1. בפני שתי תביעות מאוחדות: (1) תביעה בסדר דין מקוצר על סך 374,705 ₪ שהגישה חץ אקולוגיה והנדסה אוברסיז (1999) בע"מ (להלן: "החברה") נגד מר יחזקאל סמי עזר (להלן: עזר") שניתנה בה רשות להתגונן; ו- (2) תביעה כספית על סך 403,281 ₪ שהגיש עזר נגד החברה.

עיקרי הטענות בכתב התביעה מטעם החברה

1. החברה עוסקת בפיתוח ובמתן שירותים בתחום מחזור פסולת. עזר הוא בעל מניות בחברה והיה דירקטור בחברה עד ליום 12.7.10.
2. ביום 10.12.09 חתם עזר יחד עם שאר בעלי המניות בחברה על הסכם הלוואה (להלן: "הסכם ההלוואה") שלפיו התחייב כל אחד מבעלי המניות, לרבות עזר, להעביר לנאמן עבור החברה סכום מסוים המחושב בהתאם לכמות אחזקותיו היחסיות, בשני תשלומים שווים המפורטים בהסכם ההלוואה. בהתאם לסעיף 2.2 להסכם, עזר התחייב להעביר לנאמן עבור החברה סכום כולל של 200,271$ ארה"ב בשני תשלומים: (1) תשלום ראשון בסך של 100,136$ עם חתימת הסכם ההלוואה (להלן: "הפעימה הראשונה"); ו- (2) 100,135$ (שהם 374,705 ₪) תוך 14 ימים מהודעת החברה למלווים כי יתרת המזומנים של החברה שווה או נמוכה מ- 200,000$ (להלן: "הפעימה השנייה").
3. עזר העביר לנאמן את סכום הפעימה הראשונה בהתאם לאמור בהסכם ההלוואה. ביום 10.3.10 הודיעה החברה לכל המלווים, ובכלל זה גם לעזר, כי יתרת המזומנים שלה היא 163,000$, ובהתאם להוראות הסכם ההלוואה, על כל מלווה להעביר לחברה את סכום הפעימה השנייה לפי החלק היחסי שלו. למרות מכתב הדרישה ולמרות בקשות חוזרות ונשנות של החברה, הפר עזר את התחייבותו להעביר לחברה את סכום הפעימה השנייה.
4. ביום 20.5.10 בישיבת הדירקטוריון, הודיע עזר כי לא יעביר לחברה את סכום הפעימה השנייה, וזאת בתואנות שווא שלפיהן הוטעה במועד החתימה על הסכם ההלוואה, מכיוון שהחברה הסתירה ממנו מידע. עזר העלה את טענות הסרק שלפיהן הוא אינו מקבל מידע מלא מהחברה פעמים רבות, כנראה כהכנת הקרקע להגנה מפני תביעת החברה, שידע כי לא יהיה מנוס מלהגיש אותה. הן החברה והן המנכ"ל שלה דחו מכל וכל את טענותיו של עזר בדבר הסתרת מידע וענו בפרוטרוט על כל טענותיו.
5. עובר לחתימתו על הסכם ההלוואה השתתף עזר, או למצער ניתנה לו הזדמנות להשתתף, בכל ישיבות הדירקטוריון שבהן נדונו תנאי הסכם ההלוואה וכן נדונו באריכות אופציות המימון העומדות בפני החברה. בישיבות אלה ניתנה לדירקטורים הזדמנות לשאול שאלות בנוגע למצבה הפיננסי והתפעולי של החברה, ואלה נענו על-ידי הנהלת החברה.
6. חרף כל הפניות והדרישות של החברה לקבלת סכום הפעימה השנייה, הפר עזר את הסכם ההלוואה הפרה יסודית והתחמק מלשלם את חובו, ועל מתבקש בית המשפט לחייב את עזר לשלם לחברה את סכום הפעימה השנייה – סך של 374,705 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

עיקרי טענותיו של עזר בתצהיר המצורף לבקשת הרשות להתגונן

1. בועז צדיק (להלן: "צדיק"), ישראל פייג (להלן: "פייג") ועזר היו המייסדים ובעלי מניותיה הראשונים של החברה. בשנת 2007 צורפו משקיעים נוספים כבעלי מניות בחברה, המייסדים דוללו, ובסופו של דבר עזר התפטר מדירקטוריון החברה.
2. עם השנים, מעת יסוד החברה, וביתר שאת בשנת 2007, נוצרו בין עזר לבין צדיק ופייג מחלוקות שהחלו באות לידי ביטוי בכל הנוגע לחברה אחרת בשם חץ אקולוגיה בע"מ, והמשיכו וזלגו לחברות נוספות שעזר, צדיק ופייג היו בעלי מניותיהם. לאלה נוספו מחלוקות שנתגלעו בין החברה לבין אחיו של עזר, אשר מעורב בהן גם מר יאיר צדיק (להלן: "יאיר"), אחיו של בועז צדיק אשר מחזיק באופציות של החברה ומעורב בניהולה. להבנתו של עזר, פייג, צדיק ואייל הם העומדים מאחורי הגשת התביעה, אשר כל תכליתה הוא נקמה בעזר על כך שהגיש נגדם מספר תביעות בקשר עם חץ אקולוגיה בע"מ, ועל כך שאינו מוכן להשלים עם דרך פעולתם בחברה. לטענתו של עזר, החברה מנוהלת בדרך של הסתרת עובדות ומידע, נטילת כספים ורכוש של החברה ונטילת תפקידים מקצועיים המצריכים ניסיון ומיומנות, בטענה לצרכי סודיות ומניעת בריחת ידע.
3. מלכתחילה, ההלוואה הייתה אמורה להיות הלוואת גישור לתקופה קצובה בת מספר חודשים. נכון למועד הגשת התביעה, לא רק שהחברה אינה זכאית לקבלת סכום הפעימה השנייה, אלא שכבר היה עליה להחזיר לבעלי המניות שהלוו לה כספים, וביניהם לעזר, את סכום הפעימה הראשונה. ואולם, החברה קיבלה החלטות וחתמה באמצעות חלק מבעלי מניותיה על הסכמים שמשמעותם היא כי סכום הפעימה הראשונה שכבר הועבר לחברה לא יוחזר לעולם, ויהפוך למעשה למתנה שבעלי הרוב מבקשים לכפות על עזר לתת להם.
4. ההחלטות שהתקבלו בנוגע להלוואה תמוהות במיוחד לנוכח השינוי שחל באחזקות החברה. במחצית הראשונה של שנת 2010, לאחר שעזר שילם את סכום הפעימה הראשונה של ההלוואה (אשר גם הוא הוצא ממנו לדבריו בדרכי תחבולות, הטעייה ורמיה) החליטו חלק מבעלי המניות בחברה, בהחלטות חד צדדית, לשוב ולדלל חלק מבעלי המניות ובהם עזר תוך שהם פוגעים בזכויותיו. המניות דוללו לפי שווי נמוך של החברה.
5. עזר מונה בתצהירו שורה של נימוקים שעל יסודם יש לתת לו רשות להתגונן: סירובה של החברה להמציא מסמכים המצויים בשליטתה ובהחזקתה; טענה כי הסכם ההלוואה מעולם לא נחתם על ידי כל הצדדים וממילא לא נכרת; טענה חלופית שלפיה לא התקיים התנאי המתלה שנקבע בהסכם כי כל בעלי המניות יעבירו את סכום הפעימה הראשונה עד ליום 10.12.09; תביעה סלקטיבית של עזר והימנעות מהגשת תביעה נגד בעלי מניות אחרים שלא עמדו בהתחייבותם; הסעד שהוסכם הוא דילול מניות ולא הגשת תביעה; תנאי מכללה בהסכם הוא שהחברה תנהג עם כל בעלי מניותיה בתום לב ובאופן שווה והיא לא עשתה זאת; ההלוואה הייתה אמורה להיות הלוואת גישור לתקופה בת מספר חודשים ולמטרה ייעודית; אסיפת בעלי המניות והדירקטוריון של החברה לא אישרו את הסכם ההלוואה כדין.
6. עוד הצהיר עזר כי הוסתר ממנו שפייג וצדיק קיבלו מהחברה "דמי ייעוץ/ ניהול" מיוחדים בסכומים נכבדים העולים יחדיו כדי 200,000$, ומדובר בעסקה עם בעלי עניין שלא אושרה כדין. לפי תצהירו של עזר, הסכום שהחברה תובעת ממנו קטן משמעותית מהסכום שהחברה הוציאה מקופתה שלא כדין והעניקה לפייג ולצדיק כדמי ייעוץ/ ניהול מיוחדים.

