1. לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב השייך לתובעת באירוע תאונת דרכים. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת גובה הנזק בלבד.
2. לכתב התביעה צרפה התובעת חוות דעת שמאי על פיה נגרמו לרכב נזקים בסך של 5,289 ₪ וירידת ערך בסך של 285 ₪. בנוסף היא נשאה בתשלום שכר טרחת שמאי בסך של 650 ₪. הנתבעת שלמה לתובעת סך של 4,104 ₪ בגין הנזקים בהסתמך על חוות דעת שמאי מטעמה, 285 ₪ בגין ירידת הערך ו- 500 ₪ בגין שכר טרחת השמאי.
3. התובעת הגישה תביעה בגין הפרש הסכומים ששולמו לה, קרי סך של 1,185 ₪ בגין הנזקים ו-150 ₪ בגין שכר טרחת השמאי. כן היא תבעה פיצוי בגין עוגמת נפש אותה היא העמידה על סך של 1,000 ₪. סכום התביעה בתוספת ריבית והצמדה עד ליום הגשת כתב התביעה עמד על סך כולל של 2,435 ₪.
4. ניסיונותיו של בית המשפט לסייע לצדדים לפתור את המחלוקת בדרך של פשרה, לאור סכום התביעה הנמוך והעלויות הכרוכות בניהול התיק, לא צלחו. התיק נקבע להוכחות ואליו התייצבו שני השמאים שחוות דעתם הוגשה לתיק בית המשפט. מר יצחק זריהן מטעם התובעת ומר שמואל מאירוביץ מטעם הנתבעת.
5. לאחר שהתברר במהלך הדיון, כי בעל המוסך בו תוקן הרכב הנו עוסק פטור, אשר אינו גובה מע"מ בגין עבודתו וכי עקב כך התובעת שלמה סך כולל של 4,800 ש"ח בלבד וכן מאחר שחוות דעת השמאי מטעם התובעת נערכה בהנחה כי ישולם מע"מ כאמור, הרי שיש לנכות מהפיצוי המגיע לתובעת את סכום מע"מ שלא שולם כאמור.
6. עיון בשתי חוות הדעת השמאים תוך נטרול המע"מ שהוזכר לעיל, מעלה כי המחלוקת הכספית בין הצדדים הנה כדלקמן:

שמאי התובעת אישר לתובעת החלפת מגן בעלות של 1,199 ₪ ואילו שמאי הנתבעת אישר מחצית הסכום בלבד בסך של 600 ₪ בטענה שהתיקון של המגן האחורי בוצע בעבר בצורה מרושלת ולא מקצועית ולפיכך הוא היה טעון החלפה כבר אז. ההפרש שבמחלוקת בגין רכיב זה עמד על סך של 599 ₪.

שמאי התובעת אישר בחוות הדעת התקנת פס קישוט בעלות של 96 ₪ ואילו שמאי הנתבעת לא אישר תשלום בגין כך.

לסכומים דלעיל יש להוסיף מע"מ בשיעור של 16%.

בנוסף קיים הפרש בסך של 150 ₪ בגין שכר טרחת השמאי בגינו לא קיבלה התובעת פיצוי.

