<#2#>

נוכחים:

ב"כ התובעת, עו"ד ליאור לב

נציג התובעת, מר יורי באסרב

ב"כ הנתבעת, עו"ד אסף ביגר ועו"ד אפרים אופק אהרון

נציג הנתבעת, מר צור די-קורי

פרוטוקול

עו"ד ביגר:

אבקש למען הסדר הטוב להודיע לבית המשפט שאני הייתי מועסק לפני כ-10 שנים ויותר במשרד ש. הורביץ ושות, כשמותב בית המשפט היה גם מועסק במשרד כעו"ד שכירה. אני מודיע זאת למען הסדר הטוב ואיני סבור שיש בכך פסלות.

עו"ד לב:

אין בעיה.

<#3#>

החלטה

בית המשפט מודה לצדדים על האמון שניתן בו.

אף אני איני רואה עילה לפסילה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' תשרי תשע"ג, 23/09/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ התובעת:

בתשובה לבקשה לסילוק על הסף, אני טוען שהחברה הנתבעת היא ישראלית שביצעה את העסקה בעוד שהחברה השוויצרית היא שקיבלה את הכסף.

על כן נבקש לתקן את כתב התביעה ולצרף את החברה השוויצרית. מי שנמצא אחרי החברה הזו ונציגה הוא תושב ישראל.

ההסכם נכרת בין בעלות הדין בתיק.

כל ההתקשרויות נוצרו בישראל. כמו כן מי שעמד מאחורי כל החברה, מר יעקב גבע, ויש לו שותפים זרים שהצטרפו בשנים 2003, 2004.

מדובר בחברה בלשון המעטה עם כל ההתנהלות שלה מאוד בעייתית. אני החברה, הדירקטוריון הם ישראלים, ההון האנושי הוא ישראלי, הפיתוח הוא ישראלי, כל האנשים דוברי עברית שקשורים לעסקה עצמה, הייצור הוא בישראל, המחקר בישראל, וניכר שיש פה עמידה על קיום זכות בחוסר תום לב. כמו כן הנסיבות שבהן נתבע מרשי, גם הן בעייתיות.

אוכל להציג שאמרו לו לחתום על החוזה, והציגו לו את זה כדבר לאחר יד, מינורי, ואני ער על הבעייתיות כפי שבית המשפט העיר.

לא בכדי ביקשתי לזמן את מר יעקב גבע, ולא את מר די-קורי, כי בעצם בחתימתו הודה ייחשפו דברים מסויימים שעלולים להשפיע מאוד על החלטת בית המשפט.

<#5#>

החלטה

לאחר עיון בבקשה ובתגובות וכן בהסכם שנכרת בין הצדדים, דומה כי יש טעם של ממש בבקשה לסילוק על הסף, הנסמכת על תניה חוזית לשיפוט זר.

אני מאפשרת לב"כ התובעת להתייעץ עם הלקוח ולהודיע דבר.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ז' תשרי תשע"ג, 23/09/2012 במעמד הנוכחים.

לאחר הפסקה:

ב"כ התובעת:

כשסרקנו את הפסיקה לא מצאנו קייס אחד שבו קיים שיפוט במדינה זרה כשלצדדים אין שום קשר לאותה מדינה.

הדבר וביל אותנו לשאלות של קיפוח, חוסר תום לב וכנראה הטעייה, שאלות שדורשות ישיבת הוכחות על מנת לברר מניין השחילה התניה כזאת.

התגלו לנו לאחרונה עובדות נוספות שמצריכות תיקון כתב התביעה, נבקש לתקן את כתב התביעה ולצרף את החברה השוויצרית.

הנוחיות של החברה השוויצרית לא נכונה, אותה חברה תובעת ונתבעת ברחבי העולם, הם פותחים תביעות תחת תביעת האם שנקראת LIFE WATCH בארה"ב. אין עד אחד שמכיר את סיפור העלילה בשוויץ, מדובר בהכבדה מיותרת, כמו גם תרגומים ובסופו של יום אם בכלל יהיה ניתן להיפרע מאותה חברה בשוויץ. עדים יצטרכו לבוא לשוויץ, הדין השוויצרי והדין הישראלי חלה עליהם אמנת האו"ם מכאן שאין שום יתרונות בדין השוויצרי, כך שאני רואה מקום שכל העדים נמצאים בישראל מדוע צריך לדון בשוויץ?