עיקרי הטענות בכתב התביעה מטעם עזר

1. בכתב התביעה מטעם עזר פורטו שוב חלק מהטענות בתצהיר שצורף לבקשת הרשות להתגונן, וכן הועלו טענות נוספות, כמפורט להלן.
2. עזר מבקש מבית המשפט לחייב את החברה להשיב לו את סכום הפעימה הראשונה של ההלוואה בסך של 100,136$, שעומד נכון ליום הגשת התביעה על סך של 403,281 ₪.
3. במהלך השבועות שקדמו לחתימתו של עזר על הסכם ההלוואה הציגה הנהלת החברה בראשות יאיר, תמונה ורודה על עתידה של החברה, שלפיה החברה נמצאת בשלבים מתקדמים מאוד של מו"מ עם גורמים שונים ברחבי העולם, אשר מחלק מהם עתידות להתקבל בטווח הקצר מקדמות לקופת החברה. בין היתר הוצג בפני בעלי המניות כי מתקיימים מגעים מתקדמים בעניין פרויקט באוסטרליה שצפוי להקפיץ את החברה קדימה ולהעשיר את קופתה מידית, וכן מתנהל מו"מ מתקדם בעניין פרויקטים נוספים - ברוסיה, בווייטנאם, בלוס אנג'לס, באיטליה ובחוף השנהב. עוד הוצג לבעלי המניות ולמנהלים כי מתנהל מו"מ עם גורמים שונים המציעים להשקיע כסף בחברה תמורת מניות. שני המצגים העיקריים שהוצגו ערב העמדת ההלוואה והתבררו כשקריים הם כי מצב החברה מצוין, וכי הלוואת הגישור מיועדת לאפשר לחברה לעבור את תקופת הביניים עד להתקשרות עם המשקיעים ולהתממשות הפרויקטים הנ"ל תוך שבועות עד מספר חודשים, ובכל מקרה לא יאוחר מסוף שנת 2010.
4. בדיעבד ולאחר שעזר העביר את חלקו בפעימה הראשונה, התברר כי תמונת המצב שונה מזו שהייתה אמורה להיות – לא כל בעלי המניות חתמו על החוזה, לא כל בעלי המניות מתעתדים להעביר את חלקם ובפועל, לא כולם אמנם העבירו את חלקם בפעימה הראשונה, ולא התקיימו התנאים המתלים לגיבוש הסכם ההלוואה. משפחת הראל באמצעותMFT TRUST שהחזיקה או שהייתה זכאית להחזיק ב- 8.38% ממניות החברה וששמה הופיע ברשימת המלווים, מעולם לא חתמה על הסכם ההלוואה, מעולם לא התחייבה להעמיד לחברה הלוואת בעלים ואף לא העבירה את חלקה בהלוואה בפועל. גם החברה עצמה מעולם לא חתמה על הסכם ההלוואה.
5. עוד התברר כי החברה קיבלה החלטה או כרתה הסכמים שלפיהם תפרע את הלוואת הגישור רק לאחר שימצאו בקופתה סכומים במזומן העולים על 8,000,000$ - תנאי שברור כי לא יתקיים או שסיכויו להתקיים קלושים. למיטב ידיעתו של עזר, בסמוך לאותו מהלך נעשתה גם הקצאת מניות לחלק מבעלי המניות, ואחזקותיו של עזר דוללו. בכך קיבלה החברה הלכה למעשה באופן חד צדדי ובחוסר תום לב החלטה להפוך את הלוואת הגישור למענק או להלוואה שמועד פירעונה אינו נראה באופק.
6. עזר טוען כי על החברה להשיב לו את סכום ההלוואה בשל שורה של עילות חלופיות ומשלימות: (1) עזר העמיד את הסכום להחברה כהלוואת גישור לתקופה בת מספר חודשים, ובכל מקרה לתקופה שלא תחרוג מתום שנת 2010; (2) החברה לא שילמה לעזר ריבית והצמדה; (3) הסכם ההלוואה בטל או מבוטל כיוון שנכרת עקב הטעיה או טעות, בין השאר בפרטים הבאים - מצבה של החברה, היותה של ההלוואה קצרת טווח, מצב הפרויקטים וההשקעות של החברה, כוונת החברה להשיב את ההלוואה וההתחייבות של כל בעלי המניות להלוות לחברה את חלקם היחסי, ובסך הכול 1,000,000$; (4) הסכם ההלוואה כלל לא נכרת או לא נכנס לתוקף כיוון שאף אחד מבעלי המניות האחרים לא חתם על הסכם ההלוואה עצמו, וגם החברה לא עשתה זאת עד ליום 10.12.09. בניגוד לדרישתו של עזר בכתב, בעלי מניות אחרים חתומים על דפי חתימות נפרדים ושונים, וחברת Arrow Waste Investment שהיא בעלת מניות בחברה חתמה כביכול על נוסח הסכם באנגלית, שעזר מעולם לא ראה אותו ולא יודע אם הוא קיים ומה תוכנו; (5) לא התקיים התנאי המתלה המורכב שנקבע בהסכם שלפיו היה על כל בעלי המניות להעביר לנאמן עד ליום 10.12.09 את דפי החתימות ואת סכום הפעימה הראשונה, והיה על הנאמן להודיע למלווים אשר העבירו את סכום הפעימה הראשונה על כך שלא כל בעלי המניות העבירו את חלקם; (6) בעלי מניות נוספים לא קיימו את התחייבותם לעניין ההלוואה, לרבות בעניין הפעימה השנייה – משפחת הראל לא שילמה כלל ופייג לא שילם 23% מתוך חלקו בפעימה השנייה; (7) בעלי המניות האחרים פעלו שלא בתום לב ותוך פגיעה בקניינו של עזר כשהחליטו להפוך את הסכומים למענק או להלוואה שמועד פירעונה לא ידוע, ובמקביל לדלל את חלקם של בעלי מניות שלא העמידו את מלוא חלקם בהלוואה; (8) אסיפת בעלי המניות ודירקטוריון לא אישרו את הסכם ההלוואה כדין.

עיקרי הטענות בכתב ההגנה מטעם החברה

1. הסכם ההלוואה לא היה מבוסס על קבלת כספים מפרויקט כלשהו, ולא נקבע בו כי במקרה שייכנסו כספים תוחזר ההלוואה, אלא נקבע כי ההחלטה נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של הדירקטוריון. כך גם אין בהסכם כל התחייבות שהלוואה תוחזר עד לסוף שנת 2010, אלא רק נקבע כי אם ההלוואה לא תוחזר עד אז, למלווים תהיה אפשרות להמיר את ההלוואה למניות. ולראיה - עזר כלל לא דרש לפרוע את ההלוואה בסוף שנת 2010 או לאחר מכן. עוד נקבע בהסכם כי הריבית הנצברת תשולם עם פירעון ההלוואה, ושאם ההלוואה תומר למניות, המלווה לא יהיה זכאי לריבית.
2. החברה לא עשתה שום מהלך שנועד למנוע את החזרת ההלוואה ולהפוך אותה למתנה, להפך. היות שלפי הסכם ההלוואה אין מועד קבוע לפירעון ההלוואה, הציעה החברה למלווים בעקבות דרישה של חלק מהם כי ייקבע קריטריון לפירעון - החברה תפרע את חלקו היחסי של כל מלווה שיסכים לכך מיד כאשר יתרת המזומנים של החברה תהיה שווה או גבוהה מ- 8,000,000$, בכפוף לכך שההלוואה של אותו מלווה לא תהיה ניתנת להמרה. הצעת תיקון זו נשלחה לעזר ביום 11.8.10, אך הוא בחר מסיבותיו שלו לא להיענות להצעה, ולכן דבר לא השתנה בנוגע לתנאי הפירעון של הלוואתו.
3. אין לתביעה כל קשר לסכסוכים בין בעלי המניות. ההחלטה על הגשת התביעה לתשלום החוב התקבלה בין היתר על ידי דירקטורים שאפילו עזר אינו טוען כי הוא מסוכסך איתם.
4. החברה והנהלתה פעלו בשקיפות מלאה כלפי בעלי המניות, ולא פעלו במטרה להטעות אותם או להסתיר מהם עובדות כלשהן בקשר לפעילות החברה. עזר ידע היטב את מצבה הכספי של החברה וידע שהוא רחוק מלהיות מצוין. מנכ"ל החברה, יאיר, אמנם סקר בפני הדירקטוריון את ההזדמנויות העסקיות של החברה, אך בשום שלב לא קבע כי הזדמנויות אלה הן ודאיות וכי מובטח שהפרויקטים יושלמו והכספים יועברו לחברה. חלק מהפרויקטים עדיין נמצאים בהליכים שונים של התקדמות לקראת הקמת מתקנים. לגבי הפרויקט באוסטרליה, זמן רב לאחר חתימת הסכם ההלוואה הפתיעה השותפה באוסטרליה בטענות נגד הפרויקט, ובעקבות זאת חתמה החברה ביום 21.4.10 על הסכם עם השותפים האוסטרלים שלפיו החברה אמנם קיבלה פחות כספים מהצפוי, אך האוסטרלים הסכימו להוסיף תשלומים לחברה. כמו-כן נקבע בהסכם כי המתקן באוסטרליה התקבל, וכי אין לאוסטרלים טענות כלפי החברה. אשר לפרויקט בווייטנאם, עוד ביום 28.10.09 שלח מנכ"ל החברה לחברי הדירקטוריון הודעת דוא"ל שבה ציין כי "אינני יודע אם זה אמיתי, אך לדעתי אין לנו מה להפסיד".
5. כל בעלי המניות חתמו על הסכם ההלוואה. במועד החתימה, משפחת הראל ו-MFT TRUST לא היו בעלי מניות בחברה, ועל כל פנים, לפי ההגדרה בהסכם, המלווים הם רק אותם בעלי מניות שחתמו על הסכם ההלוואה. המלווים צפו מראש כי ייתכן ש-MFT TRUST לא תחתום על הסכם ההלוואה, וישנה התייחסות ספציפית לכך בסעיף 7.5 להסכם. הנהלת החברה עדכנה את המלווים באופן שוטף על הסכומים שהתקבלו בעקבות הסכם ההלוואה, ונאמר במפורש כיMFT TRUST לא העבירה כספים. Arrow Waste Investment חתומה על הסכם ההלוואה בנוסח באנגלית ועובדה זו הייתה ידועה למלווים. עזר לא סבר בזמן אמת ומעולם לא טען בפני החברה כי הסכם ההלוואה לא תקף או כי חלק מהמלווים לא חתמו עליו.
6. אין כל תנאי מתלה מורכב בהסכם, אלא רק תנאי פשוט ביותר המוגדר בסעיף 11.4 להסכם שלפיו הנאמן יעביר לחברה את כל כספי הנאמנות ביום שבו הסכום המצטבר של הכספים יהיה שווה ל- 400,000$ ארה"ב או יותר. כמו-כן נקבע כי אם תנאי זה לא יתקיים עד ליום 21.12.09, הנאמן יודיע מידית לכל אחד מהמלווים שהעביר כספים כי לא התקיים התנאי המתלה. ביום 16 בדצמבר 2009 הודיע הנאמן כי הצטבר בחשבון סכום של 405,758$ וכי התנאי המתלה התקיים. הודעת הנאמן כללה גם פירוט מדויק של הסכומים שהתקבלו מכל מלווה.
7. ב- 6 בספטמבר 2010 נחתם הסכם השקעה עם חלק מבעלי המניות כדי לאפשר את המשך פעילותה של החברה. בעקבות זאת, אחזקותיו של עזר דוללו. הנתבע השתתף בישיבת בעלי המניות שאישרה את העסקה, וזאת כחצי שנה לאחר המועד שבו היה עליו להעביר לחברה את סכום הפעימה השנייה.
   

תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים

1. יאיר ערך תצהיר עדות ראשית מטעם החברה, ועזר ערך תצהיר עדות ראשית מטעמו.
2. יאיר חזר בתצהירו על טענות החברה הנ"ל וכן העלה טענות נוספות. בין היתר הצהיר יאיר כי לקראת סוף שנת 2009 הייתה החברה במצוקת מזומנים חמורה, ולכן פנתה לבעלי מניותיה שלמעשה עמדו בפניהם שתי ברירות: להחליט על פירוק החברה או לסייע במימון לצורך המשך פעילותה. עוד הוצהר כי המלווים קיוו שלא יצטרכו לשלם גם את סכום הפעימה השנייה, אולם לאחר שקופת המזומנים של החברה הייתה כמעט ריקה, רוב המלווים עמדו בהתחייבותם להעביר את הכספים. יאיר התייחס בהרחבה בתצהירו גם לטענות עזר כי הוטעה בקשר למצבה של החברה, תוך פירוט לגבי הפרויקטים באוסטרליה ובווייטנאם ולגבי המו"מ עם קרן ההשקעות אלומי קפיטל. בהקשר זה הוצהר כי יאיר יחד עם סמנכ"ל הכספים עדכנו את עזר באופן שוטף על המצב הכספי של החברה, וכפי שעולה גם מנוסח הסכם ההלוואה, עזר ושאר המלווים צפו אפשרות שקופת המזומנים של החברה עשויה להתרוקן. לגבי משפחת הראל הצהיר יאיר כי עזר היה מודע היטב לכך שהיא אינה משתתפת בהלוואה, ובזמן אמת לא העלה טענות כלשהן בעניין זה. לגבי ההשקעה מספטמבר 2010 הצהיר יאיר כי עזר היה מודע לפרטי העסקה ולמו"מ שמתנהל לקראתה, השתתף בישיבות הדירקטוריון ואף הצביע בעד להסמיך את החברה לנהל מו"מ עם אותה קבוצת המשקיעים.
3. עזר חזר על טענותיו בכתבי הטענות כנ"ל, וכן העלה טענות נוספות שחלקן מפורטות להלן. עזר תיאר בתצהירו את הסכסוך בינו לבין בעלי המניות האחרים בחברה עד שנת 2007, אז דולל שיעור אחזקותיו בחברה, וכן תיאר את המחלוקות וההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים לאחר שנת 2007. עזר חזר ופירט כיצד נושאי המשרה בחברה ובראשם יאיר הציגו בפניו מצג שלפיו הכספים שיזרים לחברה ישובו אליו מהר מאוד, ובכל מקרה עד לסוף שנת 2010, משום שהחברה מצויה בשלבים מתקדמים מאוד של מו"מ עם גורמים שונים ברחבי העולם שצפויים להניב הכנסות משמעותיות. כמו-כן הצהיר עזר כי בדיעבד הסתבר לו שפייג וצדיק גרמו לחתימתו של הסכם שלפיו רק הם יקבלו מהחברה דמי ייעוץ בסכומים פנטסטיים בגין הפרויקט באוסטרליה, תוך מידורו של עזר מנושא זה וניצול כוחם בחברה לרעה, ומבלי לאשר עסקה זו כדין במוסדות החברה. עזר הדגיש כי לא הייתה לו כל שליטה על הנעשה בחברה, ובעלי מניות הרוב אף מנעו ממנו מלקבל מידע מלא על המתרחש בה. בהמשך חזר והצהיר עזר כי לא התמלאו התנאים המתלים לכניסת הסכם ההלוואה לתוקפו, בין היתר משום שאף אחד מהמלווים האחרים לא חתם על כל דפי הסכם ההלוואה בעברית, וכן התברר כי משפחת הראל כלל לא העבירה את חלקה בהלוואה. בהקשר של משפחת הראל הוצהר כי עצמון, הדירקטור שייצג את משפחת הראל, הודיע לבעלי המניות בכתב כי גם אם המניות לא יועברו לחזקתה הישירה של משפחת הראל, הוא עצמו יעביר את חלקה בהלוואה. עוד הוצהר כי גם פייג לא העביר את מלוא חלקו בפעימה השנייה. בסוף התצהיר תיאר עזר כיצד לשיטתו החל משנת 2007 הפכה החברה לכר נרחב לביצוע פעולות מקפחות כלפיו, וביניהן דילול אחזקותיו וקבלת החלטה מיום 11.8.10 על פירעון ההלוואה רק כשיהיו בקופת החברה סכומים העולים על 8,000,000$.
4. במהלך דיון ההוכחות נחקרו המצהירים, ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.

דיון

האם החברה התחייבה לפרוע את ההלוואה עד 31.12.10?

1. עזר טוען כי ההלוואה נועדה להיות הלוואת גישור קצרה למספר חודשים, שתוחזר למלווים לכל המאוחר בסוף שנת 2010. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 3.1 להסכם שכותרתו "פירעון ההלוואה" שם נקבע כי:

"החברה תוכל לבחור, לפי שיקול דעתה הבלעדי, בהתאם לתזרים המזומנים של החברה ובהתאם להחלטת דירקטוריון החברה, לשלם בכל עת את כל או חלק מההלוואה...".

בהמשך, בסעיף 6.2 להסכם נקבע כדלקמן:

"במידה שההלוואה לא נפרעה או הומרה קודם לכן לפי הוראות הסכם זה, החל מיום ה- 31 לדצמבר 2010 ואילך, כל אחד מן המלווים יהיה רשאי להמיר את ההלוואה בכל זמן למניות רגילות של החברה...".

1. מכאן שלא נקבע מועד מסוים שבו החברה מתחייבת לפרוע את ההלוואה, אלא נקבע כי לדירקטוריון החברה יהיה שיקול דעת בלעדי אם לפרוע את ההלוואה או חלקה בהתאם לתזרים המזומנים של החברה. כמו-כן עולה מסעיף 6.2 להסכם הנ"ל כי הצדדים צפו את האפשרות שההלוואה לא תיפרע עד לסוף שנת 2010, וקבעו שבמקרה כזה המלווים יהיו רשאים להמיר את ההלוואה למניות של החברה.
2. בחקירתו הנגדית העיד עזר כי הובהר לו בעל פה שהחברה תפרע את ההלוואה לכל המאוחר בסוף שנת 2010 (עמ' 17 לפרוטוקול, ש' 16-11). ואולם, כשנשאל עזר מי אמר לו את הדברים, עלה מתשובתו כי למעשה לא ניתנה לו כל התחייבות מפורשת בעל פה בעניין מועד הפירעון של ההלוואה, אלא מדובר במסקנה שהסיק עזר על יסוד מידע שנמסר בישיבות הדירקטוריון בדבר הכנסות צפויות של החברה, וכלשונו של עזר - "זה שאנחנו אומרים דברים זה לא בטוח שזה היה בפועל וזו ההנחה שהייתה לי" (עמ' 18 ש' 4-3). כן ראו עדותו של עזר בעמ' 20 ש' 16-14:

"כשנתתי את הלוואת הגישור, חשבתי, והבנתי, ותיארתי לך למה שהתאריך המקסימלי יהיה סוף 2010. כי יש כל מיני נתונים שהעבירו לו בישיבת הדירקטוריון וזו המסקנה שהסקתי".

1. לפיכך, יש לדחות את טענתו החדשה של עזר בחקירתו הנגדית כי מי מטעם החברה התחייב בעל-פה שההלוואה תיפרע עד סוף שנת 2010. מדובר בהנחה או במסקנה של עזר עצמו על יסוד מידע שהוצג בפניו, ולכן השאלה היחידה שיש לבחון היא האם המידע שהוצג לעזר היה מטעה והאם היה בו כדי ליצור מצג שלפיו בכל מקרה ההלוואה תיפרע לכל המאוחר בסוף שנת 2010. בהמשך פסק הדין תהיה התייחסות לסוגיה זו.
2. על כל פנים, וכאמור לעיל, בהסכם לא נקבע מועד מוגדר כלשהו לפירעון ההלוואה, אלא רק נקבע כי אם דירקטוריון החברה לא יחליט על פירעונה עד ליום 31.12.10, המלווים יהיו רשאים להמיר את ההלוואה למניות. עזר העיד כי הוא כלכלן בהשכלתו, ניהל כספים בחברות רבות והיה דירקטור בכעשר חברות (עמ' 8 ש' 18-7), ולכן ידע או שהיה עליו לדעת כי אין בהוראות הסכם ההלוואה התחייבות לפירעון ההלוואה או חלקה עד ליום 31.12.10. למרות זאת, ולאחר מו"מ עם יתר בעלי המניות החליט עזר לחתום על ההסכם. בנסיבות אלה, אין לאפשר לעזר להעלות טענות בעל פה בעניין מועד הפירעון שאינן מתיישבות עם הוראות ההסכם בכתב.

