 1,875,000 ₪ פיצוי בגין הפרת ההסכם;
• 1,875,000 ₪ פיצוי בגין הפרת סעיף הסודיות בזיכרון הדברים;
• 3,750,000 ₪ בגין עשיית עושר ולא במשפט;
• 100,000 ₪ בגין פרסום דבר שקר מפגיע;
• 200,000 ₪ בגין התערבות לא הוגנת וגניבת עין;
• 50,000 ₪ בגין פרסום לשון הרע.

אלביס הפחיתה את סכום תביעתה מטעמי חיסכון באגרה, והעמידה את גובה התביעה שכנגד על סך כולל של 500,000 ₪.

טענות טל-גל בכתב ההגנה שכנגד

לאלביס אין ולא היה מעולם הסכם הפצה בלעדי ביחס לאותם מוצרים המיובאים מחו"ל. כמו כן, אלביס איננה המייצגת של היצרניות הזרות בארץ. אלביס לא היתה רשאית לייבא לישראל חלק מהמוצרים בהעדר אישורים כדין.

פרט לזיכרון הדברים, לא נחתם הסכם מפורט בין הצדדים, מפני שאלביס לא העמידה בטחונות ראויים. סיבה נוספת לאי חתימה על הסכם מפורט היא המידע, שהתגלה לטל-גל, כי אלביס לא מחזיקה זיכיונות בלעדיים או היתרי ייבוא ושיווק של המוצרים שביקשה למכור.

טל-גל לא פגעה בהסכמים, שהיו לאלביס עם יצרנים מחו"ל. אמנם לאחר שאלביס הפרה את ההסכם ולא סיפקה את המוצרים שרכשה ממנה טל-גל, נאלצה טל-גל לרכוש את המוצרים בעצמה מספקים אחרים, אולם עשתה זאת כדי למנוע פגיעה בצדדים שלישיים, שלהם התחייבה לספק סחורה.

דיון והכרעה

האם הפרה טל-גל את זיכרון הדברים?

כאמור לעיל, ביום 26.1.09 נחתם בין הצדדים זיכרון דברים (להלן – זיכרון הדברים). בזיכרון הדברים הוסכם, כי טל-גל תרכוש מוצרים מאלביס ותפעל לשיווקם. בהקשר זה ראה סעיפים 1, 4 ו- 9 לזיכרון הדברים (צורף כנספח א לכתב התביעה שכנגד):

"1. אלביס יעביר לטל גל את כל ההפצה של מוצרים הנמצאים היום ברשותו (ראה נספח א – רשימת מוצרים לפי חברות בחו"ל).

...

4. טל גל תהיה המפיצה הבלעדית של החברות אותן מייצג אלביס בכל תקופת ההסכם.

...

9. טל גל מתחייבת לעשות כל מאמץ בכדי לקדם את המוצרים ולהפיצם למירב נקודות המכירה האפשריות ובתנאי שמחירי הקניה יאפשרו זאת מול המתחרים".

אלביס טוענת, כי טל-גל הפרה את סעיף הבלעדיות, שהתחייבה לו, ושיווקה מוצרים מתחרים במקביל למוצרים המיובאים ע"י אלביס. יצוין, כי אלביס הפנתה בכתבי טענותיה אל סעיף 12 לזיכרון הדברים. שם מצויה, לטענת אלביס, תניית הבלעדיות לה התחייבה טל-גל (ראה למשל סעיף 4 לתצהיר עדותו של מר מטלון). עיון בסעיף 12 לזיכרון הדברים מלמד, כי מדובר בסעיף בלעדיות בו התחייבה אלביס עצמה (ולא התחייבות טל-גל כאמור בטענת אלביס).

התחייבות טל-גל לשווק את המוצרים המיובאים ע"י אלביס באופן בלעדי ולא לשווק מוצרים מתחרים ללא הסכמתה של אלביס קבועה דוקא בסעיף 13 לזיכרון הדברים, שם נאמר:

"טל גל מתחייבת לא להביא מוצרים מתחרים למוצרים הקיימים ללא הסכמה של אלביס. במקרה של חילוקי דעות יועבר העניין לבורר מוסכם שהחלטתו תחייב את הצדדים".

