בפני מונחת תביעת שיבוב, כספית בסך 8,766 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת כתוצאה מתאונת דרכים שארעה בתאריך 21/10/2010.

עד תביעה מר אייל בלומנשטיין (להלן: "אייל"), כי הגיע לצומת מרומזר, אותת שמאלה, הרמזור היה אדום ולאחר שהתחלף לירוק, הרגיש פגיעה מאחור. אייל העיד כי ברכב איתו היו עוד חיילים ויש פרטים של אחד החיילים. אייל העיד כי לאחר הפגיעה יצא מרכבו והבחין כי רכבו נפגע בחלקו השמאלי אחורי ואילו רכב הנתבע מס' 1 נפגע בחלקו הימני.

הנתבע מר חיים מאיר כהן (להלן: "חיים"), התאונה קרתה בצומת נשרים בפניה לכיוון 431. חיים העיד כי היה בפניה שמאלה כאשר לפניו היו שתי מכוניות כאשר הרכב שלפניו רחוק ממנו בארבעה מטרים, לפתע הגיח מצד ימין רכב מבוטח התובעת, חתך את רכבו של חיים ואז הייתה התאונה. חיים העיד כי התאונה קרתה כאשר הוא ורכב מבוטח התובעת היו בנסיעה.

חיים ציין בטופס הודעתו כי עמד ברכבו בצומת, בפניה שמאלה כאשר לפניו רמזור בצבע אדום ולאחר שהתחלף הרמזור לירוק הגיח רכב מבוטח התובעת מצד ימין וחתך אותו ואז חיים ברכבו פגע ברכב מבוטח התובעת.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות, במכלול המסמכים שצורפו לתיק, וכן בתמונות הנזק, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להתקבל במלואה מהנימוקים שיפורטו להלן:

מאחר ומדובר בפגיעה מאחור קיימת חזקה שהאשמה מוטלת על נהג הרכב הפוגע מאחור .

הנתבעים לא סתרו את החזקה שכן גרסת נהג התובעת לא נסתרה ולכן אין בידי להעדיף את גרסת נהג הנתבעת על פני גרסת נהג התובעת. עדות נהג התובעת היתה מהימנה ואני מקבל את גרסתו על אף שלא הובאו לעדות נוסעים נוספים שהיו איתו ברכבו.

הופחת סך של 360 ₪ בגין השבתת רכב מבוטח התובעת מאחר ולא צורף מסמך התומך בטענה זו.

סוף דבר:

לאור הנאמר לעיל, דין התביעה להתקבל .

הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 8,406 ₪, בצירוף הצמדה מיום הגשת התביעה 13/6/2011 ועד מועד התשלום בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכ"ט עו"ד 1,500 ₪, שכר העד כפי שנפסק.

ניתן היום, י"ט אדר א' תשע"ו, 28 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.