1. בפניי תביעה כספית ע"ס 30,000 ₪ שהגישו התובעים (בני הזוג גריצבסקי), בגין הפרת חוזה ונזקים שנגרמו להם, כך לטענתם, כתוצאה מהתנהלות הנתבעים.
2. הנתבעת 1 הינה עסק המנהל אולם אירועים בו נערך טקס החתונה של התובעים ביום 24.2.2011 (להלן: הנתבעת"). הנתבע 2 הוא בעל עסק לשירותי DJ אשר סיפק שירותי המוסיקה לאירוע, ליווי קולי של הטקס ומופע פירוטכני וזיקוקים (להלן: "הנתבע").

הנתבע הגיש תביעה שכנגד ע"ס 5,000 ₪ בגין אי תשלום התמורה עבור שירותיו, ע"י התובעים, לטענתו.

1. הצדדים הסכימו למתן פסק דין לא מנומק, על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984 לאחר שהוסברו להם מהות ההליך וטיבו.
2. לאחר ששמעתי את עדויותיהם של הצדדים, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על מצורפיהם וצפיתי בקלטת החתונה שהגישו התובעים, לאחר ששקלתי שיקולים של דין ושיקולים של פשרה החורגים מדלת אמותיו של הדין המהותי, ולסילוק התביעה והתביעה שכנגד, אני מחייבת את הנתבע 2 לשלם לתובעים, סכום כולל של 1,500 ₪. התביעה נגד הנתבעת נדחית, ללא צו הוצאות.
3. בפס"ד לפי סע' 79א, ביהמ"ש אינו מנמק את פסק דינו. עם זאת, מצאתי להביא להלן חלק מהשיקולים שעמדו בבסיס פסה"ד :

א. התביעה כלפי הנתבעת - בחינת הראיות מביאה למסקנה כי הנתבעת לא התחייבה לספק את השירותים בגינן הוגשה התביעה והכוללים אספקת פרחים, עוגה ושולחן מעוצב לחתנים; התובע העיד כי ההסכם לאספקת שירותים אלה היה מול בחורה בשם "גלינה" וכך אף עולה מהאישור החתום בידי גלינה גולדמן בדבר קבלת סך של 1,000 ₪ "עבור החתונה". מעדות נציג הנתבעת, שנמצאה אמינה בעיניי, עולה כי גלינה אינה עובדת שכירה של הנתבעת ומדובר במי שעוסקת בעיצוב אולמות (ולא רק אולם הנתבעת) באופן עצמאי וככל שהיתה הפרה מצידה להתחייבות כלפי התובעים, הדרך בפניהם לתבוע אותה באופן אישי.

זאת ועוד, ההסכם החתום בין התובעים לנתבעת אינו כולל את השירותים החסרים לכאורה, בגינן הוגשה התביעה.

ב. בין התובעים לנתבע נתגלעה מחלוקת לגבי הסכום שסוכם עבור שירותיו של הנתבע, כאשר לא הוצג ע"י מי מהם כל הסכם או מסמך בדבר ההתקשרות שהיתה; הנתבע /התובע שכנגד טען כי הסכום המוסכם עמד ע"ס של 5,000 ₪ והתובעים טענו כי זה היה סך של 1,200 (לפי גרסת התובע, כאשר התובעת העידה כי זה היה סך של 1,500 ₪) .

בהקשר זה, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי אין הסכם בכתב המחזק את גרסתו של הנתבע/התובע שכנגד בדבר הסכום המוסכם ומהעובדה כי התובע שכנגד דרש את התמורה בגין שירותיו, בעקבות הגשת התביעה, שהוגשה 4 חודשים לאחר החתונה, מבלי לצרף כל ראיה המעידה על פניותיו לתובעים לתשלום שכרו.

ג. לאחר שצפיתי בדיסק החתונה נוכחתי שבניגוד לטענת התובעים הנחרצת, התקליטן כן ליווה את האירוע בשפה העברית. טקס החופה התנהל אומנם כולו בשפה הרוסית, ללא תרגום בו זמני, אולם לאחר שבני הזוג והוריהם עלו על הבמה, התקליטן דובר העברית, הציג את בני הזוג והוריהם ובירך אותם בעברית. בחלקים אחרים של האירוע בהן היה דיבור בשפה הרוסית, כן היה תרגום לשפה העברית מצד התקליטן, בו זמנית או עם תום הדיבור ברוסית.

השירים שהתנגנו בחתונה היו בשפה העברית, רוסית ובאנגלית והחתנים נראים שמחים ומאושרים לאורך כל האירוע.

ד. לגבי שריפת השמלה, ניתן לומר כי הזיקוקים הוצבו קרוב מדי למעבר החתנים, דבר שהביא לשריפת חלק משמלת הכלה. מדובר אומנם בנזק קטן (יחסית) לשמלה, אבל ניתן בהחלט להבין את תחושת האכזבה שליוותה את הכלה והחתן באירוע עקב כך.

ה. בסוף הדיון הביע התובע אכזבתו מביצועי הנתבע וטען כי זה סיים את האירוע עם שיר "יומולדת שמח". לאחר שצפיתי בקלטת נוכחתי כי אכן כך היה, אולם מדובר בהפתעה לאחת מאורחי החתונה, והחתנים בירכו את האורחת, חיבקו אותה ונראים שמחים מאוד.

1. סוף דבר – לסילוק התביעה והתביעה שכנגד, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סכום כולל של 1,500 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה נגד הנתבעת נדחית, ללא צו להוצאות.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט חשון תשע"ג, 14 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.