1. לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 19/12/12, בהיעדר המערער, על ידי השופט משה גינות, בתיק תת"ע 9381-03-11.

2. הערעור מופנה כנגד החלטת בית משפט קמא שלא לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר ולחילופין לעניין חומרת העונש.

ההליך בבית משפט קמא:

3. המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין עבירה של נהיגה בשכרות - לפי סעיפים 62 (3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961, (להלן: "הפקודה") ותקנה 169ב' לתקנות התעבורה, התשכ"א -1961 (להלן: "התקנות").

4. בכתב האישום נטען כי ביום 05/03/11, בשעה 01:30, בכביש 70, נהג המערער ברכב בהיותו שיכור. המערער עוכב לבדיקה על ידי המשטרה, עקב חשד לנהיגה בשכרות. לאחר שנבדק, נמצא שריכוז אלכוהול בגופו הוא 315 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אויר נשוף.

המערער זומן לדיון בבית משפט קמא. בעניינו התקיימו מספר דיונים בהם התייצב סנגורו כאשר בדיון האחרון שנקבע ליום 19/12/12, הן המערער והן סנגורו לא התייצבו. בנסיבות אלה, בית משפט קמא הרשיע את המערער שלא בפניו ודן אותו לעונשים הבאים:

2500 ₪ קנס, 30 חודשי פסילה בפועל ו- 12 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

5. המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, אליה צירף בא כוחו אישור של מוסך המעיד כי רכבו נגרר בשעה 10:00, עקב תקלה שהתרחשה במהלך נסיעתו לבית המשפט בכביש מספר 2, תל אביב - חיפה, לטענת בא כוח המערער.

6. הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר נדחתה ביום 15/01/13, על יסוד הנימוק כי היה על המערער להודיע לבית משפט כי נבצר ממנו להתייצב לדיון. ביום 27/01/13, הוגשה בקשה לעיון חוזר תוך שהמערער שב על הנימוקים שפירט בבקשה הראשונה והדגיש את העובדה כי נבצר ממנו להגיע לדיון עקב תקלה ברכב. הבקשה נדחתה ללא כל נימוק.

טענות הצדדים:

7. בא כוח המערער חזר על טענותיו כי נבצר ממנו להגיע לדיון עקב תקלה ברכבו שהביאה לגרירתו למוסך. עוד העלה בא כוח המערער טענות לעניין ההתנהלות כלפי המשיבה שלא היה ניתן ליצור איתה קשר ולקבוע פגישה, לשם מו"מ וכדי לברר את האישום שיוחס למערער.

המו"מ היה אמור להתנהל לאחר שבית משפט קמא דחה את הדיון הראשון לתכלית זו, אולם הדבר לא עלה בידו כי במשך תקופה לא קצרה לא היה ניתן ליצור קשר עם המשיבה עקב תקלות בטלפון.

8. עוד טען בא כוח המערער כי עקב התקלה נבצר ממנו להתייצב לדיון הגם שהיה עליו להודיע על כך לבית משפט קמא הוא לא עשה כן ועל כך הוא מצר. המערער פנה בבקשה נוספת לעיון חוזר שגם היא נדחתה כאמור לעיל.

9. המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור. המערער לא התייצב לדיון. מה גם, שהוא שהה אותה עת בארץ וגם בא כוחו נעדר מהדיון. היה על בא כוח המערער להודיע לבית משפט קמא על התקלה ברכב ולבקש דחיה מיד ולא להמתין עד יום 15/01/13.

10. עוד נטען כי אין למערער כל עילה שמצדיקה ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ומכאן שיש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה:

11. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בהחלטת בית משפט קמא, בפסק הדין ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור ולבטל את פסק הדין של בית משפט קמא, לרבות החלטותיו שדחו את הבקשות לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר.

12. כאמור, הלכה ידועה מזה שנות דור שלשם ביטול פסק דין שניתן בהיעדר על המבקש להראות קיומה של עילה אחת משתי עילות. סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982, קבע שתי עילות חלופיות: העילה הראשונה – מתן הסבר סביר להיעדרות והשנייה – להצביע על קיומו של חשש ממשי לעיוות דין.