הטענה בדבר אי תשלום ריבית

1. בכתב התביעה טען עזר בקצרה וללא פירוט כי החברה לא שילמה לו ריבית בגין ההלוואה. נראה כי עזר זנח טענה זו בהמשך וכלל לא העלה אותה בסיכומים, אך מכל מקום דינה להידחות.
2. בסעיף 1.3 להסכם ההלוואה אכן נקבע כי "סכום ההלוואה יצבור ריבית שלLIBOR ל- 12 חודשים + 1%" וכי "כל תשלום יצבור ריבית ממועד העברתו לחברה". ואולם, לא נקבע כי החברה תשלם את הריבית למלווים מידי חודש או במועד מסוים אחר, אלא נקבע כי הריבית תיצבר. מכאן שאין בהסכם התחייבות של החברה לשלם את הריבית לפני מועד פירעון ההלוואה. תימוכין נוספים לכך שהוסכם לשלם את הריבית רק במועד הפירעון אפשר למצוא בסעיף 6.3.3 להסכם ההלוואה המאפשר לחברה להקדים ולפרוע את קרן ההלוואה ואת הריבית לאותם בעלי מניות שקיימו את ההסכם במלואו והעבירו גם את סכום הפעימה השנייה. עוד יצוין כי בסעיף 1.3 להסכם ההלוואה הנ"ל נקבע כי במקרה של המרת ההלוואה למניות, המלווים לא יהיו זכאים לתשלומי הריבית, ונכון למועד הגשת התביעה עדיין מוקנית לעזר זכות להמיר את חלקו בהלוואה למניות.
3. על כל פנים, עזר ממילא לא כימת את סכום הריבית שנצברה בהתאם להוראות הסכם ההלוואה, לא הגיש תחשיב כלשהו בעניין זה, ולא העלה כל תביעה או טענת קיזוז מפורטת כנדרש בגין ריבית המגיעה לו לטענתו מכוח הסכם ההלוואה.
4. לפיכך, דין הטענה בדבר אי תשלום ריבית להידחות.

טענות בדבר מצגי שווא על מצב החברה

1. עזר טוען כי מנכ"ל החברה הציג בפניו מצג מטעה לגבי מצב החברה וההכנסות הכספיות הצפויות לה. בהקשר זה התייחס עזר למידע שנמסר לו בדבר מו"מ שמתנהל עם לקוחות פוטנציאליים ועם משקיעים שונים, כפי שיפורט להלן.
2. עזר מפנה בתצהיר עדותו הראשית להודעת דוא"ל של יאיר מיום 6.10.09 בנוגע לפרויקט ברוסיה (מוצג 18). בהודעה זו כתב יאיר לבעלי המניות כי סגן ראש עיריית מוסקבה הכריז על הכנסת הטכנולוגיה של החברה לשימוש, והפנה לכתבה של סוכנות ידיעות ברוסיה. עוד נכתב בהודעה כי התהליך מול מוסקבה נמשך כבר מעל 3 חודשים, ומוביל אותו איש שיווק ומכירות מטעם החברה. מההודעה הנ"ל אפשר להבין כי נציג החברה עדיין נמצא במו"מ עם עיריית מוסקבה, ומכל מקום, אין בהודעה כל התייחסות לתנאים כספיים כלשהם שסוכמו עם החברה או להסכם שנחתם עמה.
3. לגבי הודעת יאיר על המו"מ להקמת מתקן בווייטנאם, עזר מפנה בהקשר זה למוצג 22. מדובר בהודעת דוא"ל מיום 28.10.09 שבה עדכן יאיר את בעלי המניות על ביקור של איש עסקים רוסי שמנסה להקים פרויקט אשפה בווייטנאם ומתעניין בשירותי החברה. בהודעה זו כתב יאיר בין היתר כי "אינני יודע אם זה אמיתי, אך לדעתי אין לנו מה להפסיד". כמו-כן עולה מההודעה שהוכן מזכר הבנות לגבי הפרויקט הנ"ל, אך הוא טרם נחתם. כן ראו לעניין זה מוצג 116 - פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 26.11.09 שעזר השתתף בה טלפונית. מהפרוטוקול עולה שבהמשך לשאלתו של אחד הדירקטורים במהלך הישיבה לגבי הפרויקט בווייטנאם, השיב יאיר כי "קשה כרגע להעריך אם העסקה תתממש".
4. אסמכתה נוספת שאליה מפנה עזר היא הודעת דוא"ל מיום 5.11.09 (מוצג 24) שבה עדכן יאיר את בעלי המניות כי החברה זכתה במכרז בקליפורניה לאחר תהליך ממושך של 3 שנים. יאיר כתב בהודעתו הנ"ל כי זהו אחד מהימים החשובים ביותר בחיי החברה מאז הקמתה, וכי הוא מקווה שיוביל אותה להצלחות גדולות בהמשך. יחד עם זאת, בהודעה צוין במפורש כי רק לאחר אשרור הזכייה במועצת העיר "יחל המו"מ לחוזה". מההודעה עצמה עולה, אם כן, כי הזכייה במכרז היא אמנם הישג משמעותי לחברה, אך טרם החל המו"מ לגיבוש הסכם. גם מפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 12.11.09 (מוצג 115) שעזר השתתף בה טלפונית עולה כי במהלך הישיבה עדכן יאיר ש"תוך 45 יום יתחיל מו"מ" בין החברה ושותפתה (CR&R)ׂ לבין גוף מטעם עיריית לוס אנג'לס להקמת מתקן בקליפורניה.

עזר הצהיר כי קיבל מידע על הכנסה של 200,000$ שצפויה להתקבל מהחברה בקליפורניה אשר למיטב ידיעתו קיבלה שירותים מהחברה. ואולם, בישיבת הדירקטוריון מיום 12.11.09 הנ"ל דיווח יאיר על "אי בהירות" לגבי מועד תשלום הסך של 200,000$ שהיה אמור להגיע מהחברה בקליפורניה, CR&R, עקב הכנסת מהנדס חדש שהציג דרישות חדשות. גם בישיבת דירקטוריון שהתקיימה לאחר מכן ביום 26.11.09 (מוצג 116) אשר אחיו של עזר נכח בה ועזר עצמו השתתף בה טלפונית, עדכן יאיר כי "לא ברור מתי בדיוק יגיע" התשלום הנ"ל כיוון שלטענת CR&R על החברה להשלים פעולות מסוימות בנושא ההיתרים. עזר נשאל על כך בחקירתו הנגדית ולא הכחיש כי שמע את דבריו של יאיר בישיבה (סוף עמ' 18 ותחילת עמ' 19).

יאיר נשאל בחקירתו הנגדית לגבי העסקה בלוס אנג'לס, וכך העיד בעמ' 31 ש' 16-24:

"החברה התמודדה במכרז בלוס אנג'לס שהיה מכרז יוקרתי בעולם וזכתה בו, ולצערנו הרב בגלל המשבר הפיננסי בארה"ב הפרויקט לא יצא לדרך".

1. גרסתו זו של יאיר לא נסתרה, ואף לא נסתר כי גם הפרויקטים האחרים שנוהל לגביהם מו"מ לא יצאו אל הפועל.
2. לגבי הפרויקט באוסטרליה, עזר הפנה לשתי הודעות דוא"ל של יאיר מ- 6.11.09 ומ- 26.11.09. בהודעה מיום 6.11.09 (מוצג 25) שלח יאיר תמונות של נציגי החברה עם הצוות האוסטרלי מבלי לציין דבר בנוגע להתקדמות במו"מ. בהודעה מיום 26.11.09 (מוצג 30 ולא מוצג 27 כפי שכתב עזר בתצהירו) הציג יאיר לעיונם של בעלי המניות מכתב של נציג החברה האוסטרלית אשר מביע את הערכתו לחברה ומציג את הסטטוס הנוכחי של המתקן בסידני. יאיר ציין בהודעתו כי "אני גאה מאוד שזו הערכתם, למרות שברור לי שיש עוד הרבה עבודה לעשות". לפי מכתבו של הנציג האוסטרלי שצורף להודעת הדוא"ל הנ"ל, מתקן ראשון של החברה פועל בצורה טובה, ונמצא בשלבי בדיקה והרצה לקראת שימוש מסחרי. כן עולה מהמכתב כי האוסטרלים שוקלים להזמין מהחברה מתקן נוסף. יחד עם זאת, לפני שליחת ההודעות מחודש נובמבר הנ"ל שלח יאיר במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר מיילים בצירוף מכתבים של נציג החברה האוסטרלית שבהם פורטו הקשיים בתקופת ההרצה של המתקן באוסטרליה. בהודעתו של יאיר מיום 12.9.09 שנשלחה גם לעזר נכתב כי "העובדה ש- WSN מאמינים בנו היא הישג חשוב שאני עמל עליו כל הזמן. אם לא נצליח, מצבנו יהיה רע, אך אם וכאשר נפתור את התקלות זו תהיה סנסציה עולמית" (ראו מוצג 13 שהוגש בשנית מטעם עזר בבקשה 25). בהודעת דוא"ל מיום 3.10.09 הממוענת גם לעזר, סיכם יאיר את הפגישה בלונדון וכתב בין היתר כי הנציג האוסטרלי עדיין "צריך לראות הוכחות שהתהליך שלנו עובד כראוי".

בתצהיר עדותו הראשית של עזר ישנה התייחסות למידע שהציג יאיר לגבי ערבות בנקאית בסך של 876,000$ שהועמדה לטובת הפרויקט באוסטרליה ועתידה להשתחרר, ולהכנסה בסך של 1,300,000$ שהאוסטרלים היו אמורים להעביר בגין המתקן. ואולם, ממוצגים 115 ו- 116 עולה כי במהלך ישיבות הדירקטוריון שהתקיימו בימים 12.11.09 ו- 26.11.09 שבהן נכח אחיו של עזר ושעזר עצמו השתתף בהן טלפונית, עדכן יאיר על בעיות ועיכובים בפרויקט באוסטרליה. בישיבה מיום 12.11.09 ציין יאיר בין היתר כי "המתקן עדיין לא מבצעי באופן מלא", ובתשובה לשאלת אחיו של עזר בעניין הערבות הבנקאית השיב כי "לא בטוח שהכספים שמוחזקים ע"י WSN ישתחררו בקרוב, היות והמתקן עדיין לא מוכן". בישיבה מיום 26.11.09 התייחס יאיר לבקשתה של החברה האוסטרלית להאריך את תוקפה של הערבות הבנקאית, ועדכן כי נושא התשלומים צפוי להיסגר בעוד כשלושה חודשים.

