ע"פ הודאתה הורשעה הנאשמת בעבירות שיוחסו לה בת"פ 39363-04-11 הוא התיק דנן בעבירות של תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור. לבקשתה צורף תיק פ"א 341518-11 ובו הורשעה הנאשמת בעבירות של קבלת דבר במרמה ותקיפת שוטר וכן צורף תיק ת"פ 39766-12-12 בו הורשעה הנאשמת בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

ע"פ עובדות כתב האישום בתיק דנן הרי שבתאריך 19.6.10 נודע למשטרת פ"ת אודות קבוצת צעירים המפריעים למנוחת השכנים. עקב כך הגיעו למקום שוטרי סיור, אשר הבחינו בנאשמת שרועה על הרצפה. השוטרים פנו לנאשמת כדי לשאול אותה מספר שאלות, בתגובה לכך קמה הנאשמת וסטרה לשוטר בפניו והחלה להשתולל.

אי לכך, ניסו השוטרים להשתלט על הנאשמת אולם הנאשמת המשיכה בסורה, תוך שהיא בועטת בשוטרים, יורקת עליהם, ופוצעת את השוטרת באצבעה.

במהלך ההשתוללות קיללה הנאשמת את השוטרים וכינתה אותם: "שוטרים בני זונות", "אתיופי מסריח כושי בן זונה", "את שוטרת זונה מזדיינת".

עקב כך, נכבלה הנאשמת ע"י השוטרים, הוכנסה לניידת המשטרה שם המשיכה להשתולל תוך שהיא מטיחה את ראשה בחלון.

בהגיעה לתחנת המשטרה, המשיכה הנאשמת לקלל את השוטרים תוך שהיא מכנה אותם: "שוטרת מסריחה בת זונה", "את שרמוטה", "אתיופי בן זונה מסריח", "אני שונאת אתיופים" כמו כן ירקה הנאשמת אל עבר השוטרים ובעטה בשוטר.

תמצית עובדות תיק פ"א שצורף הן כי ביום 19/2/11 נסעה הנאשמת יחד עם אחרת במונית מתל אביב לפתח תקוה ובמהלך הנסיעה הודיעו לנהג כי אין להן כסף לשלם עבור הנסיעה. משהלה הזעיק שוטרים למקום ואלה ביקשו לעכב את הנאשמת וחברתה, החלו השתיים להשתולל ולקלל את השוטרים, לדחוף את אחת השוטרות ולהכותן. או אז הודיעו השוטרים לשתיים כי הן עצורות וביקשו לכבול אותן באזיקים. השתיים המשיכו להשתולל, להניף את ידיהן באוויר ולקלל את השוטרים. משאחד השוטרים ניסה להרגיע את הנאשמת היא בעטה ברגלו.

ע"פ עובדות כתב האישום המצורף הרי שביום 26.4.12 הגיעו שוטרים לדירתה של הנאשמת עקב דיווחים על צעקות שעלו מהדירה, ובהן צעקות של ילדה.

בהגיעם לדירה, הבחינו השוטרים כי הנאשמת בגילופין ותחת השפעת סמים. על מנת להבין את פשר הצעקות תחקרו השוטרים את בני הבית ואז חבטה הנאשמת בחוזקה בגבו של השוטר. הלה הסתובב אל הנאשמת וניסה להרגיעה ומשהפנה את גבו אליה צבטה אותו הנאשמת בזרוע ימין.

בתגובה לכך, עכבו השוטרים את הנאשמת לתחנת משטרת פתח תקווה. משצעדו לפתח התחנה, ניסתה הנאשמת להימלט בריצה לעבר היציאה מהתחנה, אך נתפסה כעבור מרדף קצר.

בעניינה של הנאשמת הוגשו שלושה תסקירים ע"י שירות מבחן:

מהראשון שבהם עולה כי הנאשמת בת 31 ילידת גרוזיה שעלתה ארצה עם משפחתה בהיותה בת 15 והפסיקה את לימודיה לטובת עבודות מזדמנות וזאת עקב מצב כלכלי קשה של משפחתה.

