רקע ותאור ההליך

1. זוהי תובענה אשר הוגשה בסדר דין מקוצר כנגד שלושה נתבעים, בגין יתרת חובה בחשבונו של הנתבע 1 (להלן-"יצחק") אצל המשיב.

2. הנתבעים 2 ו-3 אשתו ואחיו של יצחק (להלן -"נועה" ו"נתנאל" בהתאמה), ערבו להתחייבויותיו.

3. על פי הנטען חתמה נועה על ערבות ללא הגבלת סכום ואילו ערבותו של נתנאל הוגבלה עד לסך של 140,000 ₪.

התביעה כנגד יצחק ונועה הוגשה ע"ס 337,175 ₪, ואילו כנגד נתנאל ע"ס 141,018 ₪.

4. חשבונו של יצחק נפתח ביום 23/11/08 ;

נועה חתמה על ערבות בלתי מוגבלת בסכום ביום 1/2/11;

נתנאל חתם על ערבות בגובה 100,000 ₪ ביום 28/10/10;

נתנאל חתם על ערבות בגובה 140,000 ₪ ביום 1/2/11;

הערבות מיום 1/2/11 ביטלה את הערבות מיום 28/10/10.

ביום 15/2/11 נשלח ליצחק עם העתק לערבים מכתב התראה לפיו הועמד האשראי לפרעון מיידי.

התביעה הוגשה ביום 30/3/11.

5. הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן נתמכת בתצהירו של יצחק.

6. ביום 27/6/11, עוכבו ההליכים כנגד יצחק ונועה ע"פ סעיף 20 א' לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

7. ביום 13/9/11 התקיים דיון בבקשה נתנאל לרשות להתגונן. בהחלטה מיום 7/11/12, ניתנה לנתנאל הרשות להתגונן ונקבע כי התצהיר התומך בבקשה ישמש כתב הגנה.

8. הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהירים.

מטעם התובע הוגשו תצהיריהם של חיים ויס מנהל הסניף בו התנהל החשבון (להלן-"ויס") ויהודה אזוגי סגן מנהל סניף פתח תקוה, שם חתם נתנאל על כתב הערבות (להלן-"אזוגי").

מטעם נתנאל הוגשו תצהירו ותצהיר של יצחק.

תמצית טענות הבנק

9. יתרת חובו של יצחק ליום 27/3/11 מסתכמת בסך 333,960 ₪.

נתנאל ערב להתחייבויותיו של יצחק עד לסך של 140,000 ₪ בהתאם לכתב ערבות (נספח ה' לתצהירו של חיים ויס). קדמה לערבות זו ע"ס 100,000 ₪ עליה חתם נתנאל ביום 28/10/10.

10. עובר לחתימת הערבות הייתה ליצחק מסגרת אשראי ע"ס 150,000 ₪ אותה ניצל במלואה.

כתב הערבות שנחתם ביום 1/2/11, נועד להגדיל את היקף הערבות לאור דרישתו של הבנק להגדיל את היקף הביטחונות כתנאי להמשך העמדת האשראי בחשבון.

11. הבנק נהג להעמיד ליצחק הלוואות לטווח קצר על מנת לאפשר לו חריגה מעבר לתקרת האשראי המאושרת. לאחר שלא היה ביכולתו של יצחק לפרוע את הלוואות הבזק, העמיד לו הבנק לבקשתו הלוואה ע"ס 140,000 ₪ לתקופה של 36 חודשים (נספח ט' לתצהיר ויס).

גם לאחר הזרמת ההלוואה, נותרו הלוואות נוספות לזמן קצר אותן התחייב יצחק לפרוע במועדן.

כתנאי להמשך העמדת האשראי דרש הבנק את הגדלת היקף הערבות של נתנאל ואת ערבותה של נועה.

12. עובר לחתימת נתנאל על כתב הערבות, פירט הבנק בפניו את מצב החשבון לרבות מסגרת האשראי, החריגות מהמסגרת, הלוואות הבזק והלוואת הפריסה (תצהיר אזוגי). נתנאל חתם על טופס פרטי החיוב הנערב ובו פירוט כאמור (נספח י"א לתצהיר ויס) וכן על דף מידע על הערב (נספח י"ב לתצהיר ויס). גם בעת החתימה על הערבות הקודמת ע"ס 100,000 ₪(נספח י' לתצהיר ויס) גילה הבנק לנתנאל את כל הפרטים אודות החשבון ונתנאל חתם על דף מידע לערב ועל טופס פרטי החיוב הנערב (נספחים י"ג 1 וי"ג 2 לתצהיר ויס).