לפי תצהיר עדותו הראשית של יאיר, ערב החתימה על הסכם ההלוואה לא הייתה לחברה סיבה לחשוב כי הערכתם לגבי התשלומים הצפויים מאוסטרליה עשויה להשתנות, ורק בשלב מאוחר יותר הפתיעה השותפה באוסטרליה בטענות נגד הפרויקט (כנראה בעקבות החלטת בעליה, ממשלת NSW להפריט את החברה האוסטרלית ולסיים כל התחייבות ארוכת טווח בהקדם). כמו-כן הצהיר יאיר כי בעקבות זאת, ב- 21 באפריל 2010, כארבעה חודשים לאחר החתימה על הסכם ההלוואה, חתמה החברה על הסכם עם השותפים האוסטרלים, שלפיו החברה קיבלה פחות מהצפוי, אך החברה האוסטרלית הסכימה להוסיף תשלומי כספים לחברה, ואף אישרה כי המתקן התקבל וכי אין לה טענות כלפיו. בהודעת דוא"ל מיום 23.4.10 שהועברה גם לעזר ולאחיו (מוצג 97) פירט יאיר את עיקרי ההסכם עם החברה האוסטרלית וצירף את העתק של המסמכים שנחתמו. לבקשת החברה בסיכומיה, ומטעמים של סודיות מסחרית, לא אפרט בפסק דין זה את התוכן המדויק של ההסכמות, אך ניכר כי הן הביאו בחשבון את תרומתה של החברה והצלחת המתקן מחד גיסה, ואת העלויות והקשיים בתהליך ההרצה מאידך גיסה. יצוין כי ההסכם עם החברה האוסטרלית היה אמור להיות בידי עזר כיוון שצורף להודעת הדוא"ל – מוצג 97 הנ"ל, ומכל מקום, במהלך דיון ההוכחות הסכימה ב"כ החברה להציג את ההסכם לבית המשפט ולב"כ של עזר (עמ' 42 ש' 27).

יאיר נשאל במהלך חקירתו הנגדית לגבי הפרויקט באוסטרליה, וגרסתו לא נסתרה (עמ' 44-40). יאיר אמנם לא הצליח למצוא במהלך החקירה הנגדית את המסמכים הרלוונטיים מבין כ- 150 מוצגים שהוגשו לבית המשפט, אך כפי שפורט לעיל, די בעיון במוצגים שנמצאים בתיק כדי לראות שיאיר הציג בפני הדירקטורים ובפני עזר את המידע שהיה בידיו, הן לגבי הפוטנציאל של הפרויקט באוסטרליה והן לגבי הקשיים והעיכובים הצפויים.

1. לגבי השקעות בחברה, יאיר אכן עדכן את חברי הדירקטוריון, לרבות עזר, לגבי מו"מ שמתנהל עם גופים שונים, אך מעולם לא אמר שנחתם הסכם עם מי מהמשקיעים הפוטנציאלים. בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה ביום 26.11.09, בסמוך לפני החתימה על הסכם ההלוואה - ישיבה שבה השתתף גם עזר - ציין אחד הדירקטורים כי "כל הצעות ההשקעה מלבד ההצעה של Ellomay Capital לא נראות סבירות". לגבי ההצעה של Ellomay Capital, יאיר תיאר במהלך הישיבה את המו"מ שמתנהל בין הצדדים, ואחד הדירקטורים ציין כי "יש לשנות את תנאי ההשקעה מוצעים כרגע" ואמר שקבע עם המשקיעים להיפגש שוב. כפי שעולה מהפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון, המו"מ של החברה עם Ellomay Capital המשיך להתנהל חודשים רבים לאחר חתימת הסכם ההלוואה, אך בסופו של דבר הצדדים לא הגיעו להסכמות. עזר עצמו הודה בחקירתו הנגדית "מטבעם של משקיעים, שום דבר הוא לא בטוח" (עמ' 22 ש' 5), ומכאן שהיה עליו לדעת כי ישנה אפשרות שההשקעה לא תתממש.
2. לא נסתרה גרסתו של יאיר העולה גם מהמוצגים שהוגשו לתיק כי המו"מ לגבי חלק מהפרויקטים וההשקעות המשיך להתנהל זמן רב לאחר החתימה על הסכם ההלוואה (ראו למשל פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון מהחודשים דצמבר 2009 עד יוני 2010 – מוצגים 128-118), אך למעט הפרויקט באוסטרליה שממנו התקבלו כאמור סכומים נמוכים מהצפוי, כל יתר המגעים של החברה לא הבשילו (עדותו של יאיר בעמ' 39 ש' 13).
3. זאת ועוד. בד בבד עם המידע שהוצג לגבי הזדמנויות עסקיות והשקעות פוטנציאליות, הדירקטורים לרבות עזר קיבלו עדכונים שוטפים על המצב הכספי הקשה של החברה, שחייב אותה לבצע קיצוצים משמעותיים בשכר ולהוציא עובדים לחופשות ללא תשלום (ראו מוצג 17 - הודעת דוא"ל של יאיר מיום 3.10.09). בישיבת הדירקטוריון מיום 26.11.09 שהתקיימה זמן קצר מאוד לפני חתימת הסכם ההלוואה, הוצגה סקירה לגבי המצב הכספי של החברה. מסקירה זו עלה בין היתר כי באותה עת עמדה היתרה בחשבון החברה על סך של 400,000 ₪ בלבד, שהייתה צפויה לכסות אך ורק את תשלום המשכורות לחודש הקרוב. כמו-כן עלה כי צפויות לחברה הוצאות נוספות בסך של מאות אלפי ש"ח בכל חודש. ב- 2.12.09, ימים ספורים לפני מועד החתימה על הסכם ההלוואה זומנה ישיבת דירקטוריון דחופה בנושא ההשקעה "לאור העובדה שהחברה במצב חירום" (מוצג 34 – הודעת דוא"ל מיום 2.12.09), ולאחר הודעה זו כונסה הישיבה שבה אושר הסכם ההלוואה.
4. לאור כל האמור לעיל, עזר לא הוכיח את טענתו כי הוצגה לו תמונה וורודה ומוטעית לגבי מצב החברה. מהראיות עולה כי הדברים הוצגו כהווייתם, הן לגבי המצב הכספי של החברה והן לגבי ההזדמנויות העומדות בפניה. בעלי המניות לרבות עזר ידעו על הקשיים הכספיים של החברה, ומנגד ידעו כי החברה מנהלת מו"מ עם גופים שונים וטרם הגיעה להסכמות סופיות עם מי מהם. המידע הספציפי היחיד שנמסר לדירקטורים ובכלל זה לעזר לגבי סכומים משמעותיים שצפויים להיכנס לקופת החברה במהלך שנת 2010, נגע לפרויקט בקליפורניה ולפרויקט באוסטרליה. לגבי הפרויקט בקליפורניה צוין כי צפוי להיכנס סך של 200,000$ מ- CR&R, אך הוא מתעכב בשל דרישות תקינה חדשות ו"לא ברור מתי יגיע". לגבי הפרויקט באוסטרליה דובר על שחרור הערבות הבנקאית או חלקה ועל תקבולים צפויים בסך של מאות אלפי דולרים, אך הובהר ודווח עוד בטרם החתימה על הסכם ההלוואה כי שחרור הכספים מתעכב, וכי בשל בעיות בתפעול הפרויקט בשלב ההרצה, טרם הגיעו לסיכום כספי סופי לגביו. מכאן שלא הוצג בפני הדירקטורים ובפני עזר מצג שלפיו קיים תאריך וודאי כלשהו לקבלת הכספים.
5. אמנם בחלק מההתכתבויות בדוא"ל כונתה הזרמת הכספים המבוקשת "הלוואת גישור", אך במקומות אחרים דובר על "השקעה", "קריאה לכסף" ו"הלוואת בעלים". כך למשל, בהודעת דוא"ל מיום 18.10.09 (מוצג 19) כינה עזר עצמו את הזרמת הכספים בשם "גיוס הון" וכתב כי הוסכם להעביר את הכספים "עד לקבלת דיווח אם הפרויקט בסידני הצליח או שצריך להמתין עוד זמן". כמו-כן התייחס עזר בהודעתו לאפשרות שהפרויקט באוסטרליה לא יצליח, וציין כי "אם אין הצלחה על בעלי המניות והדירקטוריון להחליט איך להמשיך". בהמשך הודעתו כתב עזר כי יש לכנס אסיפה של בעלי המניות שכן "מדובר בהלוואה שעשויה להפוך להקצאה".
6. מכל מקום, בנוסח הסופי של הסכם ההלוואה שעליו חתם עזר לא נקבע שמדובר בהלוואת גישור, ולא נקבע תאריך מוגדר להחזר ההלוואה. כל שנקבע הוא שאם ההלוואה לא תיפרע לפני 31.12.10, המלווים יהיו רשאים להמיר את ההלוואה למניות. מכאן שנצפתה האפשרות שלא יהיו לחברה מספיק הכנסות, והיא לא תוכל לפרוע את ההלוואה עד לסוף שנת 2010.
7. על כן, עזר לא הרים את הנטל המוטל עליו כדי להוכיח כי הוצג בפניו מידע מטעה לגבי מצב החברה, ולא הוכיח כי היה במידע זה כדי ליצור מצג שלפיו החברה מתחייבת לפרוע את ההלוואה לכל המאוחר עד סוף שנת 2010.