יצוין, כי אין מחלוקת שבעת החתימה על זיכרון הדברים, היתה טל-גל חברה פעילה בתחום שיווק מוצרים לחיות מחמד. הפעילות המשותפת עם אלביס היתה תוספת ונעשתה במקביל לפעילות השוטפת והקודמת של טל-גל. בעניין זה ראה עדותו של מר עלי ברוק, עד מטעם טל-גל (להלן – מר ברוק) (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 22):

"המשכנו לשווק במקביל למוצרי הנתבעים מוצרים אחרים".

כן ראה עדותו של מר טל כרמי, עד נוסף מטעם טל-גל, (עמ' 14 לפרוטוקול, שורות 19-21) וכן בהמשך עדותו של מר ברוק בפני (עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 7-13).

האם בהמשך פעילותה הקודמת של טל-גל לשיווק מוצרים שונים לחיות מחמד היה משום הפרה של הוראות סעיף 13 לזיכרון הדברים? האם הוכח, כי טל-גל שיווקה "מוצרים מתחרים"?

אלביס לא עמדה בנטל להוכיח, שטל-גל שיווקה מוצרים המתחרים במוצרי הייבוא של אלביס. בנספח 8 לתצהיר עדותו של מר מטלון צורפו שלוש תמונות, שאמורות להציג מוצרים מתחרים ששווקו ע"י טל-גל בניגוד לאמור בסעיף 13 לזיכרון הדברים. המדובר בשלוש תמונות לא ברורות, שלא ניתן ללמוד מהן מהו המוצר המצולם. יתירה מכך, אלביס לא ציינה באיזה מוצר מבין המוצרים המיובאים על ידה מתחרה המוצר הנראה באותן תמונות; אלביס לא הפנתה אל קטלוג המוצרים המיובאים על ידה כדי ללמד שמדובר במוצר מתחרה, ואין בידינו שום ידיעה מפורטת אודות מוצרי אלביס; אלביס לא ציינה את המועד בו שווקו, לכאורה, אותם המוצרים על ידי טל-גל. אכן, טל-גל מכחישה בתוקף את טענת אלביס, ולפיה שיווקה טל-גל מוצרים המתחרים במוצרי אלביס בכל התקופה הרלוונטית להתקשרות הצדדים (ראה סעיפים 22.ב ו-22.ג לתצהיר עדותו של מר טל כרמי, עד מטעם טל-גל, וכן סעיף 6.ז לתצהיר עדותו של מר ברוק מיום 15.11.12.

משלא הוכח, כי טל-גל הפרה את הוראות סעיף 13 לזיכרון הדברים, טענות אלביס לעניין שיווק מוצרים מתחרים על ידי טל-גל, נדחות.

שיתוק הפעילות העסקית של אלביס

אלביס טוענת עוד, כי טל-גל נמנעה באופן מכוון מלשווק את המוצרים המיובאים ע"י אלביס, ובכך שותקה כליל פעילותה העסקית של אלביס.

טענות אלו לא הוכחו ולא הובאה שום ראיה להוכחתן. לפיכך דינן של טענות אלו להידחות.

האם החזיקה אלביס בהסכמי הפצה בלעדיים שסוכלו על ידי טל-גל?

בכתב התביעה שכנגד טוענת אלביס, כי היתה המשווקת הבלעדית של מוצרים ממספר חברות בחו"ל, ובעטין של פעולות טל-גל, הפסידה אלביס את הסכמי הזיכיון הנ"ל (ראה סעיפים 55-56 לכתב התביעה שכנגד).

מעדותו של מר מטלון בפני עולה, כי אלביס מעולם לא החזיקה בהסכמי זכיינות או בהסכמים לשיווק בלעדי של אותם מוצרים. מר מטלון אישר את הדברים בעדותו בפני (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 25-26):

"... היה לי מכתב כוונות מאחת החברות. לא היה לי הסכם בלעדיות חתום עם אחת מהחברות אך החברות מכרו רק לי בישראל".