13. התביעה הוגשה ביום 30/3/11 לאחר שהתברר לבנק כי נועה ויצחק שקועים בחובות לנושים שונים וביום 20/2/11 אף הוגשה כנגדם תביעה ע"י בנק המזרחי טפחות בגין יתרת חוב ע"ס 600,000 ₪ (נספח ו' לתצהיר ויס) ואף ע"י בנק הפועלים ע"ס 450,000 ₪ (נספח ז' לתצהיר ויס).

14. הסתבר לבנק כי מצגים שהציג יצחק ביחס להמחאות דחויות שהופקדו כבטחון לאשראי ואשר כפי שנטען על ידו משוכות ע"י לקוחותיו - הינם מצגי שווא, וכי מדובר בהמחאות של חברות שנתבעו בהליכים בהם נתבע יצחק ואשר ערבו ליצחק או שיצחק ערב להן.

15. בנסיבות כאלה בהן להערכתו של הבנק קיים סיכון שיצחק ואו הערבים לחובותיו לא יוכלו לפרוע את החוב לבנק, רשאי הבנק על פי המוסכם לדרוש מיצחק לפרוע את יתרות החובה.

16. בפגישה מיום 10/2/11 גילה יצחק כי שני לקוחות מרכזיים אשר המחאותיהם ניתנו להבטחת האשראי, הפסיקו את ההתקשרות עמו ואף דרשו ממנו להשיב כספים ששילמו לו.

מנהל הסניף דרש מיצחק להביא בטחונות נוספים לאשראי בחשבון.

יצחק ניתק קשריו עם הסניף.

שיקים אותם הפקיד החלו לחזור בהעדר כיסוי.

בנסיבות אלה נאלץ הבנק להפסיק ולכבד שיקים שמשך יצחק.

מנהל הסניף דרש מיצחק להפקיד כספים בחשבון ומשלא נענה לדרישה, העמיד הבנק את האשראי לפירעון והגיש את התביעה.

17. האירועים בגינם החליט הבנק על העמדת האשראי לפירעון, אירעו לאחר שנתנאל חתם על כתב הערבות נשוא התביעה. הבנק לא ידע באותו מועד על נסיבות אלה עליהן ידע יצחק ואשר אותן הסתיר מהבנק.

תמצית טענות נתנאל

18. טענותיו של נתנאל המפורטות בתצהירו, מתמקדות בעיקר באי מסירת המידע בקשר לחשבון בשתי הפעמים בהן חתם על הערבות.

19. יצחק מתאר בתצהירו את האופן בו התנהל החשבון, הנסיבות בהן פנה וביקש מנועה ומנתנאל לחתום על כתב ערבות, התחייבויות מנהל הסניף והפרתן.

20. נתנאל התבקש על ידי אחיו יצחק לחתום על ערבות בגובה 100,000 ₪.

לטענתו נאמר לו ע"י יצחק כי חתימתו נדרשת כ"שינוי טכני" בלבד בחשבון.

נתנאל חתם על הערבות בסניף הבנק בירושלים. לא נאמר לו כי החשבון בעייתי. נהפוך הוא, הפקיד הגדיר את יצחק כ"לקוח וי.אי.פי".

21. לאחר זמן קצר התבקש על ידי יצחק לחתום כערב על סכום נוסף בסך 40,000 ₪. החתימה התבצעה בסניף הבנק בפתח תקווה. גם במקרה זה לא נאמר לו דבר על מצב החשבון.

העובדה שנדרש לחתום על ערבות נוספת הוצגה ע"י הבנק כהגדלת והרחבת הפעילות, מטבע הדברים ניתן היה להבין כי אין כל בעיה בחשבון.

22. בדיעבד הסתבר, שכבר במועד בו חתם על הערבות הראשונה, יכול היה הבנק להגיש תביעה כנגד יצחק בגין החריגות בחשבון ולמעשה חתימתו נדרשה ע"י הבנק רק על מנת שניתן יהיה לצרפו לתביעה. מעיון במסמכי הבנק בדיעבד הסתבר, כי החשבון התנהל החל מפתיחתו על בסיס אין ספור הלוואות בזק ותוך חריגות קבועות ממסגרת האשראי.