הטענה בדבר אי קבלת מידע

1. מהמוצגים שבפני בית המשפט עולה כי עזר חזר והעלה בעל פה ובכתב טענות שלפיהן הוא לא מקבל מידע מלא בנוגע לחברה, אך במכתביו ובתצהירים שהגיש בתיק דנן לא צוין במדויק איזה מידע היה חסר לו. מנגד, וכפי שפורט לעיל, מהמוצגים שהוגשו לתיק עולה כי עזר קיבל מידע ועדכונים שוטפים רבים על הנעשה בחברה באמצעות הדוא"ל, הוזמן לישיבות הדירקטוריון, היה נוכח ברובן (פיזית או טלפונית) וניתנה לו הזדמנות לשאול שאלות ולקבל מידע. גם אחיו של עזר היה נוכח בישיבות וניתן מענה לפניותיו. כמו-כן עולה כי סמנכ"ל הכספים של החברה שלח לבעלי המניות דוחות שוטפים לגבי מצבה הכספי של החברה (ראו הפניות בסיכומי החברה למוצגים 74, 82, 93, 94 ו- 100). עוד יצוין כי בסעיף 5 להסכם ההלוואה שעליו חתם עזר נקבע כי כל אחד מהמלווים מצהיר ומתחייב כי הייתה לו הזדמנות לשאול שאלות לגבי החברה, מצבה הכלכלי ועסקיה, ולקבל תשובות מהחברה ונציגיה.

הטענה כי הסכם ההלוואה מעולם לא נכרת או לא נכנס לתוקף

1. עזר טען כי לפני חתימת הסכם ההלוואה דרש שכל המלווים יחתמו על ההסכם, אך בניגוד לדרישתו, כל בעל מניות חתם על דף חתימות נפרד ושונה, ואחד מבעלי המניות חתם על נוסח של ההסכם באנגלית שעזר מעולם לא ראה אותו. עוד טען עזר כי גם החברה עצמה כלל לא חתמה על הסכם ההלוואה.
2. עזר אכן כתב בהודעת דוא"ל ששלח ביום 6.12.09, בסמוך לפני חתימת הסכם ההלוואה, שחתימתו תהיה "תקפה" רק אם כל הדירקטורים ובעלי המניות יהיו חתומים על אותו מסמך. ואולם, בתשובה לפנייתו כתב יאיר כי הדירקטוריון ניהל דיון מסכם, חשוב וקריטי לגבי הסכם ההלוואה, קיבל החלטות ו"מה שסוכם והוחלט – מן הראוי שיתבצע כמוסכם ללא כל שינוי כולל החתימה על המסמכים" (מוצג 46). למרות זאת, ובעקבות המלצתו של אחד הדירקטורים האחרים, בוצע שינוי בהסכם ההלוואה, אך גם בנוסח המתוקן לא נקבע כי כל המלווים נדרשים לחתום על אותו מסמך, אלא רק כי עליהם להעביר את דפי החתימות החתומים לא יאוחר מיום 10.12.09 (ראו המלצת הדירקטור – מוצג 48; הודעת דוא"ל לגבי תיקון שבוצע בהסכם ההלוואה – מוצג 49; ונוסח הסכם ההלוואה הסופי שנחתם).
3. הסכם ההלוואה ודפי החתימות על הסכם ההלוואה צורפו לתיק המוצגים – מוצג 1. יאיר הצהיר כי כל בעלי המניות בחברה (נכון ליום חתימת הסכם ההלוואה) שלחו את דפי החתימות של ההסכם עם חתימתם. מעיון במוצג 1 אכן עולה כי כל המלווים חתמו על דף החתימות, למעט TRUST-MTF, אשר כפי שיפורט בהמשך פסק הדין לא הייתה בעלת מניות בחברה במועד חתימת הסכם ההלוואה והיה ידוע מראש כי היא עשויה לא לחתום על ההסכם. באחד מדפי החתימות מופיעה חתימה הנחזית להיות של יאיר בשם החברה, ועזר אישר בחקירתו הנגדית כי אכן מדובר בחתימתו של יאיר. במעמד זה טען עזר לראשונה כי חתימה זו לא הייתה קיימת ביום 10.12.09, אך הודה כי אין בידיו ראיות כלשהן המוכיחות זאת (עמ' 9 ש' 25-22). עוד עולה מעיון במוצג 1 כי דפי החתימות נראים זהים לחלוטין, למעט הדף הנושא את חתימתה של Arrow Waste Investments שכתוב באנגלית. יאיר אישר בתצהירו כי היות שמדובר בחברה זרה היא חתמה על ההסכם בנוסח באנגלית. לא הוכחש וממילא לא נסתר שאותה חברה שחתמה על נוסח ההסכם באנגלית, Arrow Waste Investments, היא חברה בשליטת אחיו של עזר, ולכן עזר ידע או שהיה יכול לדעת מה תוכן ההסכם. על כל פנים, עזר לא הוכיח כי ביקש מהחברה להעביר לידיו את נוסח ההסכם באנגלית ולא העלה כל טענה שלפיה קיים שוני מהותי כלשהו בין נוסח ההסכם בעברית לבין הנוסח באנגלית.
4. טענה נוספת שהעלה עזר בתצהירו היא כי הסכם ההלוואה לא אושר כדין על-ידי הדירקטוריון ואסיפת בעלי המניות. טענה זו נזנחה ככל הנראה בסיכומים מטעם עזר, ומכל מקום, אין לקבל אותה. החברה הציגה בפני בית המשפט את החלטת הדירקטוריון המאשרת את הסכם ההלוואה בצירוף חתימותיהם של כל הדירקטורים (מוצג 117), ולא נסתר כי ההחלטה התקבלה כדין. כמו-כן וכאמור לעיל, הוכח כי כל בעלי המניות בחברה במועד חתימת הסכם ההלוואה אישרו את ההסכם באמצעות חתימתם על דפי החתימות (מוצג 1).

הטענה כי לא התקיים התנאי המתלה

1. בסעיף 11.2 נקבע כי המלווים מתחייבים להעביר לנאמן את דפי החתימות של ההסכם החתומים על ידיהם עד ליום 10 בדצמבר 2009. בסעיף 11.3 להסכם ההלוואה נקבע כי כל מלווה יעביר לחשבון הבנק של הנאמן, לא יאוחר מיום 10 בדצמבר 2009, את התשלום הראשון שעליו להעביר בהתאם לנספח 1.2.
2. בסעיף 11.3 להסכם ההלוואה הוגדר מהו "התנאי המתלה" – "הנאמן יעביר לחברה את כל כספי הנאמנות ביום שבו הסך המצטבר של כספי הנאמנות יהיה שווה לסך של 400,000$ ארה"ב או יותר".
3. בסעיף 11.5 להסכם ההלוואה נקבע כי עם העברת כספי הנאמנות לחברה כאמור לעיל, ייכנס ההסכם לתוקפו.
4. עזר טען כי התנאי המתלה מורכב משלושה רבדים שונים – העברת דפי חתימות של כל המלווים, העברת מלוא הסכומים שנקבעו בפעימה הראשונה והודעת הנאמן על כך שלא כל המלווים העבירו את חלקם. אין לקבל פרשנות זו של עזר. כפי שצוטט לעיל, קיימת בהסכם ההלוואה הגדרה ברורה של התנאי המתלה, והוא שהנאמן יקבל לידיו בגין הפעימה הראשונה 400,000$ או יותר ויעביר אותם לחברה. בפני בית המשפט הוצגה הודעת דוא"ל של הנאמן מיום 16.12.09 שלפיה סך כספי הנאמנות שהצטברו בחשבון הנאמנות הוא 408,758.8$, ובהתאם לסעיף 11.4 להסכם ההלוואה התקיים התנאי המתלה וכספי הנאמנות יועברו לחברה (מוצג 64). כמו-כן הוצגה בפני בית המשפט טבלת המעקב שצורפה להודעה הנ"ל, ובה פירוט של כל הסכומים שהתקבלו (מוצג 133). לא הוכחש וממילא לא נסתר כי הנאמן אכן קיבל את הסכומים הנ"ל והעביר אותם לחברה.
5. לפיכך, יש לדחות את טענתו של עזר כי לא התקיים התנאי המתלה לכניסתו של הסכם ההלוואה לתוקפו.

