תביעה זו של התובעת כנגד הנתבעים היא אחת מסדרת תביעות שהוגשו נגד תושבים במושב אבן ספיר אשר ביצעו עבודות בניה ושינוי יעוד של מקרקעין שבבעלות התובעת ללא אישורים.

במקרה שבפני הגיעו הצדדים להסכמות, שחסכו דיונים נרחבים, הן לענין היקף השימושים החורגים והן באשר לדמי השימוש לעבר. מה שנותר להכריע בו הוא הצווים שיינתנו לגבי הבניה שבוצעה ומשך הזמן שיינתן, ככל שיינתן, לצורך הסדרת השימושים ואישורי הבניה שנעשתה על ידי המשיבים או שהמשיבים משתמשים בה.

התובעת ביקשה לתת צווי מניעה, הריסה ואיסור שימוש שיכנסו לתוקף חלקם באופן מיידי וחלקם תוך 3 חודשים (בהתאם לסוג המבנה ולשימוש שנעשה בו).

הנתבעים ביקשו לתת להם זמן שבו יוכלו להכשיר את הבניה שנעשתה. הנתבעים המציאו פסקי דין שניתנו לגבי תושבים אחרים ובהם נדחו צווי המניעה, ואיסור השימוש וההריסה לתקופות של 24 – 18 חודשים וביקשו לנהוג כך גם כלפיהם.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיקים אליהם הפנו הנתבעים והארכות לביצוע הצווים שניתנו בהם, ובהתחשב בשימושים השונים הנעשים במבנים השונים ובתוספות הבניה ושינוי היעוד של כל אחד מהמבנים אני מורה כדלקמן:

1. ניתנים צווי מניעה, איסור שימוש והריסה לגבי כל המבנים נשוא הליך זה.

2. צו איסור השימוש לגבי מבנה הלול, שככל הנראה השימוש בו כמחסן ספרים הופסק זה מכבר, יכנס לתוקף תוך 3 חודשים. ניתן צו המורה להתאים מבנה זה לשימושו המקורי (לול) על ידי הסרת כל אביזר שהותקן בו, ככל שהותקן, על מנת שיוכל לשמש כמחסן ספרים צו ההתאמה יכנס לתוקף תוך 12 חודשים.

3. לגבי בית האימון שהורחב ללא אישור ב- 76 מ"ר ואשר משמש למגורים לנתבעים ובני משפחתם, יכנסו הצווים לתוקף תוך 18 חודשים. ככל שתהיה התקדמות ממשית בקידום האישורים לבניה שנעשתה ללא אישור, יהיו רשאים הנתבעים להגיש בקשה לארכה נוספת וזו תישקל בהתאם להתקדמות שתוכח.

4. לגבי בית ההורים שבו חריגות בניה של 40 מ"ר שנעשו ללא אישור המנהל וללא היתר, יכנסו הצווים לתוקף תוך 18 חודשים. גם כאן, ככל שתהיה התקדמות ממשית יוכלו הנתבעים להגיש בקשה לארכה נוספת וזו תישקל בהתאם להתקדמות שתוכח.

5. לגבי בית הבן הממשיך בו נסגרה קומת עמודים בשטח של כ- 40 מ"ר יכנסו הצווים לתוקף תוך 18 חודש וגם כאן ככל שתהיה התקדמות יוכלו הנתבעים להגיש בקשה לארכה נוספת.

המועד שנקבע לקיום הצווים, כאור לעיל, נקבע בין היתר בהתחשב בכך שהמבנים (למעט הלול) משמשים בפועל למגורי הנתבעים ומשפחותיהם וכאמור לעיל תוך השוואה לפסקי דין שניתנו לגבי תושבים אחרים שבנוסף למגוריהם גם משכירים חלק מהמבנים ויוצרים להם רווחים כתוצאה מכך.

דמי השימוש שולמו עד שנת 2014 לפיכך ברור שי ש לשלם דמי שימוש גם לגבי התקופה שלאחר מכן עד תום תקופת השימוש.

לא מצאתי לנכון להתערב במדיניות התובעת ומינהל מקרקעי ישראל באשר לחובת תשלום דמי השימוש על מנת שתישקל הסדרה. ככל שיש טענה שמדיניות זו אינה נכונה או חורגת מהסביר, יש לפנות לבית המשפט המוסמך בעתירה בקשר לכך.

באשר להוצאות ושכ"ט, בהתחשב בהסדר שאליו הגיעו הצדדים אשר הותיר להכרעת בית המשפט רק את שאלת מתן הצווים והמועד לכניסתם לתוקף ובהתחשב בדמי השימוש ששולמו ישלמו הנתבעים 1 ו- 2 לתובעת שכ"ט עו"ד סך 1,500 ₪.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"ט, 04 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמל עובדיה