נראה כי די בכך כדי לדחות את טענותיהם של אלביס ושל מר מטלון בעניין הנזקים שנגרמו להם עקב פגיעתה של טל-גל באלביס וחתירתה תחת הבלעדיות הנטענת, שהיתה לאלביס. בעדותו של מר מטלון עצמו יש משום הודאה, כי לא היתה לאלביס שום בלעדיות.

זאת ועוד, גם מסעיפי זיכרון הדברים ניתן ללמוד על כוונתה של אלביס להעביר את הטיפול ברכישת המוצרים מהיצרנים בחו"ל לאחריותה הישירה של טל-גל. בעניין זה ראה האמור בסעיף 5 לזיכרון הדברים שם נקבע, כי לאחר שישה חודשי עבודה משותפת תפעל טל-גל להזמנת המוצרים ישירות מהיצרנים בחו"ל. כן ראה האמור בסעיף 8 לזיכרון הדברים שם נקבע, כי אלביס תציג לטל-גל את כל המחירונים של היצרנים בחו"ל ואף תסייע לטל-גל לקבל הנחות מאותם היצרנים בעתיד. וכך נכתב שם:

"5. לאחר תקופת מעבר (שישה חודשים) יקבע נוהל הזמנות ישירות על ידי טל גל מול הספקים בחו"ל או לחילופין תקבע שיטה אחרת.

...

8. אלביס יעביר לטל גל את מחירוני הספק המעודכנים ויסייע לטל גל בעתיד לקבל הנחות ומבצעים אצל הספקים".

שעה שמר מטלון אישר, כי אלביס לא החזיקה בהסכמי זיכיון בלעדיים, וכן שעה שמלשונו של זיכרון הדברים עולה, כי ממילא היה בכוונת אלביס להעביר את הפעילות מול הספקים והיצרנים בחו"ל לידיה של טל-גל, אין ממש בטענות אלביס כאילו פעולותיה של טל-גל הביאו לפגיעה בהסכמים, שלטענת אלביס היו לה עם ספקים בחו"ל, ודין הטענה להידחות.

יתר טענות אלביס

טענת אלביס בעניין הפרת תניית הבלעדיות ע"י טל-גל; בעניין פגיעת טל-גל בהסכמי ההפצה שהחזיקה אלביס ובעניין שיתוק הפעילות העסקית של אלביס – נדחו כאמור וכמפורט לעיל. משאין בידי אלביס בלעדיות, כפי שהוכח לעיל, הרי שדין טענותיה בנוגע לפרסום שקר מפגיע, לפרסום לשון הרע, לעשיית עושר ולא במשפט ולגניבת עין, טענות הנגזרות מהבלעדיות הנטענת, להידחות.

יתירה מכך, אלביס לא הביאה כל טענה להוכחת הנזקים הנטענים על ידיה, שבגינם היא עותרת לתשלום פיצויים. אין בזיכרון הדברים שום הוראה בדבר פיצוי מוסכם. לכן יש מקום לפסיקת פיצויים רק בגין נזק מוכח. משלא הוכח שיעורו של נזק כלשהו, דין התביעה שכנגד להידחות.

יתרת חוב של אלביס לטל-גל

טל-גל טוענת, כי שילמה לאלביס מראש תמורת מוצרים שבסופו של דבר לא סופקו לה. טל-גל הציגה תחשיב פנימי, המגובה באישורי תשלום, חשבוניות מס ותעודות משלוח (ראה תצהירה של גב' סבטלנה גויפמן, עדה מטעמה של טל-גל, והנספחים לו), אשר מעמיד את יתרת חובה של אלביס לטל-גל על סך של 198,112 ₪.

מר מטלון לא הכחיש, כי אלביס לא סיפקה לטל-גל את מלוא המוצרים שהתחייבה לספק. הוא אף אישר, כי הסחורה, שהוזמנה על ידי טל-גל, סופקה באופן חלקי בלבד (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 7-9):

"סיפקנו להם אחוז גבוה מאוד מהסחורה שהוזמנה...

