פסק - דין

רקע כללי

1. השאלה העיקרית שהובאה לפתחנו הינה – מה היו נסיבות סיום עבודתו של התובע בנתבעת – בעוד התובע טוען כי הוא פוטר לאחר שובו מחופשת מחלה, הרי שהנתבעת טוענת כי התובע עזב את העבודה מיוזמתו.

2. הנתבעת עוסקת בשיווק אוכל מוכן במגשיות. לצורך כך היא התקשרה עם עמותה המעסיקה עובדים עם צרכים מיוחדים (להלן: "העמותה").

התובע הועסק בנתבעת כטבח ראשי החל מיום 30.11.10 ועד לתום חודש 12/10, כאשר עבודתו הסתיימה כאמור, בנסיבות שנויות במחלוקת. במסגרת עבודתו נדרש התובע לפקח על עובדי העמותה בעלי צרכים מיוחדים שהועסקו בעבודות המטבח.

3. התובע עבר במהלך חודש 11/10 ניתוח מתוכנן בגבו ולאחר מכן נזקק לתקופת החלמה ושהה בתקופת מחלה החל מיום 15.11.10 ועד ליום 31.12.10 (ראה – מסמכים רפואיים ת/2).

4. גרסת התובע ביחס לנסיבות סיום העסקתו היתה - כי ביום חמישי (ה-30.12.10) עם תום תקופת המחלה, ולאחר שמיצה את ימי המחלה שעמדו לרשותו, הוא הודיע לנתבעת על כוונתו להתיצב לעבודה ביום ראשון (ה-2.1.11). לדבריו, מנהל הנתבעת קיבל את ההודעה בשמחה.

דא עקא, שמשהגיע לדבריו לעבודה הוא התבקש להגיע לחדרו של מנהל הנתבעת, מר אייל זיו אשר הודיעו על הפסקת עבודתו בשל שינויים שחלו בנתבעת.

התובע הטעים כי הודעה זו, שניתנה לו כאמור לאחר שובו מחופשת המחלה, גרמה לו עוגמת נפש מרובה.

5. גרסתה (הראשונית) של הנתבעת היתה שונה לחלוטין והיא מצאה ביטויה בכתב ההגנה שהגישה, שם נכתב כי במהלך חודשי העבודה האחרונים של התובע (לפני תחילתה של תקופת המחלה) החלו להתקבל תלונות על התובע לפיהן הוא צועק ומשפיל עובדים בעלי צרכים מיוחדים המועסקים בעמותה. לפיכך ומטעם זה החליט מנהל הנתבעת להזמין את התובע ל"שימוע" אולם מאחר והתובע חלה במהלך חודש 11/10 - נדחה השימוע ליום חזרתו לעבודה.

לגרסת הנתבעת, עם שובו של התובע לעבודתו הוא אכן הוזמן לשימוע אצל מנהל הנתבעת אולם משזה האחרון רק החל לומר את דברו התפרץ עליו התובע בצעקות והודיע על התפטרותו.

הנתבעת הטעימה בכתב ההגנה כי מנהל הנתבעת מעולם לא הודיע לתובע על פיטוריו וכל רצונו היה להזהיר את התובע ולדרוש ממנו לחדול מהתנהגותו הגסה והפוגענית כלפי עובדי העמותה.

6. לאור מחלוקת זו נחלקו הדעות גם ביחס לשאלת זהותו של הגורם הזכאי לחלף הודעה מוקדמת.

זאת, שעה שהתובע עתר בנוסף לתשלום חלף הודעה מוקדמת, גם לתשלום פדיון חופשה משלא היתה מחלוקת על כך שבמהלך תקופת עבודתו הוא ניצל אך ורק 5 ימי חופשה.

הנתבעת מצידה טענה - כי יש לקזז את יתרת ימי החופשה מסכום ההודעה המוקדמת שהיה על התובע ליתן לה בנסיבות הענין.

הכרעה

אנו סבורים כי יש להעדיף את גרסת התובע על-פני גרסת הנתבעת בכל הנוגע לנסיבות סיום העבודה. שכן, שוכנענו כי התובע לא התפטר אלא פוטר ע"י הנתבעת וזאת מהטעמים הבאים:

7. ממכלול הראיות עולה - כי במהלך תקופת המחלה הממושכת של התובע לא שכרה הנתבעת את שירותיו של עובד מחליף ואחד ממנהלי הנתבעת הוא שהחליף את התובע, תוך הסתייעות בעובדי העמותה. כן עולה כי גם בתקופה שלאחר סיום עבודתו של התובע לא נשכר מחליף במקומו (ראה – עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 22-27).

משמעות הדברים היא כי הנתבעת הבינה כנראה כי גם בהעדר התובע היא יכולה לעמוד ביעדים הנדרשים ומכאן שסביר להניח כי היא לא ששה לקלוט חזרה את התובע לאחר תקופת המחלה, כיון שנוכחה לדעת שמדובר בעובד שאינו חיוני לתפקודה.

חיזוק למסקנה זו ניתן לדלות גם מהגרסה התמוהה שהעלתה הנתבעת ביחס לנסיבות סיום העבודה. הנתבעת טענה כזכור, כי עוד לפני שהחלה תקופת המחלה, זו שתחילתה כזכור בניתוח מתוכנן על פי הודעה מראש - התקבלו אצלה תלונות חמורות אודות יחסו של התובע לעובדי העמותה בעלי הצרכים המיוחדים.