שירות המבחן מציין כי הנאשמת מכורה לסמים ואלכוהול, הנמצאת בשלבים ראשונים של תהליך גמילה ושיקום. הנאשמת הינה נשואה ואם לילדה, מתגוררת בבית הוריה בפ"ת ועובדת בבית קפה.

בעלה של הנאשמת בן 35, יליד אוקראינה, מרצה כיום עונש של מאסר בפועל לאחר שהורשע בעבירות אלימות כלפי הנאשמת.

שירות המבחן מציין כי משיחה שנערכה עם הנאשמת עולה כי הנאשמת החלה לצרוך סמים ואלכוהול על רקע דיכאון רציף וקושי בהתמודדות. הנאשמת ציינה כי צרכה בעיקר סם מסוג קוקאין וכשהיא נעדרה אמצעים לצרוך את הסם, הייתה צורכת אלכוהול בכמויות גדולות.

שירות המבחן ציין כי הנאשמת לקחה אחריות על העבירות שבצעה ומסרה כי אלה אירעו בתקופה בה צרכה סמים ואלכוהול ולא שלטה בהתנהגותה התוקפנית.

לדבריה, כחודשיים עובר לשיחה עמה, החליטה הנאשמת מיוזמתה לפנות לטיפול ביחידה לנפגעי סמים בפ"ת ונגמלה מסמים ומאלכוהול. כיום מסרה כי היא נמצאת בטיפול פרטני וטיפול קבוצתי, עובדת בשתי עבודות במקביל ומתמקדת בשיקום חייה.

שירות המבחן ציין כי מבירור עם גורמי הטיפול ביחידה לנפגעי סמים בפ"ת, עולה כי הנאשמת השתלבה חודשיים קודם לכן בטיפול פרטני, הכולל שיחות שבועיות, כשבמקביל השתלבה גם בטיפול קבוצתי, המתקיים אחת לשבוע ומיועד לנשים המכורות לסמים.

כמו כן , מסרה הנאשמת בדיקות שתן אשר נמצאו נקיות מסם.

שירות המבחן התרשם כי הנאשמת מבטאת מוטיבציה גבוה לשינוי ומעלה תכנים משמעותיים בטיפול. יחד עם זאת, מדובר בשלב ראשוני של הטיפול כשמוקדם מדי להעריך את יכולת ההתמדה של הנאשמת להתמיד בתהליך הגמילה והשיקום לאורך זמן ובענייננו מדובר בטיפול ארוך טווח.

לאור האמור לעיל, המליץ שירות המבחן לדחות את הדיון לתקופה של כ-3 חודשים, במהלכם יעקוב שירות המבחן אחר הטיפול אותו עוברת הנאשמת. וכך נעשה.

מתסקירו השני של שירות המבחן עולה כי במהלך תקופת הדחייה הנאשמת שמרה על קשר עם שירות המבחן ובטאה נכונות להמשיך בהליך הטיפולי אותו החלה.

מדבריה של הנאשמת עולה, כי היא מודעת כיום למצבה, כשהיא מוצאת במסגרת הטיפולית מסגרת תומכת, תוך שהיא ממשיכה במקביל לעבוד במסגרת תעסוקתית מסודרת המקנה לה מסגרת השתייכותית ויציבות.

בוועדת החלטה שהתקיימה בעניינה של הנאשמת ביחידה לטיפול בנפגעי סמים עלה, כי הנאשמת פנתה ביוזמתה ליחידה והחלה בטיפול בנובמבר 2012, הנאשמת השתלבה בטיפול הפרטני והקבוצתי וכמו כן שתפה פעולה והגיעה לפגישות באופן רצוף ועקבי ומסרה בדיקות שתן תקינות.

הנאשמת מגלה יכולת התמודדות טובה עם קשייה , משתפת פעולה בפתיחות ובכנות .

הנאשמת נשאה בתוצאות מעשיה וניכר כי כיום, הינה מודעת להשלכותיהם.