השוויצרים אשר בכל הכבוד הראוי אין להם תניית שיפוט והם אלה שקיבלו את הכסף לידם.

הטענה היא שכביכול החברה הפועלת בשוויץ אינה נכונה ונוכל להוכיח זאת.

כמו כן הנתבעת בהפרות פטנטים ובכלל, החברה הזו עמוסה בתביעות, מדובר בחברה שנתבעה בהפרות פטנטים וכו', כמו כן חוייבו בסך של כ-18 מיליון דולר בגין הונאה, ולא בכדי אמרתי את זה שרב הנסתר על הגלוי במעשי החברה. ולכן בסופו של יום התניית השיפוט נועדה רק להכשיל את היכולת של התובעת להיפרע מהנתבעת.

אני מבקש להציג מה שפורסם בארה"ב על החברה. מעבר לכך, אין מנכ"ל אחד בארץ שלא תבע את החברה בסופו של דבר.

אני מבקש לצרף את החברה השוויצרית לתביעה כאן.

אני מצרף את התביעות שמתנהלות כנגדה בארה"ב.

לאחרונה גם ניתן כנגדם פסק דין בישראל ויש נגדם תיק הוצאה לפועל שהם לא משלמים. גם שם הם הפרו הסכם, יש פסק דין חלקי. כלומר כל הטענה שלא הוכחה ושהם לא יודעים, אין בה ממש.

מדובר בחברה רבת מעללים ואני מצרף את פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי.

מרשי בקושי מדבר אנגלית, והחבורה מנגד יש להם כוח כנגדו. הם האיצו בו לחתום על החוזה לפני סגירת השנה כביכול. כמו כן אבקש את החקירות הנגדיות של מנכ"ל החברה שאומר שכל הפיתוח של החברה בישראל.

ולכן למרות שאני מכבד את הצעת בית המשפט אי אפשר בנסיבות האלה לגרור את מרשתי לשוויץ ולהעמיס עליה הוצאות שיעלו אולי פי 2 כדי לקבל את הכסף חזרה.

התניה באה למעשה לחסום אותו ולא לאפשר לו להיפרע מהנתבעת.

עו"ד ביגר:

חלק גדול מטיעוניו של חברי הם ניסיון פסול להעיד. טענות שלא רק שאין להן גיבוי כלשהו בחומר הראיות, אלא שגם לא נטענו בכתב התביעה וגם לא בבקשה ולא הונחה תשתית עובדתית לכך.

חלק הארי של טיעוניו של חברי אינו רלבנטי לדיון היום.

הפסיקה קובעת שיש לכבד תנית שיפוט אלא בנסיבות קיצוניות מאוד שהנתבע לא טען ולא הוכיח את הטענות. הבאנו שורה ארוכה של פסיקה בעניין שלנו.

מדוע לא הוגש תצהיר לבקשה לא צורף – התשובה נמצאת בסעיף 4 ששם נאמר שאין זכר לתניית השיפוט, וברגע שהבקשה נסמכת על חומר שמצוי בפני בית המשפט אין צורך לצרף תצהיר.

אם חברי בכתב התביעה היתה מאזכר את תניית השיפוט והיה טוען שלא חלה או שאין לתת לה תוקף ודאי שהיינו צריכים להגיש תצהיר, אבל הדבר לא נעשה, ואני מפנה לסעיף 4 על החומר שבאי הפניית תשומת לב בית המשפט שתניית השיפוט לא הוזכרה כלל.

אני מפנה לפסיקה שהגשנו. שני פסקי הדין נתנו משמעות לעניין והסבירו את החומרה שבאי ציון תניית השיפוט.

לטענת חברי שניתן לעקוף את תניית השיפוט ע"י הגשת תביעה כנגד חברת האם השוויצרית, אני לא מייצג את החברה השוויצרית, הדיון היום הוא לגבי תניית השיפוט.

חברי רוצה לתבוע את החברה השוויצרית, הוא חושב שיוכל לחמוק בכך מתניית השיפוט.

בכל התקופה מאז הוגשה התביעה חברי יכל לכלכל את צעדיו אילו חשב שיש לתקן את התביעה. ,

חברי בעצמו מודה שחברת האם היא חב' שוויצרית ושהוסבר למצהיר שתניית השיפוט היא חברה אשר מרכזה בשוויץ כלומר הדבר היה ידוע היטב, מה עוד שלא כל הצדדים כאן ישראלים, החברה עצמה היא חברה רוסית.

