לפני בקשת החייב לקבלת הפטר על חוב מזונות, ע"ס 365,194 ₪ למוסד לביטוח לאומי.

החלטתי ליתן צו הפטר חלקי.

עובדות

1. החייב יליד 1960, פרוד מבת זוגו מזה כ- 8 שנים, אב לשלושה ילדים בגירים (20, 23 ו- 25).
2. צו כינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 25.5.2011, ביום 19.06.2013 הוכרז החייב פושט רגל וביום 29.1.2018 ניתן צו הפטר חלוט לחייב אשר מתייחס לחובותיו ברי התביעה שעילתם לפני מתן צו הכינוס למעט חובות המפורטים בסעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה").
3. חוב המזונות עומד על סך של 365,194 ₪ והוא מורכב מסך של 150,152 ₪ חוב מזונות עבר שנוצר לפני מועד צו הכינוס (להלן: "חוב העבר") ומסך של 215,042 ₪ חוב שנוצר לאחר מועד צו הכינוס.

הבקשה

1. לטענת החייב - הוא סובל ממצב בריאותי רעוע ביותר, מזה כעשר שנים, כך שהוא מוגבל בצורה קשה בתפקודו היומיומי ונוטל תרופות רבות על בסיס יומי וקבוע. החייב הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בדרגת נכות רפואית בשיעור של 88% לצמיתות ודרגת אי כושר בשיעור של 65%. לטענת החייב הגיש תביעה להחמרת מצבו לפיה תעמוד דרגת נכותו על שיעור של 100%.
2. לטענתו עקב מצבו הבריאותי, אינו מסוגל לעבוד ומתקיים מקצבת נכות בסך של 1,918 ₪ לחודש וכן מהשלמת הכנסה בסך של 124 ₪ בלבד. החייב הינו דר רחוב ונאלץ ללון ברכב ישן משנת 2006 שבבעלותו.
3. לטענתו המדובר בחוב עבר, המתייחס לתקופה שמחודש אוגוסט 2000 ועד מועד מתן צו הכינוס (25.5.2011). עוד, יש לקחת בחשבון את העובדה כי ילדיו שהיו זכאים למזונות הפכו לבגירים והוא אינו חב במזונותיהם מחודש יוני 2017. לחוב שנוצר לאחר מועד הכינוס נטען, כי נוצר והצטבר באופן "לא חוקי" שכן עד חודש יולי 2012 התגורר החייב עם פרודתו, אשר גבתה כספי המזונות מהביטוח הלאומי שלא כדין וללא ידיעתו. עוד, גם לאחר פרידתם שילם החייב דמי מזונות ישירות לידי בנם המשותף.
4. לטענתו, המוסד לביטוח לאומי לא פעל כדין ובזמן לגביית חוב המזונות, "ישן" על זכויותיו ובכך גרם לו נזק ראייתי כבד אם יבקש לטעון טענת "פרעתי" במסגרת תיק ההוצאה לפועל.
5. המוסד לביטוח לאומי מתנגד לבקשה. נטען כי החייב איננו עומד בקריטריונים המחמירים כפי שנקבעו בפסיקה להחלת הפטר מחוב מזונות.
6. נטען כי המוסד לביטוח לאומי שילם למוטבת המזונות מיום 28.8.2000 ועד ליום 28.6.2017 תשלומים בסך כולל של 388,238 ₪ (החוב לפני הגביה שנעשתה במסגרת ההליכים). המדובר בחוב גבוה אשר יש בו להשליך על תום ליבו של החייב ועל כך שלא טרח לנסות ולהסדירו. אין המדובר בחוב ישן מאחר והמדובר בחוב מזונות שוטף ומתחדש מידי חודש אשר הסתיים בשנת 2017, עת בגרו הילדים. נטען כי המדובר בחייב בן 60 אשר יוכל לעבוד ולו באופן חלקי ולשלם חלק מחובו. טענות החייב בדבר הכנסותיו, קשייו הכלכליים ויכולת החזר החוב, מקומן לפני רשם ההוצאה לפועל, אשר לו הסמכות העניינית לדון בהן.
7. הכנ"ר מתנגד גם הוא לבקשה. נטען כי נסיבותיו של החייב אינן עונות באופן מלא על התנאים המפורטים בפסיקה אשר מהווים חריג לכלל הקבוע בסעיף 69(א)(3) לפקודה. דהיינו, גילו של החייב, והזכאים למזונות הינם צעירים ולפחות חלק מהחוב הוא חדש. מנגד, ומאחר והחייב אינו מצוי בקו הבריאות, ללא נכסים ובהתאם לנטען נטול כושר עבודה מלא (אם כי טרם ניתנה קביעה כזו על ידי המוסד לביטוח לאומי) לא יתנגד למתן צו הפטר חלקי.
8. לטענת הנאמן, במצב הדברים בו החייב מחד, מקבל גמלה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי עקב מצבו הרפואי, ומאידך, גם דורש ממנו כספי מזונות עבר, אותם לא הצליח לגבות, כשמצבו של החייב היה טוב יותר, יוצר אנומאליה. לפיכך, נוכח נכותו של החייב יחד עם גילו המתקדם, ובהינתן כי מצבו לא עתיד להשתנות לטובה, נוצרו התנאים למתן הפטר גם לחוב המזונות.

