<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד נויה שטרק

הנאשם בעצמו וב"כ עו"ד יעקב דודוביץ

פרוטוקול

גב' נאור יהודית מוזהרת כחוק:

ש.ספרי מה הקשר שלך לנאשם.

ת. ב- 97 הוא גלגל אותי במדרגות ואז הגשתי פעם לראשונה תלונה למשטרה על אלימות למרות שסבלתי 10 שנים מאלימות קודם לכן, אלימות פיזית, מילולית ונפשית, הוא קיבל הרחקה לשבוע ואז הוא הסתכל עלי ואמר לי אני הולך ואני לא חוזר וכך נעלמו עקבותיו למשך 5 שנים, הייתי מוכרת כעגונה, הוא השאיר 3 ילדים, בני שנתיים,4,6. כיום הם בוגרים והקטן בן 17.5 ונעלם. לאחר 5 שנים איתרתי אותו דרך משרד חקירות פרטי . ב- 2002 היה עוד משפט והשופטת ביקשה ממני שאותו יום אני לא אפעיל את הפק' מאסר על מזונות, הבטחתי שלא והבאתי אלבום תמונות והראיתי לו תמונות של הילדים, אמרתי לו תעזוב הכל ותכיר את הילדים, הילדים טופלו אצל פסיכולוגים, אמרתי להם כל הזמן שאבא לא כועס עליכם, אותי הוא לא אוהב וזה עסק שלי ולא שלו. אז חתמנו על הסכם, שהוא ישלם 2000 ₪ על פי חוב עבר וכך היה והוא קנה לילדים כל מיני דברים והיינו בקשר מאוד טוב. בשנת 2007 חגגנו לילד הקטן בר מצווה מפוארת, את השיקים אני נתתי ו שילמתי הכל והוא היה מפקיד לי לבנק, אין לו חשבונות בנק. יום אחד הוא אמר לי שאסגור את התיק והוא רוצה להתחיל דף חדש ואמר שיתן לי 500,000 ₪ ושאני אסגור את התיק שעמד מעל 800,000 ₪. כל החב' היתה לא על השם שלו והוא רצה להעביר אותה על השם שלו ורצה להיות בסדר. אז אמרתי לו לא, קודם תביא לי את הכסף, הוא אמר לי שהוא ישלם לי לאט כל פעם קצת את ה- 500,000 ₪, זה התחיל בטוב. לאחר שסירבתי החלו איומים קשים מאוד, איומים יותר אגריסיביים והוא היה עולה אלי הביתה כי היחסים היו טובים.

ש. ספרי מה היה בכל אחד מהאירועים.

ת. ברגע שסגרתי את התיק הוא הבטיח שהוא יעביר לי כסף והוא לא העביר לי והפסיק גם לשלם לי את ה- 2000 ₪ בשוטף תקופה. ואז פתחתי שוב את תיק המזונות בהוצל"פ, הלכתי ובקשתי שיפתחו את התיק מחדש כי הוא לא עומד בהתחייבויות שלו. מפה התחילה מסכת עינויים, יום אחד הוא בא אלי הביתה והעיף לי את כל הדברים בבית.

הסנגור:

אני מתנגד לפתיחת חזיתות נוספות, זה לא האישום.

התובעת:

אני מבקשת שיסופר הרקע של הדברים.

ש. ספרי, הגעת למשטרה וסיפרת על איומים.

ת. כן, שבועיים שלושה לפני ראש השנה של שנת 2008, שהתחלתי לפתוח את הטענת פרעתי, להגיש ערעור, אמרתי שאני לא אוותר על זה, ואז הוא אמר לי, התקשר מחסום ואמרת שאם אעז לפתוח את התיק ותעיזי לנהל את המשפט אני אשלח לך אנשים שאת לא יודעת מאיפה הם יגיעו אלייך ואת לא יודעת עם מי את מתעסקת ואני שוב אעלם והילדים יסבלו ואת תסבלי.

ש. תנסי להזכר באיזה שנה היתה אותה סיטואציה.

ת. בערך ב- 2008.

ש.מבקשת לרענן זכרונך מהודעתך לגבי תאריך האירוע.

