על פי הודאותיהם הורשעו הנאשמים, בעבירה של גרם מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק העונשין .

תמצית העובדות היא כי נאשם 1 הוא מנהלה הכללי של החברה אשר ביצעה פרויקט הנחת קו ביוב בפתח תקוה. במסגרת פרוייקט זה, מינה נאשם 1 את נאשם 2 להיות מנהל העבודות באתר וזאת בהתאם לדרישת תקנות הבטיחות –בניה .

בתאריך 16.12.08 נאשם 2 לא נכח באתר, וזאת בניגוד לחובתו כמנהל עבודה, אך בידיעתו של נאשם 1 ומבלי שהלה מינה לו מחליף.

באותו היום נחפרה תעלה ,והמנוח, רפיק אבו ראס ז"ל, שעבד כפועל בפרוייקט ואשר תפקידו היה להניחצינורות בתעלות החפורות, ירד אל התעלה ללא כל אמצעי מיגון ושהה בתוכה שהוא אינו מוגן באמצעות תא הגנה מתאים .

במהלך העבודה התמוטטו דפנות התעלה ,והמנוח נקבר תחת מפולת האדמה ונהרג במקום .

עוד נקבע בכתב האישום כי דפנות התעלה היו אנכיות ללא כל שיפוע וללא דיפון, שיבטיח אותן מפני התמוטטות.

פרטי הרשלנות שיוחסו לנאשמים היו כדלקמן:

הנאשמים לא דאגו שעבודת הבנייה תתבצע בהנהלתו של מנהל עבודה מוסמך, הם לא נקטו צעדים מתאימים בכדי להבטיח שכל עובד ימלא אחר התקנות הנוגעות לעבודתו, ולא וידאו כי הפועלים עובדים בהתאם לכללי הבטיחות בעבודה .

בנוסף הנאשמים לא דאגו להבטיח את צידי החפירה מפני התמוטטות ע"י דיפון מתאים, ולא דאגו להבטיח את בטיחות המנוח שעבד בתעלה באמצעות תא הגנה מתאים.

בטיעוניה לעונש נימקה התביעה את טעמיה להסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים בציינה כי בענייננו קיימות נסיבות חריגות הכוללות, בין היתר, קושי ראייתי. כן ציינה התביעה כי הסדר הטיעון הוצג למשפחת המנוח והוא מקובל עליהם .

באשר לנסיבות האירוע ציינה התביעה כי מדובר במחדל חמור ביחס לשני הנאשמים, מאחר שמדובר באנשים מיומנים ומקצועיים וחזקה עליהם שהם מודעים להוראות החוק והבטיחות ולפיכך היה עליהם לנהוג על פיהן.

התביעה הדגישה את הפסיקה אשר מדברת על קדושת החיים ואת החשיבות בהקפדה על שמירת הוראות הבטיחות העוזרות לקיים ולשמור על חיי אדם .

ואולם, כך המשיכה התביעה, הרי שחרף אלה, סברה כי יש להטיל על הנאשמים בענייננו עונש מתון, בהתאם להסדר הטיעון וזאת בשל אותה בעייה ראייתית בהוכחת הקשר הסיבתי , עמדת משפחת המנוח, היותם של שני הנאשמים בעלי עבר נקי. הנאשם 1 מבצע עבודת מעין אלה במשך ארבעים שנים ללא כל תקלות ונאשם 2 הינו מהנדס במקצועו ולנטילת אחריות יש משמועת רבה מבחינתו.

עוד שקלה התביעה את הדואתם של הנאשםמים באשמה ואת החיסכון הרב שהיה בכך בזמן שיפוטי ובזמנם של צדדים ועדים.

בשל כל אלה, עתרה התביעה לכבד את הסדר הטיעון.

בטיעוניו לעונש הדגיש ב"כ נאשם 1 את הנסיבות החריגות במקרה זה והוסיף כי ישנו אשם תורם לא מבוטל מצד הקורבן וזאת מאחר שהיה ראש צוות, שאף פעל בניגוש להנחיות של עובד שהיה במקום.

ב"כ נאשם 1 טען כי הנאשם דאג שיהיו כל אמצעי הדיפון האפשריים, וכי הוא לא חסך באביזרים אלא סיפק את כל האמצעים הנדרשים .

בנוסף ציין כי כל העובדים עברו השתלמויות והדרכות וכי מדובר בעובדים מקצועיים ולא בעובדים פשוטים .

הנאשם נטל אחריות על מעשיו, אך לטעמו ישנם גורמים נוספים הנושאים באחריות.

ב"כ נאשם 1 ציין כי מדבר באירוע שהתרחש לפני כ 3.5 שנים, הנאשם לקח אחריות על מעשיו, חסך זמן שיפוטי יקר, ומדובר בנאשם ללא עבר פלילי.

בטיעוניו לעונש, הדגיש ב"כ נאשם 2 מעבר לטיעונים לעיל, את הקושי הראיתי והמשפטי בקשר לקשר הסיבתי והאפשרות לניתוקו .