טענה למצג שלפיו כל בעלי המניות יחתמו

1. טענה נוספת של עזר היא כי בניגוד למצג שהוצג בפניו לפני חתימת הסכם ההלוואה, לא כל בעלי המניות חתמו על ההסכם, ולכן הוא לא נכנס לתוקפו.
2. אין חולק כי כל המלווים ששמותיהם מופיעים בנספח להסכם ההלוואה העבירו דף חתימות חתום, למעט משפחת הראל באמצעות MTF-TRUST אשר לא הייתה בעלת מניות בחברה במועד החתימה על הסכם ההלוואה. ודוק, משפחת הראל הייתה אמורה לקבל מניות של החברה מ- AWI , חברה בשליטת אחיו של עזר (ראו הודעת דוא"ל מיום 28.10.09 – מוצג 23), אך מהודעות שנשלחו לאחר מכן עולה כי AWI לא העבירה את המניות לפני מועד החתימה על הסכם ההלוואה, ואף מספר חודשים לאחר מכן. עזר טען כי עניין העברת המניות למשפחת הראל היה טכני בלבד, אך לא כך עולה מההתכתבויות בין בעלי המניות בחברה ומראיות אחרות בתיק. כך למשל, בהודעות דוא"ל מהימים 6.4.10 ו- 9.4.10 (מוצגים 94-93), הודיע ב"כ החברה כי משפחת הראל עדיין ממתינה להעברת המניות מ-AWI ולא תעביר את חלקה בהלוואה לפני שהמניות יועברו. רק בישיבת הדירקטוריון מיום 20.5.10 (מוצג 125), כחצי שנה לאחר מועד החתימה על הסכם ההלוואה, הוחלט לאשר את העברת המניות מ-AWI לנאמנות לפי ההסכם עם משפחת הראל, וגם במועד הישיבה הנ"ל,AWI עדיין לא העבירה לחברה את שטר העברת המניות החתום.
3. אין לקבל את הטענה החדשה של עזר בחקירתו הנגדית כי עוד במועד חתימת ההסכם ייצג ב"כ החברה את משפחת הראל (עמ' 56-55 לפרוטוקול). מדובר בהרחבת חזית אסורה אשר אינה נתמכת בראיות כלשהן. עזר הפנה בעניין זה לדף החתימות על הסכם ההלוואה, שבו מופיע בין היתר השם "ישראלי בן-צבי חברה לנאמנות בע"מ", אך בהסכם עצמו הוגדר במפורש כי חברה זו היא הנאמן שמונה לצורך ביצוע ההסכם. מכאן שב"כ החברה חתם על הסכם ההלוואה כנאמן ולא כב"כ משפחת הראל. כאמור לעיל, המניות הועברו לחברת הנאמנות של ב"כ החברה רק כחצי שנה לאחר מועד החתימה על הסכם ההלוואה.
4. כך גם אין לקבל את טענתו של עזר כי אחד הדירקטורים, עצמון, הודיע שאם משפחת הראל לא תעביר את המניות לחזקתה הישירה, הוא יעביר את חלקה של משפחת הראל בהלוואה. עזר מפנה בעניין זה להודעת דוא"ל של אבי הלר מיום 9.12.09, שכתב כי "מני אמר בעבר שהוא דואג לעניין של משפחת הראל". אין ללמוד מדברים אלה כי עצמון (מני) התחייב להעביר את חלקה של משפחת הראל בהלוואה. יתרה מזאת, מהודעה נוספת ומאוחרת יותר שמופיעה באותו מוצג 51 עולה כי בעלי המניות ידעו שמשפחת הראל עשויה לא לחתום על הסכם ההלוואה, ולכן הסכימו להוסיף סעיף להסכם שלפיו במקרה כזה, כל אחד מבעלי המניות יהיה רשאי להלוות סכום נוסף במקום הסכום החסר.
5. בסעיף 7 להסכם ההלוואה נקבעו "הוראות מיוחדות במקרה שלא כל בעלי מניות החברה יחתמו על ההסכם". בסעיף זה לא נקבע כי הסכם ההלוואה ייכנס לתוקף רק אם כל בעלי המניות יחתמו על ההסכם, אלא רק נקבע מה יהיו זכויותיהם של בעלי המניות שהעבירו את התשלום ומהן הסנקציות שיוטלו על אלה שלא העבירו את התשלום. על כל פנים, בסוף סעיף 7.1 נקבע כי במקרה שבו רק MTF-TRUST לא תחתום על הסכם ההלוואה, לא יחולו הוראות סעיף 7, למעט זכותם של בעלי המניות האחרים להלוות סכום נוסף לחברה. זאת ועוד, כפי שנקבע לעיל, לפי סעיף 11 להסכם ההלוואה, די בהעברת 400,000$ או יותר מתוך סכום הפעימה הראשונה לנאמן כדי שההסכם ייכנס לתוקפו. גם סעיף זה מלמד כי הצדדים צפו את האפשרות שלא כל בעלי המניות יחתמו על ההסכם, וקבעו כי גם במקרה כזה ההסכם ייכנס לתוקפו כל עוד יועבר הסכום המינימלי הנ"ל.
6. משלא נסתר כי כל בעלי המניות במועד החתימה על הסכם ההלוואה חתמו על ההסכם, ולא נסתר כי התקיים התנאי המתלה שכן המלווים העבירו בגין הפעימה הראשונה סכום כולל העולה על 400,000$, הרי שהסכם ההלוואה נכנס לתוקפו. על כן, ולפי הוראות הסכם ההלוואה כמפורט לעיל, אין בהעדר חתימה של משפחת הראל או MTF-TRUST בלבד שלא היו בעלות מניות בחברה בתקופה הרלוונטית כדי להשפיע על תוקפו של הסכם ההלוואה.

טענה בדבר אכיפה סלקטיבית של ההסכם

1. לטענתו של עזר, ישנם בעלי מניות נוספים שלא קיימו את התחייבויותיהם בהסכם ההלוואה במלואן, אך החברה פועלת באופן סלקטיבי לגביית הסכומים מעזר בלבד.
2. לגבי הפעימה הראשונה, עזר הצהיר כי משפחת הראל לא העבירה את הסכום כלל וגם בעלי מניות אחרים (אשר לא ציין את שמם) לא העבירו את הסכום עד ליום 10.12.09. כפי שפורט בהרחבה לעיל, משפחת הראל לא הייתה בעלת מניות בתקופה הרלוונטית, ולכן לא חתמה על הסכם ההלוואה, כך שהחברה אינה יכולה לאכוף את ההסכם כלפיה. מהראיות שבפני בית המשפט לרבות מוצג 133 עולה כי בעלת המניות היחידה, מלבד משפחת הראל שלא העבירה את חלקה הפעימה הראשונה במועד היא AWI, החברה שבשליטת אחיו של עזר. ככל הנראה, AWI העבירה את כספי הפעימה הראשונה במועד מאוחר יותר.
3. לגבי הפעימה השנייה, אין חולק כי בעלי המניות היחידים שלא שילמו כלל הם עזר עצמו והחברה שבשליטת אחיו,AWI . כל בעלי המניות האחרים (למעט משפחת הראל כאמור) העבירו לחברה כספים בפעימה השנייה, אם כי לטענת עזר, פייג לא שילם את מלוא חלקו.
4. יאיר אישר כי AWI שהיא חברה זרה אשר ככל הידוע לו נמצאת בהליכי פירוק, לא שילמה את חלקה בפעימה השנייה. כמו-כן הוצג בפני בית המשפט מכתב של יאיר לג'ייק עזר ול-AWI מיום 21.6.10 ובו דרישה לשלם את סכום הפעימה השנייה 48,904$ שטרם הועבר. כמו-כן הצהיר יאיר כי פייג קיזז סך של 21,368$ מתוך מלוא חלקו בהלוואה שעמד על כ- 200,000$ בגין שירותים שנתן לחברה לטענתו. לדברי יאיר בתצהיר עדותו הראשית, החברה שוקלת את הדרכים לטיפול בגביית החובות הנ"ל.
5. יאיר נשאל בעניין זה בחקירתו הנגדית והעיד כדלקמן (עמ' 48 ש' 23-22):

"היו דיונים בדירקטוריון כי זה לא מצא חן בעינם שהוא קיזז את החוב, הסיכום בדירקטוריון שזה כ"כ גבולי שלא אני הנחיתי אלא אמרו שהוא נתן עבודה, ולמרות שלא אהבו את זה, החליטו שזה לא שווה את הטרחה המשפטית כי עבד על פי חוזה חתום".

1. לא נסתר כי נקיטת הליכים משפטיים בחו"ל נגד AWI שהיא חברה זרה כרוכה בעלויות רבות. כך גם לא נסתר כי הגיע לחברה מידע שלפיו AWI נמצאת בהליכי פירוק, וככל הנראה אין אפשרות לגבות ממנה כספים כלשהם. לגבי פייג, קיימת מחלוקת בינו לבין דירקטורים ובעלי מניות אחרים לגבי 21,368$ בלבד מתוך חלקו הכולל בהלוואה, שעמד על סכום כולל של למעלה מ- 188,000$, כשלטענת פייג הוא זכאי לקיזוז הסכומים מכוח הסכם חתום. לא נסתר כי ההחלטה להימנע בשלב זה בנקיטת הליך משפטי נגד פייג נבעה בין היתר מההערכה כי העלויות והמאמצים הכרוכים בגביית הסכום גדולים יותר מהסיכויים לגבות אותו.
2. בנסיבות המתוארות לעיל, ובתחשב בין השאר בסכום החוב של עזר (למעלה מ- 100,000$) לעומת סכומי החוב של המלווים האחרים (48,904$ ו- 21,368$) והערכת החברה לגבי הקשיים בגביית חובות אלה, עזר לא הרים את הנטל הנדרש כדי לסתור את הטענה כי החלטת החברה לתבוע בשלב זה את עזר בלבד הייתה סבירה והתקבלה בתום לב.
3. עוד יצוין כי החברה הפנתה בסיכומיה לסעיף 12.3 להסכם ההלוואה שלפיו כל וויתור, ארכה, הנחה או אי מימוש של זכות לפי ההסכם לא יגרעו מזכויות אחרות של מי מהצדדים על פי הסכם ההלוואה. מכאן שגם לפי הוראות הסכם ההלוואה, החלטתה של החברה שלא לנקוט בשלב זה בהליכים נגד מלווה מסוים אינה גורעת מזכותה להיפרע ממלווה אחר.

טענה בדבר ביצוע פעולות מקפחות כלפי עזר

1. לטענתו של עזר, בעלי מניות הרוב בחברה שעמם הוא מסוכסך ביצעו פעולות מקפחות כלפיו המהוות עושק מיעוט חמור, ולכן הדרישה של החברה לאכיפת הסכם ההלוואה איננה צודקת ונעשית שלא בתום לב.
2. בהקשר זה התייחס עזר בין היתר לביטול זכות המצרנות שהייתה מוקנית לכל בעלי המניות בחברה לפי התקנון, אשר אפשרה השתתפות בהנפקת מניות ושמירה על שיעור האחזקות הקיים בחברה. ואולם, עזר עצמו מציין בתצהירו כי הגיש תביעה נפרדת לבית המשפט המחוזי בגין הפגיעה בזכות המצרנות שלו, ותביעה זו נדחתה (ת.א. 262-06-10). לפיכך, גם אם יש לקבל את הטענה כי לא ניתנה לעזר הזדמנות להשתתף בשתי הנפקות שבוצעו בחברה כדי להימנע מדילול, אין לראות בכך פעולה מקפחת כלפי עזר. ודוק, יאיר העיד שדווקא הציעו לעזר להשתתף בסבבי ההנפקה, אך הוא לא רצה בכך (עמ' 34 ש' 13-11).
3. יצוין כי בניגוד לטענתו הנ"ל של עזר שלפיה נמנעה ממנו הזכות להשתתף בהנפקות נוספות, בסיכומים מטעם עזר נטען כי ביום 17.12.12, לאחר הגשת התביעה דנן, הועברה פנייה של ב"כ החברה לכל בעלי המניות, לרבות עזר, בהצעה להשתתף בגיוס הון לחברה בסך של 200,000$. עוד נטען בסיכומים כי אין בהצעה הנ"ל כל רמז לכך שאם עזר יעביר לחברה סכום כלשהו, הוא יקוזז מחובו הנטען לחברה. לטענת ב"כ עזר, הצעה זו מעידה כי החברה איננה מאמינה כלל בצדקת תביעתה. דינה של טענה זו להידחות. אין לאפשר לעזר להלין על כך שלא שיתפו אותו בגיוסי הון נוספים של החברה, ומנגד לטעון כי ההצעה לשתף אותו בגיוס הון מעידה שאין כל חוב שלו כלפי החברה. החברה בהחלט הייתה רשאית להציע לעזר שהוא בעל מניות בחברה להשתתף בגיוסי הון נוספים, מבלי לוותר על טענותיה בעניין החוב בגין ההלוואה. ראו לעניין זה עדותו של יאיר בחקירתו הנגדית (עמ' 34 ש' 23-21):

"החב' היא שוב חב' ישרת דרך, בנושא הזה פנינו לבית המשפט. החב' לא לוקחת סתם כספים. היא את נושא ההלוואות החליטה שיש בימ"ש בישראל והוא יטפל בזה. אם היה שם כסף ומשקיע במניות, הוא היה מקבל מניות ועדיין הייתה תביעה כי אנחנו לא עושים צדק לעצמנו".