לאור כל האמור ובהתחשב בעובדה כי מדובר בעבירות ראשונות ויחידות לה בפלילים, כשישנה חשיבות גבוהה לאפשר לנאשמת המשך טיפול ושיקום , שירות המבחן המליץ להעמידה במבחן סמים למשך שנה, ככשירות המבחן יהווה גורם פיקוחי ומעקבי אחר התקדמותה, כשהטיפול עצמו יעשה ביחידה לנפגעי סמים בפ"ת.

מתסקירו השלישי של שירות המבחן עלה, כי במהלך תקופת הדחיה הנאשמת ביטאה מוטיבציה להמשיך ולהסתייע בהליך הטיפולי אותו החלה לפני כשמונה חודשים עובר למועד עריכת התסקיר כשהנאשמת מבטאת עייפות מאורח החיים ההתמכרותי אותו ניהלה בעבר ושיתפה במאמצים אותם היא עושה על מנת להשתקם. יצוין כי , הנאשמת מקפידה להימנע ממצבי סיכון העלולים להביא להסתבכויות נוספות עם החוק, כאשר כלל מאמציה מתרכזים בטיפול במשפחתה, בפרנסתה ובטיפול אותו היא עוברת.

שירות המבחן מציין כי המסגרת התעסוקתית מהוה עבור הנאשמת מסגרת השתייכות והתייחסות, בה היא מוצאת עניין וסיפוק אישי.

יצוין , כי לאחרונה קודמה הנאשמת בעבודה והקידום מהווה עבורה מקור להעלאת הדימוי העצמי.

שירות המבחן הדגיש, כי הנאשמת שטחה בפניו את נכונותה לעלות על דרך הישר אשר באה לידי ביטוי בנכונותה לצרף תיקים על מנת לתת את הדין על כלל העבירות אותן בצעה.

שירות המבחן ציין כי לאורך כל התקופה מזה כשמונה חודשים עובר למועד עריכת התסקיר, שומרת הנאשמת על ניקיון מלא מכל סוגי הסמים ומעלה תכנים משמעותיים וקשיים עמם מתמודדת.

מבדיקה שנערכה עם העו"ס המטפלת בנאשמת מטעם היחידה לטיפול בנפגעי סמים בפ"ת עולה כי הנאשמת מוערכת כבעלת יכולות ונכונות לעריכת שינוי חיובי בחייה, בעלת יכולת לבדיקה עצמית ולבדיקת דפוסי חשיבה בעייתיים, כמו גם מצבי סיכון העשויים להחלישה ולהגביר הסיכון להישנות ההתנהגות העבריינית. כיום משקיעה הנאשמת כוחות בלימוד דרכים אלטרנטיביות מקדמות להתמודדות במצבי דחק ומצוקה.

לאור כל האמור ובהתחשב בעובדה כי מדובר בעבירות ראשונות ויחידות לה בפלילים, כשישנה חשיבות גבוהה לאפשר לנאשמת המשך טיפול ושיקום , שירות המבחן חוזר על המלצתו מתסקיר קודם להעמיד את הנאשמת במבחן סמים למשך שנה, ככשירות המבחן יהווה גורם פיקוח ומעקב אחר התקדמותה, כשהטיפול עצמו יעשה ביחידה לנפגעי סמים בפ"ת.

ב"כ המאשימה טענה באשר לחומרת המעשים וכי יש לתת את הדעת לעובדה כי אין המדובר במעידה חד פעמית אלא במספר אירועים אשר התרחשו בנסיבות דומות וביתר שאת בעת שבצעה את העבירות תחת השפעת סמים.

במיוחד הדגישה התביעה את המעשים האלימים אשר כוונו כלפי שוטרים בעת מילוי תפקידם, מעשים אשר למרבה הצער הפכו לתופעה נפוצה ויש להטיל בגינם עונש מרתיע והולם. לא בכדי, כך טענה התביעה קבע המחוקק עונש מזערי לצידה של העבירה של תקיפת שוטר.