ראו לענין זה רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 29.12.09), רע"פ 5146/09 שרעב נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 28.7.09), רע"פ 1773/04 אלעוברה נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 23.2.04), רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 2.10.03), רע"פ 5377/03 וגדי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 29.6.03), רע"פ 8333/09 חביבי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 25.10.09) ורע"פ 511/10 ג'אודאד על אבו מוהנא נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 25.1.10).

13. בענייננו, בא כוח המערער טען כי התייצב לדיון הקודם שהתקיים ביום 06/06/12, דיון שנדחה כדי לאפשר לו לבוא בדין ודברים עם המשיבה. לטענתו, הייתה תקלה מתמשכת בטלפונים של המשיבה ועל כן, לא היה ניתן לקבוע פגישה עם נציג המשיבה כדי להשמיע את טענות והשגות המערער ולבחון אפשרות סיום ההליך בדרך מוסכמת.

14. מכל מקום, בא כוח המערער טוען כי הוא היה בדרכו לבית המשפט, בכביש 2 מתל אביב לחיפה, כאשר במהלך הנסיעה נגרמה תקלה שהשביתה את רכבו ועקב זאת, הזמין גרר ממוסך. כתימוכין לטענה זו צירף בא כוח המערער אישור המוסך ממנו עולה כי הגרר הגיע לתיקון דרך בשעה 10:00 לאחר שהזמינו עו"ד בסט.

15. ייתכן והיה מקום לערוך בירור לעניין אמיתות ונכונות אישור זה - (האישור של המוסך) בכך שבית משפט קמא היה קובע ישיבה אליה מזמן את הצדדים, לרבות עורך המסמך ובדרך זו היה בוחן אם אכן הייתה סיבה מוצדקת להיעדרותו של הסנגור מהדיון, אך משלא נעשה כן והמשיבה לא ביקשה לזמן את עורך המסמך לשם חקירתו, ניתן להניח, כמקובל במקומותינו, שמדובר באישור תקין ונכון. על כן, יש באישור זה ובסיבה שנגרמה באופן אקראי לבא כוח המערער כדי לבסס את העילה של קיום הצדק סביר להיעדרות מהדיון.

16. כאמור, די בקיומה של עילה אחת כדי להביא לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ומבלי שבית המשפט יידרש לבחון קיומה של העילה השנייה, קרי החשש לעיוות הדין.

17. אכן מקובלת עליי גישתו של בית משפט קמא שהיה על בא כוח המערער להודיע לבית המשפט על התקלה שאירעה לו בדרך ולבקש דחיה, אפילו טלפונית ומשלא עשה כן יש לראות זאת לחובתו כעילה שמצדיקה חיובו בהוצאות.

18. ההליכים בבית משפט אמורים להתקיים כסדרם ומשנה תוקף יש לכך כאשר מדובר בהליכים בפני בית משפט לתעבורה העמוס לעייפה בדיונים רבים ואף לתכלית זו, מצא המחוקק להתיר לבימ"ש לתעבורה, בנסיבות מסוימות, לדון נאשמים בהיעדרם כפי שנהג בעניינו של המערער; כך משבא כוח המערער לא הודיע לבית המשפט על התקלה, הוא יצר מחדל שהביא לסרבול הדיונים והתמשכות ההליכים ובגין כך יש גם כן הצדקה לחיוב בהוצאות כאלטרנטיבה קלה יותר מהסנקציה של שיפוט בהיעדר.

19. אשר על כן ועל יסוד המקובץ, אני מקבל את הערעור, מבטל את החלטותיו של בית משפט קמא וכן את פסק הדין שניתן בהיעדר וזאת בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 800 ₪ תוך 30 יום מהיום. היה וההוצאות לא ישולמו, הערעור ידחה ופסק הדין של בית משפט קמא, לרבות החלטותיו, יישארו על כנם. אם ישולמו ההוצאות במועד, יזמן בית משפט קמא את הצדדים למועד שיקבע בהתאם ליומנו.

20. המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק דין זה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ז' בניסן תשע"ג, 18 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.