ב"כ נאשם 2 ציין את המשמעות הגדולה של לקיחת אחריות מצד הנאשם שכן מדובר בנאשם ללא עבר פלילי וכי מעולם לא היה כל מחדל לצידו .

טרם הטיעונים לעונש ובמסגרת הסדר הטיעון היה תנאי מתלה להסכם והוא הפקדה של פיצוי לעיזבון המנוח בסך 20.000 ₪ ע"י כל אחד מן הנאשמים. פיצוי זה אכן הופקד על ידי כל אחד מן הנאשמים בקופת בית המשפט.

עסקינן בגזירת עונש מן הסוג אשר יש בו קושי רב.

לעיל הובאו נימוקים לקולא בעניינם של הנאשמים שהם אכן אנשים נורמטיביים, העובדים לפרנסתם במשך כל השנים וייאמר לזכותם כי בכל השנים עשו כן בתחום בו הם עוסקים ללא כל תקלות ומחדלים ועל כן עברם נקי לחלוטין. גם עתה, נטלו הנאשמים אחריות על המחדל ומעבר למעשה נטילת האחריות הרי שיש בכך משום חיסכון בזמן שיפוטי יקר וחיסכון בזמנם של צדיים ועדים ומניעת ניהול הליך ארוך שהוא מטבעו של הליך בשל כתב אישום מעין זה.

ועם זאת עסקינן במחדל שעניינו אי קיום הוראות בטיחות ככתבן וכלשונן – הוראות אשר נועדו לשמור על חיי אדם ואכן סוף דבר – תוצאה טראגית של קיפוח חיי אדם.

דווקא מבעלי מקצוע וותיקים ומיומנים כשני הנאשמים הציפיה היא כי יקפידו שבעתיים על קלה כבחמורה ויינקטו בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח את שלומם וחייהם של העובדים.

בפני בית המשפט הוצג הסדר הטיעון וכן הטעמים לכריתתו.

רבות נכתב בהלכות בתי המשפט על הסדרי הטיעון בשיטת המפשט הישראלית.

פסק הדין המנחה בענין זה הוא ע"פ 1958/98 פלוני נ' מ"י ובו נקבע כך:

"בפתח דברינו נושב ונדגיש כי התפתחות הפסיקה אצלנו, כמו גם במדינות אחרות, הביאה להכרה במוסד הסדרי הטיעון כמוסד חיוני לאכיפת החוק, אשר יתרונותיו מרובים על חסרונותיו. עוד נציין כי בית המשפט מונחה על פי הכלל הבסיסי שמלאכת גזירת הדין בידיו היא, ואין הוא קשור בהתחייבויותיה של התביעה. עם זאת, מוסכם על הכל שבית המשפט בבואו לגזור את הדין רשאי , ואף חייב, להביא בגדר שיקוליו את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים. השאלה מהו משקלו של הסדר הטיעון בגדר השיקולים לגזירת הדין ומתי לא יראה בית המשפט להתחשב בהסדר הטיעון היא הטעונה הכרעתנו."

בית המשפט העליון סקר בפסק דינו בהרחבה את היתרונות והחסרונות שיש בעצם הסדרי הטיעון ואת חשיבותם לשיטת המשפט ויעילות ניהול הדיונים כמו גם לציפיות הנאשם ונפגעי העבירה.

עם זאת קבע ביהמ"ש העליון, שומה על ביהמ"ש לבחון בקפידה כל הסדר טיעון המובא בפניו והאם הוא עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי.

ועוד נקבע בהלכה מנחה זו:

"בית-המשפט ידחה הסדר טיעון אם ימצא כי נפל פגם או פסול משמעותי בשיקולי התביעה. הנחת עבודה ראויה היא כי התביעה עומדת בחזקת התקינות והכשרות, ובית-המשפט יניח ככלל כי התביעה, כמופקדת על אינטרס הציבור, פועלת בתום לב ומשיקולים ענייניים. על הכבוד ההדדי המתחייב בין התביעה לבית-המשפט כזרועות במערכת אכיפת החוק עמד השופט חשין בפסק-דינו בפרשת יאיר לוי:

"...אם עשתה הפרקליטות עיסקת טיעון, ראוי לו לבית המשפט שישמור על כבודה של הפרקליטות ויעשה, בין השאר, לכיבוד העיסקה" (שם, בעמ' 174).