לגבי החברה השוויצרית, מדובר בחברה ציבורית שנסחרת בשוויץ, חברה ציבורית. והניסיון להרים מסך הוא פסול.

כל הדין של הנוחות, אם צריך לנסוע לשוויץ, ואיפה הפורום הנאות, התייחסנו לכך ארוכות בס' 20 ואילך לתשובה לתגובה – הטענה לגבי מבחן הסיבות, ואני מפנה לפס"ד שניתן בבית משפט מחוזי ת"א 586-03-09 טי.בי.סי. טלקום ואני מצטט מפסק הדין.

בעניין של טענות על תביעות אחרות, והפרות פטנטים, דברים אלה לא נטענו ואינם יכולים לסייע לתובע. כל טענות המרמה וחוסר תום הלב, לא הוכח וגם לא רלבנטי. ולנוכח העובדה שחברי עמד על קיום הדיון נבקש הוצאות גם בבקשה וגם בכתב ההגנה.

ב"כ התובעת:

תקנה 241 אומרת שכל בקשה תוגש באמצעות תצהיר.

כמו כן על פי הדין השוויצרי בודקים את נסיבות החוזה ותום הלב כאשר מייחסים את החשיבות לכוונת הצדדים. מרשי למעשה הוטעה ולא הסבירו לו את המשמעות על מה הוא חותם.

הנוחות היא רק של השוויצרים ולא של החברה הישראלית.

הטענה שרוצים לרכז הכל במקום אחד לא עולה עם העובדות עכשיו.

אני רוצה להפנות לפסיקה נוספת שאני מגיש לבית המשפט .

ביהמ"ש בבואו להחליט בסוגיה זו צריך לבדוק מה הצדק אומר ולאור הנסיבות ולאור ריבוי המסמכים והתנהלות החברה וטענותיה, זה חברה על חברה.

<#7#>

החלטה

1. הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה לפיה בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה. הדיון היום הוקדש לבירור בקשה זו.

2. אין חולק כי בין הצדדים נכרת הסכם הפצה ביום 28.1.08 (ר' נספח א' לכתב התביעה).

בתמצית, לפי ההסכם התנמקה התובעת כמפיצה של מוצרי הנתבעת (מוצרי מערכת רפואית), תוך שהתחייבה לרכוש את המוצרים השונים. טריטוריית ההפצה היא ברוסיה. בסעיף 12.2 להסכם נקבעה תניית שיפוט כדלקמן (יצוטט לצרכי הנוחות מתוך תרגום ההסכם לעברית; ר' בנספח א' מכתב התביעה):

"הסכם זה יופעל ויובן בהתאם לחוקים של שוויץ, מבלי שתהיה השפעה של חוקים אשר יש להם קונפליקט בחוק, והצדדים מסכימים לקבל מרות באופן שלא ניתן לבטלו ע"י תחום השיפוט הבלעדי של בתי המשפט של שפהאוזן, שוויץ, מתוך כבוד לכל ויכוח או עניין העולה מתוך או בקשר להסכם זה".

3. המבקשת, היא הנתבעת, ביקשה לכבד את תניית השיפוט הזר. המשיבה, היא התובעת, ביקשה להדוף את הבקשה ולהורות על בירור התובענה בישראל. לטענתה נסיבות העניין אינן מלמדות על הסכמת הצדדים לשלול את סמכותו של בית משפט זה. התובעת טענה כי "אין מדובר בהתנייה שכאמור שיקפה ונעשתה בהסכמת הצדדים אלא ההתנייה נעשתה תוך הטעיית צד אחד שקופח" (ס' 2 לתגובה). בנוסף נטען כי למנהל התובעת הוצג הדבר כ"עניין זניח אשר מתחייב משפטית מתוקף היות הנתבעת חברה אשר מרכזה בשוויץ תוך שכנועו כי למעשה הנתבעת אמורה להשקיע כספים בקבלת רשיונות ברוסיה, כך שלתובעת 'אין מה לדאוג' והמדובר בעניין פורמלי, מבלי שכלל ידע והוסברה לו משמעות של התניית השיפוט, מכאן שאין תוקף משפטי להתניית הסכם השיפוט הזר, באם רצון הנתבעת להסתמך עליו" (ס' 4 לתגובת התובעת לבקשה).

4. עיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה ובתשובת המבקשת לתגובה. כמו כן עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ובעיקר בהסכם ההפצה. יש לקבל את הבקשה. הטעם לכך נעוץ בזה שהצדדים הסכימו בינם לבין עצמם על דרך ההתדיינות שביניהם. תניית השיפוט הזר נקבעה בהסכם באופן ברור ומפורש. אין מדובר בתנייה נסתרת, הכתובה ב"אותיות קטנות". אף אין מדובר ב"טופס", אלא בהסכם מפורט ומלא, אשר אין חולק כי הצדדים נשאו ונתנו לקראתו. חתימות הדדיות של שתי בעלות הדין מתנוססות בסופו וכן על כל עמוד בו.

5. ברגיל, משקבעו הצדדים תניית שיפוט – בית המשפט יכבדה. ההנחה היא כי בעלי החוזה בחנו את התנייה, וקיבלו בהסכמה את תוכנה. אין בסיס לטענה כאילו מדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד. אין לפניי חוזה אספקה, ואין בפניי פערי כוחות הקיימים ברגיל בין ספק לצרכן. לפניי אנשי עסקים אשר היה בכוחם לשקול את צעדיהם ולבחנם.

6. כאן המקום להזכיר כי למרות מאפיינים ישראליים של העסקה (זהותם שלחלק מהמעורבים בה), הרי שאין חולק כי ההפצה צריכה היתה להתבצע ברוסיה – מקום זר ורחוק יחסית. אין גם חולק כי הנתבעת היא חברת בת של חברת אם היושבת בשוויץ. לעניין זה נתתי דעתי בתצהירו של מר יאיר טל מטעם המבקשת אשר העיד שמשרדי חברת האם וחברת האחות של הנתבעת דנא ממוקמים בקנטון שפהאוזן בשוויץ (ס' 3 לתצהירו מיום 6.10.11). אף אין חולק כי חברת האם היא חברה ציבורית, אשר מניותיה נסחרות. ב"כ המשיבה אף לא חלק על כך שלבעל המניות הישראלי ישנם שותפים זרים. בנסיבות אלה, לא ניתן לשלול את ההיגיון הכלכלי העומד מאחורי תניית השיפוט. כך או אחרת – זהו עניין לצדדים עצמם לענות בו. בית המשפט לא יערוך מחדש את החוזה בנקודה זו עבורם.

7. אשר לשאלת הפורום הנאות: מקום בו קיימת תניה מוסכמת, חזקה היא כי הצדדים עצמם בחנו מהו "הפורום הנאות" להתדיינות. מעבר לכך, אין מדובר במדינה עלומה או נידחת אלא במדינה אירופאית, מערבית ומתקדמת. לא הוכח כי במחוז שבו מדובר לא קיימים בתי משפט, וניתן להניח כי התובעת תזכה שם למשפט של צדק כפי שהיא מבקשת לקבל.

8. התוצאה היא שאני מקבלת את הבקשה. התביעה נדחית מחמת חוסר סמכות עניינית של בית המשפט דנא. אין בכך כמובן כדי לשלול הגשת תביעה בבית המשפט המוסמך לפי תניית השיפוט.

9. אשר לבקשה לצרף את החברה השוויצרית כנתבעת – איני רואה כיצד מהלך דיוני זה עשוי להועיל. אין הוא נועד אלא לעקוף תניה חוזית תקפה. ממילא מדובר בגורם זר אשר ברגיל מקום התביעה יהא במקום מושבו. כך או אחרת, בקשה כזו לא הונחה בפני בית המשפט.

10. נוכח הטרחת הנתבעת להגיש בקשה, ותגובה, וכן תצהירים וכתב הגנה, ולהתייצב לדיון, אני מורה לתובעת לשלם הוצאותיה בסך של 4,000 ₪ + מע"מ.

בהסכמת הצדדים, סכום הפקדון שהפקידה המשיבה יחוטל בחלקו בסכום ההוצאות הנ"ל ויועבר לידי המבקש. היתרה תושב למפקיד באמצעות ב"כ. המזכירות תפעל בהתאם.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ז' תשרי תשע"ג, 23/09/2012 במעמד הנוכחים.