פסק דין

התובעת הגישה שטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ברמלה. הנתבעים הגישו 3 התנגדויות לביצוע השטר, כתוצאה מכך נפתחו שלושה תיקים אזרחיים בבית המשפט, אשר הדיון בהם אוחד.

כללי:

בעלי הדין:

1. התובעת הינה חברה להפצת משקאות קלים, אשר ידועה בשם המסחרי שלה "קוקה קולה".

2. הנתבע 1 והנתבעת 2 הם בעלי מניות בנתבעת 3, שהינה חברה בע"מ המפעילה חנות ברחוב המשביר 22 בתל-אביב (להלן-"החנות"), בה היא מוכרת, בין היתר, משקאות קלים.

רקע עובדתי:

3. ביום 26.8.08 חתמו התובעת והנתבעת 3 על הסכם תנאי סחר וקידום מכירות. בהסכם נקבע בין היתר כי המחירים בהם תחויב הנתבעת 3 הם מחירי ברוטו בניכוי הנחות שוטפות שנקבעו בטבלה המציינת את שם המוצר המסופק וכנגדו את שיעור ההנחה לה תהיה זכאית הנתבעת 3 עבור רכישת אותו מוצר מהתובעת. לצד הנחה זו נקבע כי הנתבעת 3 תהיה זכאית גם להנחה עבור "מחזור קניות" בשיעור של 5%. מחזור קניות כללי מוגדר בהסכם כסך שווי מוצרי התובעת אשר נקנו על ידי הנתבעת 3 מהתובעת במהלך שנת הסכם למעט מוגז משפחתי 1.5 ליטר ונביעות בטעמים בניכוי הנחות בפועל שניתנו על ידי התובעת במהלך שנת הסכם. עוד קובע ההסכם בסעיף 7 כי הנתבעת 3 תקבל מהתובעת 35,000 ₪+ מע"מ על חשבון הקדמת הנחות מחזור כללי. בסוף ההסכם נקבע כי תוקפו עד ליום 31.7.10, תוך שמירת זכותה של הנתבעת 3 לבטל קודם לכן את ההסכם במקרים הנקובים בו.

4. בסעיף 18 לחוזה הסכימו הצדדים כי להבטחת התחייבויות הנתבעת 3 מתחייבת הנתבעת 3 לחתום על שטר חוב ללא סכום נקוב בנוסח המצורף לחוזה. כן הסכימו הצדדים כי גב' ליאורה ברזילי, גב' רונית ברזילי דניאלה, מר חיים ברזילי, וגב' ליאורה ביזאווי יחתמו על שטר החוב כעושי השטר. שטר החוב נחתם, אך יש מחלוקת בין הצדדים האם החתימות שעל גבי השטר הן חתימות עושי השטר או שמא מדובר בחתימות מזויפות.

5. בתורף לחוזה מצוי כתב ערבות עליו חתמו לכאורה גב' ליאור ברזילי, גב' רונית ברזילי דניאלה ומר חיים ברזילי. כן מצויה חתימתו של מר אודי ברזילי עם חותמת הנתבעת 3.

השטר:

6. ביום 8.12.10 הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע של שטר החוב לאחר שהתובעת מילאה בו את סכום השטר בסך שמונים אלף שבע מאות ארבעים ואחד ₪ +שלושה עשר אגורות ותאריך הפירעון בו הינו 31.7.10. בחלק המפרט את שמות עושי השטר מולאו פרטיהם ואף מוצגות חתימותיהם של הנתבעים 1 עד 3.

הבקשה לביצוע וההתנגדות לה:

7. בשלהי שנת 2010 פסקו היחסים העסקיים בין התובעת לבין הנתבעת 3. לטענת התובעת, בעת סיום היחסים החוזיים נותרה הנתבעת 3 חייבת לה את הסך 80,741 ₪, אך הנתבעת 3 סירבה לפרוע סכום זה. התובעת מילאה בשטר את סכום השיק ואת מועד הפרעון 31.7.10, וביום 8.12.10 הגישה אותו לביצוע בלשכת ההוצל"פ ברמלה בתיק הוצל"פ מס' 34-07959-10-06 (להלן-"תיק ההוצל"פ").