המסגרת הנורמטיבית

1. סעיף 69(א)(3) לפקודה קובע כי צו הפטר בהליך פשיטת רגל יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה למעט מספר סוגי חובות, אשר אחד מהם הינו חוב מזונות עבר. הוראה זו מבטאת את מעמדו הייחודי של חוב המזונות והאינטרס החברתי העומד בבסיס חיוב זה. (בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית (23.2.2020)).
2. הכלל הוא כי רק במקרים חריגים ביותר תעשה סטייה מההסדר החקיקתי ויינתן לחייב הפטר, מלא או חלקי, מחוב מזונות עבר. בכלל השיקולים שנקבעו בפסיקה לבחינת בקשה למתן פטור מחוב מזונות נמנים גילו של החייב; מצבו הכלכלי וכושר השתכרותו; זכותו לקיום מינימלי בכבוד; מצבו האישי והבריאותי; גילם של מקבלי המזונות; נסיבות היווצרות החוב ומועד יצירתו; מאמציו לפרוע את החוב; תום ליבו של החייב; ושיעור החוב שכבר שולם לנושה (ראו רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.2014); ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.2015); רע"א 3175/19 אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי (8.8.2019); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, (26.9.2016)).
3. עוד, חוב מזונות שנוצר לאחר מועד צו הכינוס איננו חלק מהליך הפש"ר ועל כן אין משמעות לצו ההפטר אשר ניתן לחייב בגין חוב זה. (ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ. (12.10.2015)).

מהכלל אל הפרט

1. ראשית, לא אדון במסגרת הבקשה בחוב שנוצר לאחר מועד צו הכינוס, היינו מיום 25.5.2011 ועד ליום 28.6.2017 - על סך של 215,042 ₪ אלא בחוב העבר בלבד מיום 28.8.2000 ועד ליום 25.5.2011 על סך של 150,152 ₪.
2. אין חולק כי מצבו הבריאותי והכספי של החייב הינו קשה ומורכב והחל לפני כעשור. החייב יליד 1960 סובל מבעיות רפואיות משמעותיות שונות, בעל דרגות נכות רפואית ותפקודית גבוהות בשיעור של 88% נכות רפואית ו- 65% אי כושר, אשר לטענתו צפויה להעלות ל- 100%. החייב מתקיים כיום מקצבאות והינו דר רחוב.
3. היינו, הן מצבו הכלכלי והן מצבו הרפואי של החייב הינם בכי רע, תוך שלא נראה כי ישנו צפי אמיתי לשינוי או שיפור ממשיים במצב הדברים הנוכחי. מאידך, החייב איננו בגיל מתקדם העולה בקנה אחד עם הכללים שנקבעו בפסיקה. בנוסף, לא נקבעה לחייב, נכון להיום, נכות בשיעור של 100%. זאת ועוד, מנסיבות התיק ולמועד יצירת החובות, בעת שגם לגרסתו של החייב, באותה העת טרם סבל ממגבלותיו הרפואיות ומצבו הרפואי והכללי היה טוב יותר ובוודאי אפשר תשלום בגין מזונות ילדיו, דומה כי החובות נוצרו בחוסר תום לב ומבלי שהחייב עשה מאמץ כלשהוא לפרוע את חובותיו. יוסף כי עד היום, נגבו מהחייב בגין חובותיו במל"ל, במסגרת הליכי גביה סך של 23,044 ₪ בלבד.
4. בהקשר זה נקבע בע"א 7092/13 (לעיל): "אסור ליצור מצב דברים שבו חייבים יעדיפו להימנע מתשלום חוב מזונות פסוק במשך שנים ארוכות (חרף יכולתם לעמוד בתשלום הסכום, אשר נקבע על ידי ערכאה שיפוטית מבררת), ובתוך כל יגדילו ויאדירו אותו, והכל במטרה לזכות, בסופו של דבר, בהפטר- מטעמים הנעוצים בהתנהלותם."
5. לאור המקובץ ובראי ההלכה, לאחר ששקלתי טיעוני החייב, המל"ל, הנאמן והכנ"ר, שוכנעתי כי יש מקום לתת הפטר חלקי לחייב ורק מהחוב שנוצר בעת שמצבו הבריאותי לא אפשר לו להתפרנס בכבוד ולשלם את חוב המזונות. מהאישורים שצורפו לבקשה עולה כי החייב הוכר בשיעור נכות של 50% החל מיום 1.3.2010. לפיכך, באיזון בין האינטרסים וההלכה כפי שפורטה לעיל, אני קובעת כי ינתן לחייב הפטר חלקי לחוב שנוצר מיום 1.3.2010 ועד מועד צו הכינוס ביום 25.5.2011. אשר לחובות שנוצרו מ- 20.8.2000 ועד ליום 28.2.2010 הבקשה לפיכך נדחית.
6. טענות החייב בדבר קשייו הכלכליים והעדר היכולת להחזיר את חובותיו ידונו על ידי רשם ההוצל"פ. (ראו רע"א 3898/12 לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי (30.8.2012)).

בנסיבות אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' ניסן תשפ"א, 17 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.