עניינה של התביעה שבפני הינו בתיקון רכבו של התובע במוסך הנתבעת (להלן: המוסך), אשר לטענתו היה לקוי.

התובע טען כי רכבו, מסוג יונדאי מ.ר. 8528357 (להלן: הרכב), ניזוק בתאונה מיום 17.12.10.

התובע העביר את הרכב לתיקון במוסך, נערכה חוות דעת שמאי לגבי הנזקים הטעונים תיקון, ובהתאם לה תוקן הרכב בסכום של 7,195 ₪ + מע"מ. הנזקים שתוקנו, על פי חוות הדעת והחשבונית, הינם: יישור פח אחורי, דלת תא מטען, יישור שילדת מרכב אחורי ימין, כנף אחורית ימין, יישור קצה ריצפת תא מטען. סך עלות העבודות: 3,430 ₪ + מע"מ. כן הוחלפו חלפים של כיסוי חיצוני למגן אחורי, פס קישוט מגן אחורי, סמלים, מהדק לכיסוי פגוש, סופג אנרגיה בפגוש אחורי, מסילה לפגוש אחורי, תומך פגוש אחורי ימין. סך עלות החלפים: 3,765 ₪ + מע"מ.

לטענת התובע, לאחר שהרכב חזר מהתיקון, נתגלו בו ליקויים חמורים, ולאחר שפניותיו למוסך לתיקון חוזר לא נענו, נאלץ לפנות לשמאי נוסף ולמוסך אחר בכדי לתקן את הנזקים שלא תוקנו או לא תוקנו כראוי ע"י המוסך.

התובע צרף חוות דעת שמאי מטעמו, מאיר גונן, ובה הערכת הנזק הנובע מהתיקון הלקוי ו/או התיקונים שלא בוצעו, ובהתאם לחוות הדעת המדובר בסך של 8,276 ₪.

התובע טען כי על המוסך לפצותו אף בגין עלות שכר טרחת השמאי מטעמו, בסך 2,506 ₪ לפי חשבונית.

כן נתבעו הפרשי הצמדה וריבית, ועגמת נפש.

המוסך טען כי התיקון נעשה באופן מקצועי ודחה את טענות התובע באשר לתיקון לקוי ו/או אי ביצוע תיקונים נדרשים נוספים. הוגשה חוות דעת של השמאי ישראל דרנוב לתמיכה בטענות המוסך.

בדיון שהתקיים ביום 27.2.12 הסכימו הצדדים כי המחלוקת שבמומחיות מקצועית תועבר להכרעת ועדה מקצועית של איגוד השמאים.

ביום 21.10.12 ניתן דו"ח הבדיקה של איגוד השמאים, ובהתאם לאמור בו התיקון שבוצע ע"י המוסך היה לקוי וחלקי, ונדרש תיקון חוזר כדי להשיב את הרכב למצב תקין.

בהחלטה פורטו הליקויים שלא תוקנו כהלכה: פח דופן אחורי תוקן חלקית ונותרו סימני פגיעה שדרשו תיקון חוזר; רצפת תא המטען נותרה פגועה ולא תוקנה; קורת שלדה אחורית ימנית נותרה עם סימני פגיעה וללא תיקון; דלת תא מטען לא הותאמה כראוי; סופג אנרגיה למגן אחורי (קלקר) לא הוחלף; פנס אחורי ימני נותר שבור בחלקו הפנימי.

עלות ביצוע התיקון החוזר הוערכה ב-7,550 ₪ כולל מע"מ.

לאחר קבלת דו"ח איגוד השמאים (להלן: הדו"ח), הוגשה ע"י ב"כ המוסך הודעה לבית המשפט אשר בה נטען כי יש לפסול את הדו"ח וזאת ממספר נימוקים. נטען להעדר סמכות של חברי הועדה מאחר שאף אחד מחברי הועדה לא היה חבר בוועדה מקצועית של ענף הרכב. ב"כ התובע, בתגובתו מיום 13.11.12 ציין, ואף צרף מסמך רשמי, על כי חבר הוועדה מר עמיקם וייס הינו סגן יו"ר הועדה המקצועית באזור הצפון, ועל כן אין שחר לטענה כי אף אחד מחברי הועדה אינו חבר ועדה מקצועית בענף הרכב.

עוד נטען ע"י המוסך, כי לא זומנו נציגי הצדדים ולא ניתנה להם הזדמנות לטעון טענותיהם בטרם הוגש הדו"ח, ובנוסף נטען כי הדו"ח נערך ללא בדיקה פיזית של הרכב. כן נטען, כי בפנייתו של ב"כ המוסך לאיגוד השמאים, אליה צורף החומר מטעם המוסך, נתבקש כי בטרם תחילת הליך הבוררות יתאפשר לשמאי מטעמו לבצע "בדיקה משלימה" של הרכב. בקשה זו לא זכתה להתייחסות מטעם הועדה הבודקת של איגוד השמאים.

בית המשפט ביקש את תגובת איגוד השמאים לטענות אלה, ובתגובה נאמר כי בית המשפט העביר את המחלוקת שבין הצדדים להכרעה ע"י איגוד השמאים מבלי שנקבעו פרוצדורות למתן ההכרעה. במצב זה, לאור השאלה שבמחלוקת, לא היה צורך בזימון הצדדים לטעון טענות וחוות דעת ניתנה על בסיס החומר הכתוב שהועבר מהצדדים. לוועדה הועברו חוות דעת מטעם הצדדים אליהם צורפו תמונות צבע רבות של הרכב, לרבות צילומים שצילם השמאי מטעם המוסך, ובמצב זה לא היה צורך בבדיקת הרכב ע"י הועדה.

דיון

בהתחשב בכך שהרכב, במצבו כיום, תוקן כבר פעם שניה (לאחר התיקון הלקוי נשוא התביעה), אינני רואה פגם בכך שהרכב (במצבו המתוקן כאמור) לא הועמד בפני הועדה הבודקת מטעם איגוד השמאים, ובפרט בהתחשב בכך שבפני הועדה עמדו תמונות צבע וחוות דעת שמאים מקיפות מטעם הצדדים.

במצב זה לא מצאתי גם פגם בכך שהצדדים לא זומנו לטעון טענותיהם בעל פה בפני הועדה, אלא העבירו טיעוניהם בכתב. על כן אני קובעת כי יש לקבל את קביעותיה של ועדת השמאים לעניין הליקויים שנמצאו בתיקון שביצע המוסך ועלות התיקון החוזר.

מובן, כי המוסך אינו מי שגרם לנזק לרכב, שמקורו בתאונה, ועל כן אין לחייבו בעלות התיקון החוזר, אלא לחייבו בהשבה, לגבי הסכומים ששולמו לו ע"י התובע עבור תיקון אותם חלקים שלא תוקנו כהלכה ונדרש תיקון חוזר שלהם.

לאור זאת אני מחייבת את המוסך להשיב לתובע סך כולל של 3,500 ₪ (נכון להיום) מתוך הסכום ששולם על ידו. כן אני מחייבת את המוסך לשלם לתובע סך של 1,500 ₪ + מע"מ בגין עלות חוו"ד שמאי נוספת שנאלץ ליטול (הסכום שננקב בחשבונית שהוצגה נראה לי גבוה ביחס למקובל), ואת הוצאות הבוררות באיגוד השמאים, כפי שנשא בהן התובע.

כמו כן, אגרת המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ + מע"מ.

ניתן היום, ד' שבט תשע"ג, 15 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.