בפניי בקשת חייב להכריזו פושט רגל.

ביום 4.9.2012 התקיים דיון בעניינו של החייב במסגרתו הוחלט כי בנסיבות תיק זה תתבצע חקירה ויוגשו חוות דעת ואזי יבחן הצורך במתן פסק דין בהתאם לעמדות בעלי התפקיד. בעלי התפקיד הגישו עמדותיהם ושוכנעו כי יש להסיר את התנגדותם לבקשת החייב, לאחר ששוכנעו כי הליך זה הינו הדרך היחידה לגבות את כספי הנושים בשם לב לנסיבות חייו של החייב.

ביום 30.6.2011 ניתן צו לכינוס נכסי החייב על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 1,258,603 ₪

ל-28 נושים, כאשר מושת עליו תשלום חודשי בסך 100 ₪.

המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראה ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) עמ' 749 בעמ' 756).

וראה גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק-על 2003 (3) 1913 (2009).

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייב אשר לא התייצבו לישיבת היום, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייב פושט רגל.

כל ההגבלות שהוטלו על החייב יעמדו בעינן, והחייב ישלם 100₪ לקופת הפש"ר מדי חודש בחודשו.

עו"ד שרגיל ישמש כנאמן בהליך, כנגד חתימה על התחייבות עצמית על סך 50,000 ₪, להבטחת מילוי תפקידו.

לאור תוצאות ההליך ישולמו הוצאות ההליך ושכר הכונס מכספים שהצטברו בקופת הכינוס עד מועד מתן פסק דין זה.

פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ג, 06 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.