מנגד ציינה ב"כ המאשימה כי הנאשמת לקחה אחריות על מעשיה, הודתה וחסכה זמן שיפוטי וכמו כן הוגש תסקיר חיובי בעניינה ממנו עולה כי הנאשמת שומרת על אורח חיים תקין ונמנעת מצריכת סמים.

לולא היתה מצוייה הנאשמת בעיצומו של הליך טיפולי, כך טענה התביעה, היתה העתירה לעונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, ברם בשל ההליך השיקומי, היא עותרת להשית על הנאשמת עונש של שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, ופיצוי לשוטרים ולנהג המונית שמעורבים באירוע.

ב"כ הנאשמת ביקש להתחשב בנסיבותיה האישיות של הנאשמת, הנאשמת בת 32 ואם לילדה בת 8 אשר הותקפה בעבר ע"י בן זוגה וספגה ממנו אלימות קשה.

ב"כ הנאשמת ציין כי לאחר שנעצר בעלה של הנאשמת ונגזר עליו עונש מאסר ועבודות שירות, הנאשמת הפכה למפרנסת יחידה בבית והמצב בבית הסלים. היחסים בין השניים היו מתוחים מאוד והגיעו לשיאם בתאריך 19.5.12 שאז הנאשמת הותקפה ע"י בעלה ונגרמו לחבלות חמורות.

בשנים אלו חיה הנאשמת בצל של מריבות ואלימות מצד בעלה אשר הובילו אותה להידרדרות בנוגע למצב הכלכלי של המשפחה ועקב כך הצטברו לנאשמת חובות כבדים בהוצל"פ.

הנאשמת לא עמדה בלחץ והתדרדרה לשימוש בסמים ואלכוהול מה שהוביל אותה בהמשך לביצוע העבירות הללו.

ב"כ הנאשמת סבור כי בענייננו מדובר בעבירות שבוצעו ללא תכנון מוקדם, כתגובה ספונטנית של הנאשמת שהגיעה למצב לחץ ולא שלטה בהתנהגותה.

ב"כ הנאשמת מציין כי הנאשמת אינה מהווה סכנה לחברה ואין צורך להרחיקה מהחברה, כעת היא מפוכחת וכאמור אינה מפרה את הסדר הציבורי.

ב"כ הנאשמת הפנה לתסקירי שירות המבחן מהם עלה כי הנאשמת מתמידה בהליך הטיפולי ופניה לשיקום ועוד הוסיף כי הנה ההליך השיקומי נושא פרי.

ב"כ הנאשמת סבור כי בענייננו מדובר במקרה ייחודי לאור נסיבותיה של הנאשמת בו קיימת הצדקה להעדיף את האינטרס השיקומי שמשרת כאמור את האינטרס הציבורי על פני האינטרס של הרתעת הכלל.

ב"כ הנאשמת ציין כי במידה ויוטל על הנאשמת עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, תהליך השיקום אותו עוברת הנאשמת עלול להיפגע ובנוסף תורחק הנאשמת ממעגל העבודה והדבר יפגע ביכולת השתכרותה ואף עלול להוריד לטמיון את התהליך השיקומי.

על כן עתר ב"כ הנאשמת לאמץ את המלצות שירות המבחן.

אין צריך להכביר מילים על מעשיה החמורים של הנאשמת ובמיוחד משמדובר בהצבר כזה של מעשים אשר השתרעו על פני השנים 2010 – 2012.

נראה היה כי מוראו של החוק לא היה על הנאשמת ובוודאי לא מוראם של אנשי החוק ואנשי מרות.