סיפקנו את רוב הסחורה".

בכתב ההגנה מכחישה אלביס את הטענות בדבר החוב בהכחשה סתמית בלבד, "מוכחש" – הא ותו לא. אלביס אמנם טוענת, שהיא לא יכולה להתייחס לטענות בדבר גובה החוב הנטען, היות שאין בידיה מידע בעניין ניהול החשבונות וההתחשבנות (ראה, למשל, סעיף 21 לכתב ההגנה). טענה זו חוזרת גם בתצהיר העדות של מר דניאל מטלון, עד מטעם אלביס (ראה סעיף 7 לתצהיר העדות).

טענה זו של אלביס מעוררת תמיהה. חזקה שאלביס, כחברה רשומה כדין, אשר מנהלת ספרי חשבונות, ביצעה מעקב אחרי סחורה שסופקה על ידה ועל תקבולים שהתקבלו אצלה. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח הצהרותיהם של מר מטלון ושל מר דניאל מטלון, כי אלביס היא חברה ותיקה ומסדרת (ראה סעיף 1 לתצהיר עדותו של מר מטלון וסעיף 29 לתצהיר עדותו של מר דניאל מטלון). בהקשר זה יצוין, שמר מטלון אישר בעדותו בפני כי ההתחשבנות הכספית בין אלביס ובין טל-גל מופיעה במסמכי הנהלת החשבונות של אלביס, אך זו מעולם לא הוצגה (ראה עמ' 26 לפרוטוקול, שורות 16-21).

יתירה מכך, אלביס יכולה היתה להתעמת עם הנתונים החשבונאיים, שהציגה טל-גל. היא בחרה שלא לעשות כן.

בהתאם להלכה הפסוקה, מהימנעות אלביס מלהציג מידע אודות אספקת סחורות לטל-גל ואודות התקבולים שהתקבלו אצלה, ניתן להסיק, כי אילו היה מידע זה מוצג היה בו כדי לפעול נגד אלביס (ראה בע"א 548/78 שרון נ' לוי, פד"י ל"ה(1) 736, 760).

לסיכומו של עניין, אלביס אישרה שלא סופקה לטל-גל מלוא הסחורה שהוזמנה ושולמה תמורתה. אלביס לא סתרה ולא הפריכה את טענות טל-גל בנוגע לגובה החוב. לפיכך, יש לקבל את טענות טל-גל לעצם קיומו של חוב וכן יש מקום לאמץ את תחשיב גובה החוב, שהוצג על ידי טל-גל, ולא נסתר.

בנסיבות העניין, יש להעמיד את חובה של אלביס לטל-גל בגין סחורה שלא סופקה על סך כולל של 198,211 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 28.2.2011 ועד מועד התשלום המלא בפועל.

החזרת מוצרים

טל-גל טוענת, כי החזירה לאלביס מוצרים ולא קיבלה החזר כספי בגינם (ראה סעיפים 10-11 לכתב התביעה). מנגד טוענת אלביס, כי לא הוסכם בין הצדדים על אפשרות להחזרת מוצרים (ראה סעיף 9 לתצהיר עדותו של מר מטלון).

עיון בזיכרון הדברים מלמד, כי אכן לא קיימת בזיכרון הדברים תנייה כלשהי, המקנה לטל-גל אפשרות להחזרת מוצרים וקבלת זיכוי כספי בגינם. כן לא הוכח הטעם והנימוק להשבת הסחורה על ידי טל-גל לאלביס. לא נטען, כי היה מדובר בסחורה פגומה. טל-גל טוענת עוד, כי אלביס התחייבה להשיב את עלות המוצרים שהוחזרו (סעיף 21 לתצהירו של מר ברוק). טל-גל לא הצביעה על ראיה כלשהיא, המוכיחה קיומה של התחייבות כזו מצידה של אלביס.

בנסיבות העניין, דין הטענה לחוב בגין מוצרים שהוחזרו - להידחות.