8. הנתבעים הגישו 3 התנגדויות לביצוע השטר. להתנגדויות צורף מכתבה של ב"כ התובעת מיום 21.11.10 בו נכתב כי הנתבעת 3 נותרה חייבת לתובעת כדלקמן:

(א) סחורה שסופקה בסך 25,000 ₪ אשר לתשלום עבורה ניתן שיק שחולל;

(ב) מקרר שסופק לעסק ולא הוחזר;

(ג) סחורה על פי חשבוניות שמספרן וסכומן הינו בהתאמה: 415628929 ע"ס 15,532.04 ₪, חשבונית מס' 41563317 ע"ס 1387 ₪, חשבונית מס' 415640088 ע"ס 1132.01 ₪ וחשבונית מס' 314618888 ע"ס 18,973.35;

(ד) הקדמת הנחות, כהגדרתה להלן, בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים ביום 26.8.08 על סך 25,898.97;

9. בהתנגדות טענה הנתבעת 3 באמצעות מר אודי ביזאוי, שהינו מי שמנהל בפועל את הנתבעת 3 וגם בנה של הנתבעת 2 (להלן- "אודי") את הטענות הבאות:

• 1. המקרר הוחזר ובגין כך זוכה סכום החוב בתיק, אם כי שכר הטרחה שנפסק בתיק לא עודכן בהתאם;
  2. בגין שקים שנמסרו וחוללו ע"ס 25,000 ₪ שולם הסך 20,000 ₪. (בוצע זיכוי בתיק בסך 8,000 ₪ ו-20,000 ₪ ללא עדכון מרכיב שכר הטרחה);
  3. הנתון לפיו רכשה הנתבעת סחורה בהיקף של 394,000 ₪ כבסיס להנחת מחזור אינה נכונה, אלא המחזור עמד על 600,000 ₪, ומסכום זה היה מקום לחשב את סכום ההנחה לה הייתה זכאית הנתבעת, ובהתאם להקטין את סכום החוב בשטר. לצורך תמיכה בטענה זו צירפה הנתבעת לתצהירים מטעמם כרטסת רכישות לשנתיים;
  4. בנוסף לאמור, זכאית הנתבעת להפחתה בגין הנחת מחזור של 14,000 ₪ + מע"מ;
  5. ההסכם מסתיים ביום 31.7.10 כך שאין מקום לנסות ולגבות על פי השטר שניתן להבטחת ההסכם. חיובים שנוצרו לאחר תום תקופת ההסכם. וביתר פירוט: חשבוניות המס מיום 3.8.10 ו-30.9.10. מכאן שיש להפחית חיובים אלה מסכום שטר החוב בסך 17,051.05 ₪.
  6. קיימת מחלוקת לגבי חיוב בסך 15,341 ₪ המופיע בכרטסת הנתבעת ללא הסבר. הסבר לגבי חיוב זה התבקש לפני פתיחת ההליך, אל לא ניתן. משלא ניתן ההסבר, יש לקזז חיוב זה.

10. ביום 6.11.11 נתן כב' הרשם החלטה בהתנגדות המשיבה 3, בה קבע כדלקמן:

