1. לפני תביעה שטרית שעניינה שני שיקים החתומים, על פי הטענה, ע"י הנתבעת, כל אחד מהם על סך 5,000 ₪.

2. התובע טוען בתצהירו (ת/2) כי קיבל שיקים אלה מאדם בשם מוחמד עסלה, במסגרת החזר הלוואה שנתן לאותו מוחמד עסלה על סך 117,000 ₪. לטענתו, קיבל את השיקים כשהם מלאים בכל הפרטים (שם נפרע, תאריך, סכום, חתימה וכיו"ב). הואיל והשיקים חוללו מחמת אי כיסוי מספיק/חשבון מוגבל, פנה לאותו מוחמד עסלה שהסביר לו שקיבל את השיקים שעברו שתי ידיים.

התובע אינו מכיר את פרטי עסקת היסוד, ברם לטענתו נתן תמורה וזכותו להפרע מהשיקים.

3. גרסת הנתבעת, הנחזית להיות חתומה על השיקים, היא כי החתימה המופיעה עליהם איננה חתימתה ומדובר בחתימה מזויפת. על פי תצהירה (נ/3), מדובר בשיקים שנלקחו מפנקס השיקים שלה, ככל הנראה ע"י בעלה, ללא רשותה ואין היא אחראית לפרעונם.

4. בעלה של הנתבעת, מר מוחמד חאלד עסלה, טוען בתצהירו (נ/4) כי בינו לבין מוחמד עלי עסלה, שהוא סוחר רכב, נעשו עסקאות להחלפת ורכישת רכבים.

במסגרת אותן עסקאות מסר שיקים מחשבונה של אשתו, תוך שלקח אותם ללא רשותה, ברם שיקים אלה נמסרו מבלי שהיה כתוב עליהם כל פרט שהוא (לא תאריך, לא סכום ובוודאי שלא חתימה). גרסתו היא כי אותו מוחמד עלי עסלה רימה אותו וסיחר את השיקים ללא רשות וללא סמכות, ועל כן אין לחייב את הנפרעת/הנתבעת/רעייתו.

5. הואיל ושלושה מהאנשים שעידו בפני ומעורבים בעניין, שמותיהם מוחמד עסלה, ועל מנת שניתן יהיה להבחין ביניהם, אבהיר כי מוחמד עסלה שהגיש תצהיר מטעם התובע שסומן ת/2 והוא זה שקיבל לפי הטענה את ההלוואה מהתובע, יכונה להלן מוחמד עסלה.

בעלה של הנתבעת ששמו מוחמד עסלה יכונה להלן חאלד, ועד נוסף בשם מוחמד עלי עסלה, הוא סוחר הרכב שהעיד בפני, יכונה להלן מוחמד עלי.

6. אציין כבר עתה כי כל העדים שהעידו בפני עשו רושם רע. אף אחד מהם לא היה ישר וכנה בעדותו, והיה קושי לדלות דבר אמת ממי מהם ולהבין את פשר העסקאות והשיקים שהוחלפו וקשה לומר מי מהימן יותר מרעהו.

התצהירים של כל אחד מהם היו עמומים, לא התייחסו לעסקאות ספציפיות, לא התייחסו לתמורות מוסכמות, לא התייחסו לתאריכים, לא הובאו כל ראיות על הסכמי הלוואה כאלה ואחרים ולא הובאו הסכמים ביחס לרכישת רכב כזה או אחר ו/או חשבוניות שיוכלו לשפוך אור על העניינים שבמחלוקת.

7. התובע לא יכול היה למקד את סכומי ומועדי ההלוואות שנתן למוחמד עסלה, ובחקירה נגדית השיב שמדובר בכספים שנתן לו מעת לעת בשנת 2003 ולאחר מכן. הוא אף לא פירש אילו סכומים התקבלו כהחזר במהלך השנים ומתי. בעניין זה עדותו בדבר מתן תמורה עבור השיקים נותרה עמומה ולא ברורה.