חיוב מר מטלון באופן אישי

טל-גל טוענת, כי יש לחייב את מר מטלון באופן אישי בחובותיה של אלביס היות שמר מטלון הוא מנהלה היחידי של אלביס ובעל 100% ממניות אלביס. עוד נטען, כי על זיכרון הדברים חתם מר מטלון באופן אישי ולא רק מטעמה ובשמה של אלביס. טענה נוספת להטלת חבותה של אלביס על מר מטלון באופן אישי היא שאי אספקת המוצרים נגרמה באשמתו הישירה והאישית של מר מטלון אשר במעשיו ובהצגת מצגי שווא הביא להפרת זיכרון הדברים (סעיף 31 לתצהיר עדותו של מר ברוק).

לא הוכחו העילות הקבועות בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, המצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות המפריד בין מר מטלון ובין אלביס. לא הוכח, כי מר מטלון פעל כדי "להונות אדם או לקפח נושה של החברה" או שמעשיו של מר מטלון נעשו "באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה".

בנסיבות העניין, אין מקום להרמת מסך ההתאגדות בין אלביס ובין מר מטלון ודין הטענה להטיל את התחייבויות אלביס על כתפי מר מטלון באופן אישי להידחות.

זיכרון הדברים נכרת בין טל-גל מחד ואלביס מאידך. מר מטלון איננו צד באופן אישי לזיכרון הדברים, כפי שהדבר נלמד מכותרת זיכרון הדברים, שם נרשם:

"בין טל גל חברה לשיווק וממכר מוצרי מזון לחיות מחמד (1993) בע"מ להלן טל גל ובין אלביס בע"מ להלן אלביס".

לא נזכר בכותרת או בגוף זיכרון הדברים, כי מר מטלון הוא צד להסכמות באופן אישי או ערב להן בכל צורה שהיא. גם בתחתית זכרון הדברים במקום החתימה נכתב: "אלביס בע"מ – אורן מטלון". מכך ניתן להסיק, כי מדובר בחתימה של מר מטלון כאורגן של אלביס ולא באופן אישי.

ממילא יש לדחות את טענות טל-גל בדבר חבות אישית של מר מטלון מכח זיכרון הדברים, ודין התביעה, ככל שהיא נוגעת למר מטלון אישית, להידחות.

יתר טענות טל-גל

טל-גל עותרת לחייב את אלביס בתשלום סך של 160,000 ₪ בגין אובדן לקוחות קיימים ועתידיים עקב אי אספקת הסחורה, פגיעה במוניטין והפרת חוזה.

הטענות בדבר אובדן לקוחות לא הוכחו, ולא הובאה שום ראיה בעניינן. לא הוצגה ראיה כלשהי גם בנוגע לגובה הנזק הנטען בראש נזק זה. ממילא דין הטענה להידחות.

באשר לפגיעה הנטענת במוניטין, הלכה היא, כי פגיעה במוניטין היא טענה לנזק ממוני הטעונה הוכחה (ראה ע"א 5465/97, קני בתים בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה - נתניה, פד"י נג(3) 433, 448). בעניינינו, טענה טל-גל את הטענה בעלמא ולא תמכה אותה בראיה כלשהי. לפיכך, דין טענה זו להידחות.

הטענה בדבר זכאות לפיצוי בסך 50,000 ₪ עקב הפרת זיכרון הדברים תמוהה. אין בזיכרון הדברים תנייה כלשהי, המחייבת בתשלום פיצוי מוסכם. לא ברור, אם כן, מכח מה נתבע סעיף פיצוי זה, ודינו להידחות.

סיכום

התביעה העיקרית, ככל שהיא נוגעת לנתבעת 1, מתקבלת בחלקה. התביעה העיקרית, ככל שהיא נוגעת לנתבע 2, נדחית.

התביעה שכנגד נדחית.

אלביס תשלם לטל-גל סך של 198,112 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, 28.2.11, ועד מועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן תישא אלביס בהוצאות טל-גל בסך 10,000 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד בסך 17,700 ₪ והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ה, 22 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.