1. בפני בקשת הנאשם לביטול פקודת המאסר חלף קנס שהוצאה נגדו וזאת בשל הליכי פשיטת רגל בהם הינו מצוי, לטענתו. הנאשם הודה בבקשתו כי טרם ניתן צו כינוס ואלם לטענתו, אמור הצו להינתן. הנאשם לא צירף כל אסמכתא מתיק הפש"ר.

2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, אני קובעת כי בשלב זה, הבקשה נדחית.

יחד עם זאת, אם וככל שיינתן לחייב צו ויומצא לתיק זה, תבוטל הפקודה, שכן ההלכה כפי שנקבעה בבש"פ 373/89 פד' מ"ג (2)474 הינה כי כל עוד יהיה מצוי הנאשם בפשיטת רגל, תוכל המאשימה לתבוע את הקנס בין יתר חובות הנאשם, אולם לא תהיה רשאית להפעיל את החלופה של המאסר.

3. אמנם, כפי שציינה המאשימה בתגובתה, צו ההפטר עצמו אם וכאשר יינתן, לא יפטור את הנאשם מתשלום הקנס (סעיף 69(א)(1)לפקודת פשיטת רגל) והמשמעות היא רק השעיית אפשרות הגבייה בדרך של מאסר חלף הקנס לתקופת פשיטת הרגל. אך כאמור, כל עוד צו פשיטת הרגל עומד בתקפו לא ניתן להפעיל את עונש המאסר חלף הקנס (ראה גם ע"פ 5625/92 גדבאן נגד מדינת ישראל וכן האמור בסיפא של החלטה מיום 7.5.12 בפש"ר 24933-01-12 נאה נגד כונס הנכסים רשמי תל אביב).

4. כאמור, בשלב זה טרם ניתן הצו והנאשם הגיש בקשה סתמית ולאקונית ללא שצורף לה כל מסמך שהוא ביחס למצבו בכלכלי בכלל וביחס להליך פשיטת הרגל בפרט.

לפיכך הבקשה נדחית.

יחד עם זאת אם יינתן צו לכינוס נכסים ועיכוב הליכים בתיק הפש"ר ויומצא לתיק זה, תבוטל הפקודה.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ד, 11 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.