1. בגין החזרת המקרר ותשלום עבור השיק שחזר, אין חולק כי בוצעו הקטנות קרן בתיק ההוצאה לפועל והמחלוקת היחידה העשויה להתעורר בעניין זה נוגעת להקטנת היקף שכר טרחת עו"ד שהתבקש בתיק ההוצאה לפועל. בנקודה זו ניתנה לנתבעת 3 רשות להתגונן;
2. הטענה בנוגע להיקף המחזור העסקי של הנתבעת 3 בשנתיים שקדמו לבקשה לביצוע השטר ולהיקף ההנחה הראויה שיש לגזור מסכום זה נטענה בתצהיר באופן סתמי לחלוטין תוך הפניה לכרטסת חיצונית אשר נתוניה אינם נתמכים בכל תצהיר. ההלכה בנוגע לעריכת תצהיר על דרך ההפניה היא ברורה וחד משמעית. תצהיר כזה הוא פסול ולא יתקבל. היה על המצהיר מטעם הנתבעת לפרט בתצהירו את כל העובדות המשמשות יסוד לטענה ולא להפנות למסמכים חיצוניים. משלא עשה כן המצהיר, לא הונחה תשתית מפורטת מספקת לצורך קבלת הטענות בעניין גובה ההנחה לה הייתה זכאית הנתבעת 3 מהתובעת, ולכן לא ניתנה לנתבעת 3 רשות להגן בטענה זו;
3. לצורך ההתנגדות, יש לקבל את הטענה כי כיוון שהשטר ניתן להבטחת חיובי המבקשת על פי ההסכם, הרי שככל שהחיובים נוצרו לאחר תום תקופת ההסכם, אין המשיבה רשאית לכלל חיובים אלה במסגרת השטר שניתן על פי ההסכם. עם זאת, לא למותר לציין כי תאריכי החשבוניות אינם חייבים לחפוף לתאריך יצירת החיוב שהוא הקובע בענייננו;
4. יש לקבל את הטענה כי בגין החיוב ע"ס 15,341 ₪ המופיעה בכרטסת המשיבה ללא הסבר יש לתת רשות להתגונן בשל אי מתן הסברים לגביו, וזאת על מנת שהסברים כאלה יינתנו בשלב המשפט. עם זאת, אין מקום בשלב הדיון בהתנגדות לערוך קיזוז בגין חיוב זה מהטעם הפשוט שהמבקשת אינה יודעת מה פשר החיוב ובשלב זה לכאורה לא ברור אם המבקשת אכן חבה סכום זה וממה נובע החוב.

11. הנתבעים 1 ו-2 טענו בהתנגדויותיהם כי אינם חתומים על שטר החוב, ולכן יש לקבל את התנגדויותיהם לביצוע השטר. לנתבעים 1 ו-2 ניתנה רשות להגן בטענה זו.

העדויות:

עדי התובעת:

12. מטעם התובעת העידו העדים כדלקמן;

1) מר ארז דר, מנהל צוות הנהלת חשבונות אצל התובעת (להלן - "דר"), אשר הגיש תצהיר עדות ראשית, בו הצהיר, בין היתר, כי הנתבעת 3 החלה לעבוד עם התובעת בחודש יוני 2008, וזאת על בסיס מזומן. בחודש אוגוסט 2008 החלה הנתבעת 3 לקבל אשראי וזאת לאחר חתימה על שטר חוב, בהתאם לנוהל הקמת לקוחות שהוא חיבר, לפיו נדרש שטר חוב של החברה בצירוף חתימות של בעלי המניות לצורך מתן אשראי ללקוח, וכן שטרי חוב נוספים לצורך השאלת ציוד; בעת שנחתם החוזה בין התובעת לבין הנתבעת 3 כוונת הצדדים הייתה ששטר החוב יתייחס לכל התחייבויות הנתבעת על פי ההסכם לתקופת ההסכם ולאחריו; החוב מורכב משיק שחולל בסך 25,000 ₪ והיווה תשלום אודות סחורה שסופקה, מקרר בשווי 3,738.11 ₪ שסופק ולא הוחזר, חשבוניות בגין סחורה שסופקה וטרם שולמה על סך כולל (קרן) של 26,024.41 (לאחר ששולמו 11,000 ₪ וכיסו חלק מהחוב שהיה גדול יותר), וכן יתרה בגין הקדמת הנחות בהתאם לנספח ב' ע"ס 25,898.97 ₪; לאחר תחילת ההליכים הוחזר המקרר ושולם השיק שחולל וקרן החוב קטנה. כמו כן הצהיר כי הסך 15,341 ₪ המופיע בכרטסת אינו חלק מהסכום הנתבע.