אילו היה יודע את מצב החשבון לאשורו, לא היה חותם על הערבות ובוודאי שלא היה מסכים להגדילה.

23. מנגנון הלוואות הבזק נועד לקיים פעילות מעבר לסכום מסגרת האשראי המאושר. בפועל לא היו חריגות ממסגרת האשראי אלא באמצעות מנגנון הלוואות הבזק אותו ניהל ואישר מנהל הסניף. ההלוואות ניתנו לתקופות קצרות ונפרעו כעבור ימים ספורים (נספח 3 לתצהיר יצחק).

פעילות זו התאפשרה רק לאור ההכרות האישית בין מנהל הסניף ליצחק ונועדה לאפשר ליצחק לנצל מסגרות אשראי גדולות יותר ואשר כיום מציגם הבנק כחריגה. יוצא אם כן שלשיטת הבנק, גם במועד בו חתם נתנאל על הערבות הראשונה היו החשבון בחריגה.

24. בסמוך להפרת ההסכם ע"י הבנק, נקרא יצחק לפגישה בה נמסר לו כי אם ברצונו להמשיך

ולהתנהל על פי המסגרת שאושרה, עליו להעמיד ערבים אחרת תקטן המסגרת.

מנהל הסניף הסביר ליצחק כי מדובר בצעד טכני כתוצאה מהנחיה חדשה שחלה על כלל הלקוחות. על יסוד דברים אלה ועל מנת להמשיך ולהתנהל כרגיל בחשבון על פי המסגרות שאושרו עד אותה עת, פנה יצחק וביקש את אשתו ואחיו לחתום על הערבות. יצחק לא היה מערב את אשתו ואחיו אילולא התחייבות הבנק להמשיך ולהעמיד את המסגרת. אלא שהבנק ככל הנראה באופן מתוכנן הפר את התחייבותו להעמיד את האשראי כנגד שני ערבים.

25. בדיעבד הסתבר כי הסיבה האמיתית לדרישת הבנק, נועדה לשפר את מצבו בתביעה אשר הוגשה חודשים ספורים לאחר החתמת הערבים ועל אף שלא חל כל שיוני באופן בו התנהל בחשבון.

26. תביעת הבנק מבוססת על הסכמים שהינם בהגדרה חוזים אחידים הכוללים תניות מקפחות.

דיון והכרעה

27. סעיף 22 לחוק הערבות שכותרתו חובת גילוי, כולל בנסיבות של ערב יחיד את החובה לגלות בין השאר את "היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חוב קיים" (סעיף 22(ב)(3). הטעם לכך ברור, מטרתו לאפשר לערב להיות מודע להיקף ההתחייבויות שנטל על עצמו (ראו ההסבר בהצעת חוק הערבות (תיקון מספר 2) (ערבויות מוגנות) התשנ"ו-1995, 212,213).

28. סעיף זה הוא חלק ממערכת דינים שמטרתה להגן על ערבים ביחסם עם הבנקים. על מערכת דינים זו נמנה אף סעיף 17א' לחוק הבנקאות (שרות ללקוח) התשמא-1981(להלן-"חוק הבנקאות"),המחיל את חובות הבנק כלפי לקוחותיו גם כלפי הערבים ובכלל זה החובה לפעול בתום לב; איסור הטעיה (סעיף 3 לחוק הבנקאות) ולגלות כל פרט מהותי לשירות הניתן ולסיכונים הכרוכים בו (סעיף 5 לחוק הבנקאות גילוי נאות) (ע"א 4080/04 אורנה גילת נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם בנבו) 9/10/05; ע"א 7451/96 אביבה אברהם וענת צעירי נגד בנק מסד בע"מ ואח' פד"י נ"ג (2) 337, 351;ת"א 1764-08-07 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נגד כתר מלכות הידורים בע"מ ואח' (פורסם בנבו)).