וכבר הבאנו מדבריו של השופט מצא אשר לעניין זה אמר בזו הלשון:

"...כאשר התביעה מצהירה לפני בית המשפט, כי הסכימה להסדר טיעון בשל קשייה להביא את כל הראיות שלדעתה הינן דרושות להוכחת האישום, ראוי לבית המשפט לייחס משקל רב לעמדתה. אין משמעות הדבר שבית המשפט חייב לקבל את הצהרתה של התביעה בחינת כזה ראה וקדש. אדרבא, על בית המשפט מוטל לבקר את עמדת התביעה, ואם הנימוקים שהציגה התביעה להצדקתו של הסדר טיעון נראים, על פניהם, כבלתי ראויים או כבלתי משכנעים, רשאי בית המשפט, ולעתים הוא אף חייב, לחקור ולדרוש בשיקוליה, לבקש ממנה הסברים ופרטים נוספים, ככל הדרוש להערכת עמדתה" (פרשת שילוח), עם זאת, לשיטתי, אין די בחקירה ודרישה כדי לברר אם נימוקים פסולים ובלתי ראויים עמדו ביסוד עריכת הסדר הטיעון. אין ספק שעל-פי כל גישה, ידחה בית -המשפט הסדר טיעון המבוסס על שיקול בלתי ענייני, זר או פסול. אך באמות מידה אלה אין די. על בית-המשפט לדחות הסדר טיעון אם נפל פגם משמעותי בשיקולי התביעה, גם כאשר התביעה פעלה בתום-לב. כך למשל, מסכימה המדינה, ועמדתה מקובלת עלי, כי אם לא נתנה התביעה משקל ראוי לשיקול רלוונטי מבין השיקולים הנמנים בין שיקולי הענישה המקובלים, ידחה בית-המשפט את הסדר הטיעון. מצב כזה ניתן למצוא בנסיבות בהן מתברר, למשל, שהתביעה לא נתנה כל משקל לקיומו של עבר פלילי משמעותי לנאשם, או כאשר נתנה משקל רב מדי להעדר עבר פלילי בנסיבות בהן סוג העבירה ומיהות העבריין אינם מצדיקים התחשבות כזאת. כך גם, למשל, אם התביעה התחשבה התחשבות מופלגת לקולה בוויתור הנאשם על המשך ניהול המשפט, בשלב בו הבאת הראיות עמדה בפני סיום וסיכויי הזיכוי נראו על פניהם קלושים. המסקנה היא כי שיקול המפר במידה משמעותית את האיזון הראוי בין שיקולי הענישה הרלוונטיים, באופן שנוצר יחס בלתי הולם בין ההקלה הניתנת לנאשם לבין אינטרס הציבור, יהיה בו כדי לפסול את הסדר הטיעון בשל טעותה של התביעה וזאת גם אם מניעיה כשרים הם."

סוף דבר הנחה בית המשפט העליון את בתי המשפט בחון היטב את הסדרי הטיעון ואולם באם אין בו בהסדר הטיעון כדי לחרוג חריגה משמעותית ובלתי ראויה מן האינטרס הציבורי כי אזי לקבלו ולכבדו.

לאחר ששקלתי ובחנתי את הדברים מצאתי כי הגם שמדובר ברשלנות שאינה מבוטלת כלל ועיקר שתוצאתה קיפוח מצער עד מאוד של חיי אדם, הרי שבנסיבות הכוללות של המקרה ראוי לכבד את הסדר הטיעון וזאת בעיקר בשל הקושי הראייתי הרב שהעלו הצדדים והנוגע בין היתר להוכחת הקשר הסיבתי בין מחדלי הנאשמים לתוצאה הטראגית. כן לקחתי בחשבון גם, למרבה הצער, לרשלנותו התורמת של המנוח, את הודאותיהם של הנאשמים באשמה ואת נטילת האחריות, את עברם הנקי ואת עמדת משפחת המנוח.

על כן ובהתאם להסדר הטיעון אני גוזרת על הנאשם 1 שני חודשי מאסר לריצוי בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות בדרך ובאופן שהתווה הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 2/4/12.

על הנאשם 2 אני גוזרת ארבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות בדרך ובאופן שהתווה הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 24/5/12.

על כל אחד מהנאשמים אני גוזרת שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה בה הורשעו.

כן אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים קנס בסכום של 1,000 ₪ או ארבעה ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 15/10/12.

כל אחד מהנאשמים יחויב בפיצוי לעיזבון המנוח רפיק אבו ראס ז"ל בסכום של 20,000 ש"ח. סכום זה כבר הופקד בקופת בית המשפט ביום 27/6/12. התביעה תעביר לביהמ"ש את פרטי העיזבון לצורך העברת הפיצוי.

הנאשם 1 יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 16/10/12 בשעה 8.00 ביחידה לעבודות שירות במפקדת מחוז מרכז ברמלה.

הנאשם 2 יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 22/11/12 בשעה 8.00 ביחידה לעבודות שירות במפקדת מחוז דרום בבאר שבע.

מובהר לנאשמים כי עליהם לעמוד בתנאי עבודות השירות ובביקורות הפתע שייערכו בהן. כל הפרה של תנאי מתנאי עבודות השירות תביא להפסקתן המינהלית ולריצוי העונש בדרך של כליאה ממשית.

עותק מגזר הדין יועבר אל הממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, י"ח אלול תשע"ב, 5 ספטמבר 2012, במעמד הצדדים.