הסנגור:

מבקש שהעדה תצא החוצה.

העדה מסרה את הגרסה שלה וחזרה עליה פעמיים שבראש השנה ב- 2008 , בפעם השניה אמרה פחות או יותר, היא אויימה בשעה שהיא הצטרכה להגיש ערעור על הפרעתי. זה הטיעון. בכתב האשום וגם בחקירה שלה נאמרו דברים אחרים לגמרי, התאריכים לפחות אבל גם תוכן הדברים ולכן מה שחברתי עושה זה סוג של הכרזה על העדה כעדה עוינת והיא מנסה להנחות אותה לתאריך שהתובעת רוצה וזה מעשה שלא ייעשה.

התובעת:

המתלוננת תיארה שני אירועי איומים כפי שמצוין בכתב האישום, ככל הנראה היא מתבלבלת בין השנים.

<#3#>

החלטה

אני מתיר את רענון הזכרון ככל שמדובר במועד האירועים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"ג, 24/09/2012 במעמד הנוכחים.

ת. זה היה באוקטובר 2010, לפני שלושה שבועות בשיחת טלפון. אני לא זוכרת תאריכים.

ש. מה סיפרת שם לגבי אירוע ב- 2008, מה היה שם?.

ת. שהוא בא אלי ואמר שאני לא אפתח את התיק של הערעור,שהוא יחסל אותי, שאם אני אפתח אז יש לו עסק עם אנשים שאני לא מכירה ולא שווה להתעסק איתם ושהוא עובד באינסטלציה כבדה ויש לו מכשירים מסוכנים ואיים עלי ועל הילדים.

ש. באותה תקופה של שנת 2008, 2010 מה היה הסטטוס ביניכם.

ת.גרושים. מ- 2001-2002 אנו גרושים, אחרי שהוא נעלם.

ש. למה לא הגשת תלונה מייד לאחר שהיה האיום.

ת.פחדתי. הוא בן אדם אלים ופחדתי.

ש.הנאשם טוען שאת משקרת מכוון שבאותם שנתיים הוא בכלל לא היה בקשר איתך ולא בא אלייך ולא דיבר איתך ב טל'.

ת.הוא כן בא וכן דיבר בטל' וכן היה בקשר. הוא משקר קבוע. הוא כל חייו משקר.

ש. הנאשם טוען שמה שגרם לך לבוא ולהגיש תלונה זו עובדה שהפסדת בתיק ההוצל"פ.

ת.לא הפסדתי שום דבר. העו"ד לא נתן לנו לדבר בטענת פרעתי ואמרתי את מה שיש לי להגיד וזה הובן בצורה לא נכונה, לא דיברנו בכלל וסיפרתי את כל האמת ואני עומדת מאחורי כל מילה שאמרתי ואני מוכנה לחזור על זה שוב.

חקירה נגדית:

ש. בתלונה במשטרה את אמרת שהתקבלה החלטה שאני לא מהימנה והוא מהימן.

ת.כן.

ש.זה התכוונת בהחלטת פרעתי.

ת.כן.

ש. החלטת פרעתי היתה החלטה שבמסגרתה טען הנאשם שהוא לא חייב לך יותר סדר גודל של 800,000 ₪ ואת טענת שהוא חייב לך.

ת.נכון.

הסנגור:

מבקש להגיש החלטת רשמת ההוצל"פ בתיק מס': 16-00055-04-7 מיום 4.9.10.

התובעת:

אני מתנגדת להגשת הפרוטוקול, מדובר בהחלטה שכלל לא רלוונטית, אין בה שום התיחסות לאירועים נשוא דיוננו.

הסנגור:

זה רלוונטי בנושא מהימנות, יש הרחבה והתייחסות רבה מאוד של כב' הרשמת לכל הגרסאות השונות של המתלוננת/העדה כאן. העניין חשוב כיוון שהעדה התיחסה לעובדה הזו במסגרת התלונה במשטרה. הדבר השני, האישום הראשון נדרש לאיום שהיה כביכול על ידי הנאשם שהוא נוגע לערעור כביכול, לאי הגשת ערעור, לאיום בה שלא תגיש ערעור על החלטה זו. לכן זה חלק מהאשמה, המסמך הזה הוא המסמך שלגביו מתיחסת המתלוננת בשעה שטענה שהאיום מוגש ביחס אליו או לערעור מושא פסה"ד.