29. על היקף ההגנה אותה ביקש המחוקק ליתן לערבים יחידים עמד כב' השופט רובינשטיין בע"א 8822/04 יהודה גבאי נגד בנק המזרחי המאוחד (פורסם בנבו) 9/11/2005. סעיף 11 לפסה"ד:

"אכן, המחוקק ביקש ליתן הגנה לערבים, בפרט ליחידים - מפני אפשרות ניצול של תמימותם ורצונם הטוב על-ידי נושה, במיוחד כמו בנק המחתים אותם על שפע אותיות קטנות, וזאת על-ידי כך שיימסר להם מידע ראוי על החוב לו הם ערבים; ראו גם סעיף 17א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א-1981; כן ראו ע"א 1570/92 בנק המזרחי נ' ציגלר, פ"ד מט(1) 369; ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי, פ"ד נח(2) 145, 150 (השופטת חיות) והאסמכתאות הנזכרות שם. חובתם של בתי המשפט היא לעמוד לימינם של ערבים תמימים, כדי שלא יעמדו בפני שוקת שבורה ביום שבו לא יעמוד החייב בהתחייבויותיו. במציאות שבה חתימה על טפסים של ערבות על אותיותיהם הקטנות היא עניין שבכל יום, נתן המחוקק דעתו לכך בתיקון מתשנ"ח בחוק הערבות, כשם שחוקק שנים לפני כן את חוק החוזים האחידים תשמ"ג-1982. ועם זאת, על כל מקרה להיבחן לגופו ולעובדותיו..."

30. ניתוח הראיות מוביל מסקנה כי הבנק לא עמד בחובות המוטלת עליו.

31. הערבות נשוא התביעה נחתמה בסניף הבנק בפתח תקווה (ולא בסניף בו התנהל החשבון), בפני סגן מנהל הסניף יהודה אזוגי (להלן-"אזוגי").

32. אזוגי אישר בחקירתו הנגדית, כי לא הכיר את פרטי החשבון וכי קיבל את הטפסים כשהם מלאים, מהסניף בו התנהל החשבון. אזוגי לא זכר את נסיבות החתמת הערבות (סעיף 7 לתצהירו) ולא סתר בעדותו את טענת הנתבע לפיה לא הוסבר לו דבר על מצב החשבון עובר לחתימתו.

33. בסעיף 3א(1)(א)(1) לטופס גילוי המידע לערב יחיד מיום 1/2/11 (נספח י"ב לתצהיר הראיות מטעם הבנק), צוין כי המסגרת מנוצלת במלואה ובסעיף קטן (3) צוין כי החייב אינו עומד בהתחייבויותיו לעניין מסגרת האשראי. עם זאת, חרף קיומה של אפשרות לסמן בטופס בסעיף קטן (1), כי החייב חורג ממסגרת האשראי המאושרת ואף לציין סכום החריגה - לא סומן ולא מולא סעיף זה.

34. אזוגי אישר בחקירתו הנגדית כי נוהג למלא תיבה זו כאשר המסגרת מנוצלת במלואה (עמ' 8 שורות 24-30) וכי נוהלי הבנק אף מחייבים למלא תיבה זו (עמ' 9 שורות 6-7). אלא שאזוגי עצמו לא ידע על החריגות והיקפן.

35. מנהל הסניף וייס אישר בחקירתו הנגדית כי בחשבון היו עשרות מקרים של חריגה מהמסגרת המאושרת (עמ' 13 שורות 20-23) וכי הועמדו בנוסף למסגרת האשראי המאושרת הלוואות בזק נוכח החריגות (עמ' 14 שורות 8-9).

36. מעדותו עולה כי כבר בחודש אוקטובר 2010 נדלקו אצלו "נורות אדומות" נוכח החריגות ממסגרת האשראי ומשיכות בסכומים ניכרים (עמ' 14 שורות 26-30; עמ' 16 שורה 14). לדבריו, יצחק "התחנן" שלא יחזירו לו שיקים (עמ' 21 שורות 8-9).

37. ודוק. קודם לחתימת הערבות נשוא הליך זה חתם נתנאל על ערבות בסך 100,000 ₪ ביום 28/10/10 (להלן- "הערבות הראשונה"). ערבות זו נחתמה בסניף בו התנהל החשבון ובוטלה עם חתימת הערבות נשוא הדיון (עמ' 16 שורה 9). הפקיד בשם רמי קימיגארו, אשר מילא את הטפסים ובכלל זה את פרטי החיוב הנערב ואת טופס גילוי מידע לערב (נספח י"ג לתצהיר הראיות מטעם הבנק), ואשר אף החתים את נתנאל על הערבות הראשונה- לא הובא להעיד, אף שעדיין עובד בסניף ולא הייתה מניעה להגיש תצהיר מטעמו (עמ' 17 שורות 10-20).