מר דר נחקר חקירה שכנגד, בה העיד כי לעיתים חלו שינויים בכמויות הסחורה שהוזמנו לבין אלו שסופקו או הוחזרו בפועל, ואז הנהג היה מתקן את החשבוניות ידנית ובהזמנה הבאה הייתה יוצאת חשבונית תיקון על החשבונית הקודמת; הוא לא פגש, לא הכיר ולא ראה את הנתבעים 1 ו-2 מעולם; המקרר הוחזר לאחר שהעביר את החומר להגשת התביעה אך בטרם נפתח תיק ההוצאה לפועל. כמו כן, הם קיבלו שיקים חלופיים לפירעון עתידי על חשבון החוב בטרם נפתח תיק ההוצאה לפועל אך הוא לא יודע כמה שיקים נפרעו בטרם נפתח תיק ההוצאה לפועל; חלק מהסכומים זוכו בכרטסת בטחונות ולא בכרטסת השוטפת שזו כרטסת בה החברה שומרת לעצמה שטרי חוב, ערבויות בנקאיות וחלק מהסכומים שלקוח משלם להם וזאת כנגד נתינת אשראי ללקוח; יש פעולות של העברת סכומים מכרטסת שוטפת לכרטסת בטחונות שלא נרשמו בכרטסת; בכל פעם שהתבצעה העברה לבטוחות הדבר נעשה בתיאום עם הלקוח; הפעולה האחרונה שמופיעה בכרטסת היא מיום 1.2.12; בבירור שנערך גילה שעובדת בתובעת הוטעתה לחשוב שהנחת המחזור חלה גם על מוצרי טרה ולכן זיכתה אך לבסוף הבינה את הטעות שכן "טרה" לא מוזכרת בסעיף 5 להסכם; הודה שהיתרה הינה 11,000 ₪ ולא 25,000 מפני שגילה הורידה את זה והוא לא ידע שדינה הקטינה וכשהוא בדק את הסיכומים טרה לא הייתה אמורה להיכלל בהנחות, ולכן זה הסכום שיצא; כשנשאל מדוע בסימולציה לבית המשפט מופיעה חוב על סך 18,700 וכיצד זה מסתדר אמר שיש להוסיף מע"מ; הוא לא נכח בזמן חתימת ההסכם או השטר; אם יש חיוב מוטעה צריך להפחית אותו; תקופת החוזה מסתיימת ביום 31.7.10 ואת החישוב עשו עד ליום הקניה האחרון בספטמבר 2010; בכרטסת מופיעים שיקים שחלקם חזרו וחלקם נפרעו, אך הוא לא ידע לומר כמה חזרו וכמה נפרעו מפני שיש צורך לעשות התאמה מכיוון שנמשכו והוחזרו; הכרטסת היא דו צדדית כשיש חיוב תואם לזיכוי ולהיפך בין הכרטסת של הבטחונות לבין הכרטסת השוטפת.

2) מר מנור יהוד שהיה בשנים הרלוונטיות סוכן מכירות של התובעת ומי שהקים את הקשר בין שתי החברות, אך סיים עבודתו בתובעת בטרם נפתח ההליך המשפטי. מר מנור זומן ליתן עדות, אך לא התייצב והוצא כנגדו צו הבאה. מחקירתו הנגדית עלה כי מבין הנוכחים באולם הכיר את אודי ביזאוי מנהל הנתבעת 3 , הוא עבד מולו כאשר אודי ניהל את הנתבעת 3 וכן מול ענבר או ענבל; מערך ההסכמים נעשה מולו; אודי לא חתום על השטר, והוא מניח שזה השטר שלהם, הוא לא זוכר בוודאות. היו לו שבעים ומשהו לקוחות וזה היה לפני 5 שנים, אך הוא זוכר שהוא הלך להחתים את מי שרשומים כעושי השטר, אך לא יכל לומר בוודאות שזו החתימה שלהם, לפי מה שהוא זוכר הוא כן החתים את ההורים של אודי; הדבר נעשה לאחר שהוצא בחברה דף של רשם החברות שהראה מי בעלי החברה והיה עליו להחתים אותם; הוא היה נוסע גם למשרד של רו"ח של אודי בכל פעם שהיה צריך לחתום על שיק או חתימה מסוימת; ההסכם של אודי היה טוב, עם מקדמי מכירות, והוא גם היה אחד מ- 5 הלקוחות הטובים ביותר שלו, הוא סייע לקוקה קולה כאשר אסור היה לנייד בירות בפסח, למשל, והם היו מאחסנים אותם אצלו; לעיתים קוקה קולה מבטלת את ההסכמים ואז ההסכמים היו פחות טובים, ואת זה הוא יודע מלקוחות אחרים; מי שרוצה לשלם במזומן, יכול לחתום על ההסכם ולא היה צריך שטר חוב , אך כאשר לקוח ביקש לעבוד בשיטת שוטף +30/45 אז היה צורך בשטר חוב, ערבות בנקאית והסכם; הוא החתים את בעלי המניות על שטר החוב בגבעתיים ורק לאחר מכן החתים את אודי על הסכם ההתקשרות לא בגבעתיים, וזאת לאחר שהיו מספר דיונים על ההסכם עד שהוא נחתם, לאחר מכן דניאלה חתמה על ההסכם לא בפניו; לא לכולם נותנים לחתום על שטר חוב, לעיתים נותנים את הטבות ההסכם ללקוח על מנת שיחתום על שטר חוב; הוא הלך לדירה בגבעתיים וראה אנשים חותמים, אך הוא לא יודע אם אלה החתימות שלהם; תמיד יכולים "לעבוד" עליו; הוא לא זוכר מול איזה הסכם עבד הלקוח לפני ואחרי ההסכם הנדון; הוא לא התייצב לחקירה הקודמת ולא הגיש תצהיר כי הוא לא רואה עצמו קשור לעניין כרגע ושום טוב לא יצמח לו מזה; הוא לא זוכר שאודי חתם על השטר ואם יגידו לו שהוא חתם הוא יאמר שזה נכון, אך זה לא שטר חוב אישי אלא בשם הנתבעת 3;