<#5#>

החלטה

ספק בעיני האם ניתן יהיה לעשות שימוש בתכנים עליהם מבקש הסנגור להסתמך, אך על מנת שהדברים יבחנו בסופו של דבר לאחר שמיעת מכלול הראיות, יתקבל המסמך ויסומן נ/1.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"ג, 24/09/2012 במעמד הנוכחים.

ש. אני מבין שאת הגשת גם בקשה לבית משפט זה בנתניה לצו אזרחי ביחס לאיום נשוא האישום הראשון, נכון?.

ת. הגשתי בקשה לצו הגנה וניתן צו הגנה.

ש. לאחר מכן אחרי חקירה, בדיוק ביחס לאישום הראשון בית המשפט ביטל את צו ההגנה, נכון?.

ת. כן. כי מותר להיות אלים את בעיה, מותר להרביץ, מותר להעלם, מדינת הפקרות.

הסנגור:

מבקש להגיש את ההחלטה.

התובעת:

מתנגדת.

בית המשפט אכן לא נעתר לבקשה לצו הגנה אך הוא לא קבע כאן ממצאים שצריכים לחייב את בימ"ש זה. בימ"ש מתיחס שם בעיקר לעובדה שאין סכנה ממשית ומיידית ולכן לא הוציא בעצם את צו ההגנה ולא משיקולים אחרים.

הסנגור:

הבקשה לצו הגנה היא בדיוק האישום הראשון, לא רק זאת אלא שהנאשמת אישרה זאת בבקשה וגם היום , אלו בדיוק אותם עובדות ובית המשפט אמר בסע' 8 לא התרשמתי מראיות שהובאו בפני שהמבקשת מאוימת ע"י המשיב בצורה כלשהי, והוסיף עוד כמה דברים ביחס לדברים שהיא אמרה בחקירה במעמד צד אחד שעה שקיבלה את צו ההגנה במעמד צד אחד. היא לא עמדה גם במאזן ההסתברויות.

<#7#>

החלטה

הסנגור מבקש להגיש את החלטת בית המשפט בה"ט 24837-11-10 מיום 29/11/10 על מנת שבית משפט זה ייעזר בממצאים של בית המשפט באותה החלטה. כידוע, ממצאים לרבות ממצאי

מהימנות שנקבעו על ידי ערכאה אחרת אינם משמשים כראיה בהליך החדש. לפיכך אינני מוצא לנכון לקבל את ההחלטה כראיה.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"ג, 24/09/2012 במעמד הנוכחים.

ש. היה מצב שבזמנו דיברת על הרקע, טענו נגדך שהרסת את הבית.

ת. זה שייך לטענת פרעתי. נכון שמכרתי דברים מהבית כדי לדאוג לאוכל לילדים שלי. מה זה לא מהימן?.

ש.טענו נגדך ביחס לדירה בו גרת שאת תלשת במכוון את השיש בקיר, שולחנות, ארון מטבח, סלון, תריסים, בתי מנורה, את תלשת בעצמך והרסת אותם. האם זה נכון.

התובעת:

אני לא רואה כל רלוונטיות להוכחת או הפרכת האשמה.

הסנגור:

אנו נמצאים בסיטואציה של גרסה מול גרסה ולכן שאלת המהימנות כאן רלוונטית. עוד בית משפט אחד קבע שהיא דוברת שקר.

הודעת הנאשם מוגשת ומסומנת ת/1.

ש.בשנת 2007 מערכת היחסים שלכם היתה מצוינת נכון.

ת.לא, ממש לא. איפה אתה היית בכלל?. היתה אלימות קשה מאוד, הוא נתן לי מכות בבטן שהייתי בהריון. ב- 2007 מערכת היחסים שלנו היתה נהדרת, קודם התכוונתי ל- 97. אבל זה היה על מנת לעשות תרגיל עוקץ.