38. ויס אישר בחקירתו הנגדית כי אינו יכול להעיד מהו המידע שנמסר לנתנאל עובר לחתימתו על הערבות הראשונה (עמ' 17 שורות 21-24) ואף אישר כי בטופס המידע לערב מיום 28/10/10 נספח י"ג, לא צוין כי הלכה למעשה מדובר במחזור של הלוואות שלא נפרעות (עמ' 22 שורות 12-14).

39. ויס לא ידע להשיב מדוע בסעיף ב' צוין, כי החיוב אינו מחליף חוב קיים, וטען כי ככל הנראה מדובר בטעות (עמ' 23 שורות 13-20).

40. ויס אישר בחקירתו הנגדית כי ההלוואה נשוא ערבותו של נתנאל, הועמדה על מנת לסייע ליצחק ולאחר שהיה ברור ביום 14/11/10 כי לא יוכל לפרוע את החוב שהצטבר עד אותו מועד (עמ' 20 שורות 28-32).

41. מעדויותיהם של אזוגי וויס עולה כי דברים אלה לא נמסרו לנתנאל עובר לחתימתו על הערבות (עמ' 21 שורות 27-31; עמ' 25 שורות 4-6). ויס אף אישר כי לא נאמר לנתנאל כי שיקים חוזרים בחשבון (עמ' 25 שורות 17-19).

42. נתנאל העיד כי נאמר לו שיצחק הינו של לקוח מועדף (עמ' 27 שורות 19-22). ניתן להסיק מעדותו כי העובדה שהוחזרו שיקים בחשבון יכולה הייתה להיות בעלת משמעות רבה עבורו.

43. למעשה אישר ויס בעדותו כי המידע שנמסר לנתנאל אינו מידע מלא:

"ש. לא הודעת לערב על הקשיים. לא טרחת להסביר לערב את הדברים הללו. אתה לא יכול על בסיס האמון שלך לגרום לאחר נזק. לא הסברת לו את הקשיים והבעיות שיש בחשבון?

ת. אני לא יכול להעיד את זה מעדות אישית. ש. לו אתה היית מחתים אותו על הערבות, היית אומר לו?

ת. הייתי מפרט לו" (עמ' 26 שורות 11-15).

44. מהמקובץ עולה כי הבנק כשל בחובתו למסור לנתנאל מידע מלא אודות מצב החשבון. הבנק מסר לנתנאל מידע חלקי ומטעה. ללא גילוי מלא ומפורט מהבנק לא יכול היה נתנאל לדעת את מצב החשבון לאשורו ובכלל זה את האופן החריג בו התנהל החשבון ואת היקף התחייבויותיו של יצחק. מטרת חובת הגילוי של הבנק, היא למסור לערב את הפרטים המהותיים הדרושים לו לצורך הערכת הסיכון שנטל על עצמו. בהתאם לתכלית זו, יש לפרש את היקף חובת הגילוי הקבועה בסעיף 22 (ב)(3) לחוק הערבות ואת טיבו טבעו של המידע שיש למסור על פיו. לצורך הגשמת התכלית היה על הבנק למסור לנתנאל את הפרטים הידועים לבנק והרלוונטיים להערכת הסיכון. זאת לא נעשה.

45. הבעייתיות בחשבון הייתה קיימת לדברי וייס, כבר במועד בו חתם נתנאל על הערבות הראשונה, והחמירה עובר לחתימתו על הערבות נשוא התביעה. נתנאל העיד כי יחסיו עם אחיו עלו על שרטון. גם מכך ניתן להסיק כי התמונה המלאה מעולם לא נפרשה בפניו.

46. מכתב ההתראה נשלח 15(!!) יום לאחר חתימת הערבות קרי בטרם יבשה הדיו על חתימתו של נתנאל בגינה הוא נתבע בתביעה זו. ברור אם כן כי ההחלטה על העברת החשבון לטיפול משפטי נתקבלה עוד קודם למועד המכתב. יוצא אם כן כי החשבון הועבר לטיפול משפטי מספר ימים לאחר חתימת הערבות.

