1. לפני בקשת הנתבע למתן צו לגילוי ועיון כללי וספציפי בגדרה מתבקש ביהמ"ש להורות לתובע להמציא לנתבע תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין וכן להעמיד לעיון המבקש את כל ההסכמים שבין התובע לבין החברה לפיתוח קרית נורדאו בע"מ (להלן: " החברה") או מי מטעמה.

2. לטענת הנתבע, בעקבות עדותה של נציגת מח' הנכסים בעירית נתניה, ביום 24.12.12, פנו באי כוחו אל ב"כ התובע, ביקשו לקבל את הסכם הזכיון עליו העידה נציגת העיריה. בתשובה נאמר כי לא קיים אצל התובע כל זכיון או הסכם ביחס למקרקעין נשוא התובענה.

3. לדברי הנתבע, תשובת המשיב נתבררה ככזב ובאי כוחו הצליחו לאתר שני הסכמים בין התובע ובין החברה בנוגע למקרקעין נשוא התובענה (ר' הנספחים שצורפו לבקשה לסילוק על הסף).

4. התובע בתגובתו לבקשה טוען, כי המדובר בבקשה קנטרנית וטורדנית שמטרתה לסרבל את ההליכים, כי כבר ביום 18.9.11 הוא המציא למבקש תצהיר גילוי מסמכים ומשעשה כן, אין מקום לחייבו להגיש תצהיר נוסף. עוד טוען התובע, כי הבקשה לקבל את כל ההסכמים שבין המנהל לבין החברה הינה דרישה כללית ובלתי רלוונטית ובבחינת "דיג אסור".

5. הנתבע בתשובתו טוען כי עשה מאמצים כדי להשיג שני הסכמים המתייחסים למקרקעין, נשוא התובענה, טענת התובע הינה כי הסכמים אלה אינם חלים על המקרקעין. עוד מפנה הנתבע להחלטת ביהמ"ש מיום 9.5.13 שם נקבע, בין היתר, כי טענת הנתבע לסילוק על הסף "ראוי ליתן בה הכרעה לאחר שיוצג לפני ביהמ"ש כל התיעוד והמסד העובדתי הנדרש לאחר שמיעת ראיות בתיק".

6. הלכה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בעניינים הנוגעים לסדרי דין ולניהול הדיון, לרבות בכל הנוגע להחלטות שעניינן גילוי מסמכים (ר': רע"א 7834/08 רימר ובניו בע"מ נ' בן ארצי (6.4.2009); רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206, 210; רע"א  4759/11 Systagenix Wound Management Limited נ' Unique Medical Devices Solutions LTD, (30.8.2011)). ברוח זו וככל שהדבר נוגע להחלטות בענין גילוי מסמכים, נקבע לא אחת כי ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית אלא אם כן ההחלטה אינה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ר' רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61).

7. על החשיבות שביסוד הליכי גילוי ועיון במסמכים, כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית והן לצורך חתירה לחקר האמת. ר' רע"א 4234/05 בנק המזרחי נ' פלץ (14.8.05).

נקודת המוצא באשר לגילוי ועיון במסמכים היא גילוי מירבי, שכן המשפט עומד על האמת, ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת וגילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט וכן משרת הוא את אינטרס הציבורי בהבטיחו תקינות המערכת החברתית כולה ( ר': ע"א 4999/96 ALBERICI INT. נ' מ"י פ"ד נ (1) 39; ב"ש 298/86 ציטרין נ' ביה"ד המשמעתי פ"ד מא(2) 337, 358).

8. חובת גילוי המסמכים המוטלת על בעל דין פורשה בפסיקה בהרחבה ונקבע כי זו משתרעת על כל אותם מסמכים "אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה" (ר' פרשת אזולאי לעיל). נפסק כי בשלב גילוי המסמכים מבקש הגילוי אינו נדרש להוכיח את הרלוונטיות של המסמכים שגילויים נדרש בוודאות ודי בכך כי יוכיח שהם עשויים להיות רלוונטיים בהמשך ההליך (ר' רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, (15.10.2008)).

9. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ואף בחנתי את ההסכמים ליום 1.15.52 ו- 25.8.64 בין קרן הקיימת לישראל לחברה לפיתוח קרקעות פאליק בע"מ ובין התובע בשם קרן קיימת לישראל לבין החברה לפיתוח קריית נורדאו (בהתאמה), נחה דעתי כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות לתובע מחד להגיש תצהיר גילוי מסמכים עדכני וזאת לאחר חקירה ודרישה יסודית שיערוך בתיקיו/ארכיון ומאידך מצאתי להורות לתובע להמציא לנתבע בתוך 20 ימים מהיום את כל ההסכמים שנערכו על ידי קק"ל או על ידו בשם קק"ל עם החברה או עם אחרים ביחס למקרקעין נשוא שני ההסכמים אשר צורפו כנספחים לבקשת הנתבע לסילוק על הסף.

9. המסמכים רלוונטים מחד להגנת התובע , ומאידך להוכחת זכות התובע במקרקעין , להוכחת טענת העדר היריבות ולקידום בירור הטענה באשר לסילוק על הסף , כאמור בהחלטתי מיום 9.5.13 .

11. בשולי הדברים יצויין, כי ככל שהיה על התובע לגלות מסמכים ספציפיים ולהעמידם לעיון אך הוא בחר להכחיש את דבר קיומם, עלול הדבר להיזקף לחובתו בהליך גופו אם יתברר כי הסתיר מסמך כלשהו או כי לא שמר על מסמך שהיה עליו להחזיקו (ר': רע"א 4234/11 גוטקינד נ' אלקרא, (2.8.2011); רע"א  701/12 פלוני נ' פלוני ואח' (19/2/12)).

12. הוצאות הבקשה בסך כולל של 2,000 ₪, לחובת התובע, ילקחו בחשבון בהמשך ההליך.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים בפקס' + אישור טלפוני בהקדם.

ניתנה היום, כ' חשון תשע"ד, 24 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.