זוהי תביעת שיבוב על סך 3,569 ₪ בגין כספים ששילמה התובעת למבוטחה עקב נזקים שנגרמו לרכבו בתאונה מיום 2.7.10 בה היה מעורב רכב הנתבע 1 שבוטח על ידי הנתבעת 2.

מטעם התובעת העיד הנהג, מר ליעד אדלר, שסיפר כי ביום התאונה בעת נסיעה לביתו פנה ימינה מרחוב הרצל לרחוב מגורים קטן, כשהוא מבצע את הפנייה באיטיות ואחרי 40-50 מטרים כשהוא עדיין בהילוך ראשון, היה לפניו רכב מסוג טנדר עם שני אנשים בפנים, כאשר אורות הרוורס שלו דולקים, והוא הבין שהוא רוצה לחנות. הוא נעמד במרחק של כמה מטרים כדי לאפשר לו לחנות, ולפתע החל הטנדר לנסוע לאחור לתוך החניה. תוך כדי שהוא צופר לטנדר, שילב גם הוא להילוך אחורי כדי לנסות לחמוק ממנו אבל לא הצליח, והטנדר פגע בו. עוד אמר העד כי בצד החניה היתה מכולת אשפה ("צפרדע") גדולה ושם היה מרווח וכי הטנדר פגע גם בצפרדע.

הנתבע 1 העיד כי חנה ליד הבית ברחוב חד סטרי ולפני ביתו עמדה מכולה. הוא אותת, הסתכל וראה שאין מכונית, נסע לאחור, ואז הגיע רכב שפגע בו בפינה האחורית שמאלית, כשהוא כבר בחצי החניה.

עדותו של נהג התובעת לא נסתרה ודבריו כי הבחין באורות רוורס והמתין עד שהנתבע 1 יחנה הינה הינה סבירה והגיונית. בחקירה הנגדית אף ציין כי הנתבע 1 נסע לאחור לתוך החניה מהר מדי, וגם הנתבע 1 אישר בחקירה הנגדית כי בזמן התאונה היה רכבו בנסיעה. ואולם, הנתבע 1 הוסיף כי רכב התובעת הגיע מהסיבוב בכיכר ועל כן במקרה כזה לא ניתן לראות את הרכבים ברחוב אליו פונים. איני מקבל את עדותו בנקודה זו שכן זוהי עדות סברה שהרי ברור כי הנתבע 1 אינו יכול להעיד האם נהג התובעת ראה את הרכב או לא ומה גם שסברה זו נוגדת את עדות הראיה של נהג התובעת שראה את רכבו של הנתבע 1.

זאת ועוד: כאשר נשאל הנתבע 1 בחקירה הנגדית "אתה טוען שהוא בא ונכנס בתוך רכבך ?" השיב "אין לי מושג" ומתשובה זו עולה המסקנה כי הנתבע 1 אינו יכול למסור כל עדות כיצד ארעה התאונה וכי הוא לא ראה ולא יכול היה לראות ולהעיד כיצד ובאילו נסיבות הגיע רכב התובעת ובאיזה מצב היה לפניו עובר לתאונה; מכאן שלא ניתן לייחס משקל ניכר לעדותו ביחס לנסיבות התרחשות התאונה . עוד אציין כי אין זה הגיוני לקבל את גרסת הנתבעים כי רכב התובע פנה לרחוב והתנגש סתם כך בנתבע 1, שכן רכב הנתבעים הוא רכב מסחרי בולט ולא נסתרה עדות נהג התובעת כי נסע לאט לאחר הפניה, ומשמע, כי הבחין בו. נהג התובעת מסר עדות מפורטת וסדורה, ועל כן אני מעדיף את עדותו, ביחס להתרחשות התאונה על פני זו של הנתבע 1.

תמונות הנזקים של רכב התובעת מראים כי בחלקה הימני של חזית הרכב ישנה פגיעת מעיכה מוגדרת ונקודתית המעידה כי היא נגרמה כתוצאה מפגיעה של חלק בולט שגרם למעיכה פנימה של החלק הפגוע במכסה המנוע. פגיעה זו מתיישבת עם תיאור נסיבות התאונה שמסר נהג התובעת.

לאור הנאמר לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך 3,569 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום ובתוספת אגרת משפט, שכר העד ושכ"ט בסך 1,200 ₪.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ג, 03 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.