47. לא זו אף זו, וייס הסביר כי סדר הזמנים הקצר בין חתימת הערבות ונקיטת ההליך המשפטי נובע מהפרת התחייבויותיו של יצחק להעמיד בטחונות נוספים ובכלל זה שיקים ונכס נדלן. הביטחונות לא הומצאו (עמ' 11 שורות 17-32; עמ'12 שורות 1-12). היה זה מחובתו של הבנק למסור לנתנאל כי יצחק נדרש לביטחונות נוספים וכי במידה ולא יומצאו יועמד האשראי לפירעון מידי.

48. סמיכות הזמנים מדברת בעד עצמה ומחזקת את טענת נתנאל לפיה לא נמסר לו המידע המלא ואילו היה יודע את תמונת המצב לאשורו לא היה חותם על הערבות. במצב כזה בו החייב לא עומד בתשלומיו לבנק, היה זה חוסר תום-לב ליתן לו הלוואה נוספת ולהחתים עליה ערבים, מבלי ליידעם. במקרה דנן (להבדיל מהממצאים בע"א 002710/03) הוכח קיומו של בסיס למסקנה כי הבנק פעל כך לשם "השגת" ערבים לחיוביו (ראו: ע"א 002710/03 בנק הפועלים נגד מוגרבי רענן ואח' (פורסם בנבו) 9/3/2005).

49. בסיכומיו טוען הבנק כי גרסתו של נתנאל לעניין הפרת חובת הגילוי מהווה שינוי חזית אסור, שכן בבקשה לרשות להתגונן טען יצחק כי הבנק לא גילה לנתנאל על כוונתו להפר את הסכם מסגרת החשבון, ואילו נתנאל טוען טענה שונה לחלוטין, ולפיה הבנק לא גילה לו כי החשבון בעייתי.

50. דין טענה זו להידחות.

51. הן במסגרת הבר"ל והן במסגרת הסיכומים בבר"ל נטען כי הבנק הפר את חובת הגילוי החלה עליו כלפי הערבים. טענה זו אף משתמעת מטענתו של יצחק לפיה החשבון התנהל ללא חריגות וכי נאמר לו שהערבות נדרשת לאור הנחיות חדשות (חקירתו הנגדית של יצחק במסגרת הבר"ל עמ' 4 שורות 4-5).

52. יש לזכור כי הרשות להגן ניתנה על סמך תצהירו של יצחק ועל אף שנתנאל הטוען להפרת חובת הגילוי לא צירף תצהיר בתמיכה לבקשה (ראו סעיף 16 להחלטה מיום 7/11/11). אולם מרגע שניתנה הרשות להגן ונטענה במסגרתה טענה להפרת חובת הגילוי, איני רואה בגרסת נתנאל אשר הובאה במסגרת תצהירי הראיות משום הרחבת חזית.

53. סעיף 23 לחוק הערבות קובע את תוצאות אי העמידה בחובת הגילוי עד כדי פטור מוחלט (הפרת סעיפים 22(ב) (1) (3) או (4). הבנק לא העמיד את נתנאל על הפרטים שבידיעתו והרלבנטיים לצורך הערכת הסיכון שנטל על עצמו ומכאן שהפר את חובת הגילוי המוטלת עליו מכוח סעיף 22 (ב)(3) לחוק הערבות. הבנק הפר גם את חובת הגילוי המוטלת עליו מכוח חובת תום הלב ומכוח חוק הבנקאות. גם הפרתן של חובות גילוי אלה, עשויה לגרור את הפטר הערב מערבותו.

סוף דבר

54. הפרתן של חובות הגילוי בנסיבות אלה מצדיקה את הפטר הנתבע 3 מערבותו וכך אני קובעת.

55. אשר על כן התביעה כנגד הנתבע 3 נדחית.

56. התובע ישא בהוצאות הנתבע 3 בסך 15,000 ₪ בתוך 30 ימים מהיום.

המזכירות תמציא לצדדים עותק מפסק הדין באמצעות באי כוחם.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ג, 05 מאי 2013, בהעדר הצדדים.