8. העד מוחמד עסלה שקיבל, על פי הטענה, את אותה הלוואה הצהיר בתצהירו (ת/3) כי קיבל מחאלד 10 שיקים בסך 5,000 ₪ כל אחד, מתוכם מסר שניים לתובע. על פי תצהירו, שיק אחד נפרע ושמונה חוללו. על פי תצהירו, עם חילולם הוא יצר קשר עם חאלד שהבטיח לו לבוא לשלם מזומן במקום אותם שיקים שחזרו, ואכן שילם עבור השיקים שהיו ברשותו, ברם לא שילם את הסכומים במקום שני השיקים שהיו בידי התובע.

לגבי עד זה אציין כי עדותו בסעיף 3 לתצהירו, מנוסחת בלשון יחיד, היינו: "אני קיבלתי". בסעיף 8 מנוסחת עדותו: "יצרתי קשר עם חאלד, ואז הוא בא ושילם לי במזומן".

מתצהיר זה ניתן להבין כי המצהיר קיבל בעצמו שיקים והוא בעצמו דיבר עם חאלד ואותו חאלד בא ושילם לו במזומן כסף.,מסתבר שעד זה לא גילה את כל האמת ויש משום הטעיה בתצהירו, שכן הוברר במהלך ההוכחות כי הוא לא קיבל את השיקים מחאלד והוא לא היה בקשר עם חאלד, אלא מישהו אחר עם אותו שם (מוחמד עסלה המכונה מוחמד עלי) הוא זה שהיה בקשר עם חאלד, ומכאן שלא רק שלא דיבר אמת בתצהיר שהגיש, ואני דוחה בעניין זה את עדותו לפיה אם מישהו אחר קיבל בשבילו, זה כמו להגיד שהוא קיבל, אלא שהוא לא יכול להצהיר על דברים שאינם בידיעתו האישית והמהווים עדות שמיעה.

במילים אחרות, מוחמד עסלה לא קיבל שום שיק מחאלד, ואם מישהו קיבל, הרי זה רק מוחמד עלי, שהתובע לא מצא לנכון להגיש תצהיר מטעמו.

9. ביום הדיון, לאחר שהוצא לו זימון ללא תצהיר, הגיע העד מוחמד עלי, שהוא זה שקיבל על פי הטענה את השיקים מחאלד.

מכל העדים שלא דייקו בעדותם, עלה עד זה על כולם. העד סתר את עצמו וענה תשובות שאינן מתיישבות עם ראיות עצמאיות שהוגשו לתיק, לאחר כל שאלה שנשאל היסס במשך דקות ארוכות עד שהשיב תשובה.

מדובר בסוחר רכב שככל הנראה ומרסיסי האמת שניתן היה לדלות מעדותו, עשה מספר עסקאות עם חאלד, בגינן קיבל שיקים ובגינן גם הוגשו מספר תביעות בעניין סכסוכים בין חאלד ואחרים מצד אחד לבינו מצד שני, הנוגעים להחלפות רכבים כאלה ואחרים.

עדותו הייתה בלתי אמינה באופן קיצוני ולא ניתן להסתמך עליה.

10. גם עדות חאלד הייתה לא אמינה בעיני. בניגוד לתצהירו ה"רזה" והעמום, בו לא ברורה טענת כשלון התמורה, וחרף נסיונות לחלץ ממנו את מהות העסקה בינו לבין מוחמד עלי, נסיון שלא צלח, הוכח כי האמור בתצהירו אינו מדויק,בלשון המעטה. בתצהירו כתב חאלד שמסר למוחמד עלי שיקים ריקים לחלוטין, כפי שנתקבלו מהבנק, היינו ללא חתימה, תאריך, סכום ושם נפרע וכי מאן דהו הוסיף את הפרטים וזייף את החתימה. עדות זו נסתרה בחקירתו הנגדית, שם העיד כי מסר למוחמד עלי 10 שיקים, שאחד מהם לביטחון וכל השאר נועדו לפרעון. שיק שנועד לפרעון לא יכול להיות מטבע הדברים מחוסר סכום וחתימה, לא כל שכן שלא יתכן שבגין אותה עסקה ניתנו שני שיקים ריקים מכל פרט לביטחון. מיותר לציין כי על השיק אין כל כיתוב לפיו עסקינן בשטר לביטחון ואין ראיה חיצונית זולת עדות חאלד שאינה מהימנה.