ש. בסוף 2007 היה מצב שבו השתתפתם שניכם ביחד בבר מצווה של הילד ונשאתם בהוצאות באופן משותף.

ת.נכון.

ש. למעשה את התיק של ההוצל"פ באותו מועד כלל לא סגרת, לא ב- 2007 ולא ב- 2008.

ת.בטח שסגרתי בתחילת 2008, אני לא מדוייקת בתאריכים. סגרתי עקב לחץ ואיומים קשים, לא סגרתי מרצוני, ממש לא.

ש.באותו מועד שסגרת את התיק מערכת היחסים היתה טובה מאוד.

ת.לא היה טובה מאוד, בכלל לא טובה מאוד.

ש.לפי גרסתך המועד בו נסגר התיק היה בסמוך לבר מצווה של הבן.

ת.אולי כן ואולי לא, זה היה אחרי שהוא הפעיל לחץ שהוא ישלם לי את הכסף והוא רצה לפתוח את העסק שלו. אז אמרתי לו לא ואז הוא החל להעלות את דרגת האיומים.

ש.ביולי 2008 ביקשת לפתוח את התיק.

ת.נכון.

הסנגור:

מבקש להגיש.

התובעת:

מתנגדת, מחוסר רלוונטיות. יש כאן בקשה שכלל לא נכתבה על ידי העדה המתלוננת אלא על ידי עורך דינה ואין לזה שום רלוונטיות.

הסנגור:

הטיעון של המתלוננת היה שכביכול היא סגרה את התיק בגלל הלחצים והאיומים, אין מילה אחת בעניין זה בבקשה.

ש. נכון שהגעת לעוה"ד שלך שטיפלה בך בהוצל"פ וסיפרת לה על העובדות שבגינן רצית לפתוח את התיק מחדש.

ת. נכון.

ש. היא כתבה את הדברים מפיך. איזה דברים בבקשה לא נכונים.

ת. הכל נכון.

המסמך מוגש ומסומן נ/2.

ש. באותו זמן הנאשם משלם לך באופן קבוע מזונות.

ת. לא, הוא לא שילם.

ש. מפנה אותך לתצהיר, האם זו חתימתך?

ת. כן.

התצהיר מוגש ומסומן נ/3.

ש. אני אומר לך שהנאשם שילם לך ולילדים במשך תקופה ארוכה משנת 2002 ועד שנת 2007 תשלומים שוטפים מעבר ל- 2000 ₪ שהיה חייב לך, נכון?.

התובעת:

מתנגדת, אנו נגררים לכל הענינים של בימ"ש לענייני משפחה והוצל"פ שאינם רלוונטים לתיק זה.

הסנגור:

היה מצב שבו יש מצב שהמתלוננת פעם אחר פעם בכל בקשה שלה טוענת שהיא כביכול לא מקבלת מזונות וגם בהקשר שלנו הספציפי, באותה תקופה של 2008, זו תקופת הזהב של היחסים ביניהם, שולמו לה מזונות, הרבה יותר מההסכם של 2000 ₪, היא אומרת דברים אחרים.

<#9#>

החלטה

הסנגור מתבקש להתקדם בחקירתו אל עבר הנושאים העומדים בלב כתב האישום.

<#10#>

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"ג, 24/09/2012 במעמד הנוכחים.

ש. אמרת שבשנות ה- 90 הגשת בקשה לצו הגנה.

ת.כן.

ש.ב- 2008 לא הגשת שום בקשה בעניין, נכון?.

ת. כן, כי פחדתי, כי הוא איים עלי.

ש. איפה כתבת עד 2010 עד התלונה באיזה שהוא מקום למישהו מהגורמים, סעד..

ת. כולם יודעים, גם ברווחה, כולם יודעים שהוא אלים.

ש. האם נכון שלא כתבת שום מכתב עד 2010 לגבי האיומים מ- 2008.

ת. לא נכון, כל הסביבה שלי ידעה, רווחה וכולם.

ש. האם כתבת מכתב בזמן אמת על האיום ב- 2008.

ת. לא הגשתי צו הגנה בגלל פחד.