עדי הנתבעים:

13. מטעם הנתבעים העידו העדים כדלקמן;

1. גב' ליאורה ברזילי ביזאוי (להלן-"גב' ברזילי") אשר הגישה תצהיר עדות ראשית בו הצהירה כי החתימה על גבי השטר אינה שלה, והיא אף התלוננה על זיוף חתימתה במשטרה.

גב' ברזילי נחקרה חקירה שכנגד בה העידה כי היא רשומה בעסק רק בניירות; היא קיבלה את העסק מהוריה יחד עם אחיה ורצונם היה שהעסק יועבר לבנה על מנת שימשיך את שם אביה בעסק ועל מנת שיחזור ארצה; התקשרויותיה עם חברת קוקה קולה נעשו רק לאחר שקיבלה את מכתבי ההתראה ולא הבינה מדוע יש חוב כאשר בנה אומר שהוא סיים לפרוע אותו, וזאת מתוך דאגה של אם ומשום שמדובר באנשים ישרים שלא אוהבים חובות; המסמכים שנשלחו אליה לאחר שביקשה הגיעו שחורים ולא היה ניתן לראות בהם דבר; בין המסמכים היו חוסר התאמות והיה צורך במנהל חשבונות בכיר או רו"ח כדי להתאים אותם; היא רצתה לשלם את החוב של בנה לאחר בדיקת רו"ח כדי לסגור את העניין והיא לא ידעה שנפתח תיק בהוצל"פ; היא ואחיה חתמו על ההסכם עם התובעת לאחר שמנור הגיע לדירתה ומנור גם התעקש לזהות את אחיה בתעודת הזיהוי ולכן הוא ירד לרכב להביא את ת.ז. שלו; אם נותר חוב מהקדמת הנחות יש לשלם אותו, אך גם להעביר סכומים שהועברו לחשבון אחר; לא החתימו אותה על שטר.

1. מר אודי ביזאוי אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו חזר על האמור בתצהיר שצורף להתנגדות מטעם הנתבעת 3.