עדות זו של יאיר לא נסתרה, והיא אף עולה בקנה אחד עם ראיות אחרות בתיק המצביעות על כך שאכן ניתנה לעזר הזדמנות להשתתף בסבבי ההשקעה נוספים בחברה, מבלי לגרוע מטענותיה בעניין חובו של עזר לחברה שבגינו הוגשה התביעה דנן (ראו למשל פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון מיוני 2010 – מוצגים 126 ו- 127).

1. אין כל הוראה בהסכם ההלוואה אשר מונעת מהחברה לגייס כספים נוספים. גם אם גיוסי הכספים שנעשו לאחר החתימה על הסכם ההלוואה הובילו לדילול אחזקותיו של עזר במניות, אזי לנוכח פסיקת בית המשפט המחוזי הנ"ל ומשעולה מהראיות כי עזר לא היה מעוניין להשתתף בהשקעות הנוספות, אין לקבל את הטענה כי הדילול נעשה שלא כדין ושלא בתום לב.
2. טענה נוספת של עזר היא כי החברה קיבלה החלטה שיש בה כדי להפוך את ההלוואה ל"מתנה". בהקשר זה טען עזר כי החברה קיבלה החלטה שלפיה ההלוואה תיפרע רק כאשר יתרת המזומנים בחברה תהיה שווה או גבוהה מ- 8,000,000$. מנגד, החברה טוענת כי החלטותיה לא נועדו למנוע את החזרת ההלוואה ולהפוך אותה למתנה, אלא להפך. לטענת החברה, היות שאין בהסכם מועד קבוע לפירעון ההלוואה, הוצע למלווים בעקבות הדרישה של חלק מהם כי ייקבע קריטריון לביצוע הפירעון, בכפוף לכך שההלוואה של אותו מלווה לא תהיה ניתנת להמרה (מוצג 135). עוד נטען כי הצעת תיקון זו נשלחה לעזר ביום 11.8.10, אך הוא בחר מסיבותיו שלו לא להיענות להצעה, ולכן דבר לא השתנה בנוגע לתנאי הפירעון של חלקו בהלוואה.

בין אם הצעת התיקון הנ"ל מיטיבה עם המלווים ובין אם לאו, אין חולק כי עזר לא הסכים לחתום על הצעת התיקון, ולכן בכל הנוגע לחלקו בהלוואה ממשיכים לחול תנאי ההסכם המקורי. על כן, אין בהצעה זו כדי לגרוע מזכויותיו של עזר, והוא עדיין רשאי לבחור אם להמיר את חלקו בסכום ההלוואה למניות לפי סעיף 6.2 להסכם, או להמתין לקבלת כספים אם וכאשר דירקטוריון החברה יחליט לפרוע את ההלוואה או חלק ממנה לפי סעיף 3.1 להסכם.

1. טענה נוספת שהעלה עזר היא כי פייג וצדיק כפו על החברה הסכם שלפיו קיבלו דמי ייעוץ בסך מצטבר של כ- 200,000$ ארה"ב (לפחות 30,000 ₪ לחודש) בגין המתקן באוסטרליה, שלדברי עזר נחל כישלון חרוץ. בתצהיר שצורף לבקשת הרשות להתגונן טען עזר כי כשהתגלה ההסכם הנ"ל לדירקטורים האחרים קמה מהומה, והפנה בנושא זה לתכתובות דוא"ל (נספח 10). מתכתובות אלה אכן עולה כי התעוררה מחלוקת לגבי הסכם הייעוץ, אך ב"כ החברה, עו"ד ישראלי, בחן את העניין וקבע כי "התשלומים של החברה למר בועז צדיק ולמר ישראל פייג חוקיים ואין הצדקה לעכב אותם". כמו-כן קבע עו"ד ישראלי כי ההסכם אושר כדין בהחלטה של דירקטוריון החברה ובהחלטה של בעלי המניות של החברה כנדרש בחוק החברות, וכי וועדת הדירקטוריון כהגדרתה בהסכם, לא קיבלה החלטה להפסיק את ההעסקה. עוד עולה מההתכתבויות ומעדותו של יאיר כי בעקבות בקשתו של יו"ר הדירקטוריון דאז, אוהד ירון, הורה יאיר על הפסקת התשלומים עד לקבלת חוות הדעת של ב"כ החברה (ראו מוצג 6 ועמוד 36 ש' 23-22 ועמ' 47 ש' 19-14). בסיכומים מטעם עזר לא צוין מהו הסכום המדויק שקיבלו פייג וצדיק לטענתו במהלך שנת 2009 עד להפסקת התשלומים. נוסף על כך, עזר לא ביקש להזמין לעדות את עו"ד ישראלי כדי שיתייחס לפרטי העסקה עם פייג וצדיק ולאופן אישורה, ואף לא ביקש להזמין לעדות את אוהד ירון כדי שיסביר מהן ההחלטות שהתקבלו בסופו של דבר.

לאור כל האמור לעיל, עזר לא הרים את הנטל המוטל עליו כדי להוכיח כי העברת התשלומים הנ"ל לא עשתה כדין, ועל כל פנים, גם אם היה פגם כלשהו בהחלטות שהתקבלו בחברה עניין זה, אין בכך כדי לגרוע מחובתו של עזר לקיים את התחייבויותיו כלפי החברה בהסכם ההלוואה. לכל היותר יכול עזר לבקש להגיש תביעה נגזרת בשם החברה בגין התשלומים שבוצעו לטענתו שלא כדין.

1. כך גם אין לקבל את טענתו של עזר כי יש פגם כלשהו בכך שיאיר מחזיק באופציות של החברה, אך אינו מממש אותן ולא נטל חלק בהלוואה. בהסכם ההלוואה נקבע במפורש כי רק בעלי המניות הקיימים מתחייבים להלוות כספים לחברה, בעוד שיאיר בהיותו מנכ"ל החברה קיבל אופציות שאינו חייב לממש אותן. לא הוצגה בפני בית המשפט כל ראיה המעידה כי ההחלטות הנוגעות למתן אופציות ליאיר התקבלו שלא כדין.
2. לאור האמור לעיל, עזר לא הוכיח את טענותיו בדבר פעולות מקפחות שנעשו כלפיו, ולא הוכיח כי הדרישה לאכיפת ההסכם אינה צודקת.

הטענה כי הסעד שהוסכם בין הצדדים הוא דילול מניות

1. עזר טוען כי לפי הסכם ההלוואה, הסעד היחיד שהחברה רשאית לדרוש בגין הפרת ההסכם ואי ביצוע התשלום השני הוא דילול אחזקותיו של המפר במניות החברה.
2. בסעיף 6.3 להסכם נקבעו הוראות שיחולו במקרה של הפרת ההסכם, אשר כוללות בין היתר גם מתן אפשרות לבעלי המניות האחרים שקיימו את ההסכם לקבל מניות נוספות של החברה, תוך דילול אחזקותיו של המפר. ואולם, באותו סעיף נקבע במפורש כי הוראות אלה יחולו "מבלי לגרוע מכל זכות או תרופה אחרת העומדת לחברה בהתאם לחוק או תחת הסכם זה".
3. מכאן שאין בסעד הדילול שנקבע בסעיף 6.3 כדי לגרוע מזכותה של החברה לתבוע אכיפה של סעיף 2.2.2 להסכם ההלוואה, ולדרוש את תשלום חלקו של עזר בפעימה השנייה.
4. לפיכך, יש לדחות את טענתו של עזר כי הסעד המוסכם היחיד בגין הפרת התחייבותו להעביר את סכום הפעימה השנייה הוא דילול אחזקותיו במניות.

סיכום

1. החברה הרימה את הנטל המוטל עליה כדי להוכיח כי עזר הפר את התחייבותו בהסכם ההלוואה, ואילו עזר לא הרים את הנטל המוטל עליו כדי להוכיח את טענותיו כלפי החברה בכל הנוגע להסכם ההלוואה.
2. על כן, התביעה של החברה לתשלום סך של 374,705 ₪ בגין חלקו של עזר בפעימה השנייה מתקבלת במלואה, והתביעה של עזר להשבת הסך של 403,281 ₪ ששילם בבגין חלקו בפעימה הראשונה נדחית.
3. סמי עזר ישלם לחץ אקולוגיה והנדסה אוברסיז (1999) בע"מ סך של 374,705 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
4. בעקבות קבלת התביעה של חץ אקולוגיה והנדסה אוברסיז (1999) בע"מ בסך של 374,705 ₪ ודחיית התביעה של עזר בסך של 403,281 ₪, סמי עזר ישלם לחץ אקולוגיה והנדסה אוברסיז (1999) בע"מ בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד סכום כולל של 50,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ‏ד' אב תשע"ד, 31 ביולי 2014, בהעדר הצדדים.