אלא שחרף זאת ועל אף שהניתוח לא בא כהפתעה על פי גרסתה, היא לא מצאה להקדים ולשוחח עם התובע אודות התלונות הנ"ל מיד כשאלה התקבלו והמתינה לגרסתה (הראשונית) והתמוהה, עד לאחר שובו מתקופת המחלה (ראה – עמ' 5 לפרוטוקול ש' 3-4). גרסה זו אינה סבירה ואינה הגיונית.

8. מעבר לכך ובאותו הקשר יאמר - כי העמותה מצידה ציידה את התובע במכתב הערכה מיום 27.1.11, בו נכתב בין היתר, כי "אישיותו היוצאת דופן של נתי ברקוביץ [התובע] וצוות המטבח בניהולו נהנו מתקופה טובה ופוריה".

אכן נכון כי לעתים מכתבי המלצה אינם נותנים את התמונה המלאה אודות העובד, אולם העובדה שבמקרה זה מכתב ההמלצה התמציתי התיחס דווקא לאישיותו של התובע וליחסים עם צוותו, מצדיקה לפחות הרמת גבה ביחס לטענותיה של הנתבעת.

כן יאמר – כי מעבר למכתב זה צירף התובע מכתב נוסף של רכז ההשמה בעמותה בו ציין הכותב לשבח את הסבלנות והנתינה של התובע שנילוו לעבודתו עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים (ראה – ת/4).

בנסיבות אלה, שעה שמכלול הראיות ממצב את גרסתה של הנתבעת במיקום בעייתי בשדה המהימנות היה מצופה ממנה לפחות להביא ראיות נוספות לתמיכת טענותיה החמורות כלפי התובע באמצעות הגורמים מהם התקבלו כביכול תלונות אלה. אותם גורמים אשר היו עדים ישירים להתנהלות המיוחסת לתובע.

דא עקא, שהנתבעת לא זימנה איש לעדות לצורך תמיכת טענות אלה, שנותרו בגדר טענות בעלמא.

9. זאת ואף זאת, בגרסת הנתבעת התגלו סתירות מהותיות:

בעוד שבכתב ההגנה נטען כי התובע זומן "לשימוע" אצל מנהל הנתבעת עם שובו מחופשת המחלה וכי כבר עם תחילת "השימוע" הוא הודיע על התפטרותו, הרי שבעדות בבית הדין העיד מנהל הנתבעת כי השיחה עם התובע לא התקיימה עם שובו מחופשת המחלה, אלא במהלך חופשה זו וכן כי התובע לא זומן לישיבת "שימוע" ולא נקרא למנהל הנתבעת אלא שוחח עם המנהל במהלך כניסה שגרתית למטבח ובלשון פרוטוקול לאמור:

"ש. זאת אומרת שבבוקר שהוא הגיע אתה קראת לו לשימוע?

ת. אני לא קראתי לו. הוא הודיע ביום חמישי שהוא יגיע ביום א' וכאשר הוא בא, אני לא קראתי לו למשרדי כי בדר"כ כאשר מגיעים בבוקר למשרד, לוקחים סכינים וכל מה שצריך. הוא נכנס למטבח והמשרד שלי בכניסה והוא בא להגיד בוקר טוב".

(ראה – עמ' 4 לפרוטוקול ש' 16-20; עמ' 5 ש' 16-17 והשווה לסע' 13 לכתב ההגנה)

10. מנגד, לא מצאנו מקום לפקפק בגרסתו של התובע שהיתה עקבית ואמינה ולא התגלו בה סתירות מהותיות. התובע אמנם הודה כי מנהל הנתבעת לא נקב במילה "פיטורים" אך לדבריו הוא הבהיר לו [לתובע] באופן חד משמעי כי יחסי העבודה בין הצדדים באו לסיומם (ראה – עמ' 7 לפרוטוקול).

11. מורם מן האמור כי התובע פוטר מעבודתו עם שובו מתקופת המחלה ללא מתן הודעה מוקדמת וטרם שמיצה את כל ימי החופשה, ומשכך זכאי התובע לתשלום הסכומים הבאים, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק-דין זה:

א. תשלום בעבור חלף הודעה מוקדמת בגין התקופה שמחודש מרץ ועד לתום חודש דצמ' 2010 בגין 16 יום, בסך של 4,403 ש"ח. זאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום 31.12.10 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ב. לתשלום פדיון חופשה בעבור 3.33 ימי חופשה וזאת מעבר לחמשת ימי החופשה אשר נוצלו על ידו, בסך של 1,301 ש"ח. זאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום 31.12.10 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

12. כמו כן, יש לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 500 ש"ח, וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין זה.

13. הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור על פס"ד זה לביה"ד הארצי לעבודה, תוך 15 יום מהמועד שיומצא להם.

14. המזכירות תשלח העתק מפס"ד זה לצדדים בדואר.

ניתן היום, י"ב בחשון תשע"ג (28.10.12), בהעדר הצדדים.

נ.צ. מר אהוד מטרסו

נ.צ. גב' חנה קפלניקוב

קלדנית: דפנה ענוה-רז