1. גם עדותה של הנתבעת בתצהירה (נ/3) לפיה לא נתנה רשות לבעלה להשתמש בשיקים, נסתרה בחקירתה הנגדית, בה הודתה שבעלה השתמש מעת לעת בפנקס ולמעשה היא אינה עובדת, הוא המפרנס והיא מאפשרת לו להשתמש בשיקים לצרכיו.

הנתבעת ובעלה לא הרימו אפוא את הנטל ביחס לטענה כי השיקים נמסרו ללא חתימה.

12. בתום חקירות מתישות במהלכן כל עֵד מגלה טפח ומכסה טפחיים, הוברר כי בין הצדדים קיימים הליכים נוספים, וכי חאלד ביחד עם אנשים נוספים הגיש תביעה נגד מוחמד עלי בבית משפט השלום בקריות בתיק 45535-10-10. בתביעה זו טען חאלד כי מוחמד עלי והוא עשו עסקה להחלפת רכבים והתברר כי הרכבים לא תקינים. הוא תבע את מוחמד עלי להחזרת רכב או כסף במקום החזרה. התביעה שם הועמדה על 110,250 ₪ כשמתוכם חלקו של חאלד עומד על 80,250 ₪. באותה תביעה צורפה רשימה של השיקים שניתנו למוחמד עלי בגין העסקאות, ובהם שני השיקים מושא התיק שבפני. מוחמד עלי לא התגונן בתביעה שם וניתן פסק דין ביום 21.12.10 נגד מוחמד עלי המחייב אותו במלוא סכום התביעה.

על פסק דין זה לא הוגש ערעור והוא מהווה פסק דין חלוט. במילים אחרות, לאחר שניתן פסק הדין ביום 21.12.10 בו זכה חאלד לקבל את כל הכספים המגיעים לו ממוחמד עלי בגין עסקאות הרכבים, אין הוא זכאי לטעון יותר לפטור מתשלום השיקים מושא התיק שבפני, שכן פסק הדין והסכום שניתן לו יוצא מנקודת הנחה שכל הסכומים שבשיקים שולמו ו/או ישולמו על ידו למוחמד עלי.

13. אבהיר כי חרף העובדה שאף אחד מהעדים לא היה מהימן בעיני, הרי שבסופו של דבר, שעה שעסקינן בתביעה שטרית, הנחת המוצא היה כי ניתנה תמורה עבור השיקים, ומי שצריך להפריך את ההנחה ולהוכיח כשלון תמורה הוא מושך השיק/הנתבעת.

בענייננו, כאמור, לא הרימה הנתבעת ו/או בעלה חאלד את הנטל, לא בתצהיר המעורפל ולא בחקירה בבית המשפט, ולכל היותר הוכח שמדובר בכשלון תמורה חלקי, בלתי קצוב.

זאת ועוד, סיבת החזרת השיקים אינה הוראת ביטול (היכולה ללמד לכאורה על כשלון תמורה) אלא אי כיסוי מספיק/חשבון מוגבל.

בשים לב לאמור, הנתבעת לא הרימה את הנטל ואני קובעת כי השיקים נמסרו חתומים עם הפרטים שעליהם.

הגם שלא הוכח להנחת דעתי במידה מספקת מתי בדיוק קיבל התובע את השיקים, עומדת לו חזקת התמורה שלא נסתרה. כאמור הנתבעת לא הוכיחה כשלון תמורה ולכן אין התובע צריך להוכיח אחיזה כשורה אלא די בהיותו אוחז בעד ערך.

14. אשר על כן, אני מקבלת את התביעה, דוחה את ההתנגדות לביצוע השטרות ומורה על המשך ביצוע הליכי הוצאה לפועל בתיק מס' 16-01466-11-0.

בשים לב להתנהלות הצדדים ועדויותיהם ולחוסר האמינות של כולם, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב אדר תשע"ד, 12 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.