אודי נחקר על תצהירו חקירה שכנגד בה העיד כי הוא עבד עם קוקה קולה לאורך כל השנים בתנאי שוטף + 30 גם כאשר היה לו עסק פרטי על שמו. לאחר מכן הסב את עסקו לחברה בע"מ, גם כאשר לא היה שטר חוב חתום; שטר חוב 545479 נראה כנושא את חתימתו אך הוא כבר לא יודע עם כל מה שהם עושים; לפני מר מנור היה סוכן מכירות בשם אמיר; הוא ביקש שהתובעת תיקח את המקררים במשך תקופה ארוכה אך לא באו לקחת אותם; השיקים שחזרו הוחלפו או הופקדו שנית ונפדו למעט השיק האחרון ע"ס 4,000 ₪ שחזר בגלל עיקול שהוטל על החשבון ובוטל, אך הם לא הפקידו שוב על מנת לפתוח בהליכים; הוא סיכם עם סוכן התובעת שישלם שיקים מעבר לגובה החוב, בפריסה על מנת שיזכו אותו; התובעת חייבת לו כספים נוספים כמו על שולחן סנוקר שרכש להם ושהם היו אמורים לקזז; יש חיובים שהוא התחנן שיסבירו לו מה הם; לאחר שמנור עזב ונכנס סוכן מכירות אחר, החלה בעיה כללית עם קוקה קולה. הסוכן החדש היה משקר להם לגבי פגישות שהוא כביכול קבע עימו ולהיפך; הוא צמצם את הקניה מקוקה קולה ואף הפסיק לרכוש ממנה סחורה לאחר שלא סיפקו לו סחורה בתקופת המונדיאל; בהנהלת החשבונות הוא אמור להיות ביתרת זכות; הוא היה משלם כל פעם לפי הסכום שהסוכן מסר לו כי הוא סמך עליו וגם על קוקה קולה; נוצר אי סדר כי הסוכן לא נתן לו את השירות שהם דיברו עליו ולא נעשו הקיזוזים וההפחתות מהיתרות; הוא הפסיק להזמין סחורה מהתובעת לאחר שנותר ללא סחורה. למיטב זכרונו זה היה באוקטובר 2010; הוא לא שמע מעולם על כרטסת בטחונות וכך גם למיטב ידיעתו, רו"ח שלו; רו"ח ביקש הסבר לגבי 15,000 ₪ שהם העבירו לכרטסת הבטחונות מבלי ליידע אותו, כסף שהוא היה זקוק לו, אך הם לא סיפקו לו הסבר למיטב ידיעתו; סוכן החברה אמר לו שהם כמו בנק והם יכולים להעביר כסף; 35,000 ₪ השקלים שולמו לו כמקשה אחת כחודשיים או שלושה לאחר חתימת ההסכם בנוסף הוא קיבל מענק של 7,000 ₪ והוצאות פרסום בגובה 25,000 ₪, כסף שהוא הוציא על פרסום וניתן לראות זאת ביום 30.12.08 זיכוי ע"ס 28,875 ₪; גם טרה וגם יתר המשקאות הגיעו מהתובעת , אך במשאיות נפרדות כי למוצרי טרה היה צורך בקירור; מבחינתו הסכום שהסוכן מוסר לו הוא סכום יתרת החוב, הוא לא משווה לחשבוניות את זה עושה רו"ח; לשיטתו על פי ההסכם ההנחה כוללת גם את מוצרי טרה וכך גם הודתה בפניו גילה; אמו לא הייתה מעורבת בהנהלת החשבונות והבירורים שביקשה מחברת קוקה קולה לבצע נעשו משום שהם משפחה אכפתית; הוא לא זוכר אך משער שחתם על שטר החוב הנדון מספר ימים לאחר חתימת ההסכם.

1. מר חיים ברזילאי (להלן-"מר ברזילי") אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו הצהיר כי החתימה על שטר המכר אינה חתימתו.

מר ברזילי נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי הוא היה חלק מהבעלים הקודמים של החברה שהוסבה לנתבעת 3 והוא עדיין חתום כבעל מניות ובעלים; הוא חתום בהסכם תנאי סחר וקידום; הוא לא חתם מעולם על שום שטר; הוא פגש את מנור כדי לחתום על ההסכם; הוא לא שאל לגבי השטר שמוזכר בהסכם משום שכפי שהוא עוסק בהחתמת אנשים על שיקים הוא לא ראה עדיין מישהו שהתנדב לעשות זאת בלי שיתבקש לעשות כן; אם יש חוב על פי ההסכם הוא צריך לשלם אותו;

4) הנתבעים 1 ו-2 הגישו את חוות דעתו של המומחה להשוואת כתבי יד, מר יצחק חג'ג', אשר חיווה דעתו על החתימות המצויות על השטר ואשר נחזות להיות חתימותיהם של הנתבעים 1 ו-2, וכתב כי קיימת סבירות גבוהה ביותר לא נכתבו על ידי הנתבעים 1 ו-2. מר חג'ג' נחקר חקירה שכנגד על חוות דעתו, אך חוות דעתו לא נסתרה.

14. לאחר תום שמיעת הראיות, הגישו הצדדים את סיכומיהם.

דיוןו מסקנות:

חבותם של הנתבעים 1 ו-2:

15. הנתבעים 1 ו-2 לא חלקו בבקשות הרשות להגן ובתצהיריהם על סכום החוב, אלא טענו שלא חתמו על השטר שהוגש לביצוע. סבור אני שיש לקבל טענתם זו של הנתבעים 1 ו-2, מהסיבות כדלקמן:

1. הנתבעים 1 ו-2 הגישו את חוות דעתו של מר חג'ג', בה כתב כי קיימת סבירות גבוהה ביותר שהחתימות על גבי השטר לא נכתבו על ידי הנתבעים 1 ו-2. מר חג'ג' נחקר חקירה שכנגד על חוות דעתו, אך חוות דעתו לא נסתרה בחקירה הנגדית;
2. התובעת לא הגישה חוות דעת לסתירת חוות דעתו של מר חג'ג';
3. אודי וגב' ברזילי הודו כי הוא והנתבעים 1 ו-2 חתמו החוזה שנחתם בין התובעת לבין הנתבעת 3. מהשוואת החתימות של הנתבעים 1 ו-2 לחתימותיהם בחוזה שבין התובעת והנתבעת 3 עולה שאין כל דמיון בין החתימות;
4. מעדותו של מר מנור יהוד, העד מטעם התובעת, נותרו לי ספקות האם אכן חתמו הנתבעים 1 ו-2 בפניו על שטר החוב. גם עד זה היסס לומר שהנתבעים 1 ו-2 אכן חתמו על שטר החוב.

16. התוצאה המתבקשת היא שיש מקבל את ההתנגדות של הנתבעים 1 ו-2 לביצוע השטר, ואני מורה על מחיקתם מתיק ההוצל"פ וביטול כל הליכי הגבייה שננקטו כנגדם.

17. לאור זאת נותר לדון בהתנגדות שהגישה הנתבעת 3.

המקרר ופרעון חלק מהשיק שחולל:

18. בשטר נכלל הסך 3,738.11 ₪ בגין מקרר שהשאילה התובעת לנתבעת 3. אין מחלוקת בין הצדדים שהמקרר הוחזר לתובעת לפני הגשת השטר לביצוע בהוצל"פ, ואין מחלוקת שנעשתה הקטנת קרן בסכום זה בתיק ההוצל"פ. המחלוקת בין הצדדים היא בסכומים הנלווים לתיק זה כגון אגרת פתיחה ושכ"ט עו"ד.

19. מאחר והמקרר הוחזר לפני פתיחת התיק, לא היה מקום לכלול את שווי המקרר בשטר. מאחר ובוצעה הפחתת קרן החוב בתיק ההוצל"פ ע"י התובעת, יש להפחית את סכום אגרת פתיחת תיק, סכום שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ בתיק ההוצל"פ על שווי המקרר בסך 3,738.11 ₪ ואת הפרשי ההצמדה והרבית על סכום זה מיום פתיחת תיק ההוצל"פ ועד להקטנת קרן החוב בתיק ההוצל"פ.

20. הנתבעת 3 מסרה לתובעת שיק על הסך 25,000 ₪ אשר חולל. הנתבעת 3 טוענת כי עד לפני הגשת השטר לביצוע בהוצל"פ היא שילמה לתובעת את הסך 20,000 ₪. התובעת לא כפרה בכך, ולא ידעה לומר מתי נפרע הסך 20,000 ₪, והודתה כי לאחר הגשת השטר לביצוע היא ביצעה הפחתת קרן בסך 20,000 ₪.

