בפני תביעה שטרית.

התובעת טוענת כי היא אוחזת כדין ב 17 שטרות אותם משכה הנתבעת מחשבונה בבנק לאומי , כמפורט להלן :

(להלן : "השיקים נשוא התובענה").

לטענת התובעת, במועדים הרלבנטיים לתובענה נהגה התובעת לספק סחורה לעסקו של מר דודו אדרי שהינו בנה של הנתבעת. לטענת התובעת נקלע מר דודו אדרי לקשיים כלכליים ולפיכך החל לבצע תשלום לתובעת בשיקים משוכים מחשבון הבנק של אמו- הנתבעת. לטענת התובעת, תחילה נפרעו השיקים של הנתבעת כסדרם ולאחר מכן חוללו אף הם עד אשר הוגבל חשבונה של הנתבעת בידי בנק ישראל. כך גם חוללו השיקים נשוא תובענה זו. התובעת טוענת כי נערכו אליה פניות הן בידי הנתבעת והן בידי המקורבים לה, לצורך הסדרת החוב, אך לא נטענה בפני כל טענה כי החתימה על גבי השיקים נשוא התובענה, אינה חתימת הנתבעת. התובעת הגישה את השיקים נשוא התובענה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, הנתבעת הגישה התנגדותה וזו נתקבלה ומכאן התביעה אשר בפני לפירעונם של השיקים נשוא התובענה.

הנתבעת טענה כי אכן פתחה עבור בנה חשבון בנק שלה, על מנת לעזור לו, מאחר והפך להיות מוגבל בבנק ישראל. לטענת הנתבעת שיקים אשר נמשכו מאותו החשבון, היא דאגה להתעדכן לגביהם ולחתום עליהם כנדרש ברם על השיקים נשוא התובענה היא לא ידעה, לא תיאמה עם בנה ואף לא חתמה עליהם, כך שהתובעת האוחזת בשיקים אינה זכאית לפירעונם.

דיון :

לאחר שניתנה רשות להגן, הגיעו הצדדים ביניהם להסכמה, בהתאם להצעת בית המשפט, לפיה לצורך הכרעה בתובענה, תינתן חוות דעת מומחה מטעמו של בית המשפט, אשר יחווה את דעתו באם החתימה על גבי השטרות נשוא התובענה הינה חתימת הנתבעת אם לאו. הצדדים הסכימו כי חוות דעתו של מומחה בית המשפט תהווה ראיה מכרעת, באופן שהיה ויסתבר כי החתימה על גבי השטרות הינה חתימת הנתבעת, תתקבל התביעה במלואה ויפסקו הוצאות לטובת התובעת.

עוד נקבע כי היה ויסתבר כי אין זו חתימת הנתבעת, תידחה התביעה כנגד הנתבעת.

בשכר טרחת המומחה נשאה, בהתאם להסכמת הצדדים התובעת והוסכם כי אם התביעה תתקבל אזי יושבו לידיה ההוצאות מידי הנתבעת.

להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה ביום 21/2/12 ומונה מומחה מטעמו של בית המשפט.

ביום 24/6/12 ניתנה חוות דעתו של מומחה בית המשפט דר' מרדכי ורדי ולפיה הגיע למסקנה כי בסבירות גבוהה ביותר חתמה הנתבעת על השטרות נשוא התובענה.

לבקשת הנתבעת, ניתנה לצדדים האפשרות להציג למומחה שאלות הבהרה אודות חוות דעתו, אך הנתבעת בחרה שלא לעשות כן ועתרה לזימון המומחה לחקירה.

ביום 18/4/13 נחקר המומחה אודות חוות דעתו.

בחקירתו לא אומת המומחה עם חוות דעת כלשהיא מטעמה של הנתבעת והשאלות אשר נשאל המומחה בידי הנתבעת היו כלליות ולא הצביעו כלל על סתירות או פרכות במסקנות חוות דעתו של המומחה.

המומחה הבהיר והרחיב על אלו אדנים סמך חוות דעתו. הסביר בפירוט ובסבלנות יתרה על אילו מאפיינים בכתב היד סמך את מסקנתו לפיה הייתה זו חתימת הנתבעת על השיקים נשוא התובענה, ולא זו בלבד שלא נסתרה מסקנת חוות הדעת, אלא שהמומחה חיזק עוד את האמור בה כאשר הבהיר כי היו בידו פרמטרים רבים שהובילו אותו למסקנה אליה הגיע לבסוף.

נוכח תוצאות חוות דעת מומחה בית המשפט לפיהן חתמה הנתבעת על השיקים נשוא התובענה ובהתאם להסכמת הצדדים מיום 21/2/12, יש לקבל את התביעה במלואה וכך אני מורה.

אשר לשאלת ההוצאות. בהתאם להסכמת הצדדים על הנתבעת להשיב לתובעת את שכר טרחת המומחה בו נשאה בסך 4350 ₪ כערכם ביום 16/5/12. מעבר לכך על הנתבעת לשאת בהוצאות התובעת בגין אגרות וכן יש ליתן ביטוי לכך כי הנתבעת בחרה מאז מתן חוות דעת המומחה ביום 24/6/12 , תחת לכבד את ההסכמות אליהן הגיעה עם התובעת, לנקוט בכל אמצעי על מנת לדחות את הקץ ובכלל זאת הגשת בקשותיה לעיכוב מתן הכרעה בתיק לצורך "מיצוי הבירור אודות חוות דעת המומחה". כפי שעלה מחקירת המומחה בפני בית המשפט, הנתבעת כלל לא ביקשה לערוך בירור ענייני, אלא כל כוונתה הייתה לעכב את מתן ההכרעה בתיק בהתאם לתוצאות חוות הדעת.

סוף דבר,

התביעה מתקבלת במלואה ועל הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא גובה החוב הנקוב בתיק ההוצאה לפועל בו הוגשו לביצוע השטרות נשוא התובענה.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בגין שכר טרחת המומחה בסך של 4350 ₪.

הסכום ישא בהפרשי הצמדה וריבית מיום 16/5/12 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כן תישא הנתבעת בהוצאות ההליך בסך של 3000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך של 5000 ₪ בצירוף מע"מ. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

הליכים בתיק הוצל"פ 1815358102 ישופעלו והתובעת תמציא את פסק הדין לתיק ההוצאה לפועל הרלבנטי.

ניתן היום, ח' אייר תשע"ג, 18 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.