1. בפני בקשה לביטול פסק דין, מיום 16.6.13,אשר על פיו התקבלה התביעה כנגד הנתבע בהעדר התייצבותו לדיון.

2. לטענת הנתבע, מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת ועקב שדרוג מערכת המחשוב במשרד בא כוחו, לא עודכן מועד הדיון. הנתבע הפנה לסיכויי הגנתו כפי שפורט בתצהיר ההתנגדות שהגיש.

התובעת התנגדה לבקשה.

דיון:

3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל ,אך זאת בכפוף לחיוב הנתבע בהוצאות.

ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע מבקש".

ראה בנוסף, לעניין זה :

ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349.

4. במקרה דנן, אין המדובר בביטול מחמת הצדק,שכן הנתבע לא התכחש לאישור המסירה החתום המופיע בתיק ועל פיו זומן הנתבע לדיון כדין.

לאור האמור, יש לבדוק האם קיים טעם לביטול פסק הדין ע"פ שיקול דעת ביה"מ.

כעולה מהבקשה, הטעם לאי ההתייצבות נבע מטעות ברישום המועד במשרד בא כוח הנתבע. 

בעניין זה כבר נקבע כאמור, כי המבחן השני – סיכויי ההצלחה בהליך - הינו המבחן

עיקרי שכן על עצם המחדל באי התייצבות ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות. כמו כן, ההלכה היא כי אין צורך להצביע על סיכויים ודאיים להליך אלא: "על המבקש להראות כי לגופו של עניין עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, כאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסה"ד שביטולו מבוקש" (ע"א 5000/92, רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון, פד"י מח' (1) 830).

5. במקרה דנן, המדובר בתביעה שטרית ,כשהנתבע העלה טענה לזיוף חתימותיו ולחילופין אף טען לכישלון תמורה מלא. המדובר בטענות הגנה טובות. ברי כי ללא הוכחה שהנתבע חתום על השטרות, קיים סיכוי שהתביעה תידחה שכן בהעדר חתימה אין חבות שטרית.

ההלכה הינה כאמור, שדי בכך שתוצאות פסק הדין יהיו שונות במידה ותינתן לצד אפשרות להעלות טענותיו, על מנת שדלתות ביה"מ לא ייחסמו בפניו. עוד אציין, כי מגמת הפסיקה הינה כי תמיד עדיפה פסיקה עניינית, על פני הכרעה מטעמים פרוצדוראליים.

לאור האמור, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה, אם כי בכפוף לפיצוי התובעת על הוצאותיה בגין התייצבותה לחינם לדיון ובגין הצורך להשיב לבקשה זו אשר נבע כאמור ממחדל העדר ההתייצבות של הנתבע. גם אם המדובר בטעות ולא בזלזול מטעם הנתבע, עדיין בגין טעות זו נגרמו לתובעת הוצאות והיא זכאית כאמור, לפיצוי בגינן.

 6. לאור כל האמור, אני קובעת כי פסק הדין יבוטל בתנאי ובכפוף לתשלום הוצאות התובעת בסכום של 1,000 ₪ אשר יופקדו בקופת ביה"מ (ויועברו ע"י המזכירות לתובעת) תוך 20 יום.

ימי הפגרה באים במניין.

אם וככל שיופקדו ההוצאות, יבוטל פסק הדין ויקבע מועד חדש לדיון. לא יופקדו ההוצאות כאמור, יוותר פסק הדין על כנו.

ניתנה היום, ט' אב תשע"ג, 16 יולי 2013, בהעדר הצדדים.