1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה על סעיף 3-5(ג) וסעיף (3)-(ה-ח) לחוק העזר לצפת (מפגעי תברואה) תשי"ט – 1958.

בכתב האישום תוארו העובדות שהצמיחו עבירה זו כדלקמן: בסיור שנערך ביום 6.4.11 ברחוב ויצמן 15 מול ביתו של הנאשם, בחצר המשותפת נמצאו כמויות גדולות של פסולת אדמה ואבן שיצאה מחפירה שחפר הנאשם מתחת לביתו ומהצד במקום ציבורי. הנאשם הודה כי הפסולת שייכת לו, נדרש בהתראה לפנותה, והבטיח כי יעשה כן, אולם בביקורת שנערכה ביום 8.5.11 התברר כי הפסולת נותרה במקומה.

החלטתי לזכות את הנאשם.

2. בדיון ביום 25.10.11 כפר הנאשם בעובדות כתב האישום, וטען כי בעקבות ההתראה הוא פינה את הפסולת ואילו הפסולת הקיימת הושלכה על ידי שכניו. בישיבת ההוכחות ביום 7.5.12 העידו דני מזוז, מטעם המאשימה, הנאשם עצמו ושני עדי הגנה נוספים.

3. עד המאשימה דני מזוז העיד כי הוא אשר רשם את הדו"ח בגין מעשהו של הנאשם. הוא סיפר כי הנאשם בנה והוציא את הפסולת והאבן אל הגינה הציבורית, דבר שעורר תלונות וצעקות מצד שכניו של הנאשם. לדבריו, למרות ההתראה לפינוי הפסולת שהוצאה לנאשם, הוא נמנע עד כה מפינוי הפסולת.

עד זה הגיש את המוצגים הבאים והסביר את תוכנם:

ת/1 – צילום בנין אותו בנה הנאשם ולידו בור שנותר גלוי.

ת/2 – צילום של ערימת אדמה בגינה, אשר לטענתו נזרקה על ידי הנאשם.

ת/3 – צילום העד בעת שהוא מגיש לנאשם דו"ח.

ת/4 – מכתב "התראה לסילוק מפגעים" מיום 12.4.11 שנכתב על ידי הפקח גרשון (שהינו היחיד שצוין כעד תביעה על גבי כתב האישום, אך לא בא להעיד) המופנה אל הנאשם, ובו צוין כי בביקורת שנערכה באותו יום בשעה 09:30 ברחוב וייצמן 15/2 נמצאו ערימות גדולות של אדמת עפר ואבנים וכן שקים עם פסולת בנין בחצר המשותפת של הבלוק, ולפיכך נדרש הנאשם לפנותם בתוך חמישה ימים.

העד התייחס לתמונה נ/1 שהוצגה לו בחקירה הנגדית וכפר בטענת הנאשם כי היא מעידה על פינוי הפסולת. לדבריו, הפסולת שהותיר הנאשם הינה אדמה ואבן בגובה שמעל 20-30 ס"מ.

4. הנאשם סיפר בעדותו כי פינה את חומרי הבניין, וכי פסולת קיימת, כדוגמת זו המופיעה בתמונה נ/2 הושלכה על ידי השכנה ועל ידי אחרים. דביר חדד, בנו של הנאשם, סיפר בעדותו כיצד עזר לאביו בפינוי הפסולת. לדבריו, ריב עם שכנה אשר בעצמה זרקה פסולת הוא שעומד ברקע כתב האישום, כתוצאה מתלונתה של אותה שכנה. עד ההגנה אוסאמה הייב תאר כיצד הוא ובנו של הנאשם פינו את הפסולת באמצעות שקים.

5. ממכלול העדויות עולה כי המאשימה לא הוכיחה מעל לכל ספק סביר את עובדות כתב האישום, לפיהן ביום 8.5.11 טרם פינה הנאשם את פסולת הבניין שהשליך לחצר המשותפת. בעוד שבכתב האישום צוין הפקח גרשון בנישטי כעד התביעה היחיד, התייצב בבית המשפט פקח אחר והגיש מכתב התראה שכתב הפקח גרשון (ת/4) ביום 12.4.11, דהיינו כמעט חודש ימים לפני המועד הנטען בכתב האישום כמועד בו טרם פונתה הפסולת.

המאשימה לא הציגה ראיה כלשהי לכך כי ביום 8.5.11 אכן נערכה ביקורת חוזרת ולא הביאה עד ראייה שיעיד כי באותו מועד טרם סולקה הפסולת. אף שהפקח מזוז טען כי השכנים מתלוננים וצועקים, לא הובא איש מהם לשם מתן עדות על מנת לבסס את עובדות כתב האישום. אל מול עדויותיהם של עדי ההגנה, בדבר פינוי הפסולת מטעם הנאשם, נותרו דברי הפקח מזוז לפיהם "גם היום לא פונתה הפסולת" כאמירה כללית, שאין בה כדי להצביע על כך שמדובר בפסולת שיצר הנאשם ולא שכנים אחרים ואשר טרם פונתה.

6. העדר ראיות אודות הביקורת ביום 8.5.11 ועדויות שלושת עדי התביעה יצרו ספק סביר באשר לאמיתות עובדות כתב האישום. התוצאה היא כי הנני מזכה את הנאשם מביצוע העבירה נשוא כתב האישום.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ב , 9 ספטמבר 2012, במעמד בא כוח המאשימה ובהעדר הנאשם.