הנאשמת לא נרתעה כלל ועיקר מלנקוט ביטויים עולבים כלפי שוטרים, מלהפריע לשוטרים במילוי תפקידם ואף לא נרתעה מלנקוט כלפיהם באלימות ממשית וכאמור לעיל ביותר מהזדמנות אחת. על כן , אין המדובר במעידה חד פעמית או בסערת רגשות. הוסף לכך, את תיק פ"א שצורף, שהחל במרמה כלפי נהג מונית וסופו בהתנהגות דומה כלפי השוטרים ויש ללמוד שאלו היו דפוסי ההתנהגות של הנאשמת אותן שנים. מתחם הענישה הראוי לכל אחת מן העבירות האלה שעניינה תקיפת שוטרים נע בין מאסר על תנאי, למאסר בפועל בין בעבודות שירות ובין מאחורי סורג ובריח.

ברי כי כאשר מדובר בהצבר כזה של מעשים בנסיבות שתוארו לעיל, היה מקום להחמיר עם הנאשמת ולהטיל עליה ענישה במתחם הגבוה של רף הענישה.

אכן חסד עשתה התביעה עם הנאשמת משהציגה עתירה מתונה לענישה בעניינה והיה מקום לקבל עתירתה זו של התביעה.

אלא שמאז הודתה הנאשמת באשמות שיוחסו לה וביקשה לצרף כל התיקים בעניינה הלכה הנאשמת בדרך ארוכה ודרך שאינה קלה כלל ועיקר.

תחילתה של דרך זו, היא, למעשה, עוד בטרם ביצוע העבירות והתמכרותה של הנאשמת לסמים המסוכנים והיא בנסיבות חייה וניהול משפחתה יחד עם בן זוגה, כאשה מוכה וסובלת מאלימות מבן זוגה.

לאחר מכן התמכרה הנאשמת לסמים ואכן יש לראות את דפוסי התנהגותה האלימים, הבלתי נשלטים והפסולים כפועל יוצא של התמכרות זו וכהתנהגות שנעשתה תחת השפעת סמים.

הנאשמת נרתמה להציל את עצמה מהתמכרות זו ומהדרדרותה בעקבות התמכרות זו ופנתה לדרך הגמילה.

הנאשמת קיבלה על עצמה כל טיפול שהוצע לה והתמידה בכל הטיפולים ובכל המפגשים, מסרה את כל הבדיקות הנדרשות והתמידה בשמירה על כל הכללים, ואין צריך לומר כי דרך זו של הגמילה מהתמכרות לסמים היא קשה ומכאיבה.

בד בבד ביקשה הנאשמת לצרף את כל התיקים הפתוחים בעניינה בבחינת פתיחת דף חדש, שיקום והתחלה של פרק אחר בחייה.

משנאשם מצליח בטיפולי גמילה וההליך השיקומי שהוא פותח בו עולה יפה, הרי שלא רק הוא יוצא נשכר מכך, אלא גם החברה כולה, ואין צורך להכביר על כך מלים ועל כן משנמצא שהליך שיקומי עלה יפה, יש לעודד את הנאשמת ואף האינטרס הציבורי מחייב זאת.

הטלת עונש מאסר בפועל על הנאשמת עתה ואפילו יהיה זה בדרך של עבודות שירות יהיה בה משום השבתה של הנאשמת לאחור בהליך אותו היא עוברת.

מצאתי כי המקרה דנן הוא מן המקרים אשר בשל שיקולי השיקום וכפי שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין ניתן לסטות בהם ממתחם הענישה לקולא באופן ניכר.

מצאתי לקבל את המלצות שירות המבחן ועל כן אני מטילה על הנאשמת צו מבחן של שירות המבחן למשך שנה מהיום.

כמו כן תחתום הנאשמת על התחייבות בגובה של 3,000 ₪. התחייבות זו היא למשך שלוש שנים ולבל תעבור הנאשמת עבירה כלשהי של אלימות. הנאשמת תחתום על ההתחייבות עד יום 10/7/13 בשעה 12.00 שאם לא כן תאסר למשך שלושה ימים.

אני מחייבת את הנאשמת בתשלום פיצוי למתלונן נהג המונית נשוא תיק פ"א 341518/11 בסכום של 500 ₪. סכום זה יופקד בקופת בית המשפט עד יום 25/8/13.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ב' אב תשע"ג, 09 יולי 2013, במעמד הצדדים.