ש. ב- 2008 בסופו של דבר פתחת את התיק הרבה אחרי זה, ביולי 2008, נכון?

ת. כן.

ש. אחרי שביקשת לפתוח את התיק לא הגשת שום פניה.

ת. בטח שהגשתי, ישר פניתי למשטרה.

ש. והגשת תלונה על איומים מתי?.

ת. לא זוכרת, אני לא יושבת עם תאריכון מתי הוא קילל אותי ומתי הרביץ לי.

ש. לגבי האישום הראשון – את אמרת לעורכי הדין שלך את כל מה שהיה לפני הערעור.

ת. ברור.

ש. ואז את כתבת מכתב לעורכי הדין שלך שהגישו בקשה לבית המשפט בעניין הערעור, שרצית ייצוג אחר. מציג לך את המסמך, האם זה מסמך שאת כתבת?.

ת. נכון.

התובעת:

אני מתנגדת, זה רחוק מלהיות רלוונטי.

<#11#>

החלטה

לאחר עיון במסמך, לא מצאתי בו כל רלוונטיות.

<#12#>

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"ג, 24/09/2012 במעמד הנוכחים.

ש. פסה"ד של פרעתי, קיבלת אותו ב- 7.9 נכון ועל זה רצית להגיש ערעור.

ת. נכון.

ש. אח"כ מיד רצת לשופטת בבקשה שלך לשנות את ההחלטה שלה. פנית לשופטת ואמרת לה שההחלטה שלה הזויה.

ת. נכון. איך היא סוגרת תיק של 700,000 ₪. זכותי להגיד לשופטת מה אני חושבת גם הצגתי את זה למדיוני.

ש. פעמיים פנית לביהמ"ש?

ת. עשרות פעמים.

ש. לא פחדת לפנות.

ת. לא פחדתי.

ב"כ הנאשם:

מבקש להגיש את הפניה של המתלוננת לביהמ"ש.

ב"כ המאשימה:

מתנגדת להגשה.

ב"כ הנאשם:

הטענה שלה שהיה איום.

<#13#>

החלטה

לאחר עיון במסמך, המסמך אינו רלוונטי.

<#14#>

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"ג, 24/09/2012 במעמד הנוכחים.

ש. הגשת ערעור בסוף.

ת. כן. וזכיתי. היה דיון לפני חודשיים וחצי.

ש. אולי אתקן אותך ואגיד לך שהיה הסכם פשרה.

ת. פשרה כי רציתי לגמור איתכם.

ש. לא קיבלת 800,000 ₪.

ת. קיבלתי 400,000 ₪.

ש. מתי הגשת את הערעור ומי הגיש.

ת. לא טובה בזמנים אני לא זוכרת.

ש. ב- 2008.

ת. 2010. אני חושבת. אז שהוא רצה לאיים עלי שלא תעזי לפתוח את הערעור.

ש. מתי ב- 2010.

ת. לא מיד אחרי ההחלטה.

ש. האיום שלך כפי שאת כותבת בהודעה שלך הראשון, בשנת 2008, זה היה כדי לבטל את תיק המזונות.

ת. מה ז"א לבטל את תיק המזונות. לא הבנתי את השאלה. מי מבטל תיק מזונות זה כסף של הילדים.

ש. אני אומר לך שהוא ביקש ממך לסגור את תיק המזונות, נכון או לא?

ת. תחת איומים ולחץ, כן.

ש. האם זה נכון שלא הגשת שום בקשה לביהמ"ש אחרי שביטלת את התיק ואחרי שסגרת את התיק, לא הגשת שום בקשה להודיע לביהמ"ש שהיית תחת איומים.

ת. בודאי שהגשתי. אין לי את זה פה איתי.

ש. גם לא טענת בטענת פרעתי.

ת. לא נתת לי לדבר. אם היית נותן לי לדבר לא היה מצבי ככה. הוא היה משלם עד השקל האחרון.

אבל הוא ישלם את זה, דרך אלוהים הוא ישלם את זה.

ש. משנת 2008 ועד 2010 לא היית בכלל בקשר עם הנאשם.