1. החלטתי לאמץ את חוות דעת השמאי מטעם התובעת מר יצחק זריהן בכל הקשור לעלות המגן ופס הקישוט.
2. מר זריהן בדק את הרכב לאחר התאונה והגיע למסקנה כי יש להתקין ברכב מגן חדש. בדיון הוצגו התמונות אותן הוא צילם ובהן רואים בבירור (בעיקר בתמונות מספר 4 ו-6 ) כי מדובר בנזק משמעותי. מקובלים עלי דבריו של מר זריהן בעדותו בחקירה נגדית, כי נזק שכזה אינו בר תיקון ויש להחליף את המגן במגן חדש. בעדותו הוא אמר כי הוא היה מודע לכך שהמגן תוקן בעבר בעקבות נזק קודם, אולם לדבריו התיקון שבוצע היה מקצועי. נראה לי כי קביעותיו אלה של מר זריהן, אשר כאמור התבססו על בדיקה בעין של המגן הנן סבירות.
3. שמאי הנתבעת מר מאירוביץ קבע את ממצאיו בהסתמך על התמונות אשר צולמו על ידי שמאי התובעת מר זריהן. בחקירתם של שני השמאים התברר, כי האינדיקציה לקיומו של נזק קודם במגן הם הימצאותם של שרידי חומר מילוי לבן (כפי שרואים בתמונה מספר 4), אשר נחשפו בעקבות הפגיעה במגן באירוע נושא כתב התביעה. לאור האמור, ספק רב בעיניי, אם שמאי הנתבעת יכול היה לגלות את הנזק הקודם ולהגיע למסקנה כי נזק זה תוקן באופן רשלני ובלתי מקצועי, אלמלא אירוע התאונה. כאמור שמאי הנתבעת לא בדק את המגן בעין ולכן קביעותיו בעניין זה, נדחות מפני קביעותיו של שמאי התובעת.
4. זאת ועוד, מחוות הדעת עולה כי מר זריהן אישר לרכב התובעת מגן תחליפי ולא מקורי. כידוע מחירו של חלק מקורי הוא בדרך כלל גבוה יותר. לאור זאת נראה כי השמאי פעל בהתאם לחובת הקטנת הנזק.
5. אשר לפס הקישוט - מר זריהן קבע בחוות דעתו כי יש להחליף את פס הקישוט בעלות של 96 ₪ זאת לאחר שערך בדיקה בעין של הרכב. חוות דעת השמאי מטעם הנתבעת לא הזכירה עניין זה ולו ברמז. לאור האמור אני מעדיף את קביעתו של השמאי מטעם התובעת גם בעניין זה.
6. מעיון בהצעת המחיר של המוסך (נ/1) והקבלה בגין התשלום למוסך עבור התיקון (נ/2) עולה כי התובעת שילמה בפועל עבור פס הקישוט והמגן ומכאן שנשאה בפועל בנזק הנתבע. לאור זאת איני מוצא לנכון לקפח אותה ולמנוע ממנה את הפיצוי המגיע לה.
7. הנתבעת טענה כי היא הפחיתה את הפיצוי בגין שכר טרחת השמאי בגין העלות היחסית של התיקון שלא אושר. לאור קביעתי דלעיל, הרי שאין עוד מקום להפחית סכום זה.
8. סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעת את עלות מחצית המגן בסך של 599 ₪ ועלות פס הקישוט בסך שך 96 ₪. לסכומים אלה יש להוסיף מע"מ בשיעור של 16%. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת את הפרש שכר טרחת השמאי בסך 150 ₪. הסכומים ישולמו בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום 8.12.2010 ועד התשלום בפועל.
9. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת – הוצאות משפט – אגרת בית משפט בסך של 732 ₪, שכר טרחת השמאי בסך של 500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,000 ₪.
10. היה מקום אף לפסוק פיצוי לתובעת בגין הטרטור וביטול הזמן שחוותה בעקבות התנהלות הנתבעת והצורך לנהל הליכים משפטיים. עם זאת מאחר שהתובעת כללה בתביעתה את סכום המע"מ בגין העבודות שבוצעו על ידי המוסך, אף שבפועל לא נשאה בתשלום זה, איני פוסק לה פיצוי כאמור. יתרה מכך, מאחר שבתיק התקיימו שני דיונים ונוהל שלב הוכחות היה מקום לפסוק שכר טרחת עו"ד בסכום משמעותי שיבטא את העבודה הרבה שהושקעה בתיק אולם בשל התנהלות התובעת, פסקתי לטובתה הוצאות אלה על הצד הנמוך.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ג, 10 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.