1. בפני בקשה לביצוע שטר לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 על סך של 30,000 ₪. השטר הוא שיק שמועד הפירעון שלו הוא 8/2/11. על פי השיק התובעת היא הנפרעת והנתבע הוא המושך. אין מחלוקת כי השיק שולם לנתבעת כנגד תמורה על ידי צד שלישי, ה"ה ראובן מדר (להלן: "צד ג' "). אין מחלוקת מצד התובעת לנסיבות מסירת השיק לתובעת או הקשר בינה לבין צד שלישי עובר לרכישת הסחורה כנגד השיק.

התמורה היא סחורה המשווקת על ידי התובעת. צד ג' היה לקוח שלה שבשלב מסוים הקודם למסירת השיק הוגבל מבחינת קבלת אשראי על ידי התובעת מחמת שקים שחזרו.

על פי גרסת הנתבע השיק שהיה חתום על ידו נלקח ממנו על ידי צד ג' ללא רשות ונמסר לתובעת כנגד סחורה ללא ידיעתו ואף מולא ללא הסכמתו. נטען על ידו כי התובעת אינה יכולה להיות "אוחז כשורה" כי בשיק כתבי יד שונים וגם כי השיק מולא במעמד התשלום . צד ג' לא זומן להעיד מטעם אף צד.

2. בחקירתו הנגדית אישר הנתבע כי הוא החזיק במשרדו לעריכת דין בקריית גת שיקים חתומים מבלי למלא את יתר הפרטים בשיקים. הוא העסיק לפרק זמן קצר את אשתו של צד ג' והיא זו שאפשרה לצד ג' להיכנס למשרד ולקחת את השיק החתום. השיק נמסר לתובעת כשיק דחוי, ביום 14/12/10 ( עמ' 6 לפרוטוקול ). למרות החומרה של המעשה , התלונה היחידה שהגיש הנתבע למשטרה, והקשורה לצד ג' הוגשה ביום 7/11/11 בהתייחס לאירועים בחודש יולי 2011 בבנק באשקלון (מוצג 15 למוצגי התובעת). זאת על אף שהשיק חולל פעמיים. פעם ראשונה כי הוגש לגביה לפני מועד הפירעון ובשנית במועד הפירעון (עמ' 23 לפרוטוקול). התלונה הוגשה מספר חודשים אחרי הגשת ההתנגדות לביצוע שטר והיא מיוחסת לאירועים מיולי 2011. על פי העדויות וההודיה של הנתבע הוא גם היה בקשר עסקי בפרק זמן מסוים עם צד ג' (השלמת הנתבעת "חקירה חוזרת" עמ' 25 לפרוטוקול) והוא גם ייצג את צד ג' כעורך דין (מוצגים 10-11 למוצגי התובעת ).

3. לאור העדות של הנתבע כי השיק הוחזק במשרדו חתום מעמד השיק הוא של שיק שהוא בר פירעון למוכ"ז (סעיפים 7(ג) ו- 33 (א) לפקודת השטרות, נ"ח). משמע שגם אם הדיו וכתב היד היו שונים מהחתימה וגם אם השיק מולא בנוכחות הקופאית, היה על הנתבע להצביע מדוע בנסיבות מסירת השיק היה צריך להיות לקופאית חשד לכשירות השטר וכשירות האוחז. כי שטר בר פירעון למוכ"ז משמע שכל האוחז בו זכאי לגבות אותו ואף להשלים אותו. הנתבע לא הרים את נטל הבאת הראיות להראות שהיה צריך לעלות חשד אצל הקופאית של התובעת. לכך יוסף כי צד ג' היה לקוח קבוע של התובעת והנתבע העיד כי בהקשר לעסקי צד שלישי הוא נתן לו שיקים טובה כאשר צד ג' נקלע לקשיים כלכליים. השיקים היו ניתנים עם הסכמה בין הנתבע לצד שלישי כי ידאג כיסוי לשיק לפני מועד הפירעון. השילוב של היות צד שלישי לקוח מוכר לתובעת והסיוע של הנתבע במתן שיקים כאמור לצד שלישי מהווים חיזוק מדוע הקופאית או מי מהתובעת לא היו צריכים לחשוד שהשיק לא ניתן על פי אותה שיטה.

משלא הורם נטל הבאת הראיות שהתובעת הייתה צריכה לדעת שהשיק החתום נלקח ללא רשות התוצאה היא שהאחיזה שלה היא כשורה [ע"א בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' פרנקל, פ"ד לב (3) 179 (1978)(להלן: "עניין-פרנקל")].

4. לאור מכלול הראיות השתכנעתי גם כי התובעת עברה גם את התנאי של תום לב (עניין – פרנקל ). התובעת הרימה את נטל הבאת הראיות כי לא היה לה יסוד לחשוד כי השיק נלקח ללא רשות בעליו או כי נעשה בו שימוש שלא על פי הרשאת הבעלים. לאור התנהגות הנתבע בעבר ביחסים עם צד שלישי, וגם מפני שהנתבע לא פעל בזמן אמת ליידע את התובעת לפני מועד הפירעון כי השיק נלקח ממנו ללא רשות, על אף שהייתה לו הזדמנות לעשות כן לאחר חילול השיק בפעם הראשונה.

5. כמו כן, גרסת הנתבע כי השיק נלקח ממשרדו ללא רשותו תוך שיתוף פעולה פעיל של פקידתו, מעלה תמיהה לאור מחדלו להתלונן במשטרה בהזדמנות הראשונה ועד בכלל. הנתבע לא הפיג תמיהה זאת גם שעומת בסוגיה זו עם באת כוח התובעת. לפיכך אני לא נותנת אמון בגרסה זו. כי גם אם היא נכונה והנתבע לא רצה לסבך את הפקידה ואת צד שלישי, ניתן היה לצפות שיכבד את השיק כלפי התובעת. אחרת אין תכלית לשתיקתו.

6. מכל הטעמים במצטבר ההתנגדות נדחית. הליכים הוצל"פ בתיק 14-04161-11-3 יחודשו. הנתבע ישלם לתובעת את השלמת האגרה שנשאה בה עם העברת התיק לבית המשפט שלום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל. בנוסף לשכר טרחה א' וב' ישלם הנתבע לתובעת שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪. הסכום כולל מע"מ כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. סכום זה הוא בנוסף לחיובים בהוצאות בהליך מקדמיים בתיק זה בפני כב' הרשם יניב בוקר.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.