ת. מלבד השיחות טל' האלה שהיו לא הייתי איתו בקשר, לא הייתי מעוניינת להיות איתו בקשר. נכון.

ש. לפני שהגשת את התלונה על האיומים בעצם את נחקרת במשטרה על כך שאת איימת על אשתו של הנאשם.

ת. לא נחקרתי על זה במשטרה. הראיתי להם את האי מיילים שהיתה כותבת לי.

ש. הגשת בקשה לצו הגנה על רקע האיום נשוא האישום הראשון.

ת. נכון. מה שאתה מציג בפני זו הבקשה שלי.

ש. שם אמרת כמה דברים : האחד טענת שאת בפשיטת רגל, נכון שזה לא נכון.

ת. ודאי שזה נכון. הייתי בגללו בפשיטת רגל, הייתי בהליך פש"ר בשנת 2000. הוא זייף חתימות שלי.

ש. אמרת שם בבקשה לצו ההגנה שהתבסס על האיום כביכול שנוגע לכתב האישום הראשון, טענת שהנאשם יש לו עבר פלילי. נכון אמרת את זה? סתם אמרת את זה.

ת. אני יודעת שהוא פושע לא יודעת הגדרות נעלם 5 שנים לא ראה את הילדים, הרביץ לי שהייתי בהריון. בהריון של הילדה דפק לי שרפרף בבית, שבר לי את כל הדברים שלי, מה יותר מזה?

ש. אני מבין ממך שהאיום שלו היה וכך אמרת במשטרה שאסור לך להגיש ערעור.

ת. נכון.

הודעת המתלוננת במשטרה מוגשת ומסומנת נ/4.

ש. לאיזה מספר טלפון הוא התקשר אלי.

ת. לנייד שלי, יש לי אותו מספר 20 שנה.

ש. מתי זה היה.

ת. לא זוכרת תאריך אני זוכרת שזה היה בתקופה של ראש השנה. לא זוכרת תאריכים. אז הוא אמר לי שאני לא יעיז לפתוח את הערעור.

ש. ואז באותו מועד זו פעם ראשונה שהתלוננת על הענין של 2008, או שזו לא פעם ראשונה.

ת. אני לא זוכרת. מתי שהגשתי הגשתי.

ש. היה איום נוסף חוץ מזה שהיה בטלפון.

ת. בטלפון זה היה פעם אחת ובפעם השניה זה היה לפני חודשיים וחצי ביום של המשפט, הוא אמר שיחסל אותי ולא ישלם לי את הכסף ואז גיסו משה אמר חבל שתסתבך בשבילה היא לא שווה את זה.

תצהיר המתלוננת מתוך צו ההגנה מיום 16.10.2010 מוגש ומסומן נ/5.

ש. היה איום ב- 2008.

ת. לא זוכרת תאריכים.

ש. האיום היחיד שהיה לך ממנו, שני איומים, אחד זה שנוגע לערעור שלא הגשת שהוא אמר לך אל תעיזי להגיש ערעור, והאיום השני זה האיום שהיה לפני חודשיים וחצי.

ת.נכון.

ש. וגם ב- 97 עם צו ההגנה.

ת.נכון והיה גם עוד אחד, לא זוכרת תאריכים, זה מאחורי, לא זוכרת כלום, מחקתי את זה כבר.

חקירה חוזרת – אין.

<#15#>

החלטה

אני פוסק לעדה החזר הוצאות בסך 100 ₪ בתוספת הוצאות נסיעה.

התביעה תמסור למזכירות פרטי העדה לצורך משלוח ההחזר.

<#16#>

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"ג, 24/09/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ הצדדים:

בהמלצת בית המשפט הגענו להסכמה לפיה יבוטל כתב האישום בהתאם להוראת סעיף 94 (ב) לחסד"פ.

הנאשם:

אני מסכים.

<#17#>

החלטה

בהסכמת הצדדים אני מורה על ביטול כתב האישום בהתאם להוראת סעיף 94 (ב) לחסד"פ.

המזכירות תסרוק את המוצגים ת/1 ו- נ/1 עד נ/5.

<#18#>

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"ג, 24/09/2012 במעמד הנוכחים.