21. לאור עדותו החד משמעית של אודי ולאור היסוסיו של מר דר, סבור אני שיש להעדיף את עדותו של אודי ולקבוע שהסך 20,000 ₪ שולם לתובעת לפני הגשת השטר לפרעון. לכן לא היה מקום לכלול את הסך 20,000 ₪ בסכום השטר. מאחר ובוצעה הפחתת קרן החוב בתיק ההוצל"פ ע"י התובעת, יש להפחית את אגרת פתיחת תיק, סכום שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ על הסך 20,000 ₪ וכן את הפרשי ההצמדה והרבית על סכום זה מיום פתיחת תיק ההוצל"פ ועד להקטנת קרן החוב בתיק ההוצל"פ.

הקדמת הנחות:

22. הנתבעת 3 לא קיבלה רשות להגן בנקודה זו. אודי הרחיב בתצהירו בעניין זה, אך סבור אני שיש לדחות דבריו אלו מהסיבות כדלקמן:

1. הנתבעת 3 לא קיבלה רשות להגן בעניין זה;
2. החוזה שנכרת בין התובעת לבין הנתבעת לעניין ההנחות מתייחס אך ורק למשקאות קלים ולא למוצרי חלב, כך שיש לדחות את טענת הנתבעת 3 שההנחות חלות גם על מוצרי חב' טרה.

23. לאור האמור לעיל, אני דוחה את טענת התבעת 3 לעניין החוב בגין יתרת הנחות, שהייתה למעשה הלוואה לנתבעת 3 לצורך עידוד רכישותיה מאת התובעת.

החשבוניות:

24. תקופת ההסכם הייתה מיום 1.8.08 ועד ליום 31.7.10. הנתבעת 3 המשיכה לרכוש סחורה מאת התובעת, למרות סיום תקופת החוזה. ניתן לראות בכך הארכת תקופת החוזה ע"י התנהגות.

25. התובעת המשיכה למכור לנתבעת 3 סחורה באשראי. למרות זאת התובעת מילאה בשטר את יום 31.7.10 כמועד הפרעון של השטר. התובעת לא הוכיחה שהחשבוניות שהוצאו לאחר יום 31.7.10 מתייחסות לחוב שנוצר עד ליום 31.7.10. לכן יש לכלול בשטר את החשבונית מיום 31.7.10 על הסך 18,973.36 ₪, אך להפחית ממנו את סכומי שתי החשבוניות שהוצאו ביום 31.8.10 ואת סכום החשבונית שהוצאה ביום 30.9.10 בסכום כולל של 18,051.05 ₪. את סכום זה רשאית התובעת לתבוע על פי עסקת היסוד.

הסך 15,341 ₪:

26. הנתבעת 3 קיבלה רשות להגן לגבי הסך 15,341 ₪, על מנת לקבל הסבר לחיוב זה. מר דר הסביר שחיוב זה היה העברה לסכומי בטחונות שנעשתה בהסכמתו וידיעתו של אודי, וכי סכום זה קוזז מחובה של הנתבעת 3 לתובעת. הסבר לא נסתר, ולכן יש לדחות את התנגדות הנתבעת 3 לגבי הסך 15,341 ₪.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן:

1. יש למחוק את הנתבעים 1 ו-2 מתיק הוצל"פ מס' 34-07959-10-6 בלשכת ההוצל"פ ברמלה (להלן-"תיק ההוצל"פ") ולבטל את כל הליכי הגבייה כנגדם;
2. לגבי הנתבעת מס' 3:
   1. יש להפחית את סכום הקרן בתיק ההוצל"פ בסך 18,051.05 ₪, וכתוצאה מכך להפחית את כל החיובים הנלווים, כגון אגרת פתיחת תיק ושכ"ט עו"ד;
   2. יש להפחית בתיק ההוצל"פ את התשלומים הנלווים לסך 3,738.11 ₪ ולסך 20,000 ₪ (כגון אגרת פתיחת תיק ושכ"ט עו"ד ומע"מ) וכן את הפרשי ההצמדה והרבית על סכומים אלו מיום פתיחת ההליך ועד למועד הקטנת הקרן שבוצעה לגבי כל אחד מסכומים אלו.
3. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ה, 06 מאי 